בימים אלו - האם לסמוך על המלצות מנהלי ההשקעות?
בשבועות האחרונים ממליצים הבנקים ובתי ההשקעות לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. זאת בהתבסס על ניתוחים כלכליים של אנליסטים שצופים את המשך הגאות בבורסה.
ארבע הנחות מרכזיות עומדות מאחורי תחזיות אופטימיות אלה:
א. הריבית הנמוכה במשק גורמת לכך שאין כיום אלטרנטיבות השקעה ריווחיות בפקדונות בנקאיים ובאגרות חוב.
ב. חולשת הדולר פוגעת באפיק ההשקעה שהיה בעבר מוקד משיכה להמוני המשקיעים.
ג. ההתאוששות המהירה של המשק הישראלי מגדילה את ריווחי החברות שנסחרות בבורסה.
ד. העליות הנמשכות בבורסות ארה"ב אירופה והמזרח מבטיחות את המשך הגאות גם בבורסה הישראלית.
לכאורה, יש הרבה הגיון בניתוח הכלכלי ובהנמקות הנילוות אליו. אולם כאשר בוחנים את ההמלצות של הבנקים ושל בתי ההשקעות קשה להתעלם מהעובדה שהם למעשה ממליצים לכולנו לסכן את כספנו בשוק המניות.
מחקרים שנעשו בארה"ב מצביעים על כך שבתקופות של גאות בבורסה (שווקים שוריים), הבנקים ובתי ההשקעות נוטים להמליץ לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. יתרה מכך, בתקופת גאות, 90% ויותר מהמלצות האנליסטים הן המלצות של "קנייה".
זאת ככל הנראה כתוצאה מ"תופעת העדר" שגורמת לאופטימיות יתר אצל כולם. לעומת זאת, בתקופות של שפל בבורסה (שווקים דוביים) ההמלצות הן הפוכות.
האם גם היום, כאשר מרבית מומחי שוק ההון ממליצים לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות, בגלל העדר אלטרנטיבות השקעה ראויות, אנו חווים את "תופעת העדר"? האם באמת אותם מומחים יודעים משהו על הצפוי בשוק ההון יותר מאיתנו?
למרות שכולנו יודעים שהכלכלנים, האנליסטים ומומחי שוק ההון אינם יודעים לחזות את העתיד, הרי בכל פעם שמתפרסמת תחזית של מומחה זה או אחר, כולם מתייחסים אליה כאל תורה מסיני.
די בכך שבאחד הימים הקרובים תתפרסם ידיעה על קשיים גוברים באירלנד, בעקבות חששות מפני חדלות-פרעון של המדינה, כדי שכל אותם משקיעים תמימים שייכנסו לבורסה - יפסידו חלק גדול מכספם. כך בדיוק קרה לפני כחצי שנה, כשנודע על המשבר הכלכלי ביוון. שערי המניות בבורסות העולם, כולל ישראל, ירדו בחדות. רק הודות לסיוע בסך 110 מיליארד אירו, שניתן ברגע האחרון על ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, הבורסות נרגעו ושערי המניות שבו ועלו.
המסקנה ברורה
מי שממליץ כיום לציבור הרחב להוציא כספים מפקדונות שקליים, מאגרות חוב ממשלתיות, ומהשקעות במטבע חוץ, לוקח על עצמו אחריות כבדה. איש מבין כל אותם בנקאים ו/או מומחים לשוק ההון לא לוקח בחשבון שמאות אלפי חוסכים קטנים, שצברו את כספם בעמל וביזע, עלולים להתפתות להמלצות אלה.
העברת כספם של חוסכים קטנים לשוק המניות, דווקא בימים אלה, עלולה להיות טעות חמורה. זאת מאחר שהממליצים, "המקצוענים" כביכול, לא בדקו מעולם את רמת הסיכון שאותם משקיעים קטנים יכולים להרשות לעצמם.
נכון שהתשואות כיום בפקדונות שקליים או באגרות חוב ממשלתיות הן נמוכות מאד ולא אטרקטיביות. אולם הסיכון הגדול שהחוסכים הקטנים עלולים לקחת על עצמם במעבר לשוק המניות (הפסד חלק ניכר מהחסכונות שנצברו בעבודה של שנים), אינו מצדיק את הסיכוי הקטן להגדלת הרווחים בשוק המניות.
הכותבת היא ד"ר גלי אינגבר, מומחית בחשבונאות ובמימון, מרצה במחלקה למימון, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
