התמ"ת בוחן 'הפליה מתקנת' לעסקים קטנים במכרזים

מדובר במכרזים של הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. שוקל למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים כמו בארה"ב
שי פאוזנר |

משרד התמ"ת בוחן אפשרות להקצות לעסקים הקטנים אחוז מסוים מהיקף הרכישות בכל המכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. כך אמר היום שר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס העסקים הקטנים המתקיים בת"א.

אולמרט ציין, כי כיום במכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה לפי חוק חובת המכרזים אין מתכונת המגדירה העדפה לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור נתון. בארה"ב החוק מחייב כי 23.5% מכל מכרז ממשלתי יימסר לעסקים קטנים ובינוניים. במשרד התמ"ת לא נקבע עדיין מתכונת להפעלת העדפתם של עסקים אלו.

משרד התמ"ת מסר היום, כי הוא רואה בעסקים קטנים את המקור העיקרי ליצירת מקומות תעסוקה ולהקטנת שיעור האבטלה. אולמרט אמר, כי הוא שוקל את האפשרות למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים בדומה לתפקיד סנגור העסקים הקטנים בארה"ב. תפקידו של הנציב יהיה להגן על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מפני שרירות לב ועוולות מצד רשויות השלטון המרכזי והמקומי.

מהתמ"ת מסרו, כי בשנת 2005 יסתכם התקציב הכולל לטיפול בעסקים קטנים בתמ"ת בכ-46 מיליון שקל. מתוכם 18 מיליון שקל יוקצה לרשות לעסקים קטנים לעומת 9 מיליון ₪ בבסיס התקציב.

מתוצאות פעילות הקרן לעסקים קטנים בשנה הראשונה לפעילותה עולה, כי נמנעו פיטוריהם של כ-10,160 עובדים ונוספו כ-1080 מקומות עבודה חדשים. זאת בעקבות הירתמותו של משרד התמ"ת והאוצר לטובת העסקים הקטנים. נושא העסקים הקטנים נמצא בסדר עדיפות גבוה וחשוב במשרד התמ"ת בשל חשיבות העסקים הקטנים לתעסוקה ותרומתם לצמיחה. העסקים הקטנים המעסיקים עד 50 עובדים, מעסיקים למעלה ממיליון עובדים.

ממחקרים במדינות ה-OECD עולה כי עסקים קטנים ויזמות הם מנועי צמיחה אפקטיביים במדינות המערב. ארגון ה-OECD של המדינות המתועשות ייחד כבר לפני כארבע שנים לעסקים הקטנים את מרכז הבמה ויזם את "תהליך בולוניה" בדרג שרי תעשייה לטיפול מואץ בעסקים הקטנים.

במסגרת יעדי משרד התמ"ת הוחלט לעודד את הצמיחה במשק באמצעות פיתוח וקידום עסקים הקטנים והבינוניים בישראל . יצויין כי במרכז לחדשנות ופיתוח עסקי בתמ"ת קיים סל כלים מגוון שפותח למטרה זו. הרשות לעסקים קטנים מהווה זרוע ביצוע של התמ"ת, במסגרת סל הכלים המוצע לטיפול בעסקים הקטנים.

כיום בישראל כ-380 אלף עסקים קטנים שמעסיקים 1.1 מיליון עובדים. הקמה של עשרת אלפים עסקים קטנים בשנה הינו יעד אפשרי בעזרת הסיוע הנכון. עסקים אלו יוכלו ליצור תוך שנה כ- 30 אלף מקומות - עבודה. הקמתם של 10 אלף עסקים קטנים תוריד את האבטלה תוך פרק זמן קצר לשיעור אבטלה של כ-9%. שום פרויקט גדול לא יוכל ליצור מקומות תעסוקה רבים כל כך תוך פרק זמן כל כך קצר. עלות של יצירת מקום תעסוקה בעסק קטן אינה יקרה באופן משמעותי ועומדת על כ-6,000 ש"ח, לעומת 75 אלף ₪ בממוצע ליצירת מקום תעסוקה אחד בעסק גדול (בתעשייה למשל). ההבדל נובע מהצורך בהשקעות הוניות כבדות ליצירת מקום תעסוקה בעסק גדול. (ציוד , ידע וכו').

הקרן לעסקים קטנים אישרה במהלך שנת 2004 מעל 750 הלוואות לחברות. נכון להיום גודלה של הקרן 490 מיליון שקל, זאת לאור הגדלת הקרן בעוד 180 מיליון ש"ח בתחילת 2005. במסגרת תכנית חונכות עסקית טפל משרד התמ"ת עד היום בכ-20 אלף עסקים. התכנית מטפלת מיזמים בודדים ועד חברות המעסיקות 100 עובדים. חונכות הניתנת ליזם מטפלת בסיוע להקמת עסק.

חונכות הניתנת לחברה קיימת מטפלת במגוון תחומים הכוללים הרחבה מבוקרת של העסק הקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.