וול סטריט תתקשה להתעלם גם השבוע ממחירי הנפט הגואים
החוזים העתידיים מאותתים - היום כנראה יגיע לקיצו רצף של 7 ימי עליות השערים בבורסות התפוח הגדול. המשקיעים שהצליחו להתעלם בשבוע שעבר ממחירי הנפט הגוןאים יתקשו לעשות זאת גם השבוע או לפחות היום, שכן הבוקר חצה מחירו של הזהב השחור את רף ה-59 דולר לחבית - שיא של כל הזמנים (שאינו שיא סגירה) וכעת הוא נסחר בעליה של 0.91% סביב רף מדאיג זה.
השבוע יהיה דליל מנתוני מאקרו ויכלול את פרסום מדד האינדיקטורים המובילים (היום, זמן לא רב לאחר הפתיחה) עם צפי לירידה של 0.3% בחודש מאי, לאחר ירידה בת 0.2% בחודש אפריל שקדם לו וכן את מכירות הבתים הקיימים (חמישי) והחדשים (שישי) וכן את ההזמנות למוצרים ברי קיימא (בסוף השבוע גם כן).
מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,090.11 נקודות ומדד הדאו ג'ונס יחל להסחר ברמה של 10,623.07 נקודות. ה-S&P 500 יפתח את שבוע המסחר בגובה של 1,216.96 נקודות.
במרכז
פרסומים, כי משפחת דולן, בעלת השליטה בכייבל ויז'ן סיסטמס (CVC) החלה לרכוש את מניות החברה מהציבור ובכוונתה למחקה מהבורסה ולהפכה לחברה פרטית ישפיעו בוודאי על המסחר במניות החברה.
ענקית כלי הטיס והתעופה, בואינג (BA) עשויה לסבול מירידות שערים היום, לאחר שקיבלה בסוף השבוע הודעה מאכזבת למדי. חטיבת ACE של חברת התעופה אייר קנדה החליטה לבטל את ההזמנה עבור 32 מטוסים של בואינג שתמורתם עתידה היתה לשלם לא פחות מאשר 6 מיליארד דולר.
גם ענקית המזון היינץ (HNZ) תרכז היום את עניין המשקיעים. יצרנית הקטשופ הפופולארי, היינץ, הודיעה, כי תרכוש חטיבה של ענקית מזון בריטית אחרת - דנונה ב-855 מיליון דולר.
בישראליות
לאחר שאיבדה קרוב ל-61% מערכה ביום שישי, בעקבות הודעת אינספייר על ביטול ההשקע בחברה עשויה היום מניית נור מיקרופרינטרס להנות מתיקון ואולי אף מכובד. זאת, לאחר שדן פרג'ס הודיע, כי ינסה להציל את החברה על ידי ניסיון לגייס 10 מיליון דולר עד סוף השנה. פרג'ס התנה זאת בוויתור הבנקים על הדרישות עד אז, שטר של מיליון דולר ל-5 שנים ותנאים זהים בבנקים לאלה של עסקת אינספייר.
מניות אמדוקס תגבנה בוודאי להודעתה, כי תספק ביחד עם HP סין פתרון בילינג לבייג'ין מובייל - שהינה חברת הסלולאר המובילה בסין, לה לא פחות מאשר 200 מיליון מנויים. HP סין תשמש כקבלן הראשי בפרויקט ותשתף פעולה עם אמדוקס בשילוב פתרון Amdocs Billing 6 לתמיכה בלקוחות prepaid ו-post paid בשירותי קול, נתונים ושרותים נוספים.
גם לומניס מגיעה לסין. החברה המפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות המבוססות על טכנולוגיות אור ולייזר מתקדמות המשמשות למגוון יישומים רפואיים, אסתטיים, אופטלמיים, דנטליים ווטרינריים, הודיעה היום כי קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות של ממשלת סין (SFDA) למכירת ה-Lumenis One. החברה גם דיווחה על מכירת למעלה מ-500 מכשירי IPL Quantum בסין ובמזרח הרחוק (למעט יפן).
בשוק העריכו היום, כי היקף המכירות של לומניס למערכת בגרסה הקודמת במזרח הרחוק הגיעו לכ-50 מיליון דולר. את המערכת החדשה מעריכים, היא תמכור בהיקף של 24 מיליון דולר בשנה (במזרח הרחוק).
אודיוקודס גם היא תמשוך היום את תשומת הלב מקרב הישראליות של וול סטריט. זאת, לאחר שבית ההשקעות סמית' בארני החל לסקר את המניה בהמלצת "קניה" עם מחיר יעד של 14.5 דולר - גבוה בכ-37% ממחיר הסגירה של המניה בסוף השבוע בוול סטריט.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
