IBI: הציפיות להפחתות ריבית בארה"ב אופטימיות מדי
כך סבור הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, רפי גוזלן, בתחזית המקרו שפרסם היום. לדבריו, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והבנק הפדרלי יזדקק להרעה משמעותית יותר בכלכלה האמריקאית לפני שיתחיל לבצע הורדות של הריבית. פרמיית הסיכון של ישראל עלתה באופן משמעותי, אך עדיין נותרה ברמות נמוכות ביחס לשנה האחרונה. עם זאת, הוא סבור כי כל עוד הממשלה תמשיך לקדם את המדיניות הנוכחית, צפויה עלייה נוספת בפרמיית הסיכון
שוקי ההון ברחבי העולם רשמו עליות קלות בשבוע האחרון, כשהמשקיעים קיבלו בחיוב את הודעת הבנק הפדרלי בארה"ב, לגבי הותרת הריבית ללא שינוי ברמה של 4.25%-4.50%. עם זאת, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI, רפי גוזלן, מזהיר כי הציפיות להפחתות ריבית השנה הן אופטימיות מדי. לדבריו, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והבנק הפדרלי יזדקק להרעה משמעותית יותר בכלכלה האמריקאית לפני שיתחיל לבצע הורדות של הריבית.
הנתונים הכלכליים האחרונים מצביעים על האטה בצריכה הפרטית בארה"ב. אמנם מכירות הליבה הקמעוניות עלו ב-1% בפברואר, אך לפי גוזלן הירידה הזהה בינואר מאזנת את התמונה. כמו כן, הצפי שלו לצמיחה ב-2025 וב-2026 הורד ל-1.7%-1.8%, לעומת 2.0%-2.1% בתחזית הקודמת. במקביל, תחזית האינפלציה הבסיסית ל-2025 עודכנה כלפי מעלה מ-2.5% ל-2.8%.
יו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאוול, הבהיר כי העלאת המכסים האחרונה צפויה להשפיע זמנית על האינפלציה, אך הבנק עדיין נמצא בעמדת המתנה. הריבית החציונית הצפויה ל-2025 נותרה על 3.875%, אך ממוצע התחזיות עלה מ-3.5% ל-4%. המשמעות היא שהפחתות הריבית הצפויות על ידי השווקים (שתיים-שלוש הורדות עד סוף 2025) אינן בהכרח תואמות את כוונות הבנק הפדרלי.
בישראל, תחילת השבוע זעזעה את השווקים עם חזרת המהלכים לקידום ההפיכה המשפטית. השווקים לא תומחרו להתפתחות הזו, והתגובה שלהם היתה חריפה: השקל נחלש במהירות, והדולר נסחר סביב 3.80 שקלים. תשואות האג"ח הממשלתיות זינקו, והן משקפות עליית סיכון כלכלי. מדדי המניות ירדו בחדות, ובכך הם משקפים חששות של המשקיעים מפני היציבות הכלכלית והפוליטית במדינה.
- שוק העבודה בארה"ב במרכז, ואיזה עוד נתונים חשובים השבוע?
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי גוזלן, פרמיית הסיכון של ישראל עלתה באופן משמעותי, אך עדיין נותרה ברמות נמוכות ביחס לשנה האחרונה. עם זאת, כל עוד הממשלה תמשיך לקדם את המדיניות הנוכחית, צפויה עלייה נוספת בפרמיית הסיכון, שתכביד על השווקים המקומיים.
למרות העלייה בפרמיית הסיכון, הוא טוען כי בנק ישראל לא צפוי להוריד ריבית בקרוב. סביבת האינפלציה המקומית נותרה גבוהה מהיעד, ושוק העבודה ממשיך להציג חוזקה יחסית. התפתחויות נוספות בשער החליפין, באינפלציה ובפרמיית הסיכון עשויות להכתיב את כיוון המדיניות המוניטרית בחודשים הקרובים.
לסיכום, הכלכלן הראשי של IBI טוען כי בעוד שהשווקים העולמיים מנסים למצוא איזון בין נתוני מאקרו מעורבים למדיניות הבנק הפדרלי, השוק המקומי נותר חשוף לטלטלות פוליטיות. ההשפעה של החזרת ההפיכה המשפטית על פרמיית הסיכון ועל המגמות בשוק ההון עלולה להימשך, ובנק ישראל יצטרך לנווט בזהירות בין שיקולי אינפלציה, ריבית ויציבות פיננסית.
פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.
טראמפ מחייךטראמפ נגד הניו יורק טיימס: תביעה של 15 מיליארד דולר בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת
טראמפ אומר שהעיתון הוא "שופר של הדמוקרטים"; "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי";
דונלד טראמפ טראמפ בתביעת ענק נגד הניו יורק טיימס. לטענתו, העיתון משמש כ"שופר של המפלגה הדמוקרטית, ומנהל נגדו קמפיין השמצות מתמשך". בין היתר, טראמפ זועם על פרסומים שקשרו אותו לג'פרי אפשטיין, למרות הכחשותיו החוזרות.
"היום יש לי את הכבוד הגדול להגיש תביעת דיבה ולשון הרע בסך 15 מיליארד דולר נגד הניו יורק טיימס", כתב טראמפ ברשת Truth Social. "הטיימס קיבל חופש מלא לשקר, להכפיש ולהשמיץ אותי במשך זמן רב מדי".
היסטוריה של עימותים: מ"פייק ניוז" לבתי המשפט
צריך להזכיר שטראמפ והתקשורת במלחמה מתמדת. CNN, Washington Post, NBC - כולם זכו לתואר "פייק ניוז". אבל עכשיו המאבק עובר לזירה המשפטית. בשנים האחרונות טראמפ הגביר את הלחץ. איומים בתביעות והתקפות גם על רשתות חברתיות בניסיונות להגביל את כוח התקשורת. התביעה הנוכחית היא השיא - 15 מיליארד דולר, סכום העולה על שווי העיתון שנסחר ב-9.6 מיליארד דולר. .
תביעה דומה נגד ABC News ב-2024 הסתיימה בפשרה של 15 מיליון דולר, ללא הודאה באשמה. אבל הפעם טראמפ מכוון גבוה יותר.
העיתון עצמו שומר על קור רוח. "אנו עומדים מאחורי הדיווחים שלנו ומחויבים לחופש העיתונות", הצהירו דובריו. אבל נראה שמאחורי הקלעים, צוותי המשפטנים כבר מתכוננים לקרב ארוך.
- טראמפ מדבר – והמניות עפות: זינוק במניות יצרניות הרכב המעופף ג'ובי וארצ'ר
- טראמפ פותח חזית חדשה: האם קנס ענק של האיחוד האירופי על גוגל יצית מלחמת מכסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תביעת SLAPP? המומחים סקפטיים
עיתונים וגופי תקשורת מקבלים מכתבי התראה ותביעות גם כדי להשתיק אותם - תביעות השתקה (SLAPP). המטרה של התובע היא להרתיע, לא לנצח. זו אסטרטגיה שמנצחת גם כשהיא מפסידה. גופי תקשורת ישקיעו מיליונים בהגנה וזה גדול עליהם בתקופה שבה יש משבר בעיתונות כשחלקם יחששו לפרסם ביקורת בעתיד.
הבעיה של טראמפ ש בארה"ב קשה מאוד להוכיח דיבה נגד איש ציבור. צריך להוכיח "כוונת זדון" - שהעיתון ידע שהוא משקר.
