הגזרות של האוצר - עובדים ישלמו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר
על פי הצעת האוצר לשנה הבאה ייקבע מינימום גבייה של 223 שקל לדמי ביטוח הלאומי ושל 128 שקל לדמי ביטוח בריאות. זו עלייה דרמטית בדמי הביטוח הלאומי למשתכרים משכורות נמוכות משכר מינימום, לרבות לסטודנטים. המדינה אמורה להכניס מעליית דמי הביטוח הלאומי כ-660 מיליון שקל בשנה הבאה ומעל 2 מיליארד בשנה שלאחר מכן, הציבור החלש ישלם 1-2 אלף שקל יותר בשנה מלאה.
דמי הביטוח הלאומי יעלו בהמשך - הקצבאות ירדו (תמר מצפי)
דמי הביטוח הלאומי של מבוטח שאינו עובד הם כיום 203 שקל כשלעובדים בשכר נמוך דמי הביטוח נמוכים יותר. ההצעה היא להעלות את המינימום ל-223 שקלים.במקביל ובאותו אופן יעלו דמי הביראות המינימליים ל-128 שקלים. ההסבר להגדלת התשלום דווקא לאלו שמרוויחים מעט הוא נכון - יש פער שהולך וגדל בין ההכנסות של ביטוח לאומי להוצאות שלו, והתשלום לחלשים הוא גדול מיחס ההשתתפות שלהם, כך שזה בעצם חוזר אליהם בהמשך בקצבאות שונות.
גירעון בביטוח הלאומי - תפוח אדמה לוהט
הצעד של האוצר הוא בכיוון הנכון, אבל הוא לעג לרש תרתי משמע. החור בתקציב של הביטוח הלאומי הוא ענק וכדי לפתור את הבעיה צריך תוכנית גדולה שבה ככל הנראה לא יהיה מנוס מהעלאת דמי ביטוח לאומי לכולם, ובמקביל גם הפחתה בקצבאות מסוימות.- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים הציעו תוכנית ראשונית שכלל לא בטוח שתעבור. האוצר לא ערוך לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה, במיוחד על רקע המלחמה והגזרות הנוספות על הציבור. אבל במוקדם או במאוחר תהיה מהפכה בתשלומי ביטוח לאומי. אתם תשלמו כנראה יותר ומקבלי הקצבאות יקבלו כנראה פחות. הגזירות האלו הן גזירות של חוסר ברירה. היקף התשלומים גדל והיקף התקבולים לא מכסה את התשלומים. הפער-גירעון הולך וגדל ומגיע ל-30 מיליארד שקל בשנה וכך מתחסלת הקופה של הביטוח הלאומי. זו רשלנות לא לטפל בזה כבר עכשיו, אבל ככה זה בישראל - מחכים לרגע האחרון.
הדוח השחור של ביטוח לאומי
הדוח הכספי של ביטוח לאומי לשנת 2023 מבטא בעיה תקציבית גדולה. על רקע המלחמה עלו קצבאות ביטוח לאומי ב-15 מיליארד שקל ל-116.3 מיליארד שקל. מדובר על עלייה של 15%, כאשר הקצבאות לנכות כללית ושאירים זינקו מ-35.9 מיליארד שקל ל-39.4 מיליארד שקל - עלייה של 9.7% וקצבאות הנכות זינקו מ-22.9 מיליארד שקל ל-27.7 מיליארד שקל - עלייה של 21%.
ביטוח לאומי - הדוחות מלמדים על גירעון עמוק
הגידול בקצבאות לא מדביק את קצב הגבייה, והביטוח הלאומי בגירעון שוטף של 30 מיליארד שקל. למעשה, בהינתן המלחמה, סביר שהיקף הקצבאות יעלה בקצב גבוה גם בשנה הנוכחית.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
- 19.איציק12 01/11/2024 06:07הגב לתגובה זולא נוגעים, על החלשים גוזרים גזרות כדי לממן אותם כרגיל
- 18.כלכלן 16/10/2024 13:13הגב לתגובה זולוקחים עוד 120 אחוז משכר מינימום פשוט חלמאות לשמה
- 17.אנונימי 15/10/2024 17:22הגב לתגובה זולמה לא לקחצ מכספים קואליציוניםמוחסגור משרדים מיותרים. למה לא למסות הכנסות משכר דירה למי שיש 2 דירות ומעלה. לבטל קצבאות לאברכים גם חוסך כסף גם יצאו לעבוד וישלמו מסים.
- 16.ישאר משהו מהמשכורת אחרי כל הגזירות??? (ל"ת)אילן 15/10/2024 16:54הגב לתגובה זו
- 15.משה 15/10/2024 10:14הגב לתגובה זומספיק כבר אין כל לממן את כל העשירים. תפטרו 80% מעובדי עירייה. תקצצו למורים שגם ככה בקושי עובדים ועוד
- 14.אלי שני 15/10/2024 10:10הגב לתגובה זוהעתודה היא רישומית פיקטיבית, עודפי הביטוח הלאומי שהיו אמורים לשמש כעתודה מועברים לצד ההכנסות בתקציב המדינה ומשמשים למימון שאר הסעיפים בתקציב המדינה חוץ מלשמש כעתודות. יש איחוד בפועל בין תקציב המדינה לתקציב הביטוח הלאומי ולזינוק בהיקף הקצבאות יש חלק משמעותי בזינוק בגרעון התקציבי של המדינה.
- 13.15 שנה ביבי שורף עשרות מליארדים בשנה לחרדים או לעש 15/10/2024 10:09הגב לתגובה זו15 שנה ביבי שורף עשרות מליארדים בשנה לחרדים או לעשרות אלפי מישרות פיקטיביות לחברי ומקורבי מפלגות הקואליציה
- 12.יגאל 15/10/2024 09:43הגב לתגובה זואת הגזרות. את הטילים נשמיד את אויבינו. פעמים חורבן בית מה לא הבנתם?
- 11.נתן 15/10/2024 09:40הגב לתגובה זוביטוח לאומי גן עדן לבטלנים ונוכלים.להחיל רק חובת פנסיות וביטוח בריאות
- 10.אבי 15/10/2024 09:36הגב לתגובה זולמה אדם חרדי או ערבי או סתם מובטל שאינו עובד זכאי לכל הקצבאות האפשריות? מה זה חינם?זה כיסוי יקר! עולה כסף זה הכל!
- 9.הונאה! שלם הרבה קבל מעט- אם בכלל! (ל"ת)יוני 15/10/2024 09:23הגב לתגובה זו
- 8.משאש 15/10/2024 09:19הגב לתגובה זוהממשלה, לפני כעשר שנים, משכה ממערכת הביטוח הלאומי סכום עצום שהתחייבה להחזיר הגיע הזמן להחזיר בדחיפות
- 7.לא נוגעים בכספים קואליציונים לא מקצצים במשרדי ממשלה (ל"ת)אוצר 15/10/2024 09:16הגב לתגובה זו
- להיפך, יגבו הרבה יותר מהצריך,ויעבירו להם עוד... (ל"ת)מרקוס 15/10/2024 09:45הגב לתגובה זו
- 6.גנבה מביטוח לאומי מיליארדים בטח יהיו בגרעון (ל"ת)ממשלה כושלת 15/10/2024 09:14הגב לתגובה זו
- 5.קפלניסט 15/10/2024 09:08הגב לתגובה זויש להגביר תפילות וכל הצרות ייעברו, ב"ה
- 4.Bill Hwang 15/10/2024 08:54הגב לתגובה זושיעור דמי הביטוח הלאומי הוא 87 ₪ לחודש, נכון ל-2024. התשלום המינימלי לביטוח בריאות הוא 116 ₪ לחודש, נכון ל-2024.
- סווינגר 15/10/2024 09:09הגב לתגובה זובדוק שוב. אנחנו בישראל - אין מחירים כאלה.
- 3.אבג 15/10/2024 08:43הגב לתגובה זומהשקורה שהאוצר גנב שנים רווחים מביטוח לאומי ועכשיו האוצר רוצה לגנוב מהצבור
- 2.החיזבאללה החמאס הפיגועים לא הבריחו את מעמד הביינים הגזרות האינסופיות בסוף יבריחו את מעמד הביניים זה מה יקרה בסוף (ל"ת)רון 15/10/2024 08:36הגב לתגובה זו
- צודק בהחלט חושב על הכיוון הזה אוכלים אותנו כאן בלי מלח ועוד אומרים להם אמן (ל"ת)אילן 15/10/2024 08:47הגב לתגובה זו
- 1.משה 15/10/2024 08:30הגב לתגובה זוהייתה כתבה לפני כמה שנים שהממשלה לקחה כמה מיליארדים מכספי הביטוח לאומי שתחזיר אותם.
- ברור 15/10/2024 09:31הגב לתגובה זוהממשלה חייבת כ 400 מיליארד שקלים לביטוח הלאומי, זה כסף היא לקחה במשך עשרותצשנים למימון הגידעון השוטף, עבדו עלינו ש-מדינה מחזיקה מעמד עם ההכנסות ממיסים, את כל הגרעונות מימנו האזרחים דרך ביטוח לאומי, עכשיו זהו, כבר אין יותר והממשלה לא מחזירה כסף, החרדים גונבים אותו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
