הווארד לוטניק (רשתות)
הווארד לוטניק (רשתות)

הווארד לוטניק - אחד האנשים החזקים בממשל טראמפ - מה האג'נדה שלו וכל מה שצריך לדעת עליו

כל השאלות ותשובות על לוטניק - הטרגדיה באסון התאומים, ההתאוששות של החברה שלו, הצמיחה בעסקים, החיבור לטראמפ והיעדים שלו כשר במסחר של ארה"ב  

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה הווארד לוטניק

מי אתה הווארד לוטניק?

הווארד לוטניק (Howard Lutnick) הוא איש עסקים אמריקאי ושר המסחר של ארה"ב בממשלו של דונלד טראמפ. הוא נחשב לדמות משמעותית בעולם הפיננסים, התשתיות והחדשנות התעשייתית. לטניק היה בעבר יו"ר ומנכ"ל קבוצת קנטור פיצג'רלד (Cantor Fitzgerald), חברת ברוקראז' והשקעות מהגדולות בעולם. תחת הנהגתו, החברה הצליחה להתאושש מאסון התאומים ב-2001, שבו נהרגו מאות מעובדיה, והפכה לאחת השחקניות המובילות בתחום הפיננסים העולמיים.


לוטניק: "הכלכלה האמריקאית הולכת להתפוצץ"


אילו תפקידים משמעותיים מילא לוטניק לפני מינויו לשר המסחר?

לפני כניסתו לתפקיד בממשל טראמפ, לוטניק היה מעורב במספר תפקידים בכירים:


מנכ"ל ויו"ר קנטור פיצג'רלד – החברה חוותה משבר עמוק לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, שכן משרדיה היו במגדלי התאומים. לטניק הנהיג את ההתאוששות, שמר על החברה בחיים, והשקיע בפיתוח פלטפורמות פיננסיות חדשות כמו eSpeed, שהייתה מחלוצות המסחר האלקטרוני בשוק האג"ח.

יו"ר BGC Partners – פלטפורמת מסחר דיגיטלית ושותפות פיננסית גדולה בתחום הברוקראז'.

משקיע ויועץ לחברות תעשייתיות ופרטיות – לוטניק היה מעורב בפיתוחים טכנולוגיים שונים, כולל בתחומי הבינה המלאכותית, מסחר אלקטרוני ותשתיות פיננסיות.

מה נחשב להישג הגדול ביותר של לוטניק בקריירה העסקית שלו?

ההישג המשמעותי ביותר של לוטניק הוא שיקומה של קנטור פיצג'רלד לאחר אסון התאומים. מתוך 960 עובדי החברה, 658 נהרגו בפיגוע. למרות האובדן העצום, לטניק הצליח להציל את החברה מפשיטת רגל, לגייס מחדש עובדים, וליצור פלטפורמות פיננסיות שהפכו את החברה לרווחית יותר משהייתה בעבר. הוא גם הקים קרן תמיכה למשפחות הנפגעים, שהעבירה 25% מרווחי החברה לשנים הבאות למשפחות העובדים שנהרגו.

מדוע דונלד טראמפ מינה את לוטניק לשר המסחר?

לוטניק נבחר לתפקיד בשל הניסיון הרב שלו בניהול חברות גלובליות, יכולתו לשקם עסקים, וההתמחות שלו בשווקים פיננסיים ותעשייתיים. טראמפ חיפש דמות שתוכל להנהיג את המדיניות הכלכלית של "אמריקה תחילה", ולחזק את התעשייה האמריקאית באמצעות מכסים על יבוא ושיפור תנאי הייצור המקומיים.

קיראו עוד ב"גלובל"

כיצד הרקע הפיננסי של לוטניק משפיע על תפקידו כשר המסחר?

כלכלנים רבים רואים בלוטניק דמות שמבינה כיצד לפעול בסביבות משבריות ולמנף משברים להזדמנויות. כמנהל קרנות השקעה, הוא פיתח יכולת לנתח מגמות שוק גלובליות ולהבין אילו מדינות מנצלות יתרונות מסחריים לא הוגנים מול ארה"ב. הוא תומך בהקטנת הרגולציה כדי למשוך יצרנים חזרה לארה"ב. יכולתו לראות אסטרטגיה כלכלית לטווח ארוך היא נכס לממשל שמנסה לשקם תעשיות קריטיות.


אילו תחומים מרכזיים נמצאים בראש סדר העדיפויות של לוטניק?

המדיניות של לוטניק מתמקדת בכמה תחומים מרכזיים:


שיקום התעשייה האמריקאית – החזרת ייצור רכבים, שבבים, תרופות ופלדה לארה"ב.

צמצום גרעון הסחר עם מדינות זרות – באמצעות הטלת מכסים על מוצרים ממדינות שמפעילות מדיניות סחר לא הוגנת.

הורדת מחירי האנרגיה – קידום הפקת נפט וגז בתוך ארה"ב והאצת הקמת צינורות נפט וגז חדשים.

עידוד השקעות בתעשיות מתקדמות – כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה וכריית נתונים.

כיצד הוא מתכוון להחזיר את ייצור השבבים לארה"ב?

לוטניק מקדם מענקי השקעה לחברות אמריקאיות להקמת מפעלים מקומיים.

פועל להגבלת הייצוא של שבבים מתקדמים לסין, כדי לשמור על היתרון הטכנולוגי של ארה"ב.

מקדם שיתופי פעולה עם חברות כמו אנבידיה, אינטל ו-AMD להרחבת הייצור המקומי.

מה עמדתו לגבי תעשיית האנרגיה?

לוטניק תומך בהגברת הפקת נפט וגז טבעי בארה"ב, ביטול רגולציות שנקבעו בממשל ביידן, והשקעה בתשתיות אנרגיה כמו צינורות חדשים. הוא טוען שהפחתת מחירי האנרגיה תוריד את יוקר המחיה ותאפשר לתעשיות לחזור ולייצר בארה"ב בעלות נמוכה יותר.


מה דעתו על מלחמת הסחר עם אירופה וסין?

לוטניק מאמין שהמכסים הם כלי לחץ חיוני שיאפשר לארה"ב להשיג עסקאות סחר הוגנות יותר.


הוא תומך במכסים על רכבים מיובאים מגרמניה, יפן ודרום קוריאה.

תומך בהגבלת ההשפעה של סין בתעשיות קריטיות.

מצדד במכס של 200% על אלכוהול אירופי בתגובה למכסים שהאיחוד הטיל על ויסקי אמריקאי.

האם הוא חושש ממיתון בארה"ב?

לא. לוטניק טוען שהתחזיות על האטה מוגזמות ושהכלכלה האמריקאית צפויה להמריא בסוף 2025 בעקבות החזרת מפעלים לארה"ב וירידת מחירי האנרגיה. לדבריו, ה"משבר" הוא תוצאה של מעבר לכלכלה עצמאית יותר, ולא חולשה אמיתית.


מה הוא חושב על רכישת גרינלנד?

לוטניק מאמין שיש לנהל משא ומתן עם תושבי גרינלנד, ולשכנע אותם להצטרף לארה"ב. הוא מדגיש שההיסטוריה של דנמרק עם האי אינה מוסרית, ושארה"ב יכולה להציע לתושבים תנאים כלכליים וביטחוניים טובים יותר.


מה הוא חושב על טיקטוק?

לוטניק תומך בהגבלות חמורות על טיקטוק, אך טוען שההחלטה היא של הנשיא טראמפ. לדבריו, הממשל צריך לשמור על ביטחון מידע ולמנוע השפעה סינית על אזרחי ארה"ב.


מהם יעדיו המרכזיים ל-2025-2028?

הפחתת הרגולציה להאצת צמיחת התעשייה.

השגת איזון בסחר הבינלאומי – צמצום הגירעון המסחרי.

שיפור תשתיות האנרגיה והורדת מחירי הדלק והחשמל.

החזרת ייצור קריטי לארה"ב – רכבים, שבבים, תרופות וחומרים תעשייתיים.

קידום AI ותעשיות טכנולוגיות מתקדמות כדי לשמור על היתרון האמריקאי.

האם לוטניק עשוי להיות מועמד לתפקיד בכיר יותר בעתיד?

בהחלט. אם הכלכלה האמריקאית תתחזק תחת מדיניותו, לוטניק עשוי להיות מועמד לתפקידים בכירים יותר כמו שר האוצר או אפילו סגן נשיא



תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 15/03/2025 19:07
    הגב לתגובה זו
    אדם חכם ומוכשר הלוואי עלינו כזו איכות של אנשים......
  • 1.
    בן האדם הנכון במקום הנכוןמציל אותה מפשיטת רגל ודאית (ל"ת)
    אנונימי 15/03/2025 11:57
    הגב לתגובה זו
  • לא בטוח (ל"ת)
    נחיה ונראה 15/03/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

שוק המחשוב הקוונטי צפוי לזנק ל-200 מיליארד דולר עד 2035

דוח חדש של מיזוהו סיקיוריטיז מעניק המלצות חיוביות ל־IonQ, Rigetti ו־D-Wave וקובע כי השוק עשוי לצמוח למאות מיליארדי דולרים בעשור הבא, אך האתגרים הטכנולוגיים, התלות במימון ממשלתי ומכירות נרחבות של בכירים מעיבים על התחזיות

אדיר בן עמי |

שוק המחשוב הקוונטי, שבעבר נתפס כרעיון אקדמי מורכב, הופך בהדרגה לאחד מצירי הצמיחה שמושכים עניין גובר מצד המשקיעים. דוח חדש של מיזוהו סיקיוריטיז מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, ציפייה להתרחבות דרמטית של השוק; מצד שני, הכרה בכך שהדרך לשימוש מסחרי רחב עדיין רצופה מכשולים. ההערכות של מיזוהו מתייחסות לשוק שכיום מוערך בכמיליארד דולר, אך עשוי, לשיטתה, להתנפח למעל 200 מיליארד דולר עד סוף העשור הבא.


על רקע זה פתחה מיזוהו בסיקור של IonQ, Rigetti Computing 0.11%  Rigetti IonQ -1.09%  ו־D-Wave Quantum D-Wave Quantum 2.54%  - שלוש חברות שנמצאות במרכז המאמץ להפוך את המחשוב הקוונטי למוצר נגיש. כולן קיבלו המלצת ״ביצועי יתר״, עם מחירי יעד גבוהים משמעותית מהמחיר הנוכחי: יעד של 90 דולר למניית IonQ, יעד של 50 דולר ל־Rigetti, ויעד של 46 דולר ל־D-Wave. למרות האמון שמיזוהו מביעה בחברות, מניותיהן יורדות ביום פרסום הדוח, בין היתר בגלל חולשה רחבה במניות הטכנולוגיה.


לפי מיזוהו, הטכנולוגיה הקוונטית עדיין נמצאת בשלב מוקדם, והיא רחוקה מיכולת להחליף מחשבים רגילים. גם המערכות המתקדמות הקיימות היום מסוגלות להתמודד רק עם חלק קטן מהמשימות שהחוקרים מצפים לפתור בעתיד. לכן, בשנים הקרובות מחשבים קוונטיים ישמשו בעיקר כתוספת למחשבים הרגילים – לא במקום. הרעיון הוא שמערכות קוונטיות יוכלו לטפל בחישובים מסוימים שמחשבים רגילים מתקשים בהם, אך לא בכל משימה ולא בהיקף גדול.


שלושת החברות המובילות

IonQ, מהחברות החדשות יחסית בתחום, בולטת בקצב חדירתה לשוק. מאז הקמתה ב־2015 היא הרחיבה במהירות את היצע השירותים שלה ושילבה אותם בפלטפורמות ענן מובילות. העובדה שמערכות החברה משולבות כיום ב־AWS, Azure ו־Google Cloud מעניקה לה חשיפה משמעותית למשתמשים מסחריים ולארגונים ממשלתיים. מיזוהו מדגישה כי החברה מציגה עלייה עקבית בביקוש משוק שנמצא עדיין בשלבים ראשוניים.


Rigetti, שהוקמה ב־2013, פועלת במודל כפול: היא מאפשרת גישה למחשבים הקוונטיים שלה דרך שירותי ענן, ובמקביל מוכרת מערכות קוונטיות מלאות ללקוחות. ב־2023 החלה החברה לשווק מחשבים שלמים, ובסוף הרבעון השלישי כבר דיווחה על פריסה של 18 מערכות שונות. יעד הפיתוח המרכזי שלה הוא בניית מחשב עם 1,000 קיוביטים עד 2027, וברמת דיוק שתתקרב לזו של החברות הגדולות בענף, כמו גוגל ו־IBM. אם תצליח לעמוד ביעד, Rigetti עשויה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול שחקניות בעלות משאבים גדולים יותר.