"כמה חשוב המטאוורס, אם לא ישאר עולם ממשי לחיות בו"

רבות דיברו לאחרונה על המטאוורס, על הפוטנציאל הגלום בו ועל היכולת של אפשרויותיו לעקוף את מקבילותיהן הפיזיות. יתכן שהדבר אכן נכון, אך יתכן גם, כפי שטוען מהנדס האייפוד, שישנן בעיות דחופות יותר איתן עלינו להתמודד, כמו משבר האקלים
תומר אמן | (1)

כנס צרנכי האלקטרוניקה לשנת 2022 התקיים השבוע בעיר לאס וגאס שבמדינת נבאדה האמריקאית. הרבה נושאים עלו בכנס, דוגמת השבבים החדשים אותם הציגה ענקית הטכנלוגיה האמריקאית  INTEL CORPORATION (סימול: INTC) ושיתופי הפעולה העתירים עליהם בונים בחברת הבת שלה, מובילאי. הנושא החם ביותר שעלה בכנס לעומת זאת - הוא המטאוורס. 

מאז הציג את החזון מנכ"ל חברת מטא (Meta) לשעבר  FACEBOOK (סימול: FB)  מארק צוקרברג, לקראת סוף השנה הקודמת - נראה שהיא מעניינת את המשקיעים ואת ענקיות הטכנלוגיה ברחבי העולם כמעט כמו האקטואליה הנוכחית - משבר הקורונה, המיתון העולמי והאינפלציה הגואה.

לא רק מניות של חברות המתעסקות ושואפות להתעסק בתחומים הקשורים למטאוורס, כמו  ROBLOX CORPORATION (סימול: RBLX) או  NVIDIA COR (סימול: NVDA) שגורות בשיח היום יומי של השווקים הפיננסים, כי אם גם טכנולוגיות הקשורות לענף, לרבות משקפי מציאות מדומה ורבודה, ואף חליפות המתרכזות במעקב אחר הגוף (ללבישה בעת השימוש בפלטפורמה - מחירן אגב מוערך בכ-270 דולר ליחידה) ואפילו אביזרים הנועדו לחקות תחושות כמו חום וקור.

רק לשם ההדגמה, במהלך הכנס הוצגה אחת מהחליפות המיוצרות באופן אקסקלוסיבי למטאוורס, ה-"Owo vest", חליפה המאפשרת למשתמש לחוש מצבים פיזיים בעודו משתמש בחוויה הדיגיטלית של הפלטפורמה, ומיועדת למשחקים וירטואלים ומסוגלת לדמות תחושות כמו רוח, ירי חם ואף אגרוף. 

הכנס למעשה היווה תמונת מראה להלך הרוח של התעשייה, כאשר כמה גורמים בשוק מאמינים כי רוב אם לא כל חברות הטכנולוגיה הגדולות משקיעות בענף העתידי. אם כך, מדוע החלטנו לכתוב על הנושא? התשובה אם כן, היא כי לא כולם כל כך תמימי דעים לגבי הפלטפורמה. אם לא כבר הכרתם, הכירו את טוני פאדל, מהנדס לשעבר בחברת אפל, אשר לגמרי במקרה, שמו חתום על אחת מהמצאות החברה הגדולות ביותר דאז - ה-iPod, ואדם שתרם לא מעט גם לעיצוב מכשיר הדגל של החברה, ה-iPhone.

בראיון שנתן לאחרונה ביקר קשות פאדל את ה-"הייפ" של התעשייה אל עבר הענף, לא בהכרח כי הוא אינו מאמיו ברעיון, שעל פניו יכול להוות את אחד ממנועי הצמיחה הגדולים ביותר של התעשייה ושל השווקים הפיננסים בשנים הקרובות, כמו שעשה האינטרנט והטלפון הסלולארי בימיו, אלא כי אם הוא מאמין שהעולם משקיע מאמצים רבים מידי בהתקדמות אל עבר העולם הדיגיטלי, בו לא צפויים אירועים הרסניים יתר על המידה, לעומת מאמצים נמוכים מידי עד כדי לא קיימים אל העולם הפיזי והממשי לדבריו. 

פאדל לטענתו, כמובן לא עושה זאת בהכרח מתוך איזושהיא תפישת עולם מיושנת, אלא כי הוא ביחד עם רבים נוספים, חושש ממשבר האקלים. חשוב לציין כי גם על רעיון המטאוורס הכללי מביע פאדל ביקורת, תחת הטענה כי הוא אינו בטוח שהמוצר מהווה פיתרון עבור צורך צרכני מסויים, וכי לא סביר שהרעיון יצבור הכרה ציבורית בטווח הארוך.

קיראו עוד ב"בארץ"

פאדל, שממלא כעת תפקיד בדירקטוריון של חברת Dice, פלטפורמת למכירת כרטיסים מבוססת אפליקציה, מאמין כי נדרשת השקעה משמעותית יותר בתיקון האקלים מאשר זו שנדרשת לצורך השקעה בכניסה אל העולם הדיגיטלי של המטאוורס. "עלינו לוודא כי יש לנו סביבה בה נוכל לחיות לפני שנוכל לייצר לעצנו סביבה נוספת השומרת אותנו בתאים מלאכותיים, בעיקר על מנת שנוכל לאכול ולנשום." - הוסיף

הערת שוליים קצרה, חשוב לציין כי מובילים בעולם הטכנולוגיה - כמו מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג שאמר בחודש יוני של השנה שעברה כי כלכלת המטאוורס תגדל ביום מן הימים לכזו שתעקוף את זו הפיזית - חזו כי מגוון האפשרויות שיציע המטאוורס למשתמשיו יהווה תחרות, ואף יעקוף בתחומים מסויימים את מקבילו הממשיות.

ובחזרה לנושא - כבר תקופה שאקטיביסטים בתחום האקלים - נוסף לפאדל - מזהירים מכך שעולם המטאוורס יהווה אמצעי לבריחה מהסביבה הפיזית, ככל שזאת תהפוך לפחות ופחות "מארחת", כלומר תאפשר לחיות את חיינו בצורה נוחה יותר. לראייה הם מציינים את אותו משבר אקלים, וטוענים כי לא קיימת קדמה טכנולוגית שתאפשר לברוח משינויי האקלים הללו, טכנולוגים ומטא-פיזיים ככל שיהיו.

פאדל כמובן אינו הדמות היחידה בעולם הטכנולוגיה והתעשייה שמבקרת את המטאוורס ואת התרומה שלו לחברה. בחודש שעבר נשמע מנכ"ל TESLA INC (סימול: TSLA) והאיש העשיר בעולם, אילון מאסק מדבר על כך שהוא מפקפק באדפטציה וקבלה כלל עולמית של החזון. "קשה לי לדמיין אנשים שמדביקים מסך לפנים שלהם במשך יום שלם ולא רוצים לעזוב" - אמר המנכ"ל. "כרגע אני פשוט לא מסוגל לראות לנגד עיני סיטואציה שבה המטאוורס הופך לפופולארי וברמה עולמית" - הוסיף.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המשבר שהאנושות גרמה לכדור הארץ הוא לא באג 2000 (ל"ת)
    המשבר ממשי וכבר כאן 08/01/2022 09:00
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.