הווארד לוטניק - אחד האנשים החזקים בממשל טראמפ - מה האג'נדה שלו וכל מה שצריך לדעת עליו
כל השאלות ותשובות על לוטניק - הטרגדיה באסון התאומים, ההתאוששות של החברה שלו, הצמיחה בעסקים, החיבור לטראמפ והיעדים שלו כשר במסחר של ארה"ב
מי אתה הווארד לוטניק?
הווארד לוטניק (Howard Lutnick) הוא איש עסקים אמריקאי ושר המסחר של ארה"ב בממשלו של דונלד טראמפ. הוא נחשב לדמות משמעותית בעולם הפיננסים, התשתיות והחדשנות התעשייתית. לטניק היה בעבר יו"ר ומנכ"ל קבוצת קנטור פיצג'רלד (Cantor Fitzgerald), חברת ברוקראז' והשקעות מהגדולות בעולם. תחת הנהגתו, החברה הצליחה להתאושש מאסון התאומים ב-2001, שבו נהרגו מאות מעובדיה, והפכה לאחת השחקניות המובילות בתחום הפיננסים העולמיים.
לוטניק: "הכלכלה
האמריקאית הולכת להתפוצץ"
אילו תפקידים משמעותיים מילא לוטניק לפני מינויו לשר המסחר?
לפני כניסתו לתפקיד בממשל טראמפ, לוטניק היה מעורב במספר תפקידים בכירים:
מנכ"ל ויו"ר קנטור פיצג'רלד – החברה חוותה משבר עמוק לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, שכן משרדיה היו במגדלי התאומים. לטניק הנהיג את ההתאוששות, שמר על החברה בחיים, והשקיע בפיתוח פלטפורמות פיננסיות חדשות כמו eSpeed, שהייתה מחלוצות המסחר האלקטרוני בשוק האג"ח.
- וושינגטון דורשת מטייוואן לייצר בארה"ב 50% מהשבבים
- ארה"ב וסין בדרך להסכם - "בדרך לעסקת סחר עם 10 מדינות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר BGC Partners – פלטפורמת מסחר דיגיטלית ושותפות פיננסית גדולה בתחום הברוקראז'.
משקיע ויועץ לחברות תעשייתיות ופרטיות – לוטניק היה מעורב בפיתוחים טכנולוגיים שונים, כולל בתחומי הבינה המלאכותית, מסחר אלקטרוני ותשתיות פיננסיות.
מה נחשב להישג הגדול ביותר של לוטניק בקריירה העסקית שלו?
ההישג המשמעותי ביותר של לוטניק הוא שיקומה של קנטור פיצג'רלד לאחר אסון התאומים. מתוך 960 עובדי החברה, 658 נהרגו בפיגוע. למרות האובדן העצום, לטניק הצליח להציל את החברה מפשיטת רגל, לגייס מחדש עובדים, וליצור פלטפורמות פיננסיות שהפכו את החברה לרווחית יותר משהייתה בעבר. הוא גם הקים קרן תמיכה למשפחות הנפגעים, שהעבירה 25% מרווחי החברה לשנים הבאות למשפחות העובדים שנהרגו.
מדוע דונלד טראמפ מינה את לוטניק לשר המסחר?
לוטניק נבחר לתפקיד בשל הניסיון הרב שלו בניהול חברות גלובליות, יכולתו לשקם עסקים, וההתמחות שלו בשווקים פיננסיים ותעשייתיים. טראמפ חיפש דמות שתוכל להנהיג את המדיניות הכלכלית של "אמריקה תחילה", ולחזק את התעשייה האמריקאית באמצעות מכסים על יבוא ושיפור תנאי הייצור המקומיים.
- FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?
- מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
כיצד הרקע הפיננסי של לוטניק משפיע על תפקידו כשר המסחר?
כלכלנים רבים רואים בלוטניק דמות שמבינה כיצד לפעול בסביבות משבריות ולמנף משברים להזדמנויות. כמנהל קרנות השקעה, הוא פיתח יכולת לנתח מגמות שוק גלובליות ולהבין אילו מדינות מנצלות יתרונות מסחריים לא הוגנים מול ארה"ב. הוא תומך בהקטנת הרגולציה כדי למשוך יצרנים חזרה לארה"ב. יכולתו לראות אסטרטגיה כלכלית לטווח ארוך היא נכס לממשל שמנסה לשקם תעשיות קריטיות.
אילו תחומים מרכזיים נמצאים בראש סדר העדיפויות של לוטניק?
המדיניות של לוטניק מתמקדת בכמה תחומים מרכזיים:
שיקום התעשייה האמריקאית – החזרת ייצור רכבים, שבבים, תרופות ופלדה לארה"ב.
צמצום גרעון הסחר עם מדינות זרות – באמצעות הטלת מכסים על מוצרים ממדינות שמפעילות מדיניות סחר לא הוגנת.
הורדת מחירי האנרגיה – קידום הפקת נפט וגז בתוך ארה"ב והאצת הקמת צינורות נפט וגז חדשים.
עידוד השקעות בתעשיות מתקדמות – כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה וכריית נתונים.
כיצד הוא מתכוון להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב?
לוטניק מקדם מענקי השקעה לחברות אמריקאיות להקמת מפעלים מקומיים.
פועל להגבלת הייצוא של שבבים מתקדמים לסין, כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי של ארה"ב.
מקדם שיתופי פעולה עם חברות כמו אנבידיה, אינטל ו-AMD להרחבת הייצור המקומי.
מה עמדתו לגבי תעשיית האנרגיה?
לוטניק תומך בהגברת הפקת נפט וגז טבעי בארה"ב, ביטול רגולציות שנקבעו בממשל ביידן, והשקעה בתשתיות אנרגיה כמו צינורות חדשים. הוא טוען שהפחתת מחירי האנרגיה תוריד את יוקר המחיה ותאפשר לתעשיות לחזור ולייצר בארה"ב בעלות נמוכה יותר.
מה דעתו על מלחמת הסחר עם אירופה וסין?
לוטניק מאמין שהמכסים הם כלי לחץ חיוני שיאפשר לארה"ב להשיג עסקאות סחר הוגנות יותר.
הוא תומך במכסים על רכבים מיובאים מגרמניה, יפן ודרום קוריאה.
תומך בהגבלת ההשפעה של סין בתעשיות קריטיות.
מצדד במכס של 200% על אלכוהול אירופי בתגובה למכסים שהאיחוד הטיל על ויסקי אמריקאי.
האם הוא חושש ממיתון בארה"ב?
לא. לוטניק טוען שהתחזיות על האטה מוגזמות ושהכלכלה האמריקאית צפויה להמריא בסוף 2025 בעקבות החזרת מפעלים לארה"ב וירידת מחירי האנרגיה. לדבריו, ה"משבר" הוא תוצאה של מעבר לכלכלה עצמאית יותר, ולא חולשה אמיתית.
מה הוא חושב על רכישת גרינלנד?
לוטניק מאמין שיש לנהל משא ומתן עם תושבי גרינלנד, ולשכנע אותם להצטרף לארה"ב. הוא מדגיש שההיסטוריה של דנמרק עם האי אינה מוסרית, ושארה"ב יכולה להציע לתושבים תנאים כלכליים וביטחוניים טובים יותר.
מה הוא חושב על טיקטוק?
לוטניק תומך בהגבלות חמורות על טיקטוק, אך טוען שההחלטה היא של הנשיא טראמפ. לדבריו, הממשל צריך לשמור על ביטחון מידע ולמנוע השפעה סינית על אזרחי ארה"ב.
מהם יעדיו המרכזיים ל-2025-2028?
הפחתת הרגולציה להאצת צמיחת התעשייה.
השגת איזון בסחר הבינלאומי – צמצום הגירעון המסחרי.
שיפור תשתיות האנרגיה והורדת מחירי הדלק והחשמל.
החזרת ייצור קריטי לארה"ב – רכבים, שבבים, תרופות וחומרים תעשייתיים.
קידום AI ותעשיות טכנולוגיות מתקדמות כדי לשמור על היתרון האמריקאי.
האם לוטניק עשוי להיות מועמד לתפקיד בכיר יותר בעתיד?
בהחלט. אם הכלכלה האמריקאית תתחזק תחת מדיניותו, לוטניק עשוי להיות מועמד לתפקידים בכירים יותר כמו שר האוצר או אפילו סגן נשיא
- 2.אנונימי 15/03/2025 19:07הגב לתגובה זואדם חכם ומוכשר הלוואי עלינו כזו איכות של אנשים......
- 1.בן האדם הנכון במקום הנכוןמציל אותה מפשיטת רגל ודאית (ל"ת)אנונימי 15/03/2025 11:57הגב לתגובה זו
- לא בטוח (ל"ת)נחיה ונראה 15/03/2025 14:27הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס
אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.
כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.
הון של 500 מיליארד דולר
ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.
העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון.
- טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד.

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
