התמ"ת בוחן 'הפליה מתקנת' לעסקים קטנים במכרזים

מדובר במכרזים של הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. שוקל למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים כמו בארה"ב
שי פאוזנר |

משרד התמ"ת בוחן אפשרות להקצות לעסקים הקטנים אחוז מסוים מהיקף הרכישות בכל המכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות, כפי שנהוג בארה"ב ובאירופה. כך אמר היום שר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס העסקים הקטנים המתקיים בת"א.

אולמרט ציין, כי כיום במכרזים המתפרסמים על ידי הממשלה לפי חוק חובת המכרזים אין מתכונת המגדירה העדפה לעסקים קטנים ובינוניים בשיעור נתון. בארה"ב החוק מחייב כי 23.5% מכל מכרז ממשלתי יימסר לעסקים קטנים ובינוניים. במשרד התמ"ת לא נקבע עדיין מתכונת להפעלת העדפתם של עסקים אלו.

משרד התמ"ת מסר היום, כי הוא רואה בעסקים קטנים את המקור העיקרי ליצירת מקומות תעסוקה ולהקטנת שיעור האבטלה. אולמרט אמר, כי הוא שוקל את האפשרות למנות במשרדו נציב עסקים קטנים ובינוניים בדומה לתפקיד סנגור העסקים הקטנים בארה"ב. תפקידו של הנציב יהיה להגן על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מפני שרירות לב ועוולות מצד רשויות השלטון המרכזי והמקומי.

מהתמ"ת מסרו, כי בשנת 2005 יסתכם התקציב הכולל לטיפול בעסקים קטנים בתמ"ת בכ-46 מיליון שקל. מתוכם 18 מיליון שקל יוקצה לרשות לעסקים קטנים לעומת 9 מיליון ₪ בבסיס התקציב.

מתוצאות פעילות הקרן לעסקים קטנים בשנה הראשונה לפעילותה עולה, כי נמנעו פיטוריהם של כ-10,160 עובדים ונוספו כ-1080 מקומות עבודה חדשים. זאת בעקבות הירתמותו של משרד התמ"ת והאוצר לטובת העסקים הקטנים. נושא העסקים הקטנים נמצא בסדר עדיפות גבוה וחשוב במשרד התמ"ת בשל חשיבות העסקים הקטנים לתעסוקה ותרומתם לצמיחה. העסקים הקטנים המעסיקים עד 50 עובדים, מעסיקים למעלה ממיליון עובדים.

ממחקרים במדינות ה-OECD עולה כי עסקים קטנים ויזמות הם מנועי צמיחה אפקטיביים במדינות המערב. ארגון ה-OECD של המדינות המתועשות ייחד כבר לפני כארבע שנים לעסקים הקטנים את מרכז הבמה ויזם את "תהליך בולוניה" בדרג שרי תעשייה לטיפול מואץ בעסקים הקטנים.

במסגרת יעדי משרד התמ"ת הוחלט לעודד את הצמיחה במשק באמצעות פיתוח וקידום עסקים הקטנים והבינוניים בישראל . יצויין כי במרכז לחדשנות ופיתוח עסקי בתמ"ת קיים סל כלים מגוון שפותח למטרה זו. הרשות לעסקים קטנים מהווה זרוע ביצוע של התמ"ת, במסגרת סל הכלים המוצע לטיפול בעסקים הקטנים.

כיום בישראל כ-380 אלף עסקים קטנים שמעסיקים 1.1 מיליון עובדים. הקמה של עשרת אלפים עסקים קטנים בשנה הינו יעד אפשרי בעזרת הסיוע הנכון. עסקים אלו יוכלו ליצור תוך שנה כ- 30 אלף מקומות - עבודה. הקמתם של 10 אלף עסקים קטנים תוריד את האבטלה תוך פרק זמן קצר לשיעור אבטלה של כ-9%. שום פרויקט גדול לא יוכל ליצור מקומות תעסוקה רבים כל כך תוך פרק זמן כל כך קצר. עלות של יצירת מקום תעסוקה בעסק קטן אינה יקרה באופן משמעותי ועומדת על כ-6,000 ש"ח, לעומת 75 אלף ₪ בממוצע ליצירת מקום תעסוקה אחד בעסק גדול (בתעשייה למשל). ההבדל נובע מהצורך בהשקעות הוניות כבדות ליצירת מקום תעסוקה בעסק גדול. (ציוד , ידע וכו').

הקרן לעסקים קטנים אישרה במהלך שנת 2004 מעל 750 הלוואות לחברות. נכון להיום גודלה של הקרן 490 מיליון שקל, זאת לאור הגדלת הקרן בעוד 180 מיליון ש"ח בתחילת 2005. במסגרת תכנית חונכות עסקית טפל משרד התמ"ת עד היום בכ-20 אלף עסקים. התכנית מטפלת מיזמים בודדים ועד חברות המעסיקות 100 עובדים. חונכות הניתנת ליזם מטפלת בסיוע להקמת עסק.

חונכות הניתנת לחברה קיימת מטפלת במגוון תחומים הכוללים הרחבה מבוקרת של העסק הקיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.