דעה

מדוע פלח הגיל השלישי מוזנח שיווקית?

מומחה השיווק שמוליק צרפתי מנסה להבין מדוע הכח הכלכלי החזק של גיל הזהב נשכח כשמדובר במהלכים שיווקיים ובקמפניינים וקורא להתעורר
שמוליק צרפתי | (5)

מרביתנו נגיע לשם...כן, כן, לשם. לכיוון ה-65 פלוס. נכון זה רחוק, זה קשה לדמיין, אבל תיכף אנחנו שם. זה כל כך נורא?

כנראה שלא.

הגיל השלישי בישראל הינו פלח גדל כתוצאה מעליית תוחלת החיים הנובעת מעליה ברמת החיים, שיפור שירותים רפואיים והמצב הבריאותי. בשנת 2030 צפוי להגיע הפלח ל-1.367M נפש. מה שמדהים הוא שקצב גידול אוכלוסיית הפלח המדובר פי 2.5 מקצב הגידול של כלל האוכלוסייה (משנת 1971, תוחלת החיים עלתה בעשור. ממוצע שבעים לממוצע שמונים).

הגיל השלישי מאפשר פנאי וזמן. התפיסה החיובית תלויה רבות במצב הבריאותי, אבל הפלח החל תופס את יתרונות הגיל ומאפשר לעצמו ליהנות מהחיים. ליהנות מהחיים פירושו לקנות יותר, לצרוך יותר, לפנק יותר. אז למה אנחנו לא "מתעסקים שיווקית" עם הפלח המדובר?

מדי פעם מופיעות כתבות שיווקיות המדגישות את פוטנציאל הפלח, אפילו מועדון לקוחות קיים, אבל מרבית החברות המספקות הנחות והטבות אינן מכריזות על כך. קשישים בארץ מקבלים שלל הטבות ביניהן קופ"ח, טיסות, מוזיאונים, רשויות מקומיות, בנקים, עיתונים, הצגות, פילהרמונית, אגרת טלוויזיה ועוד. מתי בפעם האחרונה ראיתם מודעת פרסום בתחום פרט למכשירי שמיעה? מתי ראיתם מודעה הפונה לסבא לרכוש לנכד מתנה ב- טויס אר אס? מתי ראיתם חלוקה מגדרית לקשישים ולקשישות ולצרכים השונים של כל מגדר, או מין?

התשובה להעדר הטיפול הממוקד בפלח, נעוצה בעיקר במרכיבים פסיכולוגיים ולא כלכליים. מבחינה כלכלית הפלח כדאי מאד. סל הקניות וההעדפה של הקשיש מורכבת מקניות לנכדים (מקום ראשון), קניות לעצמו ולרווחתו וקניות לילדים הבוגרים. אבל מבחינה פסיכולוגית הפלח מפחיד. הוא מפחיד את מנהלי השיווק, את המפרסמים, את כולנו...

"המוצר" אינו סקסי, הפלח אינו נוטה לאמץ שינויים ומנהלי השיווק טועים בהנחת הבנת צרכי הקשישים (שמסתכמים לטעם רבים בקיום בסיסי ופשוט). ולבסוף...החשש הפסיכולוגי והחסם הגדול ביותר שנמצא במחקרים איכותניים (קבוצות מיקוד, ראיונות ותצפיות) כשאנו מטפלים שיווקית בפלח השלישי אנחנו מדמיינים עצמנו במנהרת הזמן זזים במהירות קדימה ולשם אנחנו מפחדים להגיע.

אז לסיכום, נמליץ את מה שכולנו לא בדיוק נעשה אתרו קשיש, פנסיונר, נעים הליכות, בעל רקע שיווקי ומנו אותו למנהל מותג תחת מנהל השיווק בחברתכם. דמיוני? נראה מי ירים את הכפפה...

הכותב הינו מומחה אסטרטגי-שיווקי ומנכ"ל משותף בחברת Profit לייעוץ שיווקי וקידום מכירות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מר קטינג 22/02/2011 00:01
    הגב לתגובה זו
    יש לא מעט חברות שמשקיעות לא מעט בפלח. מה שבולט הוא שאין מדיה יעודית לפלח זה כך שקשה לזהות פעילות ספציפית שנעשית בתחום. למה אין מדיה יעודית? היו נסיונות ולזה לא הצליח.זה עושה את השיווק לגיל השלישי להרבה יותר מורכב,אבל לא בלתי אפשרי וכאמור בהחלט קיים
  • 4.
    גלילא - חדר משלך 21/02/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
    רוב ההון בעולם מרוכז אצל אנשים 50+, אז הנקודה אכן תמוהה.
  • 3.
    עידו 20/02/2011 16:18
    הגב לתגובה זו
    ההגיון הפשוט אומר שהם פנויים ואם כסף, נכון?! אז זהוא, שאין הגיון (או יותר נכון יש הגיון והוא לא פשוט) לאנשים האלו אומנם יש המון חופש וכסף אבל יש להם עוד קרוב ל-20 שנה לחיות והם בפאניקה על הכסף (עד שלא תגיע לגיל לא תבין) ובא לא נישכח שיש את הפאניקה מהמחלות וילדים מפונקים כמוך שצריך לדאוג להם. בקיצור הם לא בדיוק מבזבזים את הכסף שלהם כמו שאתה רוצה ובגלל זה 'מזניחים' את השיווק עליהם.
  • 2.
    חנית 18/02/2011 23:34
    הגב לתגובה זו
    בפיגור מול שאר העולם....
  • 1.
    מאמר מעניין (ל"ת)
    אלון 17/02/2011 17:42
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”

משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה”

מנדי הניג |

אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים

הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.

בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.

האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה

בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.

למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.