על הסיבה להפיכות במזה"ת ולמה זה טוב ליצרני האשלג?

אמנון פורטוגלי מתייחס לעליית מחירי המזון, פרוץ האירועים במזה"ת והחקלאי האמריקני

האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.

עליית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון.

הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעולם המפותח בארצות המתפתחות ובעיקר במדינות העניות באפריקה המייבאות מזון. כך לדוגמה, האמריקנים יגדילו השנה - 2011 - את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ-4.2%.

החקלאים האמריקאיים ובעולם המפותח נמצאים היום במצב מצוין וייחודי. עליית מחירי הנפט הייתה עד לפני שלוש שנים, גורם שלילי מהותי אצל החקלאים ששלמו מחירים גבוהים יותר עבור דלק לטרקטורים ועבור הדשנים. היום המצב שונה בתכלית משתי סיבות: עליית מחיר הנפט מביאה לעלייה בצריכת ביו-דלק biofuels שפירושה גידול בביקוש לתירס ולסויה כחומרי גלם לתעשייה זו; והנתק בין מחירי הגז טבעי לבין מחירי הנפט הגולמי שמשמעותה כי עלויות הדשנים אינם עולות עם עלית מחירי הנפט.

גז טבעי הינו גורם חשוב בחקלאות ומשמש לייצור אמוניה ואוריאה. אלו הם דשנים המשמשים כמקור לחנקן (אחד משלשת האלמנטים החשובים יחד עם אשלגן וזרחן) לגידול תירס. עלויות הדשנים עומדים על כ-40% מעלויות הגידול הכולל של תירס, (16% עבור פולי סויה), לפי נתוני משרד החקלאות האמריקני.

עד השנים האחרונות, עלייה במחירי הנפט היה מלווה בעלייה במחירי גז טבעי. אולם גילוי כמויות ענקיות של גז זול בארה"ב המופק מפצלים shale gas שמר על רמות מחירים נמוכות של גז גם כאשר מחירי הנפט עלו. כיום, מחירי הגז על בסיס שווה ערך אנרגטי, הינם כרבע ממחיר הנפט.

כתוצאה ממחירים נמוכים יחסית של הגז הטבעי, יש שפע של דשן חנקני זול בעולם ומחירי הדשנים, בעיקר דשני החנקן, שומרים על יציבות ואף צפויים לרדת במחצית השנייה של השנה.

מחירי הנפט הגבוהים מעלים את עלויות ההובלה עבור החקלאים בדיוק כמו עבור כולם. עם זאת, דלק להפעלת מכונות חקלאיות, משאיות וציוד אחר מהווה חלק קטן מהעלות הכוללת של גידול תירס. זה בטל לעומת הגידול במחירי הגרעינים. במילים אחרות, העלייה במחירי הנפט גורמת לעליה במחירי המזון שהיא גבוהה מהעלייה בעלויות הגידול שלהם. כתוצאה מכך עלית מחירי בנפט הפכה למעשה לתמריץ נוסף להגדלת שטחי גידול המזון. ואכן הממשל מעריך כי החקלאים אמריקאים יגדלו כ-92 מיליון אקרים של תירס באביב הקרוב, גידול של כ-4.5% לעומת עונת 2010/11. יצרני האתנול צפויים לצרוך שיא של 5 מיליארד בושל תירס השנה, כ 36% מהיבול על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי.

הגדלת שטחי הגידול תגביר את הביקוש לדשנים ולציוד חקלאי. נראה כי יצרני האשלג והפוספט בעולם כמו גם יצרני הציוד והמיכון לחקלאות עומדים בפני תקופה טובה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אז למה כיל לא זזה (ל"ת)
    מושקע 01/03/2011 19:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלמונימי 01/03/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
    הוא לא מפסיק לחרטט החנטריש הזה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בצלאל סמוטריץ
צילום: דוברות משרד האוצר

מיכל עבאדי בויאנג'ו שבה לתפקיד החשבת הכללית באוצר

עבאדי בויאנג'ו כיהנה בתפקיד בין 2007 ל-2011 וכיום מכהנת כיו"ר קצא"א

הדס ברטל |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט למנות לתפקיד החשבת הכללית של האוצר את מיכל עבאדי-בויאנג'ו, כאשר סיום כהונתו הצפוי של החשב הכללי יהלי רוטנברג יגיע בסוף חודש ינואר. שר האוצר החליט להשיבה לתפקיד, כאשר כיום עבאדי בויאנג'ו מכהנת כיום כיו"ר קבוצת החברות קצא"א, לאחר שכיהנה כחשבת הכללית בעבר שהיתה בעבר ולאחר מכן כיהנה בשורת תפקידים בכירים במגזר הציבורי והפרטי וכיו״ר וכדירקטורית בגופים פיננסיים וציבוריים מרכזיים. לפי הודעת האוצר, מינויה יובא לאישור הממשלה בקרוב.

 לפי ההודעה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "משרד האוצר וכלכלת ישראל זקוקים בעת הזו של אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים ליציבות ובגרות ולשילוב של ניסיון במגזר הציבורי ומגזר הפרטי. מיכל עבאדי-בויאנג'ו מביאה איתה את כל זאת ועוד, למען כלכלת ישראל בשנים הבאות. מיכל, דמות מקצועית חזקה ומוערכת, תצטרף לנבחרת הצמרת הכלכלית של מדינת ישראל ותתרום מניסיונה העשיר להמשך ניהול הכלכלה המוצלחת של מדינת ישראל. אני מודה לה על נכונותה להיקרא לדגל ולשוב לתפקיד שאותו ביצעה בעבר בהצלחה רבה. אני רוצה להודות מכל הלב לחשב הכללי יהלי רוטנברג שהוביל בכשרון ובמקצועיות שאין שני לה את האגף באחת התקופות המאתגרות ביותר בתולדות ישראל. יהלי היה עוגן משמעותי והותיר חותם של עשייה אדירה למען כלכלת ישראל ולייצוב אגף החשב הכללי כמוביל ודומיננטי. יהלי ידידי היקר, היית שותף להצלחות הלאומיות של מדינת ישראל. ניהלת בתבונה את החוב ואת התקציב של מדינת ישראל בתקופה הסוערת של מגיפת הקורונה וכן בזמן המלחמה. היית שגריר של הכלכלה שלנו ובנית את האמון של העולם בשוק הישראלי שתורגם לאגרות חוב כדאיות תחת תנאים מאתגרים - האדם הנכון בזמן הנכון. יש לך חלק משמעותי בניצחון הצבאי בזירות השונות ובתפקודה האזרחי של המדינה בשנתיים קשות של מלחמה. האדנים שהנחת בכלכלה ובפיתוח התשתיות במדינת ישראל יטביעו חותם עשרות שנים קדימה. אני מודה לך בשם ממשלת ישראל ובשם עם ישראל כולו" מינויה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו יבוא לאישור הממשלה בזמן הקרוב.