ההגבלות החלות על פיטורי עובד במילואים

האם ניתן לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים? תשובה מאת מומחי "כל עובד"

סעיף 41 א לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949 (להלן: "החוק") קובע כי מעביד לא יפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים, אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה. עוד נקבע, כי במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות מילואים. כמו כן, נאסר על מעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים.

בנוסף, בהתאם לסעיף 41א לחוק, חל איסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשרות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו - ובמקרה שפוטר הפיטורים בטלים.

עוד נקבע איסור לפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים וכאשר מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, חל איסור לפטר עובד גם במשך תקופה של 30 יום לאחר תום שירות המילואים.

פיטורים כאמור מותרים אם ניתן לכך היתר מאת ועדת התעסוקה, והיתר זה ינתן רק אם יוכיח המעביד כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים.

בנוסף, לא ניתן לחפוף את תקופה ההודעה המוקדמת לפיטורים עם תקופת המילואים וכן עם תקופה של 30 יום לאחר תום שירות מילואים העולה על יומיים ברציפות.

בהתאם לחוק, בגדר פיטורים ייחשב גם אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר או חוזה לתקופה פחותה מ- 12 חודשים שהאריך או חידש העסקה קודמת של העובד שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

לסיכום על פי הוראות החוק חל איסור לפטר עובד במקרים הבאים:

1. בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים לרבות בשל תדירותו או משכו.

2. בתקופת היותו בשירות מילואים, ללא היתר מועדת התעסוקה.

3. 30 יום לאחר תום שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, ללא היתר מועדת התעסוקה.

4. לא ניתן לחפוף הודעה מוקדמת עם:

א. שירות מילואים

ב. תקופה של 30 יום לאחר תום שירות מילואים העולה על יומיים רצופים.

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים: ניתן לדווח דיגיטלית על עזיבת עובדים באופן מרוכז

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

רשות המסים השיקה היום מספר פיתוחים חדשים במסגרת המערכת הדיגיטלית לדיווח על עזיבת מקום עבודה שעלתה לאוויר בינואר 2024. הפיתוח הראשון מאפשר למעסיקים לדווח לרשות המסים באופן מרוכז על עזיבתם של מספר רב של עובדים, במקום לדווח על כל עובד שעוזב בנפרד, כפי שהיה עד כה. פיתוח זה יסייע במיוחד לחברות המעסיקות מספר רב של עובדים, ונדרשות לדווח מידי חודש על מספר גדול של עזיבות, בשל פרישה לגמלאות או החלפת מקום עבודה.

לצד פיתוח זה, נוספה עבור העובדים האפשרות לבצע את כל הפעולות הנוגעות להסדרת כספי מענק הפרישה (שמירת הכסף לפנסיה, משיכה בפטור ממס וללא פטור ממס, רצף פיצויים) ללא שימוש בטפסי נייר וללא הגעה למשרדי רשות המסים. עד כה ניתן היה לבצע תהליך מקוון מלא רק במקרים שבהם בחר העובד לשמור את כספי מענק הפרישה לפנסיה.

כמו כן,  נוספה האפשרות לבתי התוכנה לדווח  טיוטת דיווח חלק א בשם המעסיק, ולחסוך למעסיקים את הדיווח לממשק. במקרים אלו בתי התוכנה משדרים טיוטות והמעסיק מאשר את הדיווח. האפשרות פתוחה למעסיקים שהגדירו מבנה קובץ בהתאם להנחיות רשות המסים לצורך העברתם למערכת הדיגיטלית.

המערכת הדיגיטלית לדיווח על עזיבת מקום עבודה פותחה על ידי יחידת שע"מ וחטיבת שומה וביקורת ברשות המסים בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. לאחרונה שונה שמה ל"מערכת כוכב", על שמו של מנהל הפרויקט, אברהם שטרן ז"ל, שנפטר בטרם עת. מטרות המערכת הן לפשט ולייעל את הדיווח על עזיבת מקום עבודה ובכך להקל את הנטל הביורוקרטי על מעסיקים, על העובדים, ועל הגופים המוסדיים המנהלים את החיסכון הפנסיוני של הציבור.

כמו כן, השימוש במערכת הדיגיטלית מונע טעויות בדיווח ומאפשר לאזרחים לאחזר בקלות נתונים ממקומות עבודה שעזבו בעבר. בנוסף, המערכת מעניקה חווית משתמש משופרת הכוללת הסברים ממצים ופשוטים להבנה בנוגע למשמעות ההחלטות שמתקבלות על ידי העובד בנוגע לכספי הפיצויים, המוטמעים בתוך תהליכי הדיווח. מאז שנכנסה "מערכת כוכב" לשימוש, דווחו בה למעלה מ-200 אלף עזיבות עבודה.