התמ"ת בוחן 'הפליה מתקנת' לעסקים קטנים במכרזים
משרד התמ"ת בוחן אפשרות להקצות לעסקים הקטנים אחוז מסוים מהיקף הרכישות בכל המכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. כך אמר היום שר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס העסקים הקטנים המתקיים בת"א.
אולמרט ציין, כי כיום במכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה לפי חוק חובת המכרזים אין מתכונת המגדירה העדפה לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור נתון. בארה"ב החוק מחייב כי 23.5% מכל מכרז ממשלתי יימסר לעסקים קטנים ובינוניים. במשרד התמ"ת לא נקבע עדיין מתכונת להפעלת העדפתם של עסקים אלו.
משרד התמ"ת מסר היום, כי הוא רואה בעסקים קטנים את המקור העיקרי ליצירת מקומות תעסוקה ולהקטנת שיעור האבטלה. אולמרט אמר, כי הוא שוקל את האפשרות למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים בדומה לתפקיד סנגור העסקים הקטנים בארה"ב. תפקידו של הנציב יהיה להגן על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מפני שרירות לב ועוולות מצד רשויות השלטון המרכזי והמקומי.
מהתמ"ת מסרו, כי בשנת 2005 יסתכם התקציב הכולל לטיפול בעסקים קטנים בתמ"ת בכ-46 מיליון שקל. מתוכם 18 מיליון שקל יוקצה לרשות לעסקים קטנים לעומת 9 מיליון ₪ בבסיס התקציב.
מתוצאות פעילות הקרן לעסקים קטנים בשנה הראשונה לפעילותה עולה, כי נמנעו פיטוריהם של כ-10,160 עובדים ונוספו כ-1080 מקומות עבודה חדשים. זאת בעקבות הירתמותו של משרד התמ"ת והאוצר לטובת העסקים הקטנים. נושא העסקים הקטנים נמצא בסדר עדיפות גבוה וחשוב במשרד התמ"ת בשל חשיבות העסקים הקטנים לתעסוקה ותרומתם לצמיחה. העסקים הקטנים המעסיקים עד 50 עובדים, מעסיקים למעלה ממיליון עובדים.
ממחקרים במדינות ה-OECD עולה כי עסקים קטנים ויזמות הם מנועי צמיחה אפקטיביים במדינות המערב. ארגון ה-OECD של המדינות המתועשות ייחד כבר לפני כארבע שנים לעסקים הקטנים את מרכז הבמה ויזם את "תהליך בולוניה" בדרג שרי תעשייה לטיפול מואץ בעסקים הקטנים.
במסגרת יעדי משרד התמ"ת הוחלט לעודד את הצמיחה במשק באמצעות פיתוח וקידום עסקים הקטנים והבינוניים בישראל . יצויין כי במרכז לחדשנות ופיתוח עסקי בתמ"ת קיים סל כלים מגוון שפותח למטרה זו. הרשות לעסקים קטנים מהווה זרוע ביצוע של התמ"ת, במסגרת סל הכלים המוצע לטיפול בעסקים הקטנים.
כיום בישראל כ-380 אלף עסקים קטנים שמעסיקים 1.1 מיליון עובדים. הקמה של עשרת אלפים עסקים קטנים בשנה הינו יעד אפשרי בעזרת הסיוע הנכון. עסקים אלו יוכלו ליצור תוך שנה כ- 30 אלף מקומות - עבודה. הקמתם של 10 אלף עסקים קטנים תוריד את האבטלה תוך פרק זמן קצר לשיעור אבטלה של כ-9%. שום פרויקט גדול לא יוכל ליצור מקומות תעסוקה רבים כל כך תוך פרק זמן כל כך קצר. עלות של יצירת מקום תעסוקה בעסק קטן אינה יקרה באופן משמעותי ועומדת על כ-6,000 ש"ח, לעומת 75 אלף ₪ בממוצע ליצירת מקום תעסוקה אחד בעסק גדול (בתעשייה למשל). ההבדל נובע מהצורך בהשקעות הוניות כבדות ליצירת מקום תעסוקה בעסק גדול. (ציוד , ידע וכו').
הקרן לעסקים קטנים אישרה במהלך שנת 2004 מעל 750 הלוואות לחברות. נכון להיום גודלה של הקרן 490 מיליון שקל, זאת לאור הגדלת הקרן בעוד 180 מיליון ש"ח בתחילת 2005. במסגרת תכנית חונכות עסקית טפל משרד התמ"ת עד היום בכ-20 אלף עסקים. התכנית מטפלת מיזמים בודדים ועד חברות המעסיקות 100 עובדים. חונכות הניתנת ליזם מטפלת בסיוע להקמת עסק.
חונכות הניתנת לחברה קיימת מטפלת במגוון תחומים הכוללים הרחבה מבוקרת של העסק הקיים.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
