התייחסות ראשונית (חלקית) לשינויים המוצעים בחוקי המס במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014
מדובר במהלכים לא פשוטים, שעלולים לגרום לפגיעה של ממש בזכויות היסוד של הנישומים.
הערות כלליות
מדובר במהלכים לא פשוטים, שעלולים לגרום לפגיעה של ממש בזכויות היסוד של הנישומים.
הדברים הללו יפים במיוחד לגבי הניסיון להפוך עבירות מס "עם יסוד נפשי" לעבירת מקור, לעניין החוק לאיסור הלבנת הון, וכן לגבי שלל ההצעות בדבר שיפור מערך גביית המסים בישראל לרבות עיכוב יציאה מהארץ.
יש להתריע מפני אימוץ חוקים דרקוניים, שיועילו אך במעט כשמדובר בנישומים שאינם שומרי חוק, אך יכבידו לאין קץ על הנישומים האחרים.
מוטב שחברי ועדת הכספים יפצלו את ההצעות הללו מחוק ההסדרים, כדי שיהיה ניתן לדון בהן באופן יסודי ובכובד ראש, ולא תחת מכבש החקיקה של חוק ההסדרים.
להלן כמה הערות מקצועיות (בלתי ממצות), בקשר לשינויים המוצעים להוראות סעיף 64א (חברה משפחתית) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ובקשר לשינויים המוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.
השינויים המוצעים למיסוי "חברה משפחתית"
בתכנית הכלכלית נכלל המתווה המוצע לגבי חברות קיימות, שתינתן להן אפשרות חד-פעמית להפוך לחברות משפחתיות לגבי שנת המס 2014 ואילך.
בין היתר, מוצע לקבוע כי יראו את כל העודפים הצבורים, ערב הפיכת החברה הרגילה לחברה משפחתית, כאילו חולקו לבעלי המניות שלה כדיווידנד.
מדובר (בפועל) בסנקציה כספית כבדה, שבוודאי אינה מתאימה למקרים שבהם העודפים אינם ניתנים לחלוקה לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999.
נוסף על כך, מוצע לקבוע כי מיסוי עליית הערך הגלומה בנכסי החברה הקיימים ביום 31.12.2013 תמוסה בעתיד (על בסיס לינארי) לפי מודל המיסוי הדו-שלבי, כאשר נכסי החברה ימומשו בפועל.
השינוי המוצע יביא בהכרח לקשיי נזילות (ואף לעיוותי מס), במקרים שבהם הרווח ממימוש הנכסים הללו ישמש את החברה המשפחתית לכיסוי הפסדים ממקורות אחרים.
במאמר מוסגר (ומעבר להצעה לשינוי הוראות סעיף 64א לפקודת מס הכנסה), יש להתנגד להטלת המס בפועל על התעשרות רעיונית (גם לגבי חנ"ז, חמי"ז וכיוצא באלה), כשאין מנגנון להחזר המס בדיעבד, במקרים שבהם הרווחים הללו נעלמים כלעומת שבאו מאוחר יותר.
לעניין הרווחים שמקורם בתקופה שהחברה הייתה חברה משפחתית (ורואים אותם כאילו לא חולקו), מוצע לקבוע כי הללו יחושבו על בסיס ההכנסה החייבת וההכנסה הפטורה (בהפחתת המס שחל על הנישום המייצג, אם שולם בידי החברה ולא חויב בו הנישום המייצג), כדי "למנוע תכנוני מס".
לדעתנו יש להבהיר כי כל ניכוי שמותר לצורכי מס מההכנסה החייבת ואינו מלווה בהקטנת הרווח החשבונאי של החברה המשפחתית, יובא אף הוא בחשבון לעניין זה.
השינויים המוצעים בחוק מיסוי המקרקעין
מוצע להטיל מס בשיעור של 25% מהשבח במכירת דירת מגורים שאינה "דירה יחידה", החל ביום 1.1.2014 (על בסיס לינארי).
מדובר בשינוי מהותי מאוד שיביא לעליה דרמטית במפלס החיכוך בין האזרחים לבין רשות המסים, מה גם שבמקרים רבים קביעת השבח הריאלי כלל אינה יכולה להתבצע כהלכה, בהיעדר נתונים מלאים בידי המוכרים.
נוסף על כך ייגרמו בוודאי עיוותי מס בלתי צפויים, ועלולה להשתרש תופעה של דיווחי חסר ושל הימנעות מדיווחים.
קשיים דומים גלומים בהצעה להטיל מס שבח (יחסי) במכירת דירת מגורים יחידה, אם מחירה מעל 5 מיליון ש"ח.
נוסף על כך, הטלת מס שבח (ולו על בסיס חלקי ו/או לינארי) תביא בהכרח גם לקיזוז הפסדים, לכשיהיו כאלה, וקשיי היישום והדיווח בגינם יהיו מורכבים ורבים.
ההכבדות הנוספות המוצעות (במס רכישה ובמס שבח) לגבי יחידים שהם תושבי חוץ טעונות בדיקה מעמיקה ועלולות להיות להן השלכות מרחיקות לכת על שוק הדירות ועל דמי השכירות של הדירות בישראל, במיוחד באזורים מסוימים.
מכל הסיבות הללו, ראוי לשקול מהלך אלטרנטיבי (כפי שהציע גם נגיד בנק ישראל), ולפיו תוכפל "תקופת הצינון" במכירת דירת מגורים מזכה שאינה דירה יחידה, לשמונה שנים (במקום ארבע שנים כיום).
הכותב ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'


סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין תחרות מספקת, והבנקים משתנים מהמקפצה - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דבי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.