"ה-ECB יוריד את הריבית השבוע, אבל המוקד יהיה התחזיות ליוני"
הבנק המרכזי האירופי ימסור את החלטת הריבית שלו ביום חמישי הקרוב, כשבקרב האנליסטים קיימת הסכמה כל כך שצפויה הורדה נוספת של 25 נקודות בסיס; גם בבנק אוף אמריקה מסכימים, אך מציינים שהמוקד בהודעה דווקא יהיה ההתייחסות לתחזיות האינפלציה ליוני שצפויה להיות מתחת ליעד של 2%
על רקע הרגיעה במלחמת הסחר בין אירופה לארה"ב, עם הקפאת המכסים לתקופה של 90 יום, הצפי בקרב האנליסטים הוא להורדה של 25 נקודות בסיס בהחלטת הריבית הקרובה ביום חמישי, שתעמיד את הריבית על הפקדונות על כ-2.25%.
גם בבנק אוף אמריקה צופים הורדה דומה, אך מציינים כי המוקד בהודעה צפוי להיות בהתייחסות של הבנק המרכזי האירופי לתחזיות האינפלציה: "אנחנו צופים שתחזיות הבנק יהיו לאינפלציה ממוצעת סביב 1.5% ביוני, מתחת ליעד של 2%, מה שעלול להצדיק מעבר למדיניות מרחיבה", כתבו בבנק אוף אמריקה. "הפסקת המכסים ההדדיים מול ארה"ב הפחיתה את הלחץ המיידי לפעול, אך הסיכונים נותרו: עלייה בתשואות הריאליות, מטבע אירו חזק, ירידת מחירי האנרגיה ואי־ודאות גוברת. כל אלו תומכים בגישה זהירה ובהשארת אופציית הקלות עתידיות פתוחה".
"אנחנו עדיין צופים שהריבית תרד ל-1.5% עד ספטמבר", הוסיפו בבנק אוף אמריקה. "מצד שני, התחזיות של יוני יהיו קריטיות להחלטות הבאות, והן עשויות להביא להורדות אפילו חדות יותר בריבית".
"המצב היה יכול להיות מסובך בהרבה"
"אילולא ההקפאה ל-90 יום של המכסים, הדיון של הבנק
המרכזי האירופי השבוע היה כנראה הרבה יותר מורכב", כתבו בבנק אוף אמריקה. "כשכמה כוחות שמורידים את האינפלציה פועלים יחד, היה מופעל לחץ לא רק לקצץ בריבית, אלא גם להבהיר בצורה חד משמעית שיש צורך לעודד את הכלכלה. הלחץ הזה פחת, אבל לא נעלם. בינתיים חלו שינויים נוספים
בעולם מאז ההחלטה הקודמת, כמו הירידה המשמעותית במחירי האנרגיה - רק עדכון תחזיות בהתאם למחירי האנרגיה הנוכחיים עלול להוריד את תחזית האינפלציה לשנת 2026 מתחת ל-1.5%. לכן, יש סיכוי גבוה שהסיכונים לאינפלציה נמוכה מדי יעלו בדיון, ובהתאם גם הצורך לעודד את הכלכלה",
כתבו האנליסטים.
- אירופה בעליות, החוזים בוול סטריט בירוק בוהק
- החוזים מצביעים על פתיחה שלילית, ומה קורה בקריפטו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"במקביל, מאחר שהריביות כיום כבר נמצאות בחלק העליון של טווח הריבית ה'ניטרלית' של ה-ECB, יגבר הלחץ להסיר את ההתייחסות למדיניות כ'מגבילה'. אפילו החברים היוניים בבנק כנראה לא יתנגדו לזה, זה משתלב בדיון שעובר לכיוון של
צורך בהקלה. לכן יש סיכוי שהמונח הזה יוסר מההצהרות, מתוך ניסיון לשמור על ניסוח ניטרלי ככל האפשר. ולבסוף, לא מן הנמנע, גם אם הסיכוי נמוך, שהבנק יבחר להשהות את ההפחתות, בשל רמת חוסר הוודאות". כתבו בבנק אוף אמריקה.
הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית ב-25 נקודות בסיס גם בהחלטה הקודמת, אם כי היא התקבלה לפני ההתפתחויות המשמעותיות במלחמת הסחר בתחילת החודש. אז האינפלציה עמדה על 2.4% בפברואר ומאז היא המשיכה להתקרר ועמדה על 2.2% במרץ, קרוב ליעד של הבנק המרכזי.
- 1.הם הולכים למיתון (ל"ת)אנמי 15/04/2025 13:47הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
