תשלום בזמן הודעה מוקדמת - כשאין מסגרת עבודה מוסכמת

בית הדין הארצי דן בתביעתם של רופאים, שעבדו - נוסף על עבודתם הרגילה בבית חולים - גם כמרדימים בניתוחים שבוצעו במסגרת אחרת, עבור מעביד אחר. הרופאים קיבלו תשלום תמורת חשבוניות, כנותני שירות, ולאחר סיום עבודתם טענו כי למעשה היו "עובדים", וזכויותיהם - בהתאם. המעבידה טענה כי אם הם אכן עובדים, עליהם להשיב לה את הפרשי התשלום שקיבלו (מעבר לשכר שהם טוענים לו). בית הדין האזורי בבאר-שבע (כב' השופטת גלטנר) קיבל את תביעת הרופאים, ודחה את טענת המעבידה, תוך שהוא מפנה לקריטריונים בעניין שכבר נקבעו בפסיקה. בית הדין הארצי דחה כמעט במלואו את הערעור של המעבידה, תוך שהוא מפנה לפסיקה הקיימת בעניין "מיהו עובד" ו"השבת כספים למעביד". החידוש בפסק דין זה הוא גישתו של בית הדין הארצי לתשלום המגיע (או לא?) בתקופת ההודעה המוקדמת: הרופאים, שהיקף עבודתם צומצם, התפטרו בטענה של הרעת תנאי העבודה, ושתי הערכאות קיבלו טענה זו. הרופאים טענו כי הם זכאים להשלמת שכרם בתקופה בת שלושת החודשים בה צומצמה עבודתם, וכן לתשלום עבור תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות, שהרי הם הודיעו חודש מראש על כוונתם להתפטר, והמעבידה לא הציעה להם עבודה בחודש זה. "בית הדין האזורי דן בפסק דינו ברכיב התביעה שלתשלום הפרשי השכר. טענתם של המשיבים, לפיה הם זכאים להשלמת שכר עבור התקופה [שלושה חודשים] שבה הופחת שכרם, נדחתה מהטעם כי השכר משולם להם בהתאם לביצוע עבודתם בפועל ולא נטען כי הם ביצעו עבודה ולא קיבלו עבורה שכר."

בית הדין הארצי מכיר בכך שהורדת היקף העבודה היא "הרעת תנאים", אך גם קובע למעשה כי מי שאין לו מסגרת עבודה קבועה (משרה מלאה, או חלקית קבועה), אלא מוזמן לעבודה "לפי הצורך", אינו זכאי לפיצוי על תקופות שבהן ירד היקף עבודתו. בית הדין האזורי קבע כי בתקופה של חודש ימים שבין הודעת הרופאים על התפטרותם וסיום יחסי העבודה, הרופאים "העמידו את עצמם לרשות החברה, אך זו ויתרה על שירותיהם ולא שיבצה אותם לניתוחים, ובנסיבות אלה המשיבים זכאים לשכר עבודה בגין חודש אחד. בית הדין הארצי שינה קביעה זו: "בנסיבות המתוארות, אנו סבורים כי אין לקבל את מסקנתו של בית הדין האזורי לפיה בתקופת ההודעה המוקדמת החברה הייתה מחויבת לשבץ את המשיבים לניתוחים. כפי שצוין, המשיבים קיבלו את שכרם בגין ביצוע עבודה בפועל, ולא עולה מנסיבות העניין שהייתה מחויבות חוזית או אחרת מצד החברה לשבץ את המשיבים לכמות ניתוחים מינימלית מדי חודש. או למצער, בתקופת ההודעה המוקדמת של המשיבים על התפטרותם, החברה זכאית הייתה לבחור שלא להעסיקם בתקופת ההודעה המוקדמת ולקבל את התפטרותם לאלתר." קביעה זו של בית הדין מנוגדת, לכאורה, להוראות סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, שזו לשונו: "(ב) מעביד רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו."

בית הדין הארצי קובע למעשה כי בתקופת ההודעה המוקדמת אין כלל לעובדים אלה "שכר רגיל" שהם זכאים לו. ברור שפסיקה זו אינה מתייחסת רק לרופאים, אלא לכל מי שמועסק "לפי הזמנה", ללא היקף משרה מוגדר; ומספר המועסקים כך - גבוה.

עע 13885-10-10, פאן מדיקל סנטר (1994) בע"מ נ. ד"ר ישראל אייליג וד"ר אילייה צ'ורני;  לפני כב' השופטות הנשיאה נילי ארד, השופטת ורדה וירט-ליבנה (כתבה את פסה"ד), השופטת רונית רוזנפלד ונציגי ציבור פז ואבלס  ניתן ב-21.2.12

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"