הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
נפט
צילום: iStock

עיראק עוקפת את הורמוז: הסכם עם הכורדים וטורקיה פותח צינור שהיה סגור

כ-400 אלף חביות ביום עוקפות את הורמוז הנפט זורם שוב צפונה כפתרון חלקי לסגר בהורמוז

מירב ארד |
נושאים בכתבה מיצרי הורמוז נפט

בגדאד וארביל הגיעו להבנות דחופות המאפשרות חידוש הזרמת נפט דרך מערכת הצינורות הצפונית לנמל ג'יהאן בטורקיה, זאת על רקע סגירת מצר הורמוז והמשבר ביצוא הדרומי. שר הנפט העיראקי, חיאן עבד אל-ע'ני, הודיע כי ההזרמה צפויה להתחיל הבוקר, לאחר שהושגה הסכמה בין הממשלה הפדרלית בבגדאד לבין ממשלת כורדיסטן (KRG). ההבנות כוללות הזרמת נפט משדות קירכוכ בכמויות ראשוניות של 50-100 אלף חביות ליום, עם פוטנציאל להגיע ל-200-250 אלף חביות, ועוד כ-200-210 אלף חביות ליום משדות כורדיסטן - סה"כ פוטנציאל מיידי של כ-350-460 אלף חביות ליום.

הצינור שמקשר את שדות הנפט באזור קירכוכ שבצפון עיראק מהווה כעת נתיב יצוא חלופי אסטרטגי, שמתרחק לחלוטין מהמפרץ הפרסי ובפרט ממצר הורמוז. זה לא רק עניין טכני - זה מראה איך משבר יכול לגשר על פערים ישנים ולשמור על זרימת הכנסות חיוניות למדינה. ההבנות שהושגו מגשרות על מחלוקות פוליטיות ומשפטיות ארוכות שנים בין שתי הבירות, שהובילו להפסקת הזרמות מלאה מאז מרץ 2023. כעת, מול הלחץ הכלכלי הכבד, שני הצדדים דוחפים קדימה. במקביל, בגדאד ממשיכה בשיקום קטעים ישירים של צינור קירכוכ-ג'יהאן כדי לאפשר זרימה עצמאית ללא תלות מלאה בתשתית הכורדית.

תפוקה צנחה ב-70%: ממשבר כלכלי לחיפוש אחר חלופות

לפני סגירת מצר הורמוז לתנועת מכליות, ייצאה עיראק כ-4.3 מיליון חביות נפט ליום משדותיה הדרומיים העיקריים, כאשר כ-3.3 מיליון חביות ביום - ממוצע פברואר 2026 - עברו דרך נמלי בסרה במפרץ הפרסי. כעת, עם החסימה והיעדר מכליות זמינות, התפוקה הדרומית קרסה בכ-70% ל-1.4 מיליון חביות ביום, ולעיתים אף פחות - עד 1.2 מיליון לפי הערכות עדכניות. הנפט מהווה כ-90% מהכנסות המדינה, והאובדן היומי נאמד במאות מיליוני דולרים.

חידוש הזרמת הנפט דרך הצינור הצפוני אינו מכסה את מלוא הפער - כמעט 3 מיליון חביות ביום נותרות חסרות - אך 400 אלף חביות נוספות שיגיעו לים התיכון, משם ניתן לשלוח לאירופה ולשווקים אחרים, הן תוספת משמעותית שאינה תלויה כלל במצר הפגיע. להרחבה: עיראק מקצצת תפוקת נפט בעקבות סגירת הורמוז.

השוק מגיב: קפיצת מחירים ומרוץ לנתיבים חלופיים

עיראק לא נמצאת לבדה במערכה. מדינות כמו סעודיה וקטר גם כן מחפשות דרכים לעקוף את המפרץ. סעודיה פנתה לצינור הנפט שהקימה בשנת 1981 המכונה Petroline - שתוכנן מראש בדיוק למעקף מצר הורמוז. מדובר בצינור כפול באורך כ-1,200 קילומטר, החוצה את חצי האי ערב מאבקייק שבמחוז המזרחי ועד לנמל ינבוע על חוף ים סוף, עם קיבולת מקסימלית של 7 מיליון חביות ליום לאחר שדרוגים. בעקבות הסגירה האפקטיבית של הורמוז, הודיע מנכ"ל ארמקו אמין נאסר כי החברה מגבירה את הזרימה לקיבולת מלאה "בימים הקרובים".

סעודיה הפעילה ביטוח אסטרטגי שהכינה לעצמה לפני יותר מ-45 שנה. עיראק, שלא השקיעה בגיוון תשתיות באותה מידה, מוצאת את עצמה כעת בעמדת נחיתות - ומשלמת על כך ביוקר. להרחבה: מחירי הנפט מזנקים 20% על רקע מלחמה במפרץ.

מגבלות טכניות ופוליטיות: לא הכל ורוד

למרות ההסכמות, מערכת הצינורות הצפונית נותרת מוגבלת: גם לאחר שיקום ראשוני מדובר ב-350-450 אלף חביות ליום בלבד, והכל תלוי בתחזוקה שוטפת, בתיאום בין שלושת הצדדים - בגדאד, ארביל, אנקרה - ובתנאי הביטחון. בעבר סבל הצינור מתקלות חוזרות, פיצוצים, והתקפות דאעש בשנים 2014-2017, וכן מסכסוכים משפטיים עם טורקיה - כולל פסיקת בוררות בינלאומית ב-2023 שחייבה את אנקרה לפצות את עיראק בכ-1.5 מיליארד דולר על יצוא "לא חוקי" ודמי מעבר שלא שולמו.

קיראו עוד ב"גלובל"

ההסכם הזמני הנוכחי שברירי במהותו: שלושת הצדדים יושבים כל אחד עם אינטרסים שונים. טורקיה גובה דמי מעבר ומעוניינת בוודאות; ארביל רוצה חלק גדול יותר מההכנסות; בגדאד רוצה שליטה ומינימום תלות. ברגע שהלחץ האקוטי יפחת, חיכוכים אלה עלולים לחזור. לעיראק קיימות אופציות חלופיות קטנות: הובלה יבשתית לנמלי ירדן או סוריה שיכולה להוסיף עד 100-200 אלף חביות ליום, ותוכנית צינור בסרה-עקבה - אך היא עדיין בשלבי תכנון.

מה הלאה: גשר זמני או שינוי אסטרטגי?

חידוש הזרמת הנפט דרך הצינור הצפוני מעניק לעיראק נשימת אוויר חיונית, אך השאלה המרכזית נותרת: כמה זמן יחזיק מעמד הנתיב השברירי הזה? אם מצר הורמוז ייפתח מחדש, הדרום יחזור לשלוט ביצוא - והצפון ישוב להיות שחקן משני. אך אם הסגירה תימשך, יהפוך המסלול הצפוני לקו הצלה אסטרטגי, וידחף את בגדאד וארביל להשקיע בשיקום תשתיות ובפיתוח שדות קירכוכ.

ההבדל בין עיראק לסעודיה ממחיש לקח שרלוונטי לכל מדינה מייצאת: מי שבנה נתיב חלופי בשנות השגשוג - מוצא את עצמו היום ממשיך לשלוח נפט. מי שלא - משלם את המחיר.

לשוק העולמי, ההתפתחות הזו מסמנת הקלה קלה בלחץ האספקה, אך גם תזכורת חדה: כל שיבוש גדול בתוואי הימי הקריטי ביותר בעולם משפיע בסופו של דבר על מחירים, על זמינות ועל יציבות כלכלית בכל היבשות. להרחבה: כורדיסטן מגדילה ייצור נפט בצל משבר אזורי.