בימים אלו - האם לסמוך על המלצות מנהלי ההשקעות?

הבנקים ובתי ההשקעות ממליצים באחרונה לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. האם מישהו לוקח אחריות על המלצות אלה שעלולות לסכן את כספם של החוסכים מקרב הציבור הרחב?
ד"ר גלי אינגבר |

בשבועות האחרונים ממליצים הבנקים ובתי ההשקעות לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. זאת בהתבסס על ניתוחים כלכליים של אנליסטים שצופים את המשך הגאות בבורסה.

ארבע הנחות מרכזיות עומדות מאחורי תחזיות אופטימיות אלה:

א. הריבית הנמוכה במשק גורמת לכך שאין כיום אלטרנטיבות השקעה ריווחיות בפקדונות בנקאיים ובאגרות חוב.

ב. חולשת הדולר פוגעת באפיק ההשקעה שהיה בעבר מוקד משיכה להמוני המשקיעים.

ג. ההתאוששות המהירה של המשק הישראלי מגדילה את ריווחי החברות שנסחרות בבורסה.

ד. העליות הנמשכות בבורסות ארה"ב אירופה והמזרח מבטיחות את המשך הגאות גם בבורסה הישראלית.

לכאורה, יש הרבה הגיון בניתוח הכלכלי ובהנמקות הנילוות אליו. אולם כאשר בוחנים את ההמלצות של הבנקים ושל בתי ההשקעות קשה להתעלם מהעובדה שהם למעשה ממליצים לכולנו לסכן את כספנו בשוק המניות.

מחקרים שנעשו בארה"ב מצביעים על כך שבתקופות של גאות בבורסה (שווקים שוריים), הבנקים ובתי ההשקעות נוטים להמליץ לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. יתרה מכך, בתקופת גאות, 90% ויותר מהמלצות האנליסטים הן המלצות של "קנייה".

זאת ככל הנראה כתוצאה מ"תופעת העדר" שגורמת לאופטימיות יתר אצל כולם. לעומת זאת, בתקופות של שפל בבורסה (שווקים דוביים) ההמלצות הן הפוכות.

האם גם היום, כאשר מרבית מומחי שוק ההון ממליצים לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות, בגלל העדר אלטרנטיבות השקעה ראויות, אנו חווים את "תופעת העדר"? האם באמת אותם מומחים יודעים משהו על הצפוי בשוק ההון יותר מאיתנו?

למרות שכולנו יודעים שהכלכלנים, האנליסטים ומומחי שוק ההון אינם יודעים לחזות את העתיד, הרי בכל פעם שמתפרסמת תחזית של מומחה זה או אחר, כולם מתייחסים אליה כאל תורה מסיני.

די בכך שבאחד הימים הקרובים תתפרסם ידיעה על קשיים גוברים באירלנד, בעקבות חששות מפני חדלות-פרעון של המדינה, כדי שכל אותם משקיעים תמימים שייכנסו לבורסה - יפסידו חלק גדול מכספם. כך בדיוק קרה לפני כחצי שנה, כשנודע על המשבר הכלכלי ביוון. שערי המניות בבורסות העולם, כולל ישראל, ירדו בחדות. רק הודות לסיוע בסך 110 מיליארד אירו, שניתן ברגע האחרון על ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, הבורסות נרגעו ושערי המניות שבו ועלו.

המסקנה ברורה

מי שממליץ כיום לציבור הרחב להוציא כספים מפקדונות שקליים, מאגרות חוב ממשלתיות, ומהשקעות במטבע חוץ, לוקח על עצמו אחריות כבדה. איש מבין כל אותם בנקאים ו/או מומחים לשוק ההון לא לוקח בחשבון שמאות אלפי חוסכים קטנים, שצברו את כספם בעמל וביזע, עלולים להתפתות להמלצות אלה.

העברת כספם של חוסכים קטנים לשוק המניות, דווקא בימים אלה, עלולה להיות טעות חמורה. זאת מאחר שהממליצים, "המקצוענים" כביכול, לא בדקו מעולם את רמת הסיכון שאותם משקיעים קטנים יכולים להרשות לעצמם.

נכון שהתשואות כיום בפקדונות שקליים או באגרות חוב ממשלתיות הן נמוכות מאד ולא אטרקטיביות. אולם הסיכון הגדול שהחוסכים הקטנים עלולים לקחת על עצמם במעבר לשוק המניות (הפסד חלק ניכר מהחסכונות שנצברו בעבודה של שנים), אינו מצדיק את הסיכוי הקטן להגדלת הרווחים בשוק המניות.

הכותבת היא ד"ר גלי אינגבר, מומחית בחשבונאות ובמימון, מרצה במחלקה למימון, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".