נוכח עוצמת הפגם שבאי מתן הפסקה במהלך יום עבודה, חומרת הפגם שבהתניית תשלום פיצויי הפיטורים בחתימה על כתב ויתור על זכות זו, ובמיוחד כשהסיבה האמיתית לפיטורים נעוצה בפעילות בוועד עובדים לצורך התארגנות העובדים, מן הראוי שלא להתחשב בסכום ששילמה המעסיקה כפיצויי
העובדות
-------------
רחל טריקי (להלן: "העובדת") החלה לעבוד במנורה מבטחים פנסיה בע"מ (להלן: "המעסיקה") ביום 27.4.03 בתפקיד אם בית במשרדי המעסיקה ברח' יגאל אלון בת"א (להלן: "סניף ת"א").
בסניף ת"א הייתה העובדת אחראית, בין היתר, על הכנת ארוחות בעבור 16 עובדי המעסיקה שהועסקו בסניף. עבודתה של העובדת הסתיימה עקב פיטוריה ביום 26.9.06. בעקבות פיטוריה ובהתאם להודעת הפיטורים כאמור, חתמה העובדת על "כתב קבלה וסילוק" ביום 26.9.06, וזאת כאמור, כתנאי לקבלת פיצויי פיטורים. על מערכת יחסי העבודה במעסיקה חל בתקופה הרלוונטית לתביעה הסכם קיבוצי מיוחד שנערך ביום 7.10.03 בין המעסיקה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "הסכם 2003"). במהלך התקופה הרלוונטית לתביעה שימשה העובדת כחברת ועד העובדים במעסיקה. השאלה המרכזית במקרה דנן נוגעת לסיבת הפיטורים של העובדת בעוד העובדת טוענת כי היא פוטרה בשל פעילותה בוועד העובדים ועקב עדות שהעידה בהליך שהתנהל כנגד הממונה הישיר עליה בענין הטרדה מינית, הרי שהמעסיקה טוענת כי סיבת הפיטורים נעוצה בהתנהגות לא הולמת של העובדת ובכלל זאת - בהשפלתם של עובדים, ספקים ומנהלים שהועסקו במעסיקה.
פסק הדין
------------
בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי הסיבה האמיתית לפיטורי העובדת הייתה נעוצה בפעילותה בוועד העובדים לצורך התארגנות העובדים. בנוסף, המעסיקה הפרה את הוראותיו של הסכם קיבוצי מיוחד שנערך בין המעסיקה להסתדרות העובדים הכללית החדשה ולא קיימה לתובעת שימוע בהתאם למתחייב הן מההסכם והן מההלכה הפסוקה. חופש ההתארגנות במסגרת ארגון עובדים, מלבד היותו זכות יסוד עצמאית, מגשים את זכות האדם לכבוד. ההגנה מפני פגיעה של המעסיק בחברי ארגון העובדים או בנציגיו מהווה חלק בלתי נפרד מחופש ההתאגדות של העובדים ומשכך פיטורי עובדים בשל רצונם להתארגן ולהשתתף בשביתה מהווים הפרה של זכותם החוקתית. המחוקק עיגן את ההגנה על זכות ההתארגנות גם בסעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957. סעיף 33יג לחוק, כפי שעמד בתוקפו בעת הגשת התביעה, קבע תקופת התיישנות לתביעות בשל הפרת סעיף 33י בת 12 חודשים מיום שנוצרה העילה. דברי המחוקק נתנו למעשה ביטוי הצהרתי לחשיבותן של הנורמות הנוגעות לזכות ההתארגנות ומשכך, אין בהוראת ההתיישנות הנ"ל כדי למנוע פסיקת סעד כספי בגין פיטורים שלא כדין בשל פגיעה בזכות החוקתית של חופש ההתארגנות גם אם עילת התביעה קמה יותר משנה טרם הגשת התביעה. על רקע האמור יש לפסוק לעובדת פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בהתאם לגובה הסכום הנתבע בגין דמי ההסתגלות והזכויות הנלוות, בתוספת הפיצוי ובגין עגמת נפש בסך של 44,500 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הפיטורים ועד למועד התשלום בפועל. ביה"ד העיר כי לו הייתה העובדת עותרת לתשלום פיצויי גבוה מכך, ייתכן ועתירתה הייתה מתקבלת נוכח חומרת נסיבות הפיטורים. אשר לזכאות העובדת לתשלום שכר בגין אי ניצול הפסקות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, הוכח כי בשל עומס העבודה שהוטל עליה היא לא ניצלה את ההפסקות להן הייתה זכאית לפי החוק, על אף שזמן ההפסקות נוכה משכרה. בהקשר זה, המעסיקה לא הייתה רשאית להתנות תשלום שהגיע לתובעת כחוק - פיצויי פיטורים - בתנאי לחתימתה על כתב ויתור. לפיכך, כתב הויתור אינו עולה בקנה אחד עם תקנת הציבור והוא בטל. נוכח עוצמת הפגם שבאי מתן אפשרות לעובד לנוח במהלך יום עבודתו, חומרת הפגם שבהתניית תשלום פיצויי הפיטורים בחתימה על כתב ויתור, ובמיוחד בנסיבות פיטורי העובדת, קבע בית הדין כי מן הראוי שלא להתחשב בכל סכום ששילמה המעסיקה לטענתה לתובעת כפיצויי בגין אי ניצול זמני ההפסקות בהתאם לכתב הויתור הבטל ויש לקבל את התביעה ברכיב זה במלואה.
נפסק, כי המעסיקה תשלם לעובדת, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פס"ד זה, את הסכומים כדלקמן: סך של 44,500 ש"ח כפיצויי פיטורים בגין פיטורים שלא כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 29.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 5,730 ש"ח בגין אי ניצול זמני הפסקות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 29.6.06 ועד למועד התשלום בפועל. סך של 10,000 ש"ח בגין הוצאות משפט, וזאת לנוכח קביעות בית הדין דלעיל ביחס לחומרתן של נסיבות הפיטורים כמו גם לאור ההוצאות שהוציאה העובדת לצורך הוכחת תביעתה.
(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
