חוק החניונים: איך רפורמה שנועדה להוזיל הובילה להתייקרות של 30%
למה מחירי החניונים זינקו עד 70% ומי בכל זאת נהנה מהרפורמה במחירי החניונים?
חניון חוק החניונים, שנכנס לתוקף בתחילת דצמבר, נועד במקור לשנות את שיטת התשלום בחניונים ציבוריים בישראל. במקום גבייה לפי שעה מלאה ראשונה ואחריה רבעי שעה, המערכת עברה לחישוב מדויק לפי דקות בפועל. הרעיון היה להפחית את העלויות עבור חניות קצרות, כמו איסוף מהיר או קנייה ממוקדת. עם זאת, הביצוע בפועל יצר שינוי הפוך: רוב בעלי החניונים הפרטיים הגיבו בהעלאת תעריפים כללית, מה שהוביל להתייקרות ממוצעת של כ-30% בשעת החניה הראשונה והשנייה.
דוח שהוכן על ידי מרכז המחקר של הכנסת, שבדק כ-90 חניונים ברחבי הארץ, חשף כי ב-70% מהם חלה עלייה במחירים. המחיר הממוצע לשעה הראשונה עומד כיום על 19 שקלים, ולשעה השנייה על 18.7 שקלים. לדוגמה, בחניון מרכזי בתל אביב, שבעבר גבה 15 שקלים לשעה, המחיר זינק ל-20 שקלים, מה שמוסיף 5 שקלים נוספים לחניה של שעתיים. השינוי מיטיב עם מי שחונה פחות מ-45 דקות, שכן התשלום הופך פרופורציונלי, אבל רוב הנהגים, שמשתמשים בחניונים לפרקי זמן ארוכים יותר, סופגים עלייה משמעותית. בעלי חניונים טוענים שהמעבר לחישוב דקות פוגע בהכנסותיהם, כי חניות קצרות לא מכסות את עלויות התחזוקה, השכירות והארנונה, ולכן הם נאלצים להתאים את התעריפים.
חניונים עירוניים, לעומת זאת, לא העלו מחירים באופן דומה, מה שמדגיש כי ההתייקרות אינה תוצאה בלתי נמנעת של החוק, אלא החלטה עסקית של מפעילים פרטיים. בערים כמו ירושלים וחיפה, חניונים ציבוריים שמרו על תעריפים יציבים, בעוד בחניונים פרטיים באותן ערים נרשמה עלייה של 25%-35%. הסיבה נעוצה בהיעדר פיקוח ממשלתי ראשוני: החוק לא כלל תקנות מפורטות להגבלת מחירים או מנגנון מעקב, מה שאפשר לבעלים להתאים את התמחור ללא הגבלה. בנוסף, משרדים ממשלתיים כמו תחבורה ופנים לא תיאמו ביניהם, והתוצאה הייתה חוסר הכנה שפגע בצרכנים.
בשבועות האחרונים, התגובות הפוליטיות הסלימו. ועדת הכלכלה בכנסת קיימה דיונים דחופים, בהם הועלו הצעות לתיקון החוק, כולל הטלת פיקוח זמני על מחירים והחרגת חניונים קטנים מהשיטה החדשה. שר האוצר זימן נציגי חברות חניה גדולות, כמו אלה שמפעילות רשתות ארציות, והציע הסכם להורדת מחירים בתמורה לביטול חלקי של החוק. עם זאת, ההסכם לא כולל התחייבויות ברורות לאכיפה, ואין נתונים רשמיים על מחירים טרום-החוק שיאפשרו מדידה מדויקת. במקביל, עיריות גדולות כמו תל אביב מתכננות שינויים נוספים: החל מינואר 2026, תושבים ייאלצו לשלם עבור חניה מחוץ לאזור מגוריהם, עם הנחות מוגבלות, כדי להפחית עומס בכחול-לבן.
- היזמית טענה שעיכוב במסירת חניון הוא "כוח עליון"
- רוצים להשאיר את הרכב קרוב לטרמינל בנתב"ג? המחיר יקפוץ ל-135 שקל ליום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכישלון נובע בעיקר מחוסר תכנון: ללא מודלים עסקיים מוכנים מראש, בעלי חניונים בחרו בפתרון פשוט של העלאת מחירים כדי לשמור על רווחיות. דוגמה בולטת היא חניון בקניון גדול במרכז, שם עלייה של 8 שקלים לשעה גרמה לירידה של 15% בתפוסה בשעות שיא, אבל ההכנסות עלו בגלל התעריף הגבוה יותר. במקביל, חניונים קטנים, שלא הוחרגו, סובלים מהוצאות טכנולוגיות להתאמה למערכת הדקות, מה שמגביר את הלחץ הכלכלי. התוצאה היא הוצאה נוספת למשפחות: בעיר גדולה, חניה יומית יכולה להגיע ל-50 שקלים יותר לחודש מאשר לפני, מה שמצטבר ל-600 שקלים שנתיים למשתמש ממוצע.
הדיונים בכנסת צפויים להימשך, עם אפשרויות כמו יצירת רשות פיקוח על מחירי חניה או תיקון שיחזיר חלקית את השיטה הישנה. בינתיים, הציבור מתמודד עם מציאות חדשה: חניה יקרה יותר בערים, מה שמעודד שימוש בתחבורה ציבורית אבל פוגע בנגישות לעסקים. דוגמאות ממדינות אחרות, כמו בריטניה, מראות כי מעבר דומה דורש פיקוח ראשוני כדי למנוע התייקרות, אך כאן ההיערכות הייתה מוגבלת. בסופו של דבר, החוק מדגים כיצד שינוי ללא בסיס כלכלי מוצק עלול להחמיר את הבעיה שהוא נועד לפתור.
שאלות ותשובות נפוצות
מהי הסיבה העיקרית לעליית המחירים בחניונים?
העלייה נובעת מהחלטת בעלי חניונים פרטיים להתאים תעריפים כדי לפצות על הפסדים צפויים מחניות קצרות. החוק לא כלל הגבלות מחירים, מה שאפשר התייקרות של 30% בממוצע, בעוד חניונים עירוניים שמרו על יציבות.
- התקציב עבר והקריאה לבנק ישראל - "הנגיד צריך להוריד את הריבית ב-1% ומהר"
- כ-70 אלף ישראל עזבו אשתקד את המדינה - איך זה משפיע על הכלכלה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
האם כל החניונים מושפעים מהחוק באותה מידה?
לא. חניונים פרטיים העלו מחירים ב-70% מהמקרים, בעוד עירוניים נותרו ללא שינוי. חניונים קטנים סובלים יותר בגלל עלויות התאמה טכנולוגית, והממשלה לא החרגה אותם בזמן.
מי נהנה מהשינוי ומי מפסיד?
נהגים שחונים פחות מ-45 דקות נהנים מתשלום פרופורציונלי ויכולים לחסוך. לעומת זאת, רוב הנהגים, שחונים שעה או יותר, מפסידים בגלל העלאת התעריפים הכללית והופכים לשלם עד 30% יותר מבעבר.
מה צפוי לקרות בהמשך עם החוק?
ועדת הכלכלה דנה בתיקונים, כולל פיקוח זמני והחרגות. שר האוצר מציע הסכמים להורדת מחירים, אבל ללא אכיפה ברורה, השינויים עלולים להיות מוגבלים. עיריות מתכננות מדיניות חניה מחמירה יותר ב-2026.
