"הריצה של היוונים לכספומטים - תופעה מוכרת ויש דרכים להתמודד איתה"

כהנוביץ' מכלל פיננסים: "זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש - ה-ECB יעזור". האזרחים ביוון חוששים שחזרה לדרכמה תלווה בפיחות אדיר
יעל גרונטמן | (3)

רגע האמת ביוון הולך ומתקרב. בעוד פחות משבוע עם פירסום תוצאות הבחירות שיערכו ב-17 ביוני, ידע העולם מה עלה בגורלה של יוון. עד רגע זה עוד לא ברור מי תהיה המפלגה שתזכה בבחירות, אבל מצבה המידרדר של המדינה והמשבר המחריף בשווקים, מעלים את הסיכוי לכך שיוון לא תוכל במצבה הנוכחי להישאר בגוש האירו.

אחד הארועים המיידיים שיקרה במקרה של נטישת יוון את הגוש יהיה חזרתה למטבע המקורי, הדרכמה. המשמעות של חזרה לדרכמה תהיה פיחות אדיר בשוויו של המטבע שיונפק לאזרחים היווניים. החשש כרגע הוא שהאזרחים היוונים יתנפלו על הכספומטים וישאבו מהם כל אירו שהם יכולים עוד לפני שהמדינה תצא מהגוש. מהלך כזה עלול להעמיד בסכנה עוד יותר גדולה את המערכת הבנקאית הקורסת ממילא של יוון.

"התופעה של ריצה של הציבור אל הבנקים במטרה למשוך כספים מוכרת בהיסטוריה הכלכלית בעולם" אומר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים ומסביר, "יש מספר פיתרונות אפשריים על מנת להתגונן מפני ההשפעות השליליות מאוד שעלולות להיות למהלך שכזה.

"בראש ובראשונה חשוב לנסות להחזיר את האמון של הציבור. דבר נוסף אותו עשו בארגנטינה היה איסור על משיכת כספים. מבחינה פוליטית כמובן שביוון זה לא יכול לקרות לפני הבחירות כי אף אזרח לא יבחר במי שיעשה את זה. אחת השיטות המקובלות יותר היא שהבנק המרכזי יזרים כסף למערכת הבנקאית. הבעיה ביוון היא שהבנק המרכזי הוא לא הריבון אלא הוא תלוי בהסכמה של ה-ECB. שיטה נוספת שאפשרית היא הלאמה של הבנקים בדומה למה שעשו באירלנד.

לדעת כהנוביץ', "בין 4 האפשרויות האלה האפשרות הכי פרקטית היא שה-ECB יזרים כסף לבנקים ביוון. טענה זו תומכת בהנחת הבסיס של מרבית הכלכלנים בשוק שיוון תאלץ להישאר באיחוד בכל מקרה - זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש. יש שמועות מבוססות שלמרות שיוון לא עומדת בדרישות, ה-ECB כבר מזרים לבנקים את הכסף הדרוש להם לצורך התיפקוד השוטף. בסופו של דבר ה-ECB יצטרך לעזור ליוון להתאושש, אחרת הם יחטפו שם מכות קשות מאוד, שלא הגיוני שמדינה תכניס את עצמה למצב שכזה".

נציין כי פרישה של יוון מגוש האירו צפויה להוביל להפסקת הסיוע שהיא מקבלת מהאיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, מה שיוביל את ממשלת יוון, תיהיה אשר תיהיה, לשמוט חובות בהיקף של מעל ל-150% מסך התמ"ג היווני.

על פי הערכות בשוק צפוי מהלך שכזה לחתוך את התמ"ג היווני בשנה הראשונה בחצי. להזניק את האבטלה ואת האינפלציה ולהוביל לפיחות של עשרות אחוזים בשערה של הדרכמה ביחס לאירו.

"לידתה של הדרכמה החדשה תהיה מהירה וכואבת" כתבו ברויטרס כבר במאי וציינו שאם מובילי המדיניות יחליטו שיוון צריכה לעזוב את גוש האירו, "היציאה עלולה להתרחש כל כך מהר עד כדי כך שלא יספיקו להדפיס בזמן את שטרות ומטבעות הדרכמה החדשה".

"ניתן לומר כמעט בוודאות שבמקרה של יציאת יוון מהגוש, שוויו של המטבע היווני החדש יקרוס אופן מיידי ברגע שיונפק. בכך תהפוך כלכלת יוון באופן מיידי להרבה יותר תחרותית. את האפקט של מהלך כזה בטווח הזמן הקצר יהיה ברוטלי, גם לאזרחי יוון וגם לכלכלה העולמית. יוון של אחרי האירו עלולה למצוא את עצמה נאבקת על היכולת לייבא מזון ודלק, והמסחר בחיי היומיום יתנהל בשיטת הברטר (סחר חליפין של סחורות ושירותים כנגד סחורות ושירותים), בזמן שהממשלה לא תוכל לשלם לעובדים בעבור דבר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כס פו מט 11/06/2012 19:24
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה פתרונות אבל בסוף היא או שתפרוש או שתעלה הרבה לאירופה. החשש הוא בתקדים- שיחייב לעזור לכשליש ממדינות אירופה בשלב ראשון.
  • 2.
    אסף 11/06/2012 18:52
    הגב לתגובה זו
    לפני עשרים שנה כשיוון הצטרפה לשוק האירופאי והחליפה את המטבע מדרכמות ליורו לא הבנתי איך יכול להיות שהכל התייקר ונופש שעלה בעבר גרושים עולה פי 2 שלא לדבר על כל הקניות שהיינו עושים..שתבינו נופש ביוון עלה קצת יותר מנופש בסיני. אמרתי לעצמי שאני לא מבין מה הכלכלנים החכמים עושים...אבל כנראה שגם הם לא הבינו מה הם עושים...
  • 1.
    מה? רק אני טמבל? 11/06/2012 18:28
    הגב לתגובה זו
    שום אסון לא יקרה ביון אם תפרוש,ההפך.הכל משחק סכום אפס. החובות לא יגדלו (וגם לא יקטנו).הם יחיו ברמת חיים המתאימה לתוצרתם.כל דבר אחר ימשכן את ילדיהם.כן, גם השארות בגוש היורו. מי שיפסיד בעיקר הוא מי שחוזה היום אפוקליפסה -איכפת לו מהיוונים כשלג דאשתקד.הם אלו שעומדים להפסיד ולכן לא מפסיקים עם תסריתי האיימים.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.