נפט
צילום: iStock

עיראק מפנה זרימה לצפון: הסכם עם כורדיסטן מחזיר נפט לצינור טורקיה

חידוש הזרמה כבר בימים הקרובים דרך קירכוכ וג'יהאן, פוטנציאל של 410 אלף חביות ביום כחלופה להורמוז

מירב ארד |
נושאים בכתבה מיצרי הורמוז נפט

בגדאד וארביל הגיעו להבנות דחופות המאפשרות חידוש הזרמת נפט דרך מערכת הצינורות הצפונית לנמל ג'יהאן בטורקיה, זאת על רקע סגירת מצר הורמוז והמשבר ביצוא הדרומי. שר הנפט העיראקי, חיאן עבד אל-ע'ני, הודיע כי ההזרמה צפויה להתחיל הבוקר, לאחר שהושגה הסכמה בין הממשלה הפדרלית בבגדאד לבין ממשלת כורדיסטן (KRG). ההבנות כוללות הזרמת נפט משדות קירכוכ בכמויות ראשוניות של 50-100 אלף חביות ליום, עם פוטנציאל להגעה ל-250-200 אלף חביות.  בנוסף ניתן להוסיף כ-201-200 אלף חביות ליום משדות כורדיסטן דרך אותה מערכת צינורות ובסה"כ מדובר על פוטנציאל מיידי של כ-350-460 אלף חביות ליום.

הצינור שמקשר את שדות הנפט באזור קירכוכ שבצפון עיראק מהווה כעת נתיב יצוא חלופי אסטרטגי, שמתרחק לחלוטין מהמפרץ הפרסי ובפרט ממצר הורמוז, שנסגר לתנועת מכליות בעקבות המתיחות האזורית. הוא מעניק לעיראק אופציה לוגיסטית קריטית בתקופה זו, ובכך מסייע לשמור על זרימת הכנסות חיוניות למדינה.

ההבנות שהושגו מגשרות על מחלוקות פוליטיות ומשפטיות ארוכות שנים בין שתי הבירות, שהובילו להפסקת הזרמות מלאה מאז מרץ 2023. כעת, מול הלחץ הכלכלי הכבד, שני הצדדים דוחפים קדימה לשיתוף פעולה שיאפשר לעיראק לשמור על חלק מהכנסות הנפט החיוניות. במקביל, בגדד ממשיכה בשיקום קטעים ישירים של צינור קירכוכ-ג'יהאן כדי לאפשר זרימה עצמאית ללא תלות מלאה בתשתית הכורדית.

התפוקה צנחה ב-70%: מ-4.3 מיליון ל-1.4 מיליון חביות ביום

לפני סגירת מצר הורמוז לתנועת מכליות, ייצאה עיראק כ-4.3 מיליון חביות נפט ליום משדותיה הדרומיים העיקריים, כאשר רוב היצוא כ-3.3 מיליון חביות ביום בממוצע נכון לחודש פברואר 2026 עבר דרך נמלי בסרה במפרץ הפרסי. כעת, עם החסימה של המצר והיעדר מכליות זמינות, התפוקה הדרומית קרסה בכ-70% והגיעה לכ-1.4 מיליון חביות ליום (ולעיתים אף נמוך יותר, עד 1.2 מיליון לפי הערכות עדכניות). בעקבות זאת המשבר הכלכלי בעירק מחריף, שכן הנפט מהווה את עיקר הכנסות המדינה (כ-90% מהתקציב), והאובדן היומי נאמד במאות מיליוני דולרים. חידוש הזרמת הנפט דרך הצינור הצפוני אינו מכסה את מלוא הפער, אך מדובר בתוספת משמעותית ומצילת חיים ללא תלות במצר הורמוז הפגיע. המהלך ממחיש את החשיבות הקריטית של יצירת מסלולים חלופיים בתקופת משבר, ומסייע להקל על הלחץ הכלכלי הכבד על עירק. להרחבה: עיראק מקצצת תפוקת נפט בעקבות סגירת הורמוז.

השוק מגיב ופתח במרוץ לנתיבים חלופיים

עיראק לא נמצאת לבדה במערכה. מדינות כמו סעודיה וקטר גם כן מחפשות דרכים לעקוף את המפרץ. סעודיה פנתה לצינור הנפט שהקימה בשנת 1981 המכונה גם Petroline (פטרוליין), שתוכנן מראש בדיוק למעקף מצר הורמוז. מדובר בצינור כפול באורך של כ-1,200 קילומטר החוצה את חצי האי ערב משדה הנפט ומתקן העיבוד באבקייק שבמחוז המזרחי על חוף המפרץ הפרסי - ועד לנמל ינבוע שעל חוף ים סוף. 

הצינור עובר דרך 13 תחנות שאיבה ומתוכנן להעביר נפט גולמי ישירות לים סוף, משם ניתן לשווקו לאירופה, לאסיה או לשווקים אחרים ללא כל תלות במצר הורמוז. הצינור מסוגל לספק כ-5 מיליון חביות ליום, אך לאחר שדרוגים הגיעה הקיבולת המקסימלית ל-7 מיליון חביות. ליום. בעקבות הסגירה האפקטיבית של מצר הורמוז, הודיע אמין נאסר מנכ"ל ארמקו כי החברה מגבירה את הזרימה דרכו לקיבולת מלאה "בימים הקרובים" - מה שכבר הביא לזינוק חד ביצוא דרך ינבוע.  סעודיה השתמשה ביטוח אסטרטגי שהכינה לעצמה לפני יותר מ-45 שנה ועכשיו, מול המשבר, הוא מאפשר לה להמשיך לשווק כמויות משמעותיות של נפט דרך ים סוף. להרחבה: מחירי הנפט מזנקים 20% על רקע מלחמה במפרץ.

מגבלות טכניות ופוליטיות: לא הכל ורוד

למרות ההסכמות בין בגדאד לארביל, מערכת הצינורות הצפונית לנמל ג'יהאן בטורקיה נותרת מוגבלת בקיבולת משמעותית: גם לאחר שיקום ראשוני מדובר ב-450-350 אלף חביות ליום בלבד, והכל תלוי בתחזוקה שוטפת, בתיאום בין שלושת הצדדים ובתנאי הביטחון. בעבר סבל הצינור מתקלות חוזרות, פיצוצים ופגיעות (בעיקר התקפות ארגון דאעש בשנים 2014-2017), וכן מסכסוכים משפטיים עם טורקיה – כולל פסיקת בוררות בינלאומית ב-2023 שחייבה את אנקרה לפצות את עיראק בכ-1.5 מיליארד דולר על יצוא "לא חוקי" ודמי מעבר שלא שולמו. ההסכם הזמני הנוכחי פותר כאמור חלק מהמחסומים ומאפשר חידוש הזרמה מיידית, אך הוא שברירי: אם המתיחות האזורית תימשך, קיים סיכון גבוה לחזרה למחלוקות חריפות על חלוקת ההכנסות בין בגדאד לארביל. מנגד, לעיראק קיימות אופציות חלופיות קטנות בהרבה: הובלה יבשתית (במשאיות) לנמלי ירדן או סוריה, שיכולות להוסיף לכל היותר 200-100 אלף חביות ליום, וכן תוכנית צינור בסרה-עקבה שעדיין בשלבי תכנון.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הלאה: גשר זמני או שינוי אסטרטגי?

חידוש הזרמת הנפט דרך הצינור הצפוני לנמל ג'יהאן מעניק לעיראק נשימה אוויר חיונית בימים הקשים ביותר, אך השאלה המרכזית נותרת: כמה זמן יחזיק מעמד הנתיב השברירי הזה?. אם מצר הורמוז ייפתח מחדש והדרום יוכל לשוב ולשלוט ביצוא (כפי שהיה עד כה) - יחזור הצפון להיות שחקן משני. אך אם הסגירה תימשך, יהפוך המסלול הצפוני לקו הצלה אסטרטגי, וידחף את בגדאד וארביל להשקיע משאבים כבדים בשיקום תשתיות, בהגדלת קיבולת הצינור ובפיתוח שדות קירכוכ והשדות הכורדיים. להרחבה:   כורדיסטן מגדילה ייצור נפט בצל משבר אזורי . לשוק העולמי, ההתפתחות הזו מסמנת הקלה קלה בלחץ האספקה ומפחיתה במעט את התלות במפרץ הפרסי, אך היא גם תזכורת חדה: כל שיבוש גדול בתוואי הימי הקריטי ביותר בעולם משפיע בסופו של דבר על מחירים, על זמינות ועל יציבות כלכלית בכל היבשות.