וול סטריט תתקשה להתעלם גם השבוע ממחירי הנפט הגואים

מחיר הזהב השחור סובב כעת סביב 59 ד' לחבית - שיא של כל הזמנים וקשה להאמין, כי המדדים המובילים יסחרו יום נוסף - 8 ברציפות - בצידו הירוק של המתרס. בישראליות: אמדוקס ולומניס בסין ועוד לא אבדה התקווה עבור נור
שרון שפורר |

החוזים העתידיים מאותתים - היום כנראה יגיע לקיצו רצף של 7 ימי עליות השערים בבורסות התפוח הגדול. המשקיעים שהצליחו להתעלם בשבוע שעבר ממחירי הנפט הגוןאים יתקשו לעשות זאת גם השבוע או לפחות היום, שכן הבוקר חצה מחירו של הזהב השחור את רף ה-59 דולר לחבית - שיא של כל הזמנים (שאינו שיא סגירה) וכעת הוא נסחר בעליה של 0.91% סביב רף מדאיג זה.

השבוע יהיה דליל מנתוני מאקרו ויכלול את פרסום מדד האינדיקטורים המובילים (היום, זמן לא רב לאחר הפתיחה) עם צפי לירידה של 0.3% בחודש מאי, לאחר ירידה בת 0.2% בחודש אפריל שקדם לו וכן את מכירות הבתים הקיימים (חמישי) והחדשים (שישי) וכן את ההזמנות למוצרים ברי קיימא (בסוף השבוע גם כן).

מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,090.11 נקודות ומדד הדאו ג'ונס יחל להסחר ברמה של 10,623.07 נקודות. ה-S&P 500 יפתח את שבוע המסחר בגובה של 1,216.96 נקודות.

במרכז

פרסומים, כי משפחת דולן, בעלת השליטה בכייבל ויז'ן סיסטמס (CVC) החלה לרכוש את מניות החברה מהציבור ובכוונתה למחקה מהבורסה ולהפכה לחברה פרטית ישפיעו בוודאי על המסחר במניות החברה.

ענקית כלי הטיס והתעופה, בואינג (BA) עשויה לסבול מירידות שערים היום, לאחר שקיבלה בסוף השבוע הודעה מאכזבת למדי. חטיבת ACE של חברת התעופה אייר קנדה החליטה לבטל את ההזמנה עבור 32 מטוסים של בואינג שתמורתם עתידה היתה לשלם לא פחות מאשר 6 מיליארד דולר.

גם ענקית המזון היינץ (HNZ) תרכז היום את עניין המשקיעים. יצרנית הקטשופ הפופולארי, היינץ, הודיעה, כי תרכוש חטיבה של ענקית מזון בריטית אחרת - דנונה ב-855 מיליון דולר.

בישראליות

לאחר שאיבדה קרוב ל-61% מערכה ביום שישי, בעקבות הודעת אינספייר על ביטול ההשקע בחברה עשויה היום מניית נור מיקרופרינטרס להנות מתיקון ואולי אף מכובד. זאת, לאחר שדן פרג'ס הודיע, כי ינסה להציל את החברה על ידי ניסיון לגייס 10 מיליון דולר עד סוף השנה. פרג'ס התנה זאת בוויתור הבנקים על הדרישות עד אז, שטר של מיליון דולר ל-5 שנים ותנאים זהים בבנקים לאלה של עסקת אינספייר.

מניות אמדוקס תגבנה בוודאי להודעתה, כי תספק ביחד עם HP סין פתרון בילינג לבייג'ין מובייל - שהינה חברת הסלולאר המובילה בסין, לה לא פחות מאשר 200 מיליון מנויים. HP סין תשמש כקבלן הראשי בפרויקט ותשתף פעולה עם אמדוקס בשילוב פתרון Amdocs Billing 6 לתמיכה בלקוחות prepaid ו-post paid בשירותי קול, נתונים ושרותים נוספים.

גם לומניס מגיעה לסין. החברה המפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות המבוססות על טכנולוגיות אור ולייזר מתקדמות המשמשות למגוון יישומים רפואיים, אסתטיים, אופטלמיים, דנטליים ווטרינריים, הודיעה היום כי קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות של ממשלת סין (SFDA) למכירת ה-Lumenis One. החברה גם דיווחה על מכירת למעלה מ-500 מכשירי IPL Quantum בסין ובמזרח הרחוק (למעט יפן).

בשוק העריכו היום, כי היקף המכירות של לומניס למערכת בגרסה הקודמת במזרח הרחוק הגיעו לכ-50 מיליון דולר. את המערכת החדשה מעריכים, היא תמכור בהיקף של 24 מיליון דולר בשנה (במזרח הרחוק).

אודיוקודס גם היא תמשוך היום את תשומת הלב מקרב הישראליות של וול סטריט. זאת, לאחר שבית ההשקעות סמית' בארני החל לסקר את המניה בהמלצת "קניה" עם מחיר יעד של 14.5 דולר - גבוה בכ-37% ממחיר הסגירה של המניה בסוף השבוע בוול סטריט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.