"ה-ECB יוריד את הריבית השבוע, אבל המוקד יהיה התחזיות ליוני"
הבנק המרכזי האירופי ימסור את החלטת הריבית שלו ביום חמישי הקרוב, כשבקרב האנליסטים קיימת הסכמה כל כך שצפויה הורדה נוספת של 25 נקודות בסיס; גם בבנק אוף אמריקה מסכימים, אך מציינים שהמוקד בהודעה דווקא יהיה ההתייחסות לתחזיות האינפלציה ליוני שצפויה להיות מתחת ליעד של 2%
על רקע הרגיעה במלחמת הסחר בין אירופה לארה"ב, עם הקפאת המכסים לתקופה של 90 יום, הצפי בקרב האנליסטים הוא להורדה של 25 נקודות בסיס בהחלטת הריבית הקרובה ביום חמישי, שתעמיד את הריבית על הפקדונות על כ-2.25%.
גם בבנק אוף אמריקה צופים הורדה דומה, אך מציינים כי המוקד בהודעה צפוי להיות בהתייחסות של הבנק המרכזי האירופי לתחזיות האינפלציה: "אנחנו צופים שתחזיות הבנק יהיו לאינפלציה ממוצעת סביב 1.5% ביוני, מתחת ליעד של 2%, מה שעלול להצדיק מעבר למדיניות מרחיבה", כתבו בבנק אוף אמריקה. "הפסקת המכסים ההדדיים מול ארה"ב הפחיתה את הלחץ המיידי לפעול, אך הסיכונים נותרו: עלייה בתשואות הריאליות, מטבע אירו חזק, ירידת מחירי האנרגיה ואי־ודאות גוברת. כל אלו תומכים בגישה זהירה ובהשארת אופציית הקלות עתידיות פתוחה".
"אנחנו עדיין צופים שהריבית תרד ל-1.5% עד ספטמבר", הוסיפו בבנק אוף אמריקה. "מצד שני, התחזיות של יוני יהיו קריטיות להחלטות הבאות, והן עשויות להביא להורדות אפילו חדות יותר בריבית".
"המצב היה יכול להיות מסובך בהרבה"
"אילולא ההקפאה ל-90 יום של המכסים, הדיון של הבנק
המרכזי האירופי השבוע היה כנראה הרבה יותר מורכב", כתבו בבנק אוף אמריקה. "כשכמה כוחות שמורידים את האינפלציה פועלים יחד, היה מופעל לחץ לא רק לקצץ בריבית, אלא גם להבהיר בצורה חד משמעית שיש צורך לעודד את הכלכלה. הלחץ הזה פחת, אבל לא נעלם. בינתיים חלו שינויים נוספים
בעולם מאז ההחלטה הקודמת, כמו הירידה המשמעותית במחירי האנרגיה - רק עדכון תחזיות בהתאם למחירי האנרגיה הנוכחיים עלול להוריד את תחזית האינפלציה לשנת 2026 מתחת ל-1.5%. לכן, יש סיכוי גבוה שהסיכונים לאינפלציה נמוכה מדי יעלו בדיון, ובהתאם גם הצורך לעודד את הכלכלה",
כתבו האנליסטים.
- סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"במקביל, מאחר שהריביות כיום כבר נמצאות בחלק העליון של טווח הריבית ה'ניטרלית' של ה-ECB, יגבר הלחץ להסיר את ההתייחסות למדיניות כ'מגבילה'. אפילו החברים היוניים בבנק כנראה לא יתנגדו לזה, זה משתלב בדיון שעובר לכיוון של
צורך בהקלה. לכן יש סיכוי שהמונח הזה יוסר מההצהרות, מתוך ניסיון לשמור על ניסוח ניטרלי ככל האפשר. ולבסוף, לא מן הנמנע, גם אם הסיכוי נמוך, שהבנק יבחר להשהות את ההפחתות, בשל רמת חוסר הוודאות". כתבו בבנק אוף אמריקה.
הבנק המרכזי באירופה הוריד את הריבית ב-25 נקודות בסיס גם בהחלטה הקודמת, אם כי היא התקבלה לפני ההתפתחויות המשמעותיות במלחמת הסחר בתחילת החודש. אז האינפלציה עמדה על 2.4% בפברואר ומאז היא המשיכה להתקרר ועמדה על 2.2% במרץ, קרוב ליעד של הבנק המרכזי.
- 1.הם הולכים למיתון (ל"ת)אנמי 15/04/2025 13:47הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?
מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.
המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה
המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.
בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות).
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- עלייה של 30% מתחילת השנה - השוק הסיני עקף את וול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.
