"הריצה של היוונים לכספומטים - תופעה מוכרת ויש דרכים להתמודד איתה"

כהנוביץ' מכלל פיננסים: "זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש - ה-ECB יעזור". האזרחים ביוון חוששים שחזרה לדרכמה תלווה בפיחות אדיר
יעל גרונטמן | (3)

רגע האמת ביוון הולך ומתקרב. בעוד פחות משבוע עם פירסום תוצאות הבחירות שיערכו ב-17 ביוני, ידע העולם מה עלה בגורלה של יוון. עד רגע זה עוד לא ברור מי תהיה המפלגה שתזכה בבחירות, אבל מצבה המידרדר של המדינה והמשבר המחריף בשווקים, מעלים את הסיכוי לכך שיוון לא תוכל במצבה הנוכחי להישאר בגוש האירו.

אחד הארועים המיידיים שיקרה במקרה של נטישת יוון את הגוש יהיה חזרתה למטבע המקורי, הדרכמה. המשמעות של חזרה לדרכמה תהיה פיחות אדיר בשוויו של המטבע שיונפק לאזרחים היווניים. החשש כרגע הוא שהאזרחים היוונים יתנפלו על הכספומטים וישאבו מהם כל אירו שהם יכולים עוד לפני שהמדינה תצא מהגוש. מהלך כזה עלול להעמיד בסכנה עוד יותר גדולה את המערכת הבנקאית הקורסת ממילא של יוון.

"התופעה של ריצה של הציבור אל הבנקים במטרה למשוך כספים מוכרת בהיסטוריה הכלכלית בעולם" אומר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים ומסביר, "יש מספר פיתרונות אפשריים על מנת להתגונן מפני ההשפעות השליליות מאוד שעלולות להיות למהלך שכזה.

"בראש ובראשונה חשוב לנסות להחזיר את האמון של הציבור. דבר נוסף אותו עשו בארגנטינה היה איסור על משיכת כספים. מבחינה פוליטית כמובן שביוון זה לא יכול לקרות לפני הבחירות כי אף אזרח לא יבחר במי שיעשה את זה. אחת השיטות המקובלות יותר היא שהבנק המרכזי יזרים כסף למערכת הבנקאית. הבעיה ביוון היא שהבנק המרכזי הוא לא הריבון אלא הוא תלוי בהסכמה של ה-ECB. שיטה נוספת שאפשרית היא הלאמה של הבנקים בדומה למה שעשו באירלנד.

לדעת כהנוביץ', "בין 4 האפשרויות האלה האפשרות הכי פרקטית היא שה-ECB יזרים כסף לבנקים ביוון. טענה זו תומכת בהנחת הבסיס של מרבית הכלכלנים בשוק שיוון תאלץ להישאר באיחוד בכל מקרה - זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש. יש שמועות מבוססות שלמרות שיוון לא עומדת בדרישות, ה-ECB כבר מזרים לבנקים את הכסף הדרוש להם לצורך התיפקוד השוטף. בסופו של דבר ה-ECB יצטרך לעזור ליוון להתאושש, אחרת הם יחטפו שם מכות קשות מאוד, שלא הגיוני שמדינה תכניס את עצמה למצב שכזה".

נציין כי פרישה של יוון מגוש האירו צפויה להוביל להפסקת הסיוע שהיא מקבלת מהאיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, מה שיוביל את ממשלת יוון, תיהיה אשר תיהיה, לשמוט חובות בהיקף של מעל ל-150% מסך התמ"ג היווני.

על פי הערכות בשוק צפוי מהלך שכזה לחתוך את התמ"ג היווני בשנה הראשונה בחצי. להזניק את האבטלה ואת האינפלציה ולהוביל לפיחות של עשרות אחוזים בשערה של הדרכמה ביחס לאירו.

"לידתה של הדרכמה החדשה תהיה מהירה וכואבת" כתבו ברויטרס כבר במאי וציינו שאם מובילי המדיניות יחליטו שיוון צריכה לעזוב את גוש האירו, "היציאה עלולה להתרחש כל כך מהר עד כדי כך שלא יספיקו להדפיס בזמן את שטרות ומטבעות הדרכמה החדשה".

"ניתן לומר כמעט בוודאות שבמקרה של יציאת יוון מהגוש, שוויו של המטבע היווני החדש יקרוס אופן מיידי ברגע שיונפק. בכך תהפוך כלכלת יוון באופן מיידי להרבה יותר תחרותית. את האפקט של מהלך כזה בטווח הזמן הקצר יהיה ברוטלי, גם לאזרחי יוון וגם לכלכלה העולמית. יוון של אחרי האירו עלולה למצוא את עצמה נאבקת על היכולת לייבא מזון ודלק, והמסחר בחיי היומיום יתנהל בשיטת הברטר (סחר חליפין של סחורות ושירותים כנגד סחורות ושירותים), בזמן שהממשלה לא תוכל לשלם לעובדים בעבור דבר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כס פו מט 11/06/2012 19:24
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה פתרונות אבל בסוף היא או שתפרוש או שתעלה הרבה לאירופה. החשש הוא בתקדים- שיחייב לעזור לכשליש ממדינות אירופה בשלב ראשון.
  • 2.
    אסף 11/06/2012 18:52
    הגב לתגובה זו
    לפני עשרים שנה כשיוון הצטרפה לשוק האירופאי והחליפה את המטבע מדרכמות ליורו לא הבנתי איך יכול להיות שהכל התייקר ונופש שעלה בעבר גרושים עולה פי 2 שלא לדבר על כל הקניות שהיינו עושים..שתבינו נופש ביוון עלה קצת יותר מנופש בסיני. אמרתי לעצמי שאני לא מבין מה הכלכלנים החכמים עושים...אבל כנראה שגם הם לא הבינו מה הם עושים...
  • 1.
    מה? רק אני טמבל? 11/06/2012 18:28
    הגב לתגובה זו
    שום אסון לא יקרה ביון אם תפרוש,ההפך.הכל משחק סכום אפס. החובות לא יגדלו (וגם לא יקטנו).הם יחיו ברמת חיים המתאימה לתוצרתם.כל דבר אחר ימשכן את ילדיהם.כן, גם השארות בגוש היורו. מי שיפסיד בעיקר הוא מי שחוזה היום אפוקליפסה -איכפת לו מהיוונים כשלג דאשתקד.הם אלו שעומדים להפסיד ולכן לא מפסיקים עם תסריתי האיימים.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

פאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיותפאוול וטראמפ בג'קסון הול. קרדיט: רשתות חברתיות

פאוול: "אין מסלול נטול סיכון" - הפד מוריד ריבית אך מאותת על עצירה אפשרית

יו״ר הפד הדגיש במסיבת העיתונאים את המתח בין יעד האינפלציה לשוק העבודה, ציין מחסור בנתונים עדכניים בשל השבתת הממשל, ותיאר דיון פנימי מפוצל סביב המשך הורדות הריבית כשהבנק מתקרב לרמת ריבית ניטרלית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ג'רום פאוול

הפדרל ריזרב החליט להוריד את הריבית בפעם השלישית ברציפות,כאשר וול-סטריט המתינה בעיקר לנאומו של יו״ר הפדרל ריזרב, ג׳רום פאוול. פאוול מציג במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית קו זהיר במיוחד, כשהדגיש שוב ושוב שהבנק המרכזי פועל בסביבה של חוסר ודאות משמעותי.  לדבריו, הפד פועל במרחב שבו שני חלקי המנדט, יציבות מחירים ותעסוקה מלאה, נמצאים ב"מתח מתמשך", והוא הדגיש כי "אין מסלול נטול סיכון למדיניות" בתקופה שבה שני היעדים מאותתים לכיוונים שונים. פאוול חזר ואמר כי האינפלציה ירדה אך עדיין גבוהה ביחס ליעד של 2%, ושוק העבודה נחלש אך אינו נמצא במצב של הידרדרות חדה.


פאוול הסביר כי מאז הפגישה הקודמת התקבלו "מעט מאוד נתוני אינפלציה", בין היתר בשל השבתת הממשל שהובילה לעיכובים ול"חוסר אחידות" באיסוף חלק מהנתונים. הוא הזהיר כי חלק מהנתונים שפורסמו עשויים להיות לא רק תנודתיים, אלא גם "מעוותים". עם זאת, הדגיש כי נתוני דצמבר, שיתפרסמו לפני פגישת ינואר, צפויים לשקף תמונה מלאה יותר שתשפיע מהותית על החלטות הבנק בחודשים הקרובים.


ביחס לעתיד הריביות, פאוול הבהיר כי הדיון בוועדת השוק הפתוח עוסק כעת בשאלה האם יש לעצור את הורדות הריבית בנקודת הזמן הנוכחית, או להמשיך בהפחתות "קצת, או יותר מקצת". הוא הדגיש כי העלאת ריבית איננה "תסריט בסיסי" בעיני אף אחד מחברי הוועדה. עם זאת, הוא הדגיש שהמחלוקות בוועדה אמיתיות ומהותיות כאשר 9 מתוך 12 מצביעים רק תמכו בהחלטה האחרונה, ירידה מרמת התמיכה בהחלטות קודמות. לדבריו, הפערים בין חברי הוועדה אינם נובעים מחילוקי דעות על העובדות, אלא מהערכת הסיכונים: "כולם מסכימים שהאינפלציה גבוהה מדי ושהשוק נחלש, ההבדל הוא במשקל שנותנים לכל סיכון ומה צופים קדימה."


הצמיחה הכלכלית

בנוגע לצמיחה הכלכלית, פאוול ציין כי הציפייה לצמיחה מהירה יותר ב־2025, כפי שנמסרה בתחזיות, נובעת חלקית מהשפעות טכניות. לדבריו, כ־0.2 נקודת אחוז מהצמיחה "הועברה" קדימה לשנת 2026 בשל השבתת הממשל, שהזיזה חלק מהפעילות הכלכלית המדווחת. אף על פי כן, ההערכה הבסיסית של הפד היא לצמיחה גבוהה יותר מהרמה הנוכחית של 1.7%.


יו״ר הפד התייחס גם לפעילות בשוקי ההון וציין שהעליות בתחזיות הצמיחה גרמו להתמתנות הירידות בתשואות האג"ח ולצמצום הירידות בדולר. מניות בארה״ב מחקו חלק מהתנודתיות המוקדמת, ותשואת האג"ח לשנתיים ירדה רק בשלוש נקודות בסיס. שוק החוזים העתידיים ממשיך לתמחר שתי הורדות ריבית נוספות בשנה הקרובה, בהתאם לרמה שאותה משדר הפד.