התמ"ת בוחן 'הפליה מתקנת' לעסקים קטנים במכרזים
משרד התמ"ת בוחן אפשרות להקצות לעסקים הקטנים אחוז מסוים מהיקף הרכישות בכל המכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. כך אמר היום שר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס העסקים הקטנים המתקיים בת"א.
אולמרט ציין, כי כיום במכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה לפי חוק חובת המכרזים אין מתכונת המגדירה העדפה לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור נתון. בארה"ב החוק מחייב כי 23.5% מכל מכרז ממשלתי יימסר לעסקים קטנים ובינוניים. במשרד התמ"ת לא נקבע עדיין מתכונת להפעלת העדפתם של עסקים אלו.
משרד התמ"ת מסר היום, כי הוא רואה בעסקים קטנים את המקור העיקרי ליצירת מקומות תעסוקה ולהקטנת שיעור האבטלה. אולמרט אמר, כי הוא שוקל את האפשרות למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים בדומה לתפקיד סנגור העסקים הקטנים בארה"ב. תפקידו של הנציב יהיה להגן על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מפני שרירות לב ועוולות מצד רשויות השלטון המרכזי והמקומי.
מהתמ"ת מסרו, כי בשנת 2005 יסתכם התקציב הכולל לטיפול בעסקים קטנים בתמ"ת בכ-46 מיליון שקל. מתוכם 18 מיליון שקל יוקצה לרשות לעסקים קטנים לעומת 9 מיליון ₪ בבסיס התקציב.
מתוצאות פעילות הקרן לעסקים קטנים בשנה הראשונה לפעילותה עולה, כי נמנעו פיטוריהם של כ-10,160 עובדים ונוספו כ-1080 מקומות עבודה חדשים. זאת בעקבות הירתמותו של משרד התמ"ת והאוצר לטובת העסקים הקטנים. נושא העסקים הקטנים נמצא בסדר עדיפות גבוה וחשוב במשרד התמ"ת בשל חשיבות העסקים הקטנים לתעסוקה ותרומתם לצמיחה. העסקים הקטנים המעסיקים עד 50 עובדים, מעסיקים למעלה ממיליון עובדים.
ממחקרים במדינות ה-OECD עולה כי עסקים קטנים ויזמות הם מנועי צמיחה אפקטיביים במדינות המערב. ארגון ה-OECD של המדינות המתועשות ייחד כבר לפני כארבע שנים לעסקים הקטנים את מרכז הבמה ויזם את "תהליך בולוניה" בדרג שרי תעשייה לטיפול מואץ בעסקים הקטנים.
במסגרת יעדי משרד התמ"ת הוחלט לעודד את הצמיחה במשק באמצעות פיתוח וקידום עסקים הקטנים והבינוניים בישראל . יצויין כי במרכז לחדשנות ופיתוח עסקי בתמ"ת קיים סל כלים מגוון שפותח למטרה זו. הרשות לעסקים קטנים מהווה זרוע ביצוע של התמ"ת, במסגרת סל הכלים המוצע לטיפול בעסקים הקטנים.
כיום בישראל כ-380 אלף עסקים קטנים שמעסיקים 1.1 מיליון עובדים. הקמה של עשרת אלפים עסקים קטנים בשנה הינו יעד אפשרי בעזרת הסיוע הנכון. עסקים אלו יוכלו ליצור תוך שנה כ- 30 אלף מקומות - עבודה. הקמתם של 10 אלף עסקים קטנים תוריד את האבטלה תוך פרק זמן קצר לשיעור אבטלה של כ-9%. שום פרויקט גדול לא יוכל ליצור מקומות תעסוקה רבים כל כך תוך פרק זמן כל כך קצר. עלות של יצירת מקום תעסוקה בעסק קטן אינה יקרה באופן משמעותי ועומדת על כ-6,000 ש"ח, לעומת 75 אלף ₪ בממוצע ליצירת מקום תעסוקה אחד בעסק גדול (בתעשייה למשל). ההבדל נובע מהצורך בהשקעות הוניות כבדות ליצירת מקום תעסוקה בעסק גדול. (ציוד , ידע וכו').
הקרן לעסקים קטנים אישרה במהלך שנת 2004 מעל 750 הלוואות לחברות. נכון להיום גודלה של הקרן 490 מיליון שקל, זאת לאור הגדלת הקרן בעוד 180 מיליון ש"ח בתחילת 2005. במסגרת תכנית חונכות עסקית טפל משרד התמ"ת עד היום בכ-20 אלף עסקים. התכנית מטפלת מיזמים בודדים ועד חברות המעסיקות 100 עובדים. חונכות הניתנת ליזם מטפלת בסיוע להקמת עסק.
חונכות הניתנת לחברה קיימת מטפלת במגוון תחומים הכוללים הרחבה מבוקרת של העסק הקיים.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.