"הריצה של היוונים לכספומטים - תופעה מוכרת ויש דרכים להתמודד איתה"
רגע האמת ביוון הולך ומתקרב. בעוד פחות משבוע עם פירסום תוצאות הבחירות שיערכו ב-17 ביוני, ידע העולם מה עלה בגורלה של יוון. עד רגע זה עוד לא ברור מי תהיה המפלגה שתזכה בבחירות, אבל מצבה המידרדר של המדינה והמשבר המחריף בשווקים, מעלים את הסיכוי לכך שיוון לא תוכל במצבה הנוכחי להישאר בגוש האירו.
אחד הארועים המיידיים שיקרה במקרה של נטישת יוון את הגוש יהיה חזרתה למטבע המקורי, הדרכמה. המשמעות של חזרה לדרכמה תהיה פיחות אדיר בשוויו של המטבע שיונפק לאזרחים היווניים. החשש כרגע הוא שהאזרחים היוונים יתנפלו על הכספומטים וישאבו מהם כל אירו שהם יכולים עוד לפני שהמדינה תצא מהגוש. מהלך כזה עלול להעמיד בסכנה עוד יותר גדולה את המערכת הבנקאית הקורסת ממילא של יוון.
"התופעה של ריצה של הציבור אל הבנקים במטרה למשוך כספים מוכרת בהיסטוריה הכלכלית בעולם" אומר אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל פיננסים ומסביר, "יש מספר פיתרונות אפשריים על מנת להתגונן מפני ההשפעות השליליות מאוד שעלולות להיות למהלך שכזה.
"בראש ובראשונה חשוב לנסות להחזיר את האמון של הציבור. דבר נוסף אותו עשו בארגנטינה היה איסור על משיכת כספים. מבחינה פוליטית כמובן שביוון זה לא יכול לקרות לפני הבחירות כי אף אזרח לא יבחר במי שיעשה את זה. אחת השיטות המקובלות יותר היא שהבנק המרכזי יזרים כסף למערכת הבנקאית. הבעיה ביוון היא שהבנק המרכזי הוא לא הריבון אלא הוא תלוי בהסכמה של ה-ECB. שיטה נוספת שאפשרית היא הלאמה של הבנקים בדומה למה שעשו באירלנד.
לדעת כהנוביץ', "בין 4 האפשרויות האלה האפשרות הכי פרקטית היא שה-ECB יזרים כסף לבנקים ביוון. טענה זו תומכת בהנחת הבסיס של מרבית הכלכלנים בשוק שיוון תאלץ להישאר באיחוד בכל מקרה - זה כל כך לא רציונאלי שיוון תצא מהגוש. יש שמועות מבוססות שלמרות שיוון לא עומדת בדרישות, ה-ECB כבר מזרים לבנקים את הכסף הדרוש להם לצורך התיפקוד השוטף. בסופו של דבר ה-ECB יצטרך לעזור ליוון להתאושש, אחרת הם יחטפו שם מכות קשות מאוד, שלא הגיוני שמדינה תכניס את עצמה למצב שכזה".
נציין כי פרישה של יוון מגוש האירו צפויה להוביל להפסקת הסיוע שהיא מקבלת מהאיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית, מה שיוביל את ממשלת יוון, תיהיה אשר תיהיה, לשמוט חובות בהיקף של מעל ל-150% מסך התמ"ג היווני.
על פי הערכות בשוק צפוי מהלך שכזה לחתוך את התמ"ג היווני בשנה הראשונה בחצי. להזניק את האבטלה ואת האינפלציה ולהוביל לפיחות של עשרות אחוזים בשערה של הדרכמה ביחס לאירו.
"לידתה של הדרכמה החדשה תהיה מהירה וכואבת" כתבו ברויטרס כבר במאי וציינו שאם מובילי המדיניות יחליטו שיוון צריכה לעזוב את גוש האירו, "היציאה עלולה להתרחש כל כך מהר עד כדי כך שלא יספיקו להדפיס בזמן את שטרות ומטבעות הדרכמה החדשה".
"ניתן לומר כמעט בוודאות שבמקרה של יציאת יוון מהגוש, שוויו של המטבע היווני החדש יקרוס אופן מיידי ברגע שיונפק. בכך תהפוך כלכלת יוון באופן מיידי להרבה יותר תחרותית. את האפקט של מהלך כזה בטווח הזמן הקצר יהיה ברוטלי, גם לאזרחי יוון וגם לכלכלה העולמית. יוון של אחרי האירו עלולה למצוא את עצמה נאבקת על היכולת לייבא מזון ודלק, והמסחר בחיי היומיום יתנהל בשיטת הברטר (סחר חליפין של סחורות ושירותים כנגד סחורות ושירותים), בזמן שהממשלה לא תוכל לשלם לעובדים בעבור דבר".
- 3.כס פו מט 11/06/2012 19:24הגב לתגובה זויש הרבה פתרונות אבל בסוף היא או שתפרוש או שתעלה הרבה לאירופה. החשש הוא בתקדים- שיחייב לעזור לכשליש ממדינות אירופה בשלב ראשון.
- 2.אסף 11/06/2012 18:52הגב לתגובה זולפני עשרים שנה כשיוון הצטרפה לשוק האירופאי והחליפה את המטבע מדרכמות ליורו לא הבנתי איך יכול להיות שהכל התייקר ונופש שעלה בעבר גרושים עולה פי 2 שלא לדבר על כל הקניות שהיינו עושים..שתבינו נופש ביוון עלה קצת יותר מנופש בסיני. אמרתי לעצמי שאני לא מבין מה הכלכלנים החכמים עושים...אבל כנראה שגם הם לא הבינו מה הם עושים...
- 1.מה? רק אני טמבל? 11/06/2012 18:28הגב לתגובה זושום אסון לא יקרה ביון אם תפרוש,ההפך.הכל משחק סכום אפס. החובות לא יגדלו (וגם לא יקטנו).הם יחיו ברמת חיים המתאימה לתוצרתם.כל דבר אחר ימשכן את ילדיהם.כן, גם השארות בגוש היורו. מי שיפסיד בעיקר הוא מי שחוזה היום אפוקליפסה -איכפת לו מהיוונים כשלג דאשתקד.הם אלו שעומדים להפסיד ולכן לא מפסיקים עם תסריתי האיימים.
אנבידיה"אנבידיה נסחרת במכפיל שפל היסטורי" בנק אוף אמריקה ממליץ לנצל את ההזדמנות
המניה נסחרת ב-177 דולר, בבנק אוף אמריקה סבורים שהיא תגיע ל-275 דולר; לא חוששים מתחרות מגוגל, רואים במכפיל רווח של 25 הזדמנות כניסה חד פעמית
מניית אנבידיה (NVDA) NVIDIA Corp. 1.65% נסחרת במכפיל רווח עתידי של כ-25 - רמה שעשויה להיות נקודת שפל אטרקטיבית למשקיעים. כך עולה מדוח חדש של צוות האנליסטים של בנק אוף אמריקה, בראשות ויוויק אריה שהוא אחד מהתומכים הנלהבים של אנבידיה. לפי הניתוח שלו, בכל פעם שמניית אנבידיה התקרבה למכפיל 25, היא התאוששה לרמות של 30 עד 40 תוך 3-6 חודשים.
הדוח מגיע על רקע שבוע חזק במיוחד למדד ה-SOX של מניות השבבים, שזינק בכ-10% והצליח לחזור מעל הממוצע הנע ל-50 יום, תוך ביצועי יתר מול מדד ה-S&P 500 שעלה 3.7% בלבד. זאת למרות ירידה של כאחוז במניית אנבידיה עצמה, מה שמעיד על התרחבות הראלי לחברות נוספות בסקטור.
בין המניות הבולטות בשבוע האחרון: Credo Technology זינקה ב-33%, ברודקום עלתה 18%, Coherent הוסיפה 18%, אינטל קפצה 18% על רקע כותרות בתקשורת לגבי זכיות פוטנציאליות בייצור שבבים, ו-Marvell עלתה 15% לקראת פרסום דוחות ולקראת כנס re:Invent של אמזון.
הדיון עבר מהשקעות הון לחשש מתחרות
בחודשים האחרונים, הדיון המרכזי בקרב משקיעים בתחום הבינה המלאכותית עבר ממוקד. אם בעבר החשש היה מהיקפי ההשקעות האדירים של חברות הענן, כעת הדיון מתמקד בתחרות - בין מודלי השפה של OpenAI לבין Gemini של גוגל, ובמקביל בין שבבי ה-TPU של גוגל וברודקום לבין שבבי ה-GPU של אנבידיה.
- אנבידיה תשקיע 2 מיליארד דולר בסינופסיס - עוד עסקה סיבובית?
- "זה העולם של אנבידיה, כל השאר משלמים שכר דירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים של בנק אוף אמריקה מדגישים מספר נקודות מרכזיות שמטות את הכף לטובת אנבידיה: ראשית, היצע השבבים בתעשייה הדוק, ואנבידיה שולטת בהקצאה - מה שמקשה על לקוחות לשנות את תמהיל הרכישות שלהם בשנה הקרובה. שנית, שבבי ה-TPU הוכיחו את עצמם רק במרכזי הנתונים של גוגל עצמה, בעוד ש-GPU זמינים בסביבות ענן מרובות כולל בענן של גוגל. למעשה, הבנק מעריך כי רכישות ה-GPU של גוגל צפויות להגיע לכ-10 מיליארד דולר ב-2025, סכום דומה לרכישות ה-TPU שלה מברודקום.
מייקל דל תורם 6.25 מיליארד דולר ל-25 מיליון ילדים; הכסף יושקע בקרנות עוקבות מדדים
הילדים מתחת לגיל 10 יקבלו כל אחד 250 דולר לחשבון השקעות אישי. בגיל 18 הם יוכלו למשוך את הכסף
מייקל דל ואשתו סוזן הופכים לסנטה קלאוס של וול סטריט. הם הודיעו על תרומה של 6.25 מיליארד דולר שתאפשר פתיחת חשבון השקעה אישי עם הפקדה ראשונית של 250 דולר ל-25 מיליון ילדים אמריקאים מתחת לגיל 10 ממשפחות באזורי מגורים שהכנסתם החציונית אינה עולה על 150 אלף דולר בשנה. ההכרזה נעשתה בבית הלבן בנוכחות הנשיא דונלד טראמפ. לפני מספר ימים תרם סרגיי ברין 1.1 מיליארד דולר לטובת מחקרים מדעיים ותרומה לקהילה - תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
התרומה משלימה את תכנית "חשבונות טראמפ" שאושרה בקיץ 2025 במסגרת "החוק הגדול והיפה". התכנית קובעת כי כל תינוק שנולד בארצות הברית בין 2025 ל-2028 יקבל הפקדה חד-פעמית של 1,000 דולר מהמדינה לחשבון השקעה שיישאר סגור עד גיל 18. הכספים מושקעים בקרנות מדד זולות העוקבות אחר מדדי המניות האמריקאיים, והמשיכה מותרת רק ללימודים גבוהים, רכישת דירה ראשונה או הקמת עסק.
החשבונות החדשים שימומנו על ידי דל מיועדים לילדים שנולדו לפני 2025 ולכן אינם זכאים להפקדה הממשלתית. הם ינוהלו באמצעות מערכת משרד האוצר האמריקאי ועם אותן מגבלות השקעה ומשיכה, אם כי ההפקדה הראשונית נמוכה יותר, 250 דולר לעומת 1,000 דולר מהמשלה.
דל שנמנה על צמרת עשירי תבל כבר תמך בתכנית והתחייב שדל טכנולוגיות תוסיף הפקדות מקבילות לילדי עובדיה. התרומה הנוכחית מרחיבה את מעורבותו באופן ניכר. הוא הסביר כי "אם כל ילד יראה עתיד ששווה לחסוך בשבילו, נוכל לבנות לא רק חשבון אלא תקווה והזדמנות". לפני כשנתיים, תרמו בני הזוג דל 3.6 מיליארד דולר, כולל מניות של חברת ברודקום. גם ב־2024 המשיכו לתרום מעל 1.4 מיליארד דולר, בעיקר לטובת חינוך, בריאות ותמיכה בילדים.
- דל מפתיעה: רווח מעל הצפי, תחזית המכירות לשרתי AI קפצה ב-25%
- מייקל דל מוכר דל - האם זה רמז לירידות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, חברות נוספות מצטרפות: גולדמן סאקס, אובר וצ'ארטר קומיוניקיישנס הודיעו שיתאימו את ההפקדות הממשלתיות לילדי עובדיהן. משרד האוצר בוחן בימים אלה מכרז פומבי להפעלת החשבונות כדי למנוע ריכוזיות אצל מנהל נכסים אחד.
