האם המוסד לביטוח לאומי מחויב ליידע את המבוטח על זכויותיו?
תקציר ב"ל 19896-11 אורה רוש נ' המוסד לביטוח לאומי
תקציר ב"ל 19896-11
אורה רוש נ' המוסד לביטוח לאומי
תקציר
בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעה שהוגשה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי להפחית מגמלת נכות בשל הגשת התביעה לקבלת הגמלה בשיהוי. נקבע, כי חלה על מבוטח החזקה בדבר ידיעת הדין, על מכלול זכויותיו וחובותיו ואי ידיעת החוק אינה יכולה להצדיק הרחבת תקופת התשלום למפרע.
העובדות וטענות הצדדים
התובעת נפגעה ביום 25/8/08 בתאונת עבודה. היא הגישה תביעה לדמי פגיעה ותביעתה אושרה. ביום 21/12/10 הגישה התובעת תביעה לגמלת נכות. נקבעה לה נכות לצמיתות בשיעור 14.5% שזיכתה אותה במענק חד פעמי.
עניינה של התביעה דנן הוא בהחלטת המוסד לביטוח לאומי להפחית את המענק ששולם לתובעת, מאחר והתביעה לגמלה הוגשה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק.
התובעת טענה בתביעתה, כי על המוסד לביטוח לאומי חלה החובה להודיע בכל מקרה של אישור תביעה על המועדים הקבועים בחוק בהם זכאי המבוטח להגיש תביעה לנכות או גמלה אחרת, כמו במקרה דנן.
פסק הדין
כב' השופטת י' הופמן-גלטנר ציינה כי על פי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי כל תביעה לגמלה תוגש בתוך 12 חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.
בית הדין ציין, כי הוא נזקק לא פעם לשאלה בדבר הימנעות המוסד לביטוח לאומי להודיע למבוטחים אודות שינויים בדין שיש בהם להשליך על זכאותם לגמלה או על שיעורה. כך כבר נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה כי הלכה היא שמערכת היחסים בין המוסד למבוטחיו נקבעה לפי חוק, ומשכך החוק בלבד הוא שמכתיב את מערכת הזכויות והחובות של הגורמים השונים במערך הביטחון הסוציאלי. לפיכך, לא תישמע טענה לפיה יצר המוסד, בהתנהגותו, זכויות או מניעות.
נקבע, כי ככלל אין חובה על המוסד ליידע את המבוטח בדבר זכויותיו. על המבוטח בעצמו לברר ולהגיש תביעה כנדרש בדין. בנוסף, חלה על ציבור המבוטחים החזקה בדבר ידיעת הדין על מכלול זכויותיהם וחובותיהם ואי ידיעת החוק אינה יכולה להצדיק שינוי הוראותיו והרחבת תקופת התשלום למפרע לפי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי. עם זאת, ונוכח מעמדו של המוסד המופקד על יישום מדיניות חברתית וביצועה במסגרת החוק, נכון הוא כי יעשה כל הניתן כדי ליידע את ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם וחזקה כי ינחה את המבוטח ויאיר עיניו, ואף יתווה לפניו את האפשרויות השונות למיצוי זכויותיו.
נקבע, כי במקרה דנן התובעת לא השכילה להוכיח כל בסיס חוקי לטענתה כי היא זכאית להשבת הגמלה שקוזזה מזכאותה בשל העובדה כי הנתבע עשה שימוש שלא כדין בסמכותו על פי סעיף 296 (ב) לחוק, או כי המוסד קיפח זכאותה באופן המצדיק השבת הגמלה שקוזזה.
הבקשה נדחתה.
בבית דין האזורי לעבודה בבאר-שבע
על ידי ס' הנשיאה כבוד השופטת יהודית הופמן-גלטנר
ניתן ב- 4.03.2012
תקציר פסק הדין באדיבות מאגר המידע המשפטי "דינים ועוד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
