וול סטריט תתקשה להתעלם גם השבוע ממחירי הנפט הגואים
החוזים העתידיים מאותתים - היום כנראה יגיע לקיצו רצף של 7 ימי עליות השערים בבורסות התפוח הגדול. המשקיעים שהצליחו להתעלם בשבוע שעבר ממחירי הנפט הגוןאים יתקשו לעשות זאת גם השבוע או לפחות היום, שכן הבוקר חצה מחירו של הזהב השחור את רף ה-59 דולר לחבית - שיא של כל הזמנים (שאינו שיא סגירה) וכעת הוא נסחר בעליה של 0.91% סביב רף מדאיג זה.
השבוע יהיה דליל מנתוני מאקרו ויכלול את פרסום מדד האינדיקטורים המובילים (היום, זמן לא רב לאחר הפתיחה) עם צפי לירידה של 0.3% בחודש מאי, לאחר ירידה בת 0.2% בחודש אפריל שקדם לו וכן את מכירות הבתים הקיימים (חמישי) והחדשים (שישי) וכן את ההזמנות למוצרים ברי קיימא (בסוף השבוע גם כן).
מדד הנאסד"ק יפתח את המסחר ברמה של 2,090.11 נקודות ומדד הדאו ג'ונס יחל להסחר ברמה של 10,623.07 נקודות. ה-S&P 500 יפתח את שבוע המסחר בגובה של 1,216.96 נקודות.
במרכז
פרסומים, כי משפחת דולן, בעלת השליטה בכייבל ויז'ן סיסטמס (CVC) החלה לרכוש את מניות החברה מהציבור ובכוונתה למחקה מהבורסה ולהפכה לחברה פרטית ישפיעו בוודאי על המסחר במניות החברה.
ענקית כלי הטיס והתעופה, בואינג (BA) עשויה לסבול מירידות שערים היום, לאחר שקיבלה בסוף השבוע הודעה מאכזבת למדי. חטיבת ACE של חברת התעופה אייר קנדה החליטה לבטל את ההזמנה עבור 32 מטוסים של בואינג שתמורתם עתידה היתה לשלם לא פחות מאשר 6 מיליארד דולר.
גם ענקית המזון היינץ (HNZ) תרכז היום את עניין המשקיעים. יצרנית הקטשופ הפופולארי, היינץ, הודיעה, כי תרכוש חטיבה של ענקית מזון בריטית אחרת - דנונה ב-855 מיליון דולר.
בישראליות
לאחר שאיבדה קרוב ל-61% מערכה ביום שישי, בעקבות הודעת אינספייר על ביטול ההשקע בחברה עשויה היום מניית נור מיקרופרינטרס להנות מתיקון ואולי אף מכובד. זאת, לאחר שדן פרג'ס הודיע, כי ינסה להציל את החברה על ידי ניסיון לגייס 10 מיליון דולר עד סוף השנה. פרג'ס התנה זאת בוויתור הבנקים על הדרישות עד אז, שטר של מיליון דולר ל-5 שנים ותנאים זהים בבנקים לאלה של עסקת אינספייר.
מניות אמדוקס תגבנה בוודאי להודעתה, כי תספק ביחד עם HP סין פתרון בילינג לבייג'ין מובייל - שהינה חברת הסלולאר המובילה בסין, לה לא פחות מאשר 200 מיליון מנויים. HP סין תשמש כקבלן הראשי בפרויקט ותשתף פעולה עם אמדוקס בשילוב פתרון Amdocs Billing 6 לתמיכה בלקוחות prepaid ו-post paid בשירותי קול, נתונים ושרותים נוספים.
גם לומניס מגיעה לסין. החברה המפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות המבוססות על טכנולוגיות אור ולייזר מתקדמות המשמשות למגוון יישומים רפואיים, אסתטיים, אופטלמיים, דנטליים ווטרינריים, הודיעה היום כי קיבלה את אישור מנהל המזון והתרופות של ממשלת סין (SFDA) למכירת ה-Lumenis One. החברה גם דיווחה על מכירת למעלה מ-500 מכשירי IPL Quantum בסין ובמזרח הרחוק (למעט יפן).
בשוק העריכו היום, כי היקף המכירות של לומניס למערכת בגרסה הקודמת במזרח הרחוק הגיעו לכ-50 מיליון דולר. את המערכת החדשה מעריכים, היא תמכור בהיקף של 24 מיליון דולר בשנה (במזרח הרחוק).
אודיוקודס גם היא תמשוך היום את תשומת הלב מקרב הישראליות של וול סטריט. זאת, לאחר שבית ההשקעות סמית' בארני החל לסקר את המניה בהמלצת "קניה" עם מחיר יעד של 14.5 דולר - גבוה בכ-37% ממחיר הסגירה של המניה בסוף השבוע בוול סטריט.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
