על הסיבה להפיכות במזה"ת ולמה זה טוב ליצרני האשלג?
האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.
עליית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון.
הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעולם המפותח בארצות המתפתחות ובעיקר במדינות העניות באפריקה המייבאות מזון. כך לדוגמה, האמריקנים יגדילו השנה - 2011 - את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ-4.2%.
החקלאים האמריקאיים ובעולם המפותח נמצאים היום במצב מצוין וייחודי. עליית מחירי הנפט הייתה עד לפני שלוש שנים, גורם שלילי מהותי אצל החקלאים ששלמו מחירים גבוהים יותר עבור דלק לטרקטורים ועבור הדשנים. היום המצב שונה בתכלית משתי סיבות: עליית מחיר הנפט מביאה לעלייה בצריכת ביו-דלק biofuels שפירושה גידול בביקוש לתירס ולסויה כחומרי גלם לתעשייה זו; והנתק בין מחירי הגז טבעי לבין מחירי הנפט הגולמי שמשמעותה כי עלויות הדשנים אינם עולות עם עלית מחירי הנפט.
גז טבעי הינו גורם חשוב בחקלאות ומשמש לייצור אמוניה ואוריאה. אלו הם דשנים המשמשים כמקור לחנקן (אחד משלשת האלמנטים החשובים יחד עם אשלגן וזרחן) לגידול תירס. עלויות הדשנים עומדים על כ-40% מעלויות הגידול הכולל של תירס, (16% עבור פולי סויה), לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני.
עד השנים האחרונות, עלייה במחירי הנפט היה מלווה בעלייה במחירי גז טבעי. אולם גילוי כמויות ענקיות של גז זול בארה"ב המופק מפצלים shale gas שמר על רמות מחירים נמוכות של גז גם כאשר מחירי הנפט עלו. כיום, מחירי הגז על בסיס שווה ערך אנרגטי, הינם כרבע ממחיר הנפט.
כתוצאה ממחירים נמוכים יחסית של הגז הטבעי, יש שפע של דשן חנקני זול בעולם ומחירי הדשנים, בעיקר דשני החנקן, שומרים על יציבות ואף צפויים לרדת במחצית השנייה של השנה.
מחירי הנפט הגבוהים מעלים את עלויות ההובלה עבור החקלאים בדיוק כמו עבור כולם. עם זאת, דלק להפעלת מכונות חקלאיות, משאיות וציוד אחר מהווה חלק קטן מהעלות הכוללת של גידול תירס. זה בטל לעומת הגידול במחירי הגרעינים. במילים אחרות, העלייה במחירי הנפט גורמת לעליה במחירי המזון שהיא גבוהה מהעלייה בעלויות הגידול שלהם. כתוצאה מכך עלית מחירי בנפט הפכה למעשה לתמריץ נוסף להגדלת שטחי גידול המזון. ואכן הממשל מעריך כי החקלאים אמריקאים יגדלו כ-92 מיליון אקרים של תירס באביב הקרוב, גידול של כ-4.5% לעומת עונת 2010/11. יצרני האתנול צפויים לצרוך שיא של 5 מיליארד בושל תירס השנה, כ 36% מהיבול על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי.
הגדלת שטחי הגידול תגביר את הביקוש לדשנים ולציוד חקלאי. נראה כי יצרני האשלג והפוספט בעולם כמו גם יצרני הציוד והמיכון לחקלאות עומדים בפני תקופה טובה.
- 2.אז למה כיל לא זזה (ל"ת)מושקע 01/03/2011 19:43הגב לתגובה זו
- 1.אלמונימי 01/03/2011 17:45הגב לתגובה זוהוא לא מפסיק לחרטט החנטריש הזה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
