קריית שמונה
צילום: גלור תכנון ואדריכלות

זה שיר של אחרי המלחמה: האם ערי העימות יהפכו להזדמנות ההשקעה של העשור?

עם תקציבי עתק לשיקום ותמריצי מס חסרי תקדים - שדרות, אופקים ויישובי קו העימות בצפון מנסים למשוך חזרה גם את המשקיעים; בזמן שהמדינה מזרימה מיליארדים לתשתיות, למיגון ולהייטק אזורי, שוק הנדל"ן המקומי מחפש נקודת איזון חדשה; האם זה הזמן להיכנס לשוק ב"הנחת מלחמה" או שהסיכון הביטחוני עדיין כבד מדי? 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה שיקום

בינואר 2026, שוק הנדל"ן הישראלי ניצב בפני דיסוננס חריף. מצד אחד, צלקות המלחמה עדיין ניכרות בקו הרקיע של יישובי העוטף ובקו העימות בצפון. מצד שני, דוחות האפס של היזמים באזורים אלו מעולם לא נראו טוב יותר. אז איך הפכו ערי העימות, שרק לפני שנתיים היו תחת אש כבדה, ליעד שבו "הכסף החכם" מתחיל לחפש הזדמנויות, בתוך מה שנראה כפרויקט השיקום הגדול והיקר בתולדות המדינה. הסקירה המלאה לפניכם.

מנגנון הסבסוד: איך המדינה "מתקנת" את דוחות האפס?

החסם המרכזי בבנייה בפריפריה תמיד היה חוסר כדאיות כלכלית. ב-2026, המדינה פותרת את זה דרך סבסוד פיתוח מסיבי דרך מנהלת "תקומה" ומנהלת הצפון, שמזרימות תקציבים המכסים לעיתים עד 80% מעלויות הפיתוח ליזמים.

המשמעות הפיננסית: בפרויקט רגיל, עלויות הפיתוח (כבישים, ביוב, תאורה) יכולות להגיע ל-200-300 אלף ש"ח ליחידת דיור. כאשר המדינה סופגת את העלות הזו, מחיר הקרקע האפקטיבי ליזם יורד כמעט לאפס. עבור היזם, זהו ההבדל בין פרויקט הפסדי לרווח יזמי של 20% ומעלה. עבור הרוכש, זה מתבטא במחירי מכירה שעדיין נמוכים ב-15%–20% מהערים השכנות במעגל השני (כמו אשקלון או באר שבע), למרות איכות הבנייה הגבוהה והמיגון המחמיר.

הטבות המס כ"סבסוד שכירות" סמוי

כאן נמצא הסעיף שמשקיעים רבים מפספסים: הטבות המס לתושבים (סעיף 11 לפקודת מס הכנסה). ב-2026, תושב ביישובי העימות נהנה מזיכוי מס משמעותי שיכול להגיע ל-15%-20% מהכנסתו, עד תקרה גבוהה מאוד.

הניתוח הפיננסי למשקיע: משפחה של שני מפרנסים המרוויחה 30,000 ש"ח ברוטו, תיהנה ביישובי העימות מתוספת נטו של כ-4,500 ש"ח בחודש רק בזכות הטבת המס. הכסף הזה מאפשר להם לעמוד בדמי שכירות של 5,000 ש"ח בקלות, בעוד שבמרכז הם היו מתקשים לשלם סכום כזה. עבור המשקיע, זהו ביטחון תזרימי חסר תקדים: לשוכרים יש אינטרס כלכלי אדיר להישאר ביישוב, מה שמבטיח תשואה שוטפת של 4.5% עד 5% - מספרים שבתל אביב נחשבים למדע בדיוני.

אסטרטגיית הנגישות: קיצור הדרך למרכז

השיקום של 2026 הוא לא רק "צביעת קירות". המדינה משקיעה מיליארדים בתשתיות תחבורה שנועדו לבטל את המושג "פריפריה":

קיראו עוד ב"נדל"ן"

  • הארכת מסילת הרכבת בצפון: התקדמות הקו המהיר לקרית שמונה משנה את המודל העסקי של העיר. קיצור זמן הנסיעה לחיפה ל-35 דקות ב-2030 הופך את מחיר הדירה היום למחיר מציאה.

  • כביש 232 החדש: הפיכת הציר המרכזי של העוטף לכביש דו-מסלולי בטיחותי מקצרת את זמן הנסיעה למרכזי התעסוקה של באר שבע ואשקלון ל-20 דקות בלבד.

משקיע נדל"ן ב-2026 לא קונה רק את המבנה, הוא קונה את "ההתכווצות של המרחב". ככל שזמני הנסיעה מתקצרים, פער המחירים מול המרכז חייב להצטמצם - וזהו בדיוק המקום שבו נוצר רווח ההון (Capital Gain) העתידי.

"רובעי החדשנות" - המנוע הדמוגרפי החדש
כדי למנוע יצירת "ערי רפאים", המדינה מקדמת הקמת קמפוסים אקדמיים ופארקי טכנולוגיה (כמו פארק ההייטק בשדרות ושלוחת הטכניון בצפון).
השקעה בנכסים הסמוכים למוקדי התעסוקה הללו היא האסטרטגיה הנכונה. האוכלוסייה שתגיע לעבוד במרכזים אלו - מהנדסים, רופאים וחוקרים - תחפש מגורים מודרניים וממוגנים, והיא זו שתניע את עליית הערך ביישוב בעשור הקרוב.

סיכונים: אי ודאות ביטחונית וגירעון ממשלתי

עם כל האופטימיות, הכתבה חייבת להציב תמרור אזהרה:
  • סיכון ביטחוני: אירוע בטחוני חריג אחד עלול לעצור את המומנטום ולהחזיר את השוק לקיפאון. נדל"ן באזורי עימות הוא השקעה לבעלי "קיבה חזקה" וטווח זמן ארוך.
  • קיצוצי תקציב: בשנת 2026, הגירעון הממשלתי עשוי להוביל לקיצוץ בתוכניות השיקום ארוכות הטווח. משקיע צריך לבדוק שהפרויקט שבו הוא משקיע כבר נמצא בביצוע מתקדם ושהתקציב עבורו סגור במנהלות השיקום.

משוואת הסיכון-סיכוי

שוק הנדל"ן ביישובי העימות הוא כיום הזירה היחידה בישראל שבה ניתן למצוא נכסים מתחת לערך השוק הריאלי שלהם, מגובים בחבילת סבסוד ממשלתית אדירה. מי שרואה ב-2026 את "ההזדמנות שבתוך המשבר" ומוכן להחזיק בנכס לטווח של 10-7 שנים, עשוי לגלות שמדובר בהחלטה הכלכלית הטובה ביותר בתיק ההשקעות שלו.

תשואות ומחירים (ינואר 2026):

עירמחיר דירת 4 חד' (חדשה)תשואה משכירות משוערתהטבת מס לתושב (ממוצע)
שדרות1.65 מיליון ש"ח4.6%18%
אופקים1.55 מיליון ש"ח4.8%13%
נתיבות1.75 מיליון ש"ח3.9%10%
קרית שמונה1.45 מיליון ש"ח4.2%20%

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה