גוגל משנה כיוון: האם הבינה המלאכותית שלה בדרך לשימושים צבאיים?
החברה עדכנה "מתחת לרדאר" את עקרונות ה-AI שלה והסירה את ההתחייבות שלא לפתח טכנולוגיות נשק ומעקב. האם זו הכנה לשיתופי פעולה עם הממשל והצבא?
גוגל Alphabet -2.08% ביצעה שינוי דרמטי במדיניות הבינה המלאכותית שלה, כאשר הסירה מהעקרונות שלה את ההתחייבות שלא לפתח טכנולוגיות AI למטרות פוגעניות, כמו נשק או מערכות מעקב המפרות את הנורמות הבינלאומיות. העדכון, שנעשה
ללא הודעה מוקדמת, מעורר שאלות נוקבות לגבי הכיוון החדש של החברה והאם היא פותחת את הדלת לשיתופי פעולה צבאיים וממשלתיים בהיקף נרחב.
AI בלי גבולות? גוגל כבר לא מתחייבת להימנע משימושים צבאיים
בגרסה הקודמת של עקרונות הבינה המלאכותית של גוגל, החברה הצהירה במפורש כי לא תפתח נשק או טכנולוגיות שמטרתן לגרום או להקל באופן ישיר על פגיעה באנשים, וכן כי לא תעסוק בפיתוח טכנולוגיות מעקב שאינן עומדות בתקנים בינלאומיים מקובלים. אך עתה, ההצהרות הללו נעלמו מהאתר הרשמי של החברה. במקום זאת, גוגל מציינת כי היא "תפעל במקרים שבהם היתרונות הצפויים עולים משמעותית על הסיכונים האפשריים". השינוי מגיע בתקופה שבה מתקיימת תחרות גלובלית עזה על השליטה בתחום הבינה המלאכותית, בעיקר בין ארצות הברית וסין. דמיס חסביס, מנכ"ל Google DeepMind, הסביר בפוסט בבלוג החברה כי "הדמוקרטיות חייבות להוביל את פיתוח ה-AI, תוך שמירה על ערכים כמו חירות, שוויון וכבוד לזכויות האדם". אך רבים רואים בשינוי הזה סימן לכך שגוגל נערכת להפוך לשחקן מרכזי בתחום הביטחוני.
גוגל קבעה את עקרונות ה-AI שלה בשנת 2018, בעקבות סערה פנימית שהתעוררה סביב חוזה שנוי במחלוקת עם הפנטגון בשם Project Maven. הפרויקט, שהתמקד בניתוח באמצעות AI של צילומים המצולמים באמצעות רחפנים, עורר התנגדות רחבה בתוך החברה. אלפי עובדים חתמו על עצומה נגד ההתקשרות עם משרד ההגנה האמריקאי, ועשרות אף התפטרו במחאה. בעקבות הלחץ הפנימי, גוגל הודיעה כי לא תחדש את החוזה עם הפנטגון ואף ויתרה על התמודדות על חוזה ענק נוסף בשווי 10 מיליארד דולר לאספקת שירותי ענן למשרד ההגנה, בטענה כי לא יכלה לוודא שהפרויקט יתיישב עם עקרונות הבינה המלאכותית שלה. למרות העבר הזה, נראה כי בשנים האחרונות גוגל שינתה את גישתה. תחת הנהגתו של המנכ"ל סונדאר פיצ'אי, החברה פועלת באופן אקטיבי להרחבת קשריה עם ממשלות וגופים ביטחוניים, מה שהוביל לעימותים חדשים בתוך הארגון. דוגמה בולטת לכך היא Project Nimbus, חוזה משותף של גוגל ואמזון בשווי 1.2 מיליארד דולר, המספק שירותי ענן ובינה מלאכותית לממשלת ישראל ולצה"ל. גם במקרה הזה, עובדים ניסו להביע התנגדות – עשרות מחו באופן פומבי, ולבסוף יותר מ-50 עובדים פוטרו בשל השתתפותם במחאות נגד הפרויקט. למרות טענות ההנהלה כי Nimbus אינו מפר את עקרונות הבינה המלאכותית של החברה, מסמכים שדלפו חשפו כי ההסכם כלל טכנולוגיות כמו קטלוג תמונות, מעקב אחר אובייקטים וכלים המאפשרים שימושים ביטחוניים פוטנציאליים.
לצד זאת, גוגל החלה להגביל דיונים פנימיים על נושאים פוליטיים ושנויים במחלוקת. מסמכים פנימיים מראים כי מאז ספטמבר 2024 החברה החמירה את הנהלים
בפלטפורמות השיח הפנימיות שלה, והגבילה דיונים על סכסוכים גיאופוליטיים, מלחמות, מדיניות כלכלית ומחלוקות טריטוריאליות. המהלך הזה נתפס על ידי חלק מהעובדים כניסיון להשתיק ביקורת פנימית, במיוחד לאור המעורבות הגוברת של החברה בפרויקטים הקשורים לממשלות ולגורמים ביטחוניים
ברחבי העולם. כעת, עם השינוי בעקרונות ה-AI של גוגל והסרת ההגבלות שהיו קיימות בעבר, השאלה המרכזית היא עד כמה רחוק תלך החברה בשיתוף הפעולה שלה עם המגזר הביטחוני, וכיצד השינויים הללו ישפיעו על עתיד הבינה המלאכותית.
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- הגרפים של גוגל וטסלה ולמה קריטי לשמור על ראש פתוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שעשוי להיות טוב למשקיעים - עלול לפגוע באזרחים
השינוי במדיניות של גוגל עשוי להגדיל את הרווחים של החברה ולמשוך משקיעים, במיוחד לאור הביקוש הגובר לטכנולוגיות מתקדמות מצד ממשלות וגורמים ביטחוניים. כניסה לתחומים כמו פיתוח טכנולוגיות
מעקב או פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לשימושים צבאיים עשויה לפתוח עבור החברה שווקים חדשים ורווחיים. עבור בעלי המניות, מדובר במהלך שעשוי להגביר את הצמיחה הפיננסית של גוגל ולחזק את מעמדה בתחרות מול חברות כמו פלנטיר, שכבר פועלות בתחום. עם זאת, עבור הציבור הרחב
מדובר בהתפתחות מדאיגה. גוגל, שהציבה בעבר קווים אדומים בנוגע לשימוש בטכנולוגיית AI למטרות נשק ומעקב פולשני, משנה כיוון ומותירה פתח לשימושים שעלולים לפגוע בפרטיות ובזכויות אדם. השינוי הזה מעלה חששות בנוגע לשקיפות ולמחויבות של החברה לערכים דמוקרטיים, במיוחד כאשר
מדובר בטכנולוגיות שיכולות לשמש ממשלות לריגול אחר אזרחים או לשימושים צבאיים שנויים במחלוקת. בעוד שבשוק ההון המהלך עשוי להיתפס כחיובי, עבור האזרחים מדובר בצעד שעלול להוביל לעולם שבו בינה מלאכותית משמשת ככלי לניטור ושליטה, ולא רק לשיפור חוויית המשתמש או לייעול
תהליכים עסקיים.
עמק הסיליקון נמצא בתקופה סוערת, כשיותר ויותר מנהלים רואים בבינה מלאכותית תחרות בין המעצמות. שיאם סנקר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פלנטיר, אמר לאחרונה כי "זה יהיה מאמץ לאומי כולל, הרבה מעבר למחלקת ההגנה, אם
אנחנו רוצים לנצח". גוגל, כך נראה, לא רוצה להישאר מאחור – והעדכון במדיניות שלה הוא עדות נוספת לכך. כעת עולה השאלה: האם גוגל תתחיל לספק טכנולוגיות AI לשימושים צבאיים או ממשלתיים? האם היא תעמוד בפני ביקורת חריפה מצד משתמשים, עובדים ורגולטורים? והאם השינוי הזה
ישפיע על הדרך שבה תעשיית הבינה המלאכותית מתפתחת בשנים הקרובות? מה שבטוח – גוגל לא מהססת לשנות כיוון, וההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת.
- 1.לא להתרגש מהירידות 05/02/2025 17:04הגב לתגובה זולגוגל הפתעות בקנה .
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
