"הריצה של היוונים לכספומטים - תופעה מוכרת ויש דרכים להתמודד איתה"
רגע האמת ביוון הולך ומתקרב. בעוד פחות משבוע עם פירסום תוצאות הבחירות שיערכו ב-17 ביוני, ידע העולם מה עלה בגורלה של יוון. עד רגע זה עוד לא ברור מי תהיה המפלגה שתזכה בבחירות, אבל מצבה המידרדר של המדינה והמשבר המחריף בשווקים, מעלים את הסיכוי לכך שיוון לא תוכל במצבה הנוכחי להישאר בגוש האירו.
אחד הארועים המיידיים שיקרה במקרה של נטישת יוון את הגוש יהיה חזרתה למטבע המקורי, הדרכמה. המשמעות של חזרה לדרכמה תהיה פיחות אדיר בשוויו של המטבע שיונפק לאזרחים היווניים. החשש כרגע הוא שהאזרחים היוונים יתנפלו על הכספומטים וישאבו מהם כל אירו שהם יכולים עוד לפני שהמדינה תצא מהגוש. מהלך כזה עלול להעמיד בסכנה עוד יותר גדולה את המערכת הבנקאית הקורסת ממילא של יוון.
"התופעה של ריצה של הציבור אל הבנקים במטרה למשוך כספים מוכרת בהיסטוריה הכלכלית בעולם" אומר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים ומסביר, "יש מספר פיתרונות אפשריים על מנת להתגונן מפני ההשפעות השליליות מאוד שעלולות להיות למהלך שכזה.
"בראש ובראשונה חשוב לנסות להחזיר את האמון של הציבור. דבר נוסף אותו עשו בארגנטינה היה איסור על משיכת כספים. מבחינה פוליטית כמובן שביוון זה לא יכול לקרות לפני הבחירות כי אף אזרח לא יבחר במי שיעשה את זה. אחת השיטות המקובלות יותר היא שהבנק המרכזי יזרים כסף למערכת הבנקאית. הבעיה ביוון היא שהבנק המרכזי הוא לא הריבון אלא הוא תלוי בהסכמה של ה-ECB. שיטה נוספת שאפשרית היא הלאמה של הבנקים בדומה למה שעשו באירלנד.
לדעת כהנוביץ', "בין 4 האפשרויות האלה האפשרות הכי פרקטית היא שה-ECB יזרים כסף לבנקים ביוון. טענה זו תומכת בהנחת הבסיס של מרבית הכלכלנים בשוק שיוון תאלץ להישאר באיחוד בכל מקרה - זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש. יש שמועות מבוססות שלמרות שיוון לא עומדת בדרישות, ה-ECB כבר מזרים לבנקים את הכסף הדרוש להם לצורך התיפקוד השוטף. בסופו של דבר ה-ECB יצטרך לעזור ליוון להתאושש, אחרת הם יחטפו שם מכות קשות מאוד, שלא הגיוני שמדינה תכניס את עצמה למצב שכזה".
נציין כי פרישה של יוון מגוש האירו צפויה להוביל להפסקת הסיוע שהיא מקבלת מהאיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, מה שיוביל את ממשלת יוון, תיהיה אשר תיהיה, לשמוט חובות בהיקף של מעל ל-150% מסך התמ"ג היווני.
על פי הערכות בשוק צפוי מהלך שכזה לחתוך את התמ"ג היווני בשנה הראשונה בחצי. להזניק את האבטלה ואת האינפלציה ולהוביל לפיחות של עשרות אחוזים בשערה של הדרכמה ביחס לאירו.
"לידתה של הדרכמה החדשה תהיה מהירה וכואבת" כתבו ברויטרס כבר במאי וציינו שאם מובילי המדיניות יחליטו שיוון צריכה לעזוב את גוש האירו, "היציאה עלולה להתרחש כל כך מהר עד כדי כך שלא יספיקו להדפיס בזמן את שטרות ומטבעות הדרכמה החדשה".
"ניתן לומר כמעט בוודאות שבמקרה של יציאת יוון מהגוש, שוויו של המטבע היווני החדש יקרוס אופן מיידי ברגע שיונפק. בכך תהפוך כלכלת יוון באופן מיידי להרבה יותר תחרותית. את האפקט של מהלך כזה בטווח הזמן הקצר יהיה ברוטלי, גם לאזרחי יוון וגם לכלכלה העולמית. יוון של אחרי האירו עלולה למצוא את עצמה נאבקת על היכולת לייבא מזון ודלק, והמסחר בחיי היומיום יתנהל בשיטת הברטר (סחר חליפין של סחורות ושירותים כנגד סחורות ושירותים), בזמן שהממשלה לא תוכל לשלם לעובדים בעבור דבר".
- 3.כס פו מט 11/06/2012 19:24הגב לתגובה זויש הרבה פתרונות אבל בסוף היא או שתפרוש או שתעלה הרבה לאירופה. החשש הוא בתקדים- שיחייב לעזור לכשליש ממדינות אירופה בשלב ראשון.
- 2.אסף 11/06/2012 18:52הגב לתגובה זולפני עשרים שנה כשיוון הצטרפה לשוק האירופאי והחליפה את המטבע מדרכמות ליורו לא הבנתי איך יכול להיות שהכל התייקר ונופש שעלה בעבר גרושים עולה פי 2 שלא לדבר על כל הקניות שהיינו עושים..שתבינו נופש ביוון עלה קצת יותר מנופש בסיני. אמרתי לעצמי שאני לא מבין מה הכלכלנים החכמים עושים...אבל כנראה שגם הם לא הבינו מה הם עושים...
- 1.מה? רק אני טמבל? 11/06/2012 18:28הגב לתגובה זושום אסון לא יקרה ביון אם תפרוש,ההפך.הכל משחק סכום אפס. החובות לא יגדלו (וגם לא יקטנו).הם יחיו ברמת חיים המתאימה לתוצרתם.כל דבר אחר ימשכן את ילדיהם.כן, גם השארות בגוש היורו. מי שיפסיד בעיקר הוא מי שחוזה היום אפוקליפסה -איכפת לו מהיוונים כשלג דאשתקד.הם אלו שעומדים להפסיד ולכן לא מפסיקים עם תסריתי האיימים.
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.

ברודקום מפרסמת היום תוצאות: צפי לצמיחה חדה בשבבי AI
השוק מצפה להכנסות של 17.5 מיליארד דולר ולגידול של 66% בהכנסות מבינה מלאכותית ועל הקשר בין ברודקום לגוגל
ברודקום Broadcom -1.6% תפרסם היום, לאחר נעילת המסחר, תוצאות כספיות לרבעון האחרון. השוק מצפה להכנסות של 17.5 מיליארד דולר, גידול של 24% בהשוואה לשנה קודמת, ולרווח למניה מתואם של 1.87 דולר, עלייה של 32%. תחזיות אלה מבוססות על נתונים ממקורות שונים, כולל הערכות אנליסטים מבנק אוף אמריקה ומיזוהו, שמצביעות על האצה בהכנסות משבבי AI. הרבעון הקודם, שדווח בספטמבר, הראה הכנסות של 15.95 מיליארד דולר, גידול של 22%, עם שולי רווח גולמי של 75.5%.
המניה של ברודקום עלתה ב-76% מתחילת השנה, לעומת 23% במדד נאסד"ק. העלייה משקפת הערכה לשילוב בין צמיחה רווחית לחדשנות, כולל שבבים מותאמים אישית (ASICs) לשוק ה-AI. אנליסטים מ-JP מורגן חזרו על דירוג "משקל יתר" עם יעד של 400 דולר, בעוד UBS העלתה את היעד ל-472 דולר, בהסתמך על ביקוש מתמשך למוצרי AI. מאז הדו"ח הקודם, המניה עלתה ב-15%, לעומת 4% במדד S&P 500, בעקבות השקת Gemini 3 של אלפבית, המסתמכת על שבבי ברודקום.
שבבי AI מובילים את הצמיחה
ברודקום פועלת בשלושה סגמנטים עיקריים: שבבים (62% מההכנסות), תוכנת תשתיות ותקשורת. בשוק השבבים, החברה מתמקדת ברשתות, אחסון ואלחוט, אך הצמיחה מגיעה משבבי AI, שמהווים כ-50% מההכנסות בסגמנט זה. שבבי AI ASICs מיועדים לעיבוד אלגוריתמים מתקדמים במרכזי נתונים, רכבי ענן ויישומי זמן אמת. ברבעון הקודם, הכנסות AI עלו ב-63% ל-5.2 מיליארד דולר, כאשר XPUs - שבבים ייעודיים לאימון מודלי AI - תרמו 65% מהסכום. ברבעון שידווח הלילה, הצפי הוא להכנסות AI של 6.2 מיליארד דולר, גידול של 66%, מה שמעלה את התחזית השנתית ל-19.9 מיליארד דולר, עלייה של 63% משנה קודמת.
התפתחות משמעותית היא הזמנה של 10 מיליארד דולר מלקוח חדש בתחום AI, שהוכרזה בספטמבר. המנכ"ל הוק טאן ציין כי ההזמנה משפרת את תחזית 2026, עם צפי להכנסות AI של 40.4 מיליארד דולר, גידול של 103% לפי האנליסטים. שותפויות עם גוגל (TPUs, 58% ממשלוחי ASICs), מטא ואלפבית מחזקות את מעמדה. TPUs של גוגל, במחיר של 13,000 דולר ליחידה, צפויים לתרום 22.1 מיליארד דולר ב-2026, שהם 78% מההכנסות מ-ASICs. בנוסף, השקת Thor Ultra, שבב רשת חדש, תומכת בדרישות AI ומתחרה בשבבי נטוורקינג של Nvidia ו-AMD.
- ברודקום תייצר שבבים עבור OpenAI - מניית החברה מזנקת ב־10%
- המלחמה על המקום השני: ברודקום מול AMD - מי תנצח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדו"ח של החברה מהווה מדד לביקוש לחומרה מתקדמת, שכן ברודקום מספקת תשתיות ל-70% ממרכזי הנתונים הגדולים. הצפי הוא להכנסות שבבים שיגדלו ב-24% ל-10.7 מיליארד דולר. עם זאת, שולי הרווח הגולמי צפויים לרדת ב-70 נקודות בסיס ל-75%, עקב עלויות HBM גבוהות יותר. הדבר מצביע על אתגרים בשרשרת האספקה, אך לא פוגע בצמיחה הכוללת. בהשוואה למתחרים, Nvidia שולטת בשוק GPUs עם 80% נתח, אך ברודקום צומחת מהר יותר ב-ASICs מותאמים, שמהווים 20% משוק ה-AI הכולל. AMD, עם 10% נתח, מתמקדת ב-GPUs, אך ברודקום מרוויחה משותפות OpenAI לבניית מערכות AI, שמאתגרות את Nvidia בעלויות נמוכות יותר (5,000 דולר לשבב לעומת 30,000-40,000 דולר ל-Nvidia).
