מנורה: רווח שיא של 80.1 מ' ש' ברבעון ה-1 של 2005
הרווח הנקי של חברת מנורה החזקות ברבעון הראשון של 2005 עמד על 80.1 מיליון שקל, גידול של 43% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמד הרווח הנקי על 56.2 מיליון שקל, כך עולה מהדו"חות הכספיים שפרסמה החברה היום. החברה מציגה, בנוסף, גידול של 35% ברווח מעסקי ביטוח (חיים וכללי) לכ-131 מיליון שקל, לעומת 97 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. סך הכנסות החברה מפרמיות ביטוח אלמנטרי וחיים עמד ברבעון על 889 מיליון שקל לעומת 816 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-9%. לדברי מנכ"ל מנורה, ארי קלמן, החברה מציגה ברבעון זה רווחים שהם שיא של כל הזמנים. לדבריו, כל הנתונים מראים כי מנורה נמצאת בתנופת צמיחה מזה מספר שנים. קלמן צופה כי תחום ביטוח החיים והפנסיה כולו ימשיך לצמוח בהמשך השנה על רקע שיפור היציבות הכלכלית והפוליטית, העלייה בשכר ובצריכה, ירידת האבטלה ותחזיות הצמיחה החיוביות. עם צמיחתו הצפויה של המשק, אומר קלמן, צפויה גם מנורה להמשיך לצמוח ולהתחזק. רכישת מבטחים מעניקה למנורה יתרון בענף ותתרום לצמיחת החברה מעבר לגידול בענף. רווחי החברה מעסקי ביטוח כללי הסתכמו ברבעון הראשון של 2005 ב-60.7 מיליון שקל, גידול של 188% לעומת הרבעון המקביל אשתקד בו עמד הרווח מעסקי ביטוח כללי על 21.1 מיליון שקל. הרווח החיתומי מעסקי ביטוח כללי (ללא הכנסות מהשקעות) הסתכם ברבעון ב-41.1 מיליון שקל, גידול של 384% בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2004. הרווח מעסקי ביטוח חיים של החברה ברבעון עמד על 70.3 מיליון שקל לעומת 71 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח מפעילות תחום קרנות פנסיה, המתייחס לתוצאות החברה-נכדה מבטחים החדשה, עמד ברבעון על כ-14.5 מיליון שקל. היקף הנכסים של מבטחים החדשה, העוסקת בניהול קרן פנסיה וקופות גמל, עומד על כ-12.7 מיליארד שקל. קלמן ציין, כי כל האינדיקציות מחזקות מאוד את ההחלטה האסטרטגית של מנורה ברכישת מבטחים החדשה. סך ההון העצמי של מנורה החזקות בסוף הרבעון הראשון הסתכם ב-1.06 מיליארד שקל, גידול של כ-35% בהשוואה לרבעון הראשון של 2004. מנורה ביטוח מציגה עודף הון של 101.6 מיליון שקל לעומת הנדרש בתקנות. היקף המאזן המאוחד הסתכם בתום הרבעון הראשון ב-13.9 מיליארד שקל, גידול של כ-5% לעומת 13.2 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2004. התשואה נטו על ההון העצמי של מנורה ביטוח, המחושבת כיחס שבין הרווח הנקי לבין ההון העצמי לתחילת השנה, הינה בחישוב שנתי 41%. שיעור הרווח הנקי ל-1 שקל על הון המניות הנפרע הינו 150% בתקופת הדו"ח, זאת לעומת 108% בתקופה המקבילה אשתקד. התשואה הריאלית נטו למבוטח בפוליסות משתתפות ברווחים של מנורה עמדה בתקופת הדו"ח על 3.95%. ממוצע התשואה הריאלית נטו למבוטח בפוליסות המשתתפות ברווחים של החברה משנת 2000 עומדת על 5.91%, התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר בענף הביטוח. התשואה המצטברת למבוטחי מנורה בשנים 2004-1997 עומדת על 60.8%, שהם כ-12.5% מעל הממוצע הענפי.
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
