"הריצה של היוונים לכספומטים - תופעה מוכרת ויש דרכים להתמודד איתה"
רגע האמת ביוון הולך ומתקרב. בעוד פחות משבוע עם פירסום תוצאות הבחירות שיערכו ב-17 ביוני, ידע העולם מה עלה בגורלה של יוון. עד רגע זה עוד לא ברור מי תהיה המפלגה שתזכה בבחירות, אבל מצבה המידרדר של המדינה והמשבר המחריף בשווקים, מעלים את הסיכוי לכך שיוון לא תוכל במצבה הנוכחי להישאר בגוש האירו.
אחד הארועים המיידיים שיקרה במקרה של נטישת יוון את הגוש יהיה חזרתה למטבע המקורי, הדרכמה. המשמעות של חזרה לדרכמה תהיה פיחות אדיר בשוויו של המטבע שיונפק לאזרחים היווניים. החשש כרגע הוא שהאזרחים היוונים יתנפלו על הכספומטים וישאבו מהם כל אירו שהם יכולים עוד לפני שהמדינה תצא מהגוש. מהלך כזה עלול להעמיד בסכנה עוד יותר גדולה את המערכת הבנקאית הקורסת ממילא של יוון.
"התופעה של ריצה של הציבור אל הבנקים במטרה למשוך כספים מוכרת בהיסטוריה הכלכלית בעולם" אומר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים ומסביר, "יש מספר פיתרונות אפשריים על מנת להתגונן מפני ההשפעות השליליות מאוד שעלולות להיות למהלך שכזה.
"בראש ובראשונה חשוב לנסות להחזיר את האמון של הציבור. דבר נוסף אותו עשו בארגנטינה היה איסור על משיכת כספים. מבחינה פוליטית כמובן שביוון זה לא יכול לקרות לפני הבחירות כי אף אזרח לא יבחר במי שיעשה את זה. אחת השיטות המקובלות יותר היא שהבנק המרכזי יזרים כסף למערכת הבנקאית. הבעיה ביוון היא שהבנק המרכזי הוא לא הריבון אלא הוא תלוי בהסכמה של ה-ECB. שיטה נוספת שאפשרית היא הלאמה של הבנקים בדומה למה שעשו באירלנד.
לדעת כהנוביץ', "בין 4 האפשרויות האלה האפשרות הכי פרקטית היא שה-ECB יזרים כסף לבנקים ביוון. טענה זו תומכת בהנחת הבסיס של מרבית הכלכלנים בשוק שיוון תאלץ להישאר באיחוד בכל מקרה - זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש. יש שמועות מבוססות שלמרות שיוון לא עומדת בדרישות, ה-ECB כבר מזרים לבנקים את הכסף הדרוש להם לצורך התיפקוד השוטף. בסופו של דבר ה-ECB יצטרך לעזור ליוון להתאושש, אחרת הם יחטפו שם מכות קשות מאוד, שלא הגיוני שמדינה תכניס את עצמה למצב שכזה".
נציין כי פרישה של יוון מגוש האירו צפויה להוביל להפסקת הסיוע שהיא מקבלת מהאיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, מה שיוביל את ממשלת יוון, תיהיה אשר תיהיה, לשמוט חובות בהיקף של מעל ל-150% מסך התמ"ג היווני.
על פי הערכות בשוק צפוי מהלך שכזה לחתוך את התמ"ג היווני בשנה הראשונה בחצי. להזניק את האבטלה ואת האינפלציה ולהוביל לפיחות של עשרות אחוזים בשערה של הדרכמה ביחס לאירו.
"לידתה של הדרכמה החדשה תהיה מהירה וכואבת" כתבו ברויטרס כבר במאי וציינו שאם מובילי המדיניות יחליטו שיוון צריכה לעזוב את גוש האירו, "היציאה עלולה להתרחש כל כך מהר עד כדי כך שלא יספיקו להדפיס בזמן את שטרות ומטבעות הדרכמה החדשה".
"ניתן לומר כמעט בוודאות שבמקרה של יציאת יוון מהגוש, שוויו של המטבע היווני החדש יקרוס אופן מיידי ברגע שיונפק. בכך תהפוך כלכלת יוון באופן מיידי להרבה יותר תחרותית. את האפקט של מהלך כזה בטווח הזמן הקצר יהיה ברוטלי, גם לאזרחי יוון וגם לכלכלה העולמית. יוון של אחרי האירו עלולה למצוא את עצמה נאבקת על היכולת לייבא מזון ודלק, והמסחר בחיי היומיום יתנהל בשיטת הברטר (סחר חליפין של סחורות ושירותים כנגד סחורות ושירותים), בזמן שהממשלה לא תוכל לשלם לעובדים בעבור דבר".
- 3.כס פו מט 11/06/2012 19:24הגב לתגובה זויש הרבה פתרונות אבל בסוף היא או שתפרוש או שתעלה הרבה לאירופה. החשש הוא בתקדים- שיחייב לעזור לכשליש ממדינות אירופה בשלב ראשון.
- 2.אסף 11/06/2012 18:52הגב לתגובה זולפני עשרים שנה כשיוון הצטרפה לשוק האירופאי והחליפה את המטבע מדרכמות ליורו לא הבנתי איך יכול להיות שהכל התייקר ונופש שעלה בעבר גרושים עולה פי 2 שלא לדבר על כל הקניות שהיינו עושים..שתבינו נופש ביוון עלה קצת יותר מנופש בסיני. אמרתי לעצמי שאני לא מבין מה הכלכלנים החכמים עושים...אבל כנראה שגם הם לא הבינו מה הם עושים...
- 1.מה? רק אני טמבל? 11/06/2012 18:28הגב לתגובה זושום אסון לא יקרה ביון אם תפרוש,ההפך.הכל משחק סכום אפס. החובות לא יגדלו (וגם לא יקטנו).הם יחיו ברמת חיים המתאימה לתוצרתם.כל דבר אחר ימשכן את ילדיהם.כן, גם השארות בגוש היורו. מי שיפסיד בעיקר הוא מי שחוזה היום אפוקליפסה -איכפת לו מהיוונים כשלג דאשתקד.הם אלו שעומדים להפסיד ולכן לא מפסיקים עם תסריתי האיימים.
אנבידיה"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות
המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית
מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. -0.39% נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.
הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.
בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.
הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות
בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- אנבידיה תשקיע 2 מיליארד דולר בסינופסיס - עוד עסקה סיבובית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.

המניה הזאת מזנקת 440% היום - זו הסיבה
תוצאות חיוביות בניסוי של Deramiocel מרמזות על פריצת דרך בטיפול במחלת ניוון השרירים דושן, ומניית קפריקור מזנקת
המניה של קפריקור תרפיוטיקס (Capricor Therapeutics) מזנקת. Capricor Therapeutics 307.08% מזנקת כ-440%, אחרי שהחברה פרסמה תוצאות ראשוניות חיוביות מניסוי ה-Phase 3 שלה בתרופה Deramiocel, שמיועדת לחולי דושן, מחלת ניוון שרירים גנטית נדירה וקשה. זהו הניסוי המרכזי שהחברה הייתה צריכה כדי להתקדם לאישור ה-FDA, והנתונים שפורסמו הבוקר נתפסים בשוק כנתונים שעשויים לשנות את מסלול החברה.
מחלת דושן היא אחת מהצורות הקשות של ניוון שרירים, והיא פוגעת בעיקר בבנים בשל האופי הגנטי שלה. המחלה נגרמת בגלל פגם בגן שמייצר את חלבון הדיסטרופין, החיוני ליציבות תאי השריר. כיוון שהגוף אינו מייצר את החלבון הזה, תאי השריר נשחקים במהירות, מה שמוביל להיחלשות פרוגרסיבית של השרירים. התסמינים הראשונים מופיעים בדרך כלל בילדות וכוללים קושי בהליכה, נפילות חוזרות ועייפות. עם השנים החולשה מתקדמת, ולעיתים מגיעה למצב שבו המטופלים מאבדים את היכולת ללכת. בהמשך, הפגיעה בשרירים מתרחבת גם לשרירי הנשימה ולשריר הלב, מה שעלול להוביל לקשיי נשימה ולקרדיומיופתיה, שהיא הסיבה המרכזית לקיצור תוחלת החיים במחלה. כיום אין ריפוי לדושן, והטיפול מתמקד בשימור תפקוד השריר באמצעות תרופות כמו סטרואידים, פיזיותרפיה ומעקב קרדיאלי הדוק.
כאן בדיוק נכנסות לתמונה התוצאות החדשות של קפריקור. החברה מדווחת כי Deramiocel הצליחה להראות שיפור מובהק סטטיסטית בתפקוד הגפיים העליונות – היעד המרכזי של הניסוי – וכן לשמר את תפקוד הלב, יעד שנחשב קריטי במיוחד אצל חולי דושן בשל הסיכון הגבוה לקרדיומיופתיה. כל שאר היעדים הכלולים תחת בקרה של טעות מסוג 1 השיגו גם הם מובהקות. הניסוי HOPE-3, שהשתתפו בו 106 נערים וצעירים, נחשב לאחד המחמירים והמקיפים שנעשו בתחום והוא נערך במבנה אקראי, כפול-סמיות ומבוקר פלצבו.
החוקרים שהובילו את הניסוי מדגישים כי התוצאות אינן "עוד שיפור קל במדדים", אלא שינוי ממשי בקצב הידרדרות המחלה. פרופ’ קרייג מקדונלד מאוניברסיטת UC Davis מציין כי נרשמה האטה של כמעט 54% בקצב הידרדרות השריר, נתון שלדבריו עשוי לתרגם לשנים נוספות של עצמאות. פרופ’ ג’ונתן סוסלו מאוניברסיטת ואנדרבילט מוסיף שהשימור בתפקוד הלב עשוי לקבל משקל משמעותי במיוחד, כיוון שזהו הגורם המרכזי שמשפיע על תוחלת החיים של החולים.
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- מניית חברת הביוטכנולוגיה שצונחת ב-43% בעקבות אשפוז של מטופל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צעד אחד לפני אישור FDA
בשביל Capricor, תוצאות הניסוי הן לא רק הישג רפואי אלא גם צעד רגולטורי חשוב. החברה מתכננת להגיש ל-FDA תגובה רשמית למכתב ה-CRL שקיבלה בתחילת השנה, והיא מאמינה שהנתונים מניסוי HOPE-3 עומדים בציפייה של הרגולטור שיהיו מספיקים כדי לתמוך בבקשת האישור. הנתונים מצטרפים לממצאים עקביים שהופיעו גם בניסוי HOPE-2 ובהמשך במחקר ההארכה שלו, שנמשך כבר מעל ארבע שנים.
