התייחסות ראשונית (חלקית) לשינויים המוצעים בחוקי המס במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2013 ו-2014
מדובר במהלכים לא פשוטים, שעלולים לגרום לפגיעה של ממש בזכויות היסוד של הנישומים.
הערות כלליות
מדובר במהלכים לא פשוטים, שעלולים לגרום לפגיעה של ממש בזכויות היסוד של הנישומים.
הדברים הללו יפים במיוחד לגבי הניסיון להפוך עבירות מס "עם יסוד נפשי" לעבירת מקור, לעניין החוק לאיסור הלבנת הון, וכן לגבי שלל ההצעות בדבר שיפור מערך גביית המסים בישראל לרבות עיכוב יציאה מהארץ.
יש להתריע מפני אימוץ חוקים דרקוניים, שיועילו אך במעט כשמדובר בנישומים שאינם שומרי חוק, אך יכבידו לאין קץ על הנישומים האחרים.
מוטב שחברי ועדת הכספים יפצלו את ההצעות הללו מחוק ההסדרים, כדי שיהיה ניתן לדון בהן באופן יסודי ובכובד ראש, ולא תחת מכבש החקיקה של חוק ההסדרים.
להלן כמה הערות מקצועיות (בלתי ממצות), בקשר לשינויים המוצעים להוראות סעיף 64א (חברה משפחתית) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ובקשר לשינויים המוצעים בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.
השינויים המוצעים למיסוי "חברה משפחתית"
בתכנית הכלכלית נכלל המתווה המוצע לגבי חברות קיימות, שתינתן להן אפשרות חד-פעמית להפוך לחברות משפחתיות לגבי שנת המס 2014 ואילך.
בין היתר, מוצע לקבוע כי יראו את כל העודפים הצבורים, ערב הפיכת החברה הרגילה לחברה משפחתית, כאילו חולקו לבעלי המניות שלה כדיווידנד.
מדובר (בפועל) בסנקציה כספית כבדה, שבוודאי אינה מתאימה למקרים שבהם העודפים אינם ניתנים לחלוקה לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999.
נוסף על כך, מוצע לקבוע כי מיסוי עליית הערך הגלומה בנכסי החברה הקיימים ביום 31.12.2013 תמוסה בעתיד (על בסיס לינארי) לפי מודל המיסוי הדו-שלבי, כאשר נכסי החברה ימומשו בפועל.
השינוי המוצע יביא בהכרח לקשיי נזילות (ואף לעיוותי מס), במקרים שבהם הרווח ממימוש הנכסים הללו ישמש את החברה המשפחתית לכיסוי הפסדים ממקורות אחרים.
במאמר מוסגר (ומעבר להצעה לשינוי הוראות סעיף 64א לפקודת מס הכנסה), יש להתנגד להטלת המס בפועל על התעשרות רעיונית (גם לגבי חנ"ז, חמי"ז וכיוצא באלה), כשאין מנגנון להחזר המס בדיעבד, במקרים שבהם הרווחים הללו נעלמים כלעומת שבאו מאוחר יותר.
לעניין הרווחים שמקורם בתקופה שהחברה הייתה חברה משפחתית (ורואים אותם כאילו לא חולקו), מוצע לקבוע כי הללו יחושבו על בסיס ההכנסה החייבת וההכנסה הפטורה (בהפחתת המס שחל על הנישום המייצג, אם שולם בידי החברה ולא חויב בו הנישום המייצג), כדי "למנוע תכנוני מס".
לדעתנו יש להבהיר כי כל ניכוי שמותר לצורכי מס מההכנסה החייבת ואינו מלווה בהקטנת הרווח החשבונאי של החברה המשפחתית, יובא אף הוא בחשבון לעניין זה.
השינויים המוצעים בחוק מיסוי המקרקעין
מוצע להטיל מס בשיעור של 25% מהשבח במכירת דירת מגורים שאינה "דירה יחידה", החל ביום 1.1.2014 (על בסיס לינארי).
מדובר בשינוי מהותי מאוד שיביא לעליה דרמטית במפלס החיכוך בין האזרחים לבין רשות המסים, מה גם שבמקרים רבים קביעת השבח הריאלי כלל אינה יכולה להתבצע כהלכה, בהיעדר נתונים מלאים בידי המוכרים.
נוסף על כך ייגרמו בוודאי עיוותי מס בלתי צפויים, ועלולה להשתרש תופעה של דיווחי חסר ושל הימנעות מדיווחים.
קשיים דומים גלומים בהצעה להטיל מס שבח (יחסי) במכירת דירת מגורים יחידה, אם מחירה מעל 5 מיליון ש"ח.
נוסף על כך, הטלת מס שבח (ולו על בסיס חלקי ו/או לינארי) תביא בהכרח גם לקיזוז הפסדים, לכשיהיו כאלה, וקשיי היישום והדיווח בגינם יהיו מורכבים ורבים.
ההכבדות הנוספות המוצעות (במס רכישה ובמס שבח) לגבי יחידים שהם תושבי חוץ טעונות בדיקה מעמיקה ועלולות להיות להן השלכות מרחיקות לכת על שוק הדירות ועל דמי השכירות של הדירות בישראל, במיוחד באזורים מסוימים.
מכל הסיבות הללו, ראוי לשקול מהלך אלטרנטיבי (כפי שהציע גם נגיד בנק ישראל), ולפיו תוכפל "תקופת הצינון" במכירת דירת מגורים מזכה שאינה דירה יחידה, לשמונה שנים (במקום ארבע שנים כיום).
הכותב ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
