"הריצה של היוונים לכספומטים - תופעה מוכרת ויש דרכים להתמודד איתה"
רגע האמת ביוון הולך ומתקרב. בעוד פחות משבוע עם פירסום תוצאות הבחירות שיערכו ב-17 ביוני, ידע העולם מה עלה בגורלה של יוון. עד רגע זה עוד לא ברור מי תהיה המפלגה שתזכה בבחירות, אבל מצבה המידרדר של המדינה והמשבר המחריף בשווקים, מעלים את הסיכוי לכך שיוון לא תוכל במצבה הנוכחי להישאר בגוש האירו.
אחד הארועים המיידיים שיקרה במקרה של נטישת יוון את הגוש יהיה חזרתה למטבע המקורי, הדרכמה. המשמעות של חזרה לדרכמה תהיה פיחות אדיר בשוויו של המטבע שיונפק לאזרחים היווניים. החשש כרגע הוא שהאזרחים היוונים יתנפלו על הכספומטים וישאבו מהם כל אירו שהם יכולים עוד לפני שהמדינה תצא מהגוש. מהלך כזה עלול להעמיד בסכנה עוד יותר גדולה את המערכת הבנקאית הקורסת ממילא של יוון.
"התופעה של ריצה של הציבור אל הבנקים במטרה למשוך כספים מוכרת בהיסטוריה הכלכלית בעולם" אומר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים ומסביר, "יש מספר פיתרונות אפשריים על מנת להתגונן מפני ההשפעות השליליות מאוד שעלולות להיות למהלך שכזה.
"בראש ובראשונה חשוב לנסות להחזיר את האמון של הציבור. דבר נוסף אותו עשו בארגנטינה היה איסור על משיכת כספים. מבחינה פוליטית כמובן שביוון זה לא יכול לקרות לפני הבחירות כי אף אזרח לא יבחר במי שיעשה את זה. אחת השיטות המקובלות יותר היא שהבנק המרכזי יזרים כסף למערכת הבנקאית. הבעיה ביוון היא שהבנק המרכזי הוא לא הריבון אלא הוא תלוי בהסכמה של ה-ECB. שיטה נוספת שאפשרית היא הלאמה של הבנקים בדומה למה שעשו באירלנד.
לדעת כהנוביץ', "בין 4 האפשרויות האלה האפשרות הכי פרקטית היא שה-ECB יזרים כסף לבנקים ביוון. טענה זו תומכת בהנחת הבסיס של מרבית הכלכלנים בשוק שיוון תאלץ להישאר באיחוד בכל מקרה - זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש. יש שמועות מבוססות שלמרות שיוון לא עומדת בדרישות, ה-ECB כבר מזרים לבנקים את הכסף הדרוש להם לצורך התיפקוד השוטף. בסופו של דבר ה-ECB יצטרך לעזור ליוון להתאושש, אחרת הם יחטפו שם מכות קשות מאוד, שלא הגיוני שמדינה תכניס את עצמה למצב שכזה".
נציין כי פרישה של יוון מגוש האירו צפויה להוביל להפסקת הסיוע שהיא מקבלת מהאיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, מה שיוביל את ממשלת יוון, תיהיה אשר תיהיה, לשמוט חובות בהיקף של מעל ל-150% מסך התמ"ג היווני.
על פי הערכות בשוק צפוי מהלך שכזה לחתוך את התמ"ג היווני בשנה הראשונה בחצי. להזניק את האבטלה ואת האינפלציה ולהוביל לפיחות של עשרות אחוזים בשערה של הדרכמה ביחס לאירו.
"לידתה של הדרכמה החדשה תהיה מהירה וכואבת" כתבו ברויטרס כבר במאי וציינו שאם מובילי המדיניות יחליטו שיוון צריכה לעזוב את גוש האירו, "היציאה עלולה להתרחש כל כך מהר עד כדי כך שלא יספיקו להדפיס בזמן את שטרות ומטבעות הדרכמה החדשה".
"ניתן לומר כמעט בוודאות שבמקרה של יציאת יוון מהגוש, שוויו של המטבע היווני החדש יקרוס אופן מיידי ברגע שיונפק. בכך תהפוך כלכלת יוון באופן מיידי להרבה יותר תחרותית. את האפקט של מהלך כזה בטווח הזמן הקצר יהיה ברוטלי, גם לאזרחי יוון וגם לכלכלה העולמית. יוון של אחרי האירו עלולה למצוא את עצמה נאבקת על היכולת לייבא מזון ודלק, והמסחר בחיי היומיום יתנהל בשיטת הברטר (סחר חליפין של סחורות ושירותים כנגד סחורות ושירותים), בזמן שהממשלה לא תוכל לשלם לעובדים בעבור דבר".
- 3.כס פו מט 11/06/2012 19:24הגב לתגובה זויש הרבה פתרונות אבל בסוף היא או שתפרוש או שתעלה הרבה לאירופה. החשש הוא בתקדים- שיחייב לעזור לכשליש ממדינות אירופה בשלב ראשון.
- 2.אסף 11/06/2012 18:52הגב לתגובה זולפני עשרים שנה כשיוון הצטרפה לשוק האירופאי והחליפה את המטבע מדרכמות ליורו לא הבנתי איך יכול להיות שהכל התייקר ונופש שעלה בעבר גרושים עולה פי 2 שלא לדבר על כל הקניות שהיינו עושים..שתבינו נופש ביוון עלה קצת יותר מנופש בסיני. אמרתי לעצמי שאני לא מבין מה הכלכלנים החכמים עושים...אבל כנראה שגם הם לא הבינו מה הם עושים...
- 1.מה? רק אני טמבל? 11/06/2012 18:28הגב לתגובה זושום אסון לא יקרה ביון אם תפרוש,ההפך.הכל משחק סכום אפס. החובות לא יגדלו (וגם לא יקטנו).הם יחיו ברמת חיים המתאימה לתוצרתם.כל דבר אחר ימשכן את ילדיהם.כן, גם השארות בגוש היורו. מי שיפסיד בעיקר הוא מי שחוזה היום אפוקליפסה -איכפת לו מהיוונים כשלג דאשתקד.הם אלו שעומדים להפסיד ולכן לא מפסיקים עם תסריתי האיימים.
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
וורנר ברוספרמאונט נגד נטפליקס: מלחמת 108 מיליארד דולר על וורנר ברוס דיסקברי
פרמאונט לא מתייאשת - מציעה 30 דולר למניית וורנר - מעל המחיר של נטפליקס; מה צפוי עכשיו?
פרמאונט הודיעה על הצעה עוינת לרכישת כלל מניות וורנר ברוס דיסקברי במחיר של 30 דולר למניה, בתשלום מלא במזומן. העסקה מעריכה את החברה ב-108.4 מיליארד דולר כולל נטילת חובות, וכוללת את כלל הנכסים: אולפני הסרטים, שירות הסטרימינג HBO Max, רשתות הכבלים CNN ו-TNT, וזכויות על תכנים כמו סרטי DC קומיקס, "הארי פוטר" ו"משחקי הכס".
ההצעה פונה ישירות לבעלי המניות ועוקפת את דירקטוריון WBD, שכבר אישר עסקה עם נטפליקס. המהלך מגיע יום לאחר שהנשיא דונלד טראמפ הביע חששות מהעסקה של נטפליקס, ותיאר אותה כ"בעיה פוטנציאלית" בשל דומיננטיות החברה בשוק הסטרימינג. אזהרת טראמפ: עסקת נטפליקס-וורנר עלולה להיתקל בחסמי הגבלים עסקיים
נטפליקס, ששולטת ב-40% מנתח שוק הסטרימינג בארה"ב עם 282 מיליון מנויים גלובליים, סיימה ב-5 בדצמבר הסכם לרכישת חלקים מרכזיים מ-WBD: האולפנים, HBO ו-HBO Max, בשווי 82.7 מיליארד דולר. המחיר שהוצע: 27.75 דולר למניה, הכולל 23.25 דולר במזומן ו-4.50 דולר במניות. העסקה אינה כוללת את רשתות הכבלים, שיופרדו לחברה נפרדת בשווי משוער של 20-25 מיליארד דולר.
מלחמת ההצעות
תהליך המכירה החל באוקטובר 2025, כאשר WBD פתחה הליך פורמלי על רקע הפסדים של 9.2 מיליארד דולר ברבעון השני וירידה של 11% בהכנסות מכבלים. פרמאונט הגישה הצעות ראשוניות ב-23 באוקטובר, כולל הצעה משולבת בשווי 25 דולר למניה, אך נדחתה שלוש פעמים. דיוויד זסלאב, מנכ"ל WBD, דרש 35 דולר למניה.
- עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס, למי היא טובה ?
- קנס של 5.8 מיליארד דולר לנטפליקס - אם עסקת וורנר תתפוצץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קומקאסט, בעלת NBC יוניברסל, הגישה הצעה חלקית לאולפנים אך פרשה מהתחרות ב-4 בדצמבר עקב חששות רגולטוריים.
פרמאונט טוענת שההצעה שלה עדיפה. דיוויד אליסון, מנכ"ל החברה, אמר בראיון ל-CNBC: "ההצעה שלנו מספקת פרמיה של 45% על מחיר המניה הנוכחי של WBD, ומאפשרת סינרגיות של 4 מיליארד דולר בשנה דרך שילוב CBS, MTV ו-CNN."
