Foursquare זה ישן. האומנם? ולמה הקד"מ מקרטע?
הרשת החברתית המבוססת מיקום הפכה ל-Old News בעולם הטכנולוגי שיווקי של היום. בעצם היא עדיין רלוונטית, עכשווית אבל "לא הדבר הבא" ואנחנו בשיווק מחפשים תמיד את הדבר הבא.
השאלה היא האם ניצלנו את הדבר העכשווי? מינפנו אותו? מיצינו? האם אפשר לעבור לדבר הבא כשבעצם כמעט ולא התייחסנו שיווקית לדבר העכשווי? בואו "נתעסק" בה קמעה ונראה מדוע היא מפוספסת כפוטנציאל לפעילות קד"מ בארץ.
פורסקוור משלבת בין רשת חברתית לבין אפליקציות מיקום המאתרות את החבר המפעיל אותן. באמצעותה יכול המשתמש לדווח לחבריו אודות מקום הימצאו, כמו גם לראות היכן הם נמצאים.
המודל שוכלל כמובן לעבר עסקים, זאת כדי לייצר ערך מוסף, תוכן וכדאיות כלכלית. לקוח פוטנציאלי יכול להיות מדווח על עסק, להיכנס אליו, לעשות צ'ק-אין ולפרסמו כך לחבריו (בכל הרשתות להן הוא מחובר).
בעולם, הפכה הרשת פופולארית ומקדמת עסקים רבים. כך לדוגמא לקוח פוטנציאלי שהפעיל אפליקציה בסמוך לסניף סטארבקס יקבל לאיי פון שלו תמונת ספל קפה ואם יגיע לסניף הקרוב המצוין מבלי לשפוך טיפת קפה יזכה בכוס קפה חינם.
בגרמניה, "גרנדה פט", מותג מוביל בתחום מזון בע"ח, יזם ותפעל פעילות קד"מ. לקוחות פוטנציאלים שהסתובבו עם כלביהם האהוב, הגיעו באמצעות הפורסקוור לנקודת מזון לכלב שלט ענק שמתחתיו קערת מזון. הפעלת האפליקציה גרמה לירידת מזון כלבים לתוך הקערה, זאת ללא קופון, עמידה בתור וכיו"ב. התוצאה: קידום מכירות מותג מזון הכלבים.
אפשר להדגים באמצעות מאות פעילויות קד"מ מהעולם המשתמשות וממנפות את המדיה החברתית בכלל ואת המדיה מבוססת המיקום בפרט, אבל מה קורה בארץ? בערך כלום...
עיקר מבצעי הקד"מ נוגעים בקופונים ונושאים אופי לוקאלי. קרי, מי שמגיע ליד רשת/סניף/חנות ולוחץ על האפליקציה, עשוי לקבל קופון הנחה. זוהי פעילות פאסיבית, ללא נראות, ללא הד וללא עניין וגירוי.
אז למה אנחנו לא משתמשים בטכנולוגיה שיווקית עכשווית שמחר תהפוך להיסטוריה?
מכמה סיבות, בראשן פחד מנהלי השיווק מטכנולוגיות חדשות (על אף תפיסתם המוטעית כמובילי חדשנות), מעבר לאמור ובהמשך, מיומנויות, כישורים והכלים העומדים לרשות אנשי השיווק עדיין מסורתיים (להוציא אינטראקטיב ומעט מעט מדיה חברתית כאשר הפייסבוק עדיין מוביל). לבסוף, תפיסה מוטעית של ארגונים גדולים לפיהם אין מספיק קהלי מטרה לצריכה וקידום המותג באופן האמור.
ניתן כיום לאמץ את הטכנולוגיה השיווקית ולמנפה לקידום מותגים פר מיקום, פר קהל מדויק. הפעילות חדשנית, מסקרנת מה שתורם בתורו להעצמת המותג. בנוסף, לכל המעוניין, ניתן לאמץ את הטכנולוגיה ולהפעילה בניידים הישנים וכך להרוויח פלח ענק נוסף שאינו מחזיק בסמארטפונים למיניהם. זוהי טכנולוגיה שיווקית במהותה; חבל לפספס את העכשיו ולחפש כל הזמן את המחר...
הכותב הינו מומחה אסטרטגי-שיווקי ומנכ"ל משותף בחברת Profit לייעוץ שיווקי וקידום מכירות.
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

