התמ"ת בוחן 'הפליה מתקנת' לעסקים קטנים במכרזים

מדובר במכרזים של הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. שוקל למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים כמו בארה"ב
שי פאוזנר |

משרד התמ"ת בוחן אפשרות להקצות לעסקים הקטנים אחוז מסוים מהיקף הרכישות בכל המכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. כך אמר היום שר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס העסקים הקטנים המתקיים בת"א.

אולמרט ציין, כי כיום במכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה לפי חוק חובת המכרזים אין מתכונת המגדירה העדפה לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור נתון. בארה"ב החוק מחייב כי 23.5% מכל מכרז ממשלתי יימסר לעסקים קטנים ובינוניים. במשרד התמ"ת לא נקבע עדיין מתכונת להפעלת העדפתם של עסקים אלו.

משרד התמ"ת מסר היום, כי הוא רואה בעסקים קטנים את המקור העיקרי ליצירת מקומות תעסוקה ולהקטנת שיעור האבטלה. אולמרט אמר, כי הוא שוקל את האפשרות למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים בדומה לתפקיד סנגור העסקים הקטנים בארה"ב. תפקידו של הנציב יהיה להגן על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מפני שרירות לב ועוולות מצד רשויות השלטון המרכזי והמקומי.

מהתמ"ת מסרו, כי בשנת 2005 יסתכם התקציב הכולל לטיפול בעסקים קטנים בתמ"ת בכ-46 מיליון שקל. מתוכם 18 מיליון שקל יוקצה לרשות לעסקים קטנים לעומת 9 מיליון ₪ בבסיס התקציב.

מתוצאות פעילות הקרן לעסקים קטנים בשנה הראשונה לפעילותה עולה, כי נמנעו פיטוריהם של כ-10,160 עובדים ונוספו כ-1080 מקומות עבודה חדשים. זאת בעקבות הירתמותו של משרד התמ"ת והאוצר לטובת העסקים הקטנים. נושא העסקים הקטנים נמצא בסדר עדיפות גבוה וחשוב במשרד התמ"ת בשל חשיבות העסקים הקטנים לתעסוקה ותרומתם לצמיחה. העסקים הקטנים המעסיקים עד 50 עובדים, מעסיקים למעלה ממיליון עובדים.

ממחקרים במדינות ה-OECD עולה כי עסקים קטנים ויזמות הם מנועי צמיחה אפקטיביים במדינות המערב. ארגון ה-OECD של המדינות המתועשות ייחד כבר לפני כארבע שנים לעסקים הקטנים את מרכז הבמה ויזם את "תהליך בולוניה" בדרג שרי תעשייה לטיפול מואץ בעסקים הקטנים.

במסגרת יעדי משרד התמ"ת הוחלט לעודד את הצמיחה במשק באמצעות פיתוח וקידום עסקים הקטנים והבינוניים בישראל . יצויין כי במרכז לחדשנות ופיתוח עסקי בתמ"ת קיים סל כלים מגוון שפותח למטרה זו. הרשות לעסקים קטנים מהווה זרוע ביצוע של התמ"ת, במסגרת סל הכלים המוצע לטיפול בעסקים הקטנים.

כיום בישראל כ-380 אלף עסקים קטנים שמעסיקים 1.1 מיליון עובדים. הקמה של עשרת אלפים עסקים קטנים בשנה הינו יעד אפשרי בעזרת הסיוע הנכון. עסקים אלו יוכלו ליצור תוך שנה כ- 30 אלף מקומות - עבודה. הקמתם של 10 אלף עסקים קטנים תוריד את האבטלה תוך פרק זמן קצר לשיעור אבטלה של כ-9%. שום פרויקט גדול לא יוכל ליצור מקומות תעסוקה רבים כל כך תוך פרק זמן כל כך קצר. עלות של יצירת מקום תעסוקה בעסק קטן אינה יקרה באופן משמעותי ועומדת על כ-6,000 ש"ח, לעומת 75 אלף ₪ בממוצע ליצירת מקום תעסוקה אחד בעסק גדול (בתעשייה למשל). ההבדל נובע מהצורך בהשקעות הוניות כבדות ליצירת מקום תעסוקה בעסק גדול. (ציוד , ידע וכו').

הקרן לעסקים קטנים אישרה במהלך שנת 2004 מעל 750 הלוואות לחברות. נכון להיום גודלה של הקרן 490 מיליון שקל, זאת לאור הגדלת הקרן בעוד 180 מיליון ש"ח בתחילת 2005. במסגרת תכנית חונכות עסקית טפל משרד התמ"ת עד היום בכ-20 אלף עסקים. התכנית מטפלת מיזמים בודדים ועד חברות המעסיקות 100 עובדים. חונכות הניתנת ליזם מטפלת בסיוע להקמת עסק.

חונכות הניתנת לחברה קיימת מטפלת במגוון תחומים הכוללים הרחבה מבוקרת של העסק הקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.