ההגבלות החלות על פיטורי עובד במילואים

האם ניתן לפטר עובד שנקרא לשירות מילואים? תשובה מאת מומחי "כל עובד"

סעיף 41 א לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) התש"ט-1949 (להלן: "החוק") קובע כי מעביד לא יפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים, אלא בהיתר מאת ועדת תעסוקה. עוד נקבע, כי במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא יבואו הימים שבהם נמצא העובד בשירות מילואים. כמו כן, נאסר על מעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים.

בנוסף, בהתאם לסעיף 41א לחוק, חל איסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשרות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו - ובמקרה שפוטר הפיטורים בטלים.

עוד נקבע איסור לפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים וכאשר מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, חל איסור לפטר עובד גם במשך תקופה של 30 יום לאחר תום שירות המילואים.

פיטורים כאמור מותרים אם ניתן לכך היתר מאת ועדת התעסוקה, והיתר זה ינתן רק אם יוכיח המעביד כי הפיטורים אינם בשל שירות המילואים.

בנוסף, לא ניתן לחפוף את תקופה ההודעה המוקדמת לפיטורים עם תקופת המילואים וכן עם תקופה של 30 יום לאחר תום שירות מילואים העולה על יומיים ברציפות.

בהתאם לחוק, בגדר פיטורים ייחשב גם אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של 12 חודשים או יותר או חוזה לתקופה פחותה מ- 12 חודשים שהאריך או חידש העסקה קודמת של העובד שהייתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה.

לסיכום על פי הוראות החוק חל איסור לפטר עובד במקרים הבאים:

1. בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים לרבות בשל תדירותו או משכו.

2. בתקופת היותו בשירות מילואים, ללא היתר מועדת התעסוקה.

3. 30 יום לאחר תום שירות מילואים העולה על יומיים רצופים, ללא היתר מועדת התעסוקה.

4. לא ניתן לחפוף הודעה מוקדמת עם:

א. שירות מילואים

ב. תקופה של 30 יום לאחר תום שירות מילואים העולה על יומיים רצופים.

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".