הווארד לוטניק (רשתות)
הווארד לוטניק (רשתות)

הווארד לוטניק - אחד האנשים החזקים בממשל טראמפ - מה האג'נדה שלו וכל מה שצריך לדעת עליו

כל השאלות ותשובות על לוטניק - הטרגדיה באסון התאומים, ההתאוששות של החברה שלו, הצמיחה בעסקים, החיבור לטראמפ והיעדים שלו כשר במסחר של ארה"ב  

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה הווארד לוטניק

מי אתה הווארד לוטניק?

הווארד לוטניק (Howard Lutnick) הוא איש עסקים אמריקאי ושר המסחר של ארה"ב בממשלו של דונלד טראמפ. הוא נחשב לדמות משמעותית בעולם הפיננסים, התשתיות והחדשנות התעשייתית. לטניק היה בעבר יו"ר ומנכ"ל קבוצת קנטור פיצג'רלד (Cantor Fitzgerald), חברת ברוקראז' והשקעות מהגדולות בעולם. תחת הנהגתו, החברה הצליחה להתאושש מאסון התאומים ב-2001, שבו נהרגו מאות מעובדיה, והפכה לאחת השחקניות המובילות בתחום הפיננסים העולמיים.


לוטניק: "הכלכלה האמריקאית הולכת להתפוצץ"


אילו תפקידים משמעותיים מילא לוטניק לפני מינויו לשר המסחר?

לפני כניסתו לתפקיד בממשל טראמפ, לוטניק היה מעורב במספר תפקידים בכירים:


מנכ"ל ויו"ר קנטור פיצג'רלד – החברה חוותה משבר עמוק לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, שכן משרדיה היו במגדלי התאומים. לטניק הנהיג את ההתאוששות, שמר על החברה בחיים, והשקיע בפיתוח פלטפורמות פיננסיות חדשות כמו eSpeed, שהייתה מחלוצות המסחר האלקטרוני בשוק האג"ח.

יו"ר BGC Partners – פלטפורמת מסחר דיגיטלית ושותפות פיננסית גדולה בתחום הברוקראז'.

משקיע ויועץ לחברות תעשייתיות ופרטיות – לוטניק היה מעורב בפיתוחים טכנולוגיים שונים, כולל בתחומי הבינה המלאכותית, מסחר אלקטרוני ותשתיות פיננסיות.

מה נחשב להישג הגדול ביותר של לוטניק בקריירה העסקית שלו?

ההישג המשמעותי ביותר של לוטניק הוא שיקומה של קנטור פיצג'רלד לאחר אסון התאומים. מתוך 960 עובדי החברה, 658 נהרגו בפיגוע. למרות האובדן העצום, לטניק הצליח להציל את החברה מפשיטת רגל, לגייס מחדש עובדים, וליצור פלטפורמות פיננסיות שהפכו את החברה לרווחית יותר משהייתה בעבר. הוא גם הקים קרן תמיכה למשפחות הנפגעים, שהעבירה 25% מרווחי החברה לשנים הבאות למשפחות העובדים שנהרגו.

מדוע דונלד טראמפ מינה את לוטניק לשר המסחר?

לוטניק נבחר לתפקיד בשל הניסיון הרב שלו בניהול חברות גלובליות, יכולתו לשקם עסקים, וההתמחות שלו בשווקים פיננסיים ותעשייתיים. טראמפ חיפש דמות שתוכל להנהיג את המדיניות הכלכלית של "אמריקה תחילה", ולחזק את התעשייה האמריקאית באמצעות מכסים על יבוא ושיפור תנאי הייצור המקומיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

כיצד הרקע הפיננסי של לוטניק משפיע על תפקידו כשר המסחר?

כלכלנים רבים רואים בלוטניק דמות שמבינה כיצד לפעול בסביבות משבריות ולמנף משברים להזדמנויות. כמנהל קרנות השקעה, הוא פיתח יכולת לנתח מגמות שוק גלובליות ולהבין אילו מדינות מנצלות יתרונות מסחריים לא הוגנים מול ארה"ב. הוא תומך בהקטנת הרגולציה כדי למשוך יצרנים חזרה לארה"ב. יכולתו לראות אסטרטגיה כלכלית לטווח ארוך היא נכס לממשל שמנסה לשקם תעשיות קריטיות.


אילו תחומים מרכזיים נמצאים בראש סדר העדיפויות של לוטניק?

המדיניות של לוטניק מתמקדת בכמה תחומים מרכזיים:


שיקום התעשייה האמריקאית – החזרת ייצור רכבים, שבבים, תרופות ופלדה לארה"ב.

צמצום גרעון הסחר עם מדינות זרות – באמצעות הטלת מכסים על מוצרים ממדינות שמפעילות מדיניות סחר לא הוגנת.

הורדת מחירי האנרגיה – קידום הפקת נפט וגז בתוך ארה"ב והאצת הקמת צינורות נפט וגז חדשים.

עידוד השקעות בתעשיות מתקדמות – כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה וכריית נתונים.

כיצד הוא מתכוון להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב?

לוטניק מקדם מענקי השקעה לחברות אמריקאיות להקמת מפעלים מקומיים.

פועל להגבלת הייצוא של שבבים מתקדמים לסין, כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי של ארה"ב.

מקדם שיתופי פעולה עם חברות כמו אנבידיה, אינטל ו-AMD להרחבת הייצור המקומי.

מה עמדתו לגבי תעשיית האנרגיה?

לוטניק תומך בהגברת הפקת נפט וגז טבעי בארה"ב, ביטול רגולציות שנקבעו בממשל ביידן, והשקעה בתשתיות אנרגיה כמו צינורות חדשים. הוא טוען שהפחתת מחירי האנרגיה תוריד את יוקר המחיה ותאפשר לתעשיות לחזור ולייצר בארה"ב בעלות נמוכה יותר.


מה דעתו על מלחמת הסחר עם אירופה וסין?

לוטניק מאמין שהמכסים הם כלי לחץ חיוני שיאפשר לארה"ב להשיג עסקאות סחר הוגנות יותר.


הוא תומך במכסים על רכבים מיובאים מגרמניה, יפן ודרום קוריאה.

תומך בהגבלת ההשפעה של סין בתעשיות קריטיות.

מצדד במכס של 200% על אלכוהול אירופי בתגובה למכסים שהאיחוד הטיל על ויסקי אמריקאי.

האם הוא חושש ממיתון בארה"ב?

לא. לוטניק טוען שהתחזיות על האטה מוגזמות ושהכלכלה האמריקאית צפויה להמריא בסוף 2025 בעקבות החזרת מפעלים לארה"ב וירידת מחירי האנרגיה. לדבריו, ה"משבר" הוא תוצאה של מעבר לכלכלה עצמאית יותר, ולא חולשה אמיתית.


מה הוא חושב על רכישת גרינלנד?

לוטניק מאמין שיש לנהל משא ומתן עם תושבי גרינלנד, ולשכנע אותם להצטרף לארה"ב. הוא מדגיש שההיסטוריה של דנמרק עם האי אינה מוסרית, ושארה"ב יכולה להציע לתושבים תנאים כלכליים וביטחוניים טובים יותר.


מה הוא חושב על טיקטוק?

לוטניק תומך בהגבלות חמורות על טיקטוק, אך טוען שההחלטה היא של הנשיא טראמפ. לדבריו, הממשל צריך לשמור על ביטחון מידע ולמנוע השפעה סינית על אזרחי ארה"ב.


מהם יעדיו המרכזיים ל-2025-2028?

הפחתת הרגולציה להאצת צמיחת התעשייה.

השגת איזון בסחר הבינלאומי – צמצום הגירעון המסחרי.

שיפור תשתיות האנרגיה והורדת מחירי הדלק והחשמל.

החזרת ייצור קריטי לארה"ב – רכבים, שבבים, תרופות וחומרים תעשייתיים.

קידום AI ותעשיות טכנולוגיות מתקדמות כדי לשמור על היתרון האמריקאי.

האם לוטניק עשוי להיות מועמד לתפקיד בכיר יותר בעתיד?

בהחלט. אם הכלכלה האמריקאית תתחזק תחת מדיניותו, לוטניק עשוי להיות מועמד לתפקידים בכירים יותר כמו שר האוצר או אפילו סגן נשיא



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 15/03/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
    אדם חכם ומוכשר הלוואי עלינו כזו איכות של אנשים......
  • 1.
    בן האדם הנכון במקום הנכוןמציל אותה מפשיטת רגל ודאית (ל"ת)
    אנונימי 15/03/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
  • לא בטוח (ל"ת)
    נחיה ונראה 15/03/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.13%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.63%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

וורן באפטוורן באפט

רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי

לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |

המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53%  לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.

העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.

בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.


״מדד באפט״

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.


כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.