הערות כלליות

מדובר במהלכים לא פשוטים, שעלולים לגרום לפגיעה של ממש בזכויות היסוד של הנישומים.

הדברים הללו יפים במיוחד לגבי הניסיון להפוך עבירות מס "עם יסוד נפשי" לעבירת מקור, לעניין החוק לאיסור הלבנת הון, וכן לגבי שלל ההצעות בדבר שיפור מערך גביית המסים בישראל לרבות עיכוב יציאה מהארץ.

יש להתריע מפני אימוץ חוקים דרקוניים, שיועילו אך במעט כשמדובר בנישומים שאינם שומרי חוק, אך יכבידו לאין קץ על הנישומים האחרים.

מוטב שחברי ועדת הכספים יפצלו את ההצעות הללו מחוק ההסדרים, כדי שיהיה ניתן לדון בהן באופן יסודי ובכובד ראש, ולא תחת מכבש החקיקה של חוק ההסדרים.

להלן כמה הערות מקצועיות (בלתי ממצות), בקשר לשינויים המוצעים להוראות סעיף 64א (חברה משפחתית) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ובקשר לשינויים המוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

השינויים המוצעים למיסוי "חברה משפחתית"

בתכנית הכלכלית נכלל המתווה המוצע לגבי חברות קיימות, שתינתן להן אפשרות חד-פעמית להפוך לחברות משפחתיות לגבי שנת המס 2014 ואילך.

בין היתר, מוצע לקבוע כי יראו את כל העודפים הצבורים, ערב הפיכת החברה הרגילה לחברה משפחתית, כאילו חולקו לבעלי המניות שלה כדיווידנד.

מדובר (בפועל) בסנקציה כספית כבדה, שבוודאי אינה מתאימה למקרים שבהם העודפים אינם ניתנים לחלוקה לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999.

נוסף על כך, מוצע לקבוע כי מיסוי עליית הערך הגלומה בנכסי החברה הקיימים ביום 31.12.2013 תמוסה בעתיד (על בסיס לינארי) לפי מודל המיסוי הדו-שלבי, כאשר נכסי החברה ימומשו בפועל.

השינוי המוצע יביא בהכרח לקשיי נזילות (ואף לעיוותי מס), במקרים שבהם הרווח ממימוש הנכסים הללו ישמש את החברה המשפחתית לכיסוי הפסדים ממקורות אחרים.

במאמר מוסגר (ומעבר להצעה לשינוי הוראות סעיף 64א לפקודת מס הכנסה), יש להתנגד להטלת המס בפועל על התעשרות רעיונית (גם לגבי חנ"ז, חמי"ז וכיוצא באלה), כשאין מנגנון להחזר המס בדיעבד, במקרים שבהם הרווחים הללו נעלמים כלעומת שבאו מאוחר יותר.

לעניין הרווחים שמקורם בתקופה שהחברה הייתה חברה משפחתית (ורואים אותם כאילו לא חולקו), מוצע לקבוע כי הללו יחושבו על בסיס ההכנסה החייבת וההכנסה הפטורה (בהפחתת המס שחל על הנישום המייצג, אם שולם בידי החברה ולא חויב בו הנישום המייצג), כדי "למנוע תכנוני מס".

לדעתנו יש להבהיר כי כל ניכוי שמותר לצורכי מס מההכנסה החייבת ואינו מלווה בהקטנת הרווח החשבונאי של החברה המשפחתית, יובא אף הוא בחשבון לעניין זה.

השינויים המוצעים בחוק מיסוי המקרקעין

מוצע להטיל מס בשיעור של 25% מהשבח במכירת דירת מגורים שאינה "דירה יחידה", החל ביום 1.1.2014 (על בסיס לינארי).

מדובר בשינוי מהותי מאוד שיביא לעליה דרמטית במפלס החיכוך בין האזרחים לבין רשות המסים, מה גם שבמקרים רבים קביעת השבח הריאלי כלל אינה יכולה להתבצע כהלכה, בהיעדר נתונים מלאים בידי המוכרים.

נוסף על כך ייגרמו בוודאי עיוותי מס בלתי צפויים, ועלולה להשתרש תופעה של דיווחי חסר ושל הימנעות מדיווחים.

קשיים דומים גלומים בהצעה להטיל מס שבח (יחסי) במכירת דירת מגורים יחידה, אם מחירה מעל 5 מיליון ש"ח.

נוסף על כך, הטלת מס שבח (ולו על בסיס חלקי ו/או לינארי) תביא בהכרח גם לקיזוז הפסדים, לכשיהיו כאלה, וקשיי היישום והדיווח בגינם יהיו מורכבים ורבים.

ההכבדות הנוספות המוצעות (במס רכישה ובמס שבח) לגבי יחידים שהם תושבי חוץ טעונות בדיקה מעמיקה ועלולות להיות להן השלכות מרחיקות לכת על שוק הדירות ועל דמי השכירות של הדירות בישראל, במיוחד באזורים מסוימים.

מכל הסיבות הללו, ראוי לשקול מהלך אלטרנטיבי (כפי שהציע גם נגיד בנק ישראל), ולפיו תוכפל "תקופת הצינון" במכירת דירת מגורים מזכה שאינה דירה יחידה, לשמונה שנים (במקום ארבע שנים כיום).

הכותב ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'