התייחסות ראשונית (חלקית) לשינויים המוצעים בחוקי המס במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014
מדובר במהלכים לא פשוטים, שעלולים לגרום לפגיעה של ממש בזכויות היסוד של הנישומים.
הערות כלליות
מדובר במהלכים לא פשוטים, שעלולים לגרום לפגיעה של ממש בזכויות היסוד של הנישומים.
הדברים הללו יפים במיוחד לגבי הניסיון להפוך עבירות מס "עם יסוד נפשי" לעבירת מקור, לעניין החוק לאיסור הלבנת הון, וכן לגבי שלל ההצעות בדבר שיפור מערך גביית המסים בישראל לרבות עיכוב יציאה מהארץ.
יש להתריע מפני אימוץ חוקים דרקוניים, שיועילו אך במעט כשמדובר בנישומים שאינם שומרי חוק, אך יכבידו לאין קץ על הנישומים האחרים.
מוטב שחברי ועדת הכספים יפצלו את ההצעות הללו מחוק ההסדרים, כדי שיהיה ניתן לדון בהן באופן יסודי ובכובד ראש, ולא תחת מכבש החקיקה של חוק ההסדרים.
להלן כמה הערות מקצועיות (בלתי ממצות), בקשר לשינויים המוצעים להוראות סעיף 64א (חברה משפחתית) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ובקשר לשינויים המוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.
השינויים המוצעים למיסוי "חברה משפחתית"
בתכנית הכלכלית נכלל המתווה המוצע לגבי חברות קיימות, שתינתן להן אפשרות חד-פעמית להפוך לחברות משפחתיות לגבי שנת המס 2014 ואילך.
בין היתר, מוצע לקבוע כי יראו את כל העודפים הצבורים, ערב הפיכת החברה הרגילה לחברה משפחתית, כאילו חולקו לבעלי המניות שלה כדיווידנד.
מדובר (בפועל) בסנקציה כספית כבדה, שבוודאי אינה מתאימה למקרים שבהם העודפים אינם ניתנים לחלוקה לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999.
נוסף על כך, מוצע לקבוע כי מיסוי עליית הערך הגלומה בנכסי החברה הקיימים ביום 31.12.2013 תמוסה בעתיד (על בסיס לינארי) לפי מודל המיסוי הדו-שלבי, כאשר נכסי החברה ימומשו בפועל.
השינוי המוצע יביא בהכרח לקשיי נזילות (ואף לעיוותי מס), במקרים שבהם הרווח ממימוש הנכסים הללו ישמש את החברה המשפחתית לכיסוי הפסדים ממקורות אחרים.
במאמר מוסגר (ומעבר להצעה לשינוי הוראות סעיף 64א לפקודת מס הכנסה), יש להתנגד להטלת המס בפועל על התעשרות רעיונית (גם לגבי חנ"ז, חמי"ז וכיוצא באלה), כשאין מנגנון להחזר המס בדיעבד, במקרים שבהם הרווחים הללו נעלמים כלעומת שבאו מאוחר יותר.
לעניין הרווחים שמקורם בתקופה שהחברה הייתה חברה משפחתית (ורואים אותם כאילו לא חולקו), מוצע לקבוע כי הללו יחושבו על בסיס ההכנסה החייבת וההכנסה הפטורה (בהפחתת המס שחל על הנישום המייצג, אם שולם בידי החברה ולא חויב בו הנישום המייצג), כדי "למנוע תכנוני מס".
לדעתנו יש להבהיר כי כל ניכוי שמותר לצורכי מס מההכנסה החייבת ואינו מלווה בהקטנת הרווח החשבונאי של החברה המשפחתית, יובא אף הוא בחשבון לעניין זה.
השינויים המוצעים בחוק מיסוי המקרקעין
מוצע להטיל מס בשיעור של 25% מהשבח במכירת דירת מגורים שאינה "דירה יחידה", החל ביום 1.1.2014 (על בסיס לינארי).
מדובר בשינוי מהותי מאוד שיביא לעליה דרמטית במפלס החיכוך בין האזרחים לבין רשות המסים, מה גם שבמקרים רבים קביעת השבח הריאלי כלל אינה יכולה להתבצע כהלכה, בהיעדר נתונים מלאים בידי המוכרים.
נוסף על כך ייגרמו בוודאי עיוותי מס בלתי צפויים, ועלולה להשתרש תופעה של דיווחי חסר ושל הימנעות מדיווחים.
קשיים דומים גלומים בהצעה להטיל מס שבח (יחסי) במכירת דירת מגורים יחידה, אם מחירה מעל 5 מיליון ש"ח.
נוסף על כך, הטלת מס שבח (ולו על בסיס חלקי ו/או לינארי) תביא בהכרח גם לקיזוז הפסדים, לכשיהיו כאלה, וקשיי היישום והדיווח בגינם יהיו מורכבים ורבים.
ההכבדות הנוספות המוצעות (במס רכישה ובמס שבח) לגבי יחידים שהם תושבי חוץ טעונות בדיקה מעמיקה ועלולות להיות להן השלכות מרחיקות לכת על שוק הדירות ועל דמי השכירות של הדירות בישראל, במיוחד באזורים מסוימים.
מכל הסיבות הללו, ראוי לשקול מהלך אלטרנטיבי (כפי שהציע גם נגיד בנק ישראל), ולפיו תוכפל "תקופת הצינון" במכירת דירת מגורים מזכה שאינה דירה יחידה, לשמונה שנים (במקום ארבע שנים כיום).
הכותב ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
בנקים קרדיט מערכתאיגוד הבנקים נגד המס המיוחד: טיוטת הדו"ח על הבנקים יצאה בחופזה ובלי עמדת בנק ישראל
איגוד הבנקים תוקף את טיוטת הדו"ח של הצוות הבין משרדי לבחינת המס המיוחד על המערכת הבנקאית, שפורסמה עם פרק זמן קצר להערות הציבור וללא עמדת בנק ישראל; האיגוד מזהיר מפני לחץ פוליטי לקידום המהלך במסגרת חוק ההסדרים, וטוען כי מדובר בדו"ח חלקי, לא בשל, עם נתונים
שגויים וחריגה מהמנדט שנקבע לממשלה
במהלך השנים האחרונות איגוד הבנקים בישראל הצביע על רווחיות גבוהה במיוחד של המערכת הבנקאית בעקבות עליות הריבית ועליית האשראי, וזאת לצד ביקורת גוברת על הפערים בין הריבית שמקבלים הלקוחות לבין זו שהבנקים גובים. ברקע הזה, בשנים 2024-2025 הוטל על הבנקים בישראל חוק תשלום מיוחד למטרות תקציביות, מס זמני שמטרתו לגבות תשלומים מהבנקים בשנים אלה.
כיום עומדת על הפרק עמדת משרד האוצר שמבקש להטיל מיסוי נוסף ואף קבוע על הבנקים, לרבות רעיון של מס בשיעור נוסף על הרווח שמעל ממוצע ההיסטורי, ו-9% על רווחים העולים על 150% מהממוצע (המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"). מנגד, בנק ישראל מתנגד למיסוי סקטוריאלי זה, וטוען כי הוא יוצר עיוותים בין השחקנים במשק ואף עלול לפגוע באיתנות הפיננסית.
לאחר פרסום טיוטת הדו"ח, איגוד הבנקים שלח מכתב לצוות הבין משרדי, שבו הוא טוען כי המסמך שפורסם אינו בשל, חלקי וחורג מהמנדט שנקבע בהחלטת הממשלה. האיגוד מציין כי טיוטת הדו"ח הוכנה תחת לחץ פוליטי, ללא עמדת בנק
ישראל שאמורה הייתה להשתלב כחלק אינטגרלי מהדו"ח, וכי הוקצב לציבור פרק זמן קצר במיוחד של חמישה ימי עבודה בלבד להגשת הערות. במכתב נטען כי הטיוטה מכילה נתונים לא מדויקים, בחינה חלקית של ההשלכות הכלכליות ומנגנון מס לא ברור, ולכן קידום המהלך בצורה מזורזת עלול להוביל
להחלטה שגויה ופגיעה בציבור הרחב. נוסף לכך מבקש האיגוד דחייה של 45 יום להגשת הערות, שימוע בעל פה, וקבלת כל החומרים המקצועיים שעליהם נשענו מסקנות הצוות.
המכתב המלא
הנדון: דחיית המועד להגשת עמדות לטיוטת דו"ח הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים
- המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשם איגוד הבנקים בישראל (ע"ר), אנו מתכבדים בזאת לפנות אליכם בבקשה להאריך את המועד האחרון להגשת הערות הציבור לדו"ח עבודת הצוות לבחינת מס מיוחד על פעילות הבנקים, לתקופה של 45 ימים, החל ממועד פרסום עמדת בנק ישראל.
