יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

עדכון חיובי לנתוני התמ"ג: המשק צמח ברבעון הראשון של 2023 ב-3.1%

התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-0.7% בחישוב שנתי, התוצר העסקי עלה ב-4.3%
דור עצמון | (6)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת כלפי מעלה את נתוני הצמיחה של המשק ברבעון הראשון של 2023. על פי הנתון המעודכן, התמ"ג (התוצר המקומי הגולמי) עלה ב-3.1%, וזאת בהמשך לעלייה של 5.3% ברבעון הקודם. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-0.7% בחישוב שנתי. מדובר בשיפור של 0.6% לעומת החישוב הקודם.  

השינויים בתוצר המקומי הגולמי במחירים קבועים (באחוזים) לאחר ניכוי השפעת העונתיות בהשוואה לתקופות קודמות

לאחר ניכוי השפעת העונתיות בחישוב שנתי, התוצר העסקי במחירי בסיס (שווה לתוצר המקומי, במחירי שוק, פחות מיסים ששולמו על מוצרים בתוספת תמיכות על המוצרים שהתקבלו ע"י היצרנים) עלה ברבעון הראשון של שנת 2023 בשיעור של 4.3% בחישוב שנתי.

השינויים באחוזים בתוצר העסקי ורכיביו במחירי בסיס ברבעון הראשון של שנת 2023 סה"כ המגזר העסקי ומזה ענפים נבחרים.

יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון הראשון של השנה ב-6.1% בחישוב שנתי. לדברי הלמ"ס, שינוי זה מבטא עלייה של 0.4% ביבוא השירותים. יבוא השירותים למעט תיירות ירד ב-2.2% כאשר יבוא שירותי התיירות עלה ב-9.4%. יבוא הסחורות האזרחיות ירד ב-16.9% ברבעון הראשון של שנת 2023. בנוסף על כך, יבוא היהלומים והיבוא הבטחוני עלו ברבעון הראשון של שנת 2023 כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון הראשון של 2023 ב-9.9% בחישוב שנתי. סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-1.7% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 0.8% ברבעון הקודם.

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-1.7% ברבעון הראשון של שנת 2023 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 10.2% ברבעון הרביעי של שנת 2022. ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני קיימה שלא הושפעה מהירידה ברכישת מכוניות נוסעים עלתה ב-0.3% בחישוב שנתי. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-4% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2023 לעומת הרבעון הרביעי של שנת 2022. השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון הראשון של 2023 משקפים עלייה של 0.8% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-1.9% ברבעון הראשון של שנת 2023 בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 2.7% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2022. ההוצאה לצריכה האזרחית ירדה ב-14.3% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות ירדו ב-36.4% בחישוב שנתי (10.7% בחישוב רבעוני) לאחר עלייה של 42% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי אשתקד (9.2% בחישוב רבעוני). ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-21.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2023 (5% בחישוב רבעוני).

קיראו עוד ב"בארץ"

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ברבעון הראשון של 2023 ב-3.1% בחישוב שנתי, לאחר ירידה של 6.5% בחישוב שנתי ברבעון הרביעי של שנת 2022. יצוא השירותים עלה ב-13.7% בחישוב שנתי לאחר ירידה של  של 10% בחישוב שנתי  ברבעון הרביעי של שנת 2022. יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק עלה ב-7% בחישוב שנתי לאחר ירידה של 10.6% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. יצוא הסחורות ירד ברבעון הראשון של 2023 ב-2% בחישוב שנתי כאשר יצוא התעשייה למעט יהלומים עלה ב-0.9% בחישוב שנתי. בנוסף, חלה ירידה ביצוא היהלומים ועלייה ביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-0.3% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של שנת 2023.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    האדיוט הפוליטי סמוטריץ מה עם המשפט השגור מפיכם זו 19/06/2023 05:19
    הגב לתגובה זו
    האדיוט הפוליטי סמוטריץ מה עם המשפט השגור מפיכם זו ממשלת השינוי הקודמת????
  • 3.
    שלמה 18/06/2023 21:53
    הגב לתגובה זו
    לתועלת המדינה
  • 2.
    אוי אוי אבל יש מהפיכה משפטית? מה יגיד הנגיד??? (ל"ת)
    חיים 18/06/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורן 18/06/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    אם מנכים את אינפלציה מקבלים ירידה ריאלית
  • גם אם כן זה ממש בשורה שהאינפלציה מגיע עם גידול בתמג (ל"ת)
    משה 18/06/2023 15:44
    הגב לתגובה זו
  • החישוב כבר כולל אינפלציה (ל"ת)
    אמיר 18/06/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).