על הסיבה להפיכות במזה"ת ולמה זה טוב ליצרני האשלג?
האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.
עליית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון.
הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעולם המפותח בארצות המתפתחות ובעיקר במדינות העניות באפריקה המייבאות מזון. כך לדוגמה, האמריקנים יגדילו השנה - 2011 - את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ-4.2%.
החקלאים האמריקאיים ובעולם המפותח נמצאים היום במצב מצוין וייחודי. עליית מחירי הנפט הייתה עד לפני שלוש שנים, גורם שלילי מהותי אצל החקלאים ששלמו מחירים גבוהים יותר עבור דלק לטרקטורים ועבור הדשנים. היום המצב שונה בתכלית משתי סיבות: עליית מחיר הנפט מביאה לעלייה בצריכת ביו-דלק biofuels שפירושה גידול בביקוש לתירס ולסויה כחומרי גלם לתעשייה זו; והנתק בין מחירי הגז טבעי לבין מחירי הנפט הגולמי שמשמעותה כי עלויות הדשנים אינם עולות עם עלית מחירי הנפט.
גז טבעי הינו גורם חשוב בחקלאות ומשמש לייצור אמוניה ואוריאה. אלו הם דשנים המשמשים כמקור לחנקן (אחד משלשת האלמנטים החשובים יחד עם אשלגן וזרחן) לגידול תירס. עלויות הדשנים עומדים על כ-40% מעלויות הגידול הכולל של תירס, (16% עבור פולי סויה), לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני.
עד השנים האחרונות, עלייה במחירי הנפט היה מלווה בעלייה במחירי גז טבעי. אולם גילוי כמויות ענקיות של גז זול בארה"ב המופק מפצלים shale gas שמר על רמות מחירים נמוכות של גז גם כאשר מחירי הנפט עלו. כיום, מחירי הגז על בסיס שווה ערך אנרגטי, הינם כרבע ממחיר הנפט.
כתוצאה ממחירים נמוכים יחסית של הגז הטבעי, יש שפע של דשן חנקני זול בעולם ומחירי הדשנים, בעיקר דשני החנקן, שומרים על יציבות ואף צפויים לרדת במחצית השנייה של השנה.
מחירי הנפט הגבוהים מעלים את עלויות ההובלה עבור החקלאים בדיוק כמו עבור כולם. עם זאת, דלק להפעלת מכונות חקלאיות, משאיות וציוד אחר מהווה חלק קטן מהעלות הכוללת של גידול תירס. זה בטל לעומת הגידול במחירי הגרעינים. במילים אחרות, העלייה במחירי הנפט גורמת לעליה במחירי המזון שהיא גבוהה מהעלייה בעלויות הגידול שלהם. כתוצאה מכך עלית מחירי בנפט הפכה למעשה לתמריץ נוסף להגדלת שטחי גידול המזון. ואכן הממשל מעריך כי החקלאים אמריקאים יגדלו כ-92 מיליון אקרים של תירס באביב הקרוב, גידול של כ-4.5% לעומת עונת 2010/11. יצרני האתנול צפויים לצרוך שיא של 5 מיליארד בושל תירס השנה, כ 36% מהיבול על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי.
הגדלת שטחי הגידול תגביר את הביקוש לדשנים ולציוד חקלאי. נראה כי יצרני האשלג והפוספט בעולם כמו גם יצרני הציוד והמיכון לחקלאות עומדים בפני תקופה טובה.
- 2.אז למה כיל לא זזה (ל"ת)מושקע 01/03/2011 19:43הגב לתגובה זו
- 1.אלמונימי 01/03/2011 17:45הגב לתגובה זוהוא לא מפסיק לחרטט החנטריש הזה
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
