ביטוח לאומי – "עובד לשעה"

מאת רו"ח אורנה צח-גלרט, חיים חיטמן, רו"ח (משפטן) ישי חיבה

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של יוסף אבו עאמר וקבע כי בנסיבות עבודתו, ואף שנקבע שהוא "עובד לשעה", אין לראותו כ"עובד לשעה" לצורך רישומו במוסד לביטוח לאומי, אלא כעובד שכיר שזכאי לתשלום דמי פגיעה.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים
ביום 23.8.2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (בל 51434-12-13) את תביעתו של יוסף אבו עאמר (להלן: "המבוטח") וקבע כי בנסיבות עבודתו, ואף שנקבע שהוא "עובד לשעה", אין לראותו כ"עובד לשעה" לצורך רישומו במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), אלא כעובד שכיר שזכאי לתשלום דמי פגיעה. רקע חוקי
  • עובד לשעה – לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") ולפי התקנות שמכוחו, "עובד לשעה" הוא מבוטח שהקשר בינו לבין מעסיקו הוא לתקופה שאינה עולה על שבעה ימים רצופים.
חובת הרישום ותשלום דמי הביטוח הם כדלקמן:
  1. "עובד לשעה" בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק, משלם את דמי הביטוח בעד עצמו.
  2. "עובד לשעה" בעבודה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק: אם סך שעות העבודה אצל אותו מעסיק אינו עולה על ארבע שעות לשבוע, העובד משלם את דמי הביטוח בעד עצמו. אם סך שעות העבודה אצל אותו מעסיק עולה על ארבע שעות, המעסיק חייב בניכוי ובתשלום דמי הביטוח בעדו.
  • מכוח תקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963 חלה על "עובד לשעה" חובת רישום מיד עם תחילת עבודתו. אם הוא נפגע בעבודה, וביום התאונה לא היה רשום כחוק במל"ל, תביעתו לדמי פגיעה תידחה על הסף.
רקע עובדתי
  1. המבוטח נפגע ביום 18.8.2013, היום הראשון לעבודתו, במהלך עבודות הריסה ושיפוצים בבית אבות בכפר סבא מטעם הקבלן במקום.
  2. בגין המבוטח לא שולמו דמי ביטוח, ולכן המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה המשפטית מה היה מעמדו בעת התאונה.
  3. המבוטח טען שיש לראות בו "עובד" של הקבלן, ואילו הקבלן טען כי המבוטח הוא "עובד לשעה" או "עובד עצמאי", ולכן חובת הרישום והתשלום חלה על המבוטח.
  4. לאור העדויות שנשמעו בבית הדין עלתה התמונה שהמבוטח נשכר לעבוד בעבור אדם בשם אברהם צדוק (להלן: "הקבלן") למספר ימים שלא יעלה על שבוע. טרם התאונה עבד המבוטח אצל הקבלן לימים בודדים מעת לעת.
דיון והחלטה בית הדין מציין כי אין לראות במבוטח עצמאי, כפי שטען לחלופין הקבלן. המאפיין המרכזי של עצמאי הוא קיומו של עסק הכולל סיכוי לרווח וסיכון להפסד, ויסוד זה לא הוכח. העובדה כי המבוטח עסק בעבודות כלליות אינה תומכת במסקנה כי היה עצמאי בעל עסק. "מהתיאור עולה כי התובע אכן היה מעין "שכיר יום", היינו שאינו עובד באופן קבוע אצל מעסיק מסוים, אלא שהוא מוצא את פרנסתו מהעמדתו לשירותים של מעסיקים משתנים ובפועל השתכרותו תלויה בשאלה אם מצא עבודה ולכמה זמן, כך שאין בעבודתו יסוד של יציבות. מבחינה זו, אכן יש לראות בתובע כ"עובד לשעה". זאת ועוד, מהעדויות שנשמעו עולה כי התובע נשכר לביצוע עבודת הריסה, שבירת קירות ופינוי אשפה. עבודות אלו אינן האורכת יותר משבוע, לכל היותר. נוכח האמור, התובע עונה על ההגדרה של "עובד לשעה" שהיא "עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים". מכאן יש לפנות לבחינת שאלת רישומו של התובע כ"עובד לשעה"". המבוטח נפגע בעת שביצע עבודות ניקיון ופינוי פסולת בניין, ולכן בית הדין הגיע למסקנה כי עבודתו של המבוטח נעשתה לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. כמו כן, לאור העדויות המבוטח היה אמור לעבוד אצל הקבלן לפחות יום אחד, שהוא ארוך מארבע שעות. לאור האמור, בית הדין הגיע למסקנה כי המבוטח עונה על הגדרת "עובד לשעה", אך מבחינת הדיווח והרישום, כיוון שהיקף שעות העבודה עלה על ארבע שעות, לא היה חייב לרשום עצמו במל"ל. חבות הרישום והדיווח הייתה על המעסיק, ובשל כך לא היה מקום לדחות את התביעה לדמי הפגיעה, והתביעה נתקבלה. נציין כי על פי החוק רשאי לדרוש שיפוי ממעסיק שלא דיווח ולא שילם דמי ביטוח בגין עובדו כחוק. הכותבים: אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי [email protected]; חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ www.ahec-tax.co.il     <center>>

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%. 

מודיס
צילום: טוויטר

מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי הסכם השלום בעזה הוא התפתחות חיובית אם כי לא משנים את הדירוג; במשרד האוצר מרוצים: השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית; למה במודיס מנותקים מהמציאות?

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון, כולל שיקום בעזה, ומעלים את התחזיות לצמיחה בהמשך.

מודיס מנותקים

במבט ראשוני נראה שההודעה של מודי'ס חיובית למרות שבקריאה מעמיקה יותר עולות שתי נקודות שמחלישות את אמינות המסר: התחזית המאוחרת מדי להורדת הריבית, והקישור התמוה בין דירוג האשראי של ישראל לשיקום הכלכלה בעזה.

ראשית, ההנחה שהורדת ריבית בישראל תתרחש רק בתחילת 2026 נראית מנותקת מהמציאות בשטח. סביבת האינפלציה כבר מתמתנת וקיבלנו הפתעה חיובית במיוחד במדד המחירים האחרון, השקל התחזק, והפעילות הריאלית מראה סימני האטה בנתוני התמ"ג של הרבעון השני, כל אלה מגבירים את הסבירות שבנק ישראל יחל בצעדים מוקדמים יותר, כנראה כבר בהחלטה הקרובה. התחזית של מודי'ס, שמרמזת בעקיפין על רצון לראות מדיניות מוניטרית זהירה יותר, עשויה להתפרש כלחץ עקיף על הבנק המרכזי דווקא בשלב שבו הוא שוקל להקל על המשק.

בעיה נוספת היא הקישור שמודי'ס עושה בין התאוששות כלכלית בישראל לבין שיקום עזה. נכון ששקט ביטחוני ויציבות אזורית תורמים לסנטימנט, אך הצגת השיקום בעזה כתנאי מרכזי לשיפור בדירוג האשראי של ישראל נראית שנויה במחלוקת במקרה הטוב. הכלכלה הישראלית מבוססת על מנועי צמיחה פנימיים, טכנולוגיה, יצוא וחדשנות, והיא אינה תלויה באופן ישיר במידת ההתקדמות בשיקום הכלכלה העזתית. הקישור הזה מעלה סימני שאלה לגבי סדרי העדיפויות של מודי'ס וההבנה של מבנה הכלכלה המקומית ואת רמת ההפרדה בין השיקולים הכלכליים לבין הפוליטיים-אזוריים.

ולמרות שהדירוג לא השתנה, ניתן לראות כי השוק מאותת כי היה מקום לשדרוג. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בחודשים האחרונים לרמות המשקפות דירוג גובה יותר, במקביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, רמז לכך שהמשקיעים מתמחרים בפועל דירוג גבוה מזה שמודי'ס מעניקה כיום. במילים אחרות, השווקים הפיננסיים הקדימו את סוכנויות הדירוג, הם מגיבים לשיפור בסביבה הכלכלית, לירידת האינפלציה ולהתייצבות הפיסקלית, עוד לפני שהתחזיות הרשמיות מתעדכנות.