בימים אלו - האם לסמוך על המלצות מנהלי ההשקעות?
בשבועות האחרונים ממליצים הבנקים ובתי ההשקעות לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. זאת בהתבסס על ניתוחים כלכליים של אנליסטים שצופים את המשך הגאות בבורסה.
ארבע הנחות מרכזיות עומדות מאחורי תחזיות אופטימיות אלה:
א. הריבית הנמוכה במשק גורמת לכך שאין כיום אלטרנטיבות השקעה ריווחיות בפקדונות בנקאיים ובאגרות חוב.
ב. חולשת הדולר פוגעת באפיק ההשקעה שהיה בעבר מוקד משיכה להמוני המשקיעים.
ג. ההתאוששות המהירה של המשק הישראלי מגדילה את ריווחי החברות שנסחרות בבורסה.
ד. העליות הנמשכות בבורסות ארה"ב אירופה והמזרח מבטיחות את המשך הגאות גם בבורסה הישראלית.
לכאורה, יש הרבה הגיון בניתוח הכלכלי ובהנמקות הנילוות אליו. אולם כאשר בוחנים את ההמלצות של הבנקים ושל בתי ההשקעות קשה להתעלם מהעובדה שהם למעשה ממליצים לכולנו לסכן את כספנו בשוק המניות.
מחקרים שנעשו בארה"ב מצביעים על כך שבתקופות של גאות בבורסה (שווקים שוריים), הבנקים ובתי ההשקעות נוטים להמליץ לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. יתרה מכך, בתקופת גאות, 90% ויותר מהמלצות האנליסטים הן המלצות של "קנייה".
זאת ככל הנראה כתוצאה מ"תופעת העדר" שגורמת לאופטימיות יתר אצל כולם. לעומת זאת, בתקופות של שפל בבורסה (שווקים דוביים) ההמלצות הן הפוכות.
האם גם היום, כאשר מרבית מומחי שוק ההון ממליצים לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות, בגלל העדר אלטרנטיבות השקעה ראויות, אנו חווים את "תופעת העדר"? האם באמת אותם מומחים יודעים משהו על הצפוי בשוק ההון יותר מאיתנו?
למרות שכולנו יודעים שהכלכלנים, האנליסטים ומומחי שוק ההון אינם יודעים לחזות את העתיד, הרי בכל פעם שמתפרסמת תחזית של מומחה זה או אחר, כולם מתייחסים אליה כאל תורה מסיני.
די בכך שבאחד הימים הקרובים תתפרסם ידיעה על קשיים גוברים באירלנד, בעקבות חששות מפני חדלות-פרעון של המדינה, כדי שכל אותם משקיעים תמימים שייכנסו לבורסה - יפסידו חלק גדול מכספם. כך בדיוק קרה לפני כחצי שנה, כשנודע על המשבר הכלכלי ביוון. שערי המניות בבורסות העולם, כולל ישראל, ירדו בחדות. רק הודות לסיוע בסך 110 מיליארד אירו, שניתן ברגע האחרון על ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, הבורסות נרגעו ושערי המניות שבו ועלו.
המסקנה ברורה
מי שממליץ כיום לציבור הרחב להוציא כספים מפקדונות שקליים, מאגרות חוב ממשלתיות, ומהשקעות במטבע חוץ, לוקח על עצמו אחריות כבדה. איש מבין כל אותם בנקאים ו/או מומחים לשוק ההון לא לוקח בחשבון שמאות אלפי חוסכים קטנים, שצברו את כספם בעמל וביזע, עלולים להתפתות להמלצות אלה.
העברת כספם של חוסכים קטנים לשוק המניות, דווקא בימים אלה, עלולה להיות טעות חמורה. זאת מאחר שהממליצים, "המקצוענים" כביכול, לא בדקו מעולם את רמת הסיכון שאותם משקיעים קטנים יכולים להרשות לעצמם.
נכון שהתשואות כיום בפקדונות שקליים או באגרות חוב ממשלתיות הן נמוכות מאד ולא אטרקטיביות. אולם הסיכון הגדול שהחוסכים הקטנים עלולים לקחת על עצמם במעבר לשוק המניות (הפסד חלק ניכר מהחסכונות שנצברו בעבודה של שנים), אינו מצדיק את הסיכוי הקטן להגדלת הרווחים בשוק המניות.
הכותבת היא ד"ר גלי אינגבר, מומחית בחשבונאות ובמימון, מרצה במחלקה למימון, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
