רפי גוזלן
צילום: ביזפורטל

IBI: הציפיות להפחתות ריבית בארה"ב אופטימיות מדי

כך סבור הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, רפי גוזלן, בתחזית המקרו שפרסם היום. לדבריו, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והבנק הפדרלי יזדקק להרעה משמעותית יותר בכלכלה האמריקאית לפני שיתחיל לבצע הורדות של הריבית. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה באופן משמעותי, אך עדיין נותרה ברמות נמוכות ביחס לשנה האחרונה. עם זאת, הוא סבור כי כל עוד הממשלה תמשיך לקדם את המדיניות הנוכחית, צפויה עלייה נוספת בפרמיית הסיכון

עוזי גרסטמן |

שוקי ההון ברחבי העולם רשמו עליות קלות בשבוע האחרון, כשהמשקיעים קיבלו בחיוב את הודעת הבנק הפדרלי בארה"ב, לגבי הותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 4.25%-4.50%. עם זאת, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, רפי גוזלן, מזהיר כי הציפיות להפחתות ריבית השנה הן אופטימיות מדי. לדבריו, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והבנק הפדרלי יזדקק להרעה משמעותית יותר בכלכלה האמריקאית לפני שיתחיל לבצע הורדות של הריבית.


הנתונים הכלכליים האחרונים מצביעים על האטה בצריכה הפרטית בארה"ב. אמנם מכירות הליבה הקמעוניות עלו ב-1% בפברואר, אך לפי גוזלן הירידה הזהה בינואר מאזנת את התמונה. כמו כן, הצפי שלו לצמיחה ב-2025 וב-2026 הורד ל-1.7%-1.8%, לעומת 2.0%-2.1% בתחזית הקודמת. במקביל, תחזית האינפלציה הבסיסית ל-2025 עודכנה כלפי מעלה מ-2.5% ל-2.8%.


יו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאוול, הבהיר כי העלאת המכסים האחרונה צפויה להשפיע זמנית על האינפלציה, אך הבנק עדיין נמצא בעמדת המתנה. הריבית החציונית הצפויה ל-2025 נותרה על 3.875%, אך ממוצע התחזיות עלה מ-3.5% ל-4%. המשמעות היא שהפחתות הריבית הצפויות על ידי השווקים (שתיים-שלוש הורדות  עד סוף 2025) אינן בהכרח תואמות את כוונות הבנק הפדרלי.


בישראל, תחילת השבוע זעזעה את השווקים עם חזרת המהלכים לקידום ההפיכה המשפטית. השווקים לא תומחרו להתפתחות הזו, והתגובה שלהם היתה חריפה: השקל נחלש במהירות, והדולר נסחר סביב 3.80 שקלים. תשואות האג"ח הממשלתיות זינקו, והן משקפות עליית סיכון כלכלי. מדדי המניות ירדו בחדות, ובכך הם משקפים חששות של המשקיעים מפני היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה.


לדברי גוזלן, פרמיית הסיכון של ישראל עלתה באופן משמעותי, אך עדיין נותרה ברמות נמוכות ביחס לשנה האחרונה. עם זאת, כל עוד הממשלה תמשיך לקדם את המדיניות הנוכחית, צפויה עלייה נוספת בפרמיית הסיכון, שתכביד על השווקים המקומיים.


למרות העלייה בפרמיית הסיכון, הוא טוען כי בנק ישראל לא צפוי להוריד ריבית בקרוב. סביבת האינפלציה המקומית נותרה גבוהה מהיעד, ושוק העבודה ממשיך להציג חוזקה יחסית. התפתחויות נוספות בשער החליפין, באינפלציה ובפרמיית הסיכון עשויות להכתיב את כיוון המדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים.


לסיכום, הכלכלן הראשי של IBI טוען כי בעוד שהשווקים העולמיים מנסים למצוא איזון בין נתוני מאקרו מעורבים למדיניות הבנק הפדרלי, השוק המקומי נותר חשוף לטלטלות פוליטיות. ההשפעה של החזרת ההפיכה המשפטית על פרמיית הסיכון ועל המגמות בשוק ההון עלולה להימשך, ובנק ישראל יצטרך לנווט בזהירות בין שיקולי אינפלציה, ריבית ויציבות פיננסית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צי צבא סין, קרדיט: גרוקצי צבא סין, קרדיט: גרוק

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן

לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין


הדס ברטל |

לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש הגרוע ביותר."  מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.

לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.

התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.




טייוואן, קרדיט: פיקסהביי
טייוואן - קרדיט: פיקסהביי


אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות

היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.

פולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיותפולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיות

במקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים

שווקי תחזיות על אירועים מזנק בענק - לאן זה יגיע והאם משקיעים יעברו ממניות לתחזיות?

רן קידר |
נושאים בכתבה Polymarket Kalshi

טארק מנסור, מנכ"ל קלשי, פלטפורמה גדולה לתחזיות אמר בכנס של איגוד תעשיית החוזים העתידיים בשיקגו ששוק החוזים על תוצאות אירועים: פוליטיקה, כלכלה, שוק הון, מזג אוויר, ספורט ותרבו,ת עשוי להפוך תוך כמה שנים לחלופה ממשית למסחר במניות. לדבריו, "זה מתחיל להיראות כמו שוק של טריליון דולר".

השוק הזה צעיר, קיים רק כמה שנים באופן חוקי בארצות הברית, אבל צומח מהר מאז שקלשי ניצחה את הרגולטור הפדרלי (CFTC) בבית משפט ב-2023 והורשתה להציע חוזים על בחירות. מאז ההחלטה הזו, היקף המסחר בקלשי עלה פי יותר מעשרה תוך שנה שנתיים, והחברה פתחה שווקים חדשים כמעט מדי שבוע.

המודל פשוט: כל אירוע מנוסח כשאלה בינארית של כן או לא. המחיר של חוזה "כן" או "לא" נע בין 1 סנט ל-99 סנט ומשקף בזמן אמת את ההסתברות שהשוק נותן לאירוע. מי שקונה ב-25 סנט וצודק - מקבל דולר. מי שטועה, מאבד את ההשקעה. אין "בית" שמנצח תמיד, רק משתתפים שסוחרים זה מול זה. זו הסיבה שקלשי מתעקשת לקרוא לזה "שוק תחזיות" ולא "הימורים".

האם זה באמת תחרות לשוקי המניות? התשובה היא כן, אבל לא במובן המסורתי. השקעה במניות אמורה להיות השקעה לטווח ארוך כדי לייצר תשואה עודפת. מניות מסוכנות יותר מהשקעות סולידיות ומקבלים פיצוי בדמות התשואה. השקעה כזו דורשת הבנה, אלוקציה של נכסים, בחירת מניות ומעקב. רוב האנשים לא משקיעים בעצמם לטווח ארוך, אלא מעבירים את הטיפול בתיק למנהלי השקעות - אותם גופים מוסדיים שמנהלים לכם את הפנסיה, גמל וקרנות נאמנות. רוב האנשים שכן משקיעים בשוק המניות הם סוג של "מבקרים", "אורחים". בשנים האחרונות יש גל ענק של משקיעם צעירים שרוכשים מניות ונהנים מזינוקים אדירים. זו לא השקעה לטווח ארוך, הם עוברים מהייפ להייפ, והייפים לא חסר בשנים האלה.

מה יקרה כשתגיע ירידה? כנראה שחלק גדול מהם יזוז מהשוק. אבל נכון לעכשיו הם סוג של מהמרים. להם זה לא משנה אם לקנות מניות טסלה או אנבידיה או להמר עליהם בפלטפורמות התחזיות. זה סוג דומה של השקעה. הם לא מנתחים פונדמטנלים, הם לא מסתכלים על הרווחים עוד שנה-שנתיים, הם קוראים "גורואים" ברשתות החברתיות וקונים לפי הכותרות. האנשים האלו אכן יכולים להעביר כספים לזירות של התחזיות. הם כבר מעבירים.