בימים אלו - האם לסמוך על המלצות מנהלי ההשקעות?

הבנקים ובתי ההשקעות ממליצים באחרונה לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. האם מישהו לוקח אחריות על המלצות אלה שעלולות לסכן את כספם של החוסכים מקרב הציבור הרחב?
ד"ר גלי אינגבר |

בשבועות האחרונים ממליצים הבנקים ובתי ההשקעות לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. זאת בהתבסס על ניתוחים כלכליים של אנליסטים שצופים את המשך הגאות בבורסה.

ארבע הנחות מרכזיות עומדות מאחורי תחזיות אופטימיות אלה:

א. הריבית הנמוכה במשק גורמת לכך שאין כיום אלטרנטיבות השקעה ריווחיות בפקדונות בנקאיים ובאגרות חוב.

ב. חולשת הדולר פוגעת באפיק ההשקעה שהיה בעבר מוקד משיכה להמוני המשקיעים.

ג. ההתאוששות המהירה של המשק הישראלי מגדילה את ריווחי החברות שנסחרות בבורסה.

ד. העליות הנמשכות בבורסות ארה"ב אירופה והמזרח מבטיחות את המשך הגאות גם בבורסה הישראלית.

לכאורה, יש הרבה הגיון בניתוח הכלכלי ובהנמקות הנילוות אליו. אולם כאשר בוחנים את ההמלצות של הבנקים ושל בתי ההשקעות קשה להתעלם מהעובדה שהם למעשה ממליצים לכולנו לסכן את כספנו בשוק המניות.

מחקרים שנעשו בארה"ב מצביעים על כך שבתקופות של גאות בבורסה (שווקים שוריים), הבנקים ובתי ההשקעות נוטים להמליץ לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. יתרה מכך, בתקופת גאות, 90% ויותר מהמלצות האנליסטים הן המלצות של "קנייה".

זאת ככל הנראה כתוצאה מ"תופעת העדר" שגורמת לאופטימיות יתר אצל כולם. לעומת זאת, בתקופות של שפל בבורסה (שווקים דוביים) ההמלצות הן הפוכות.

האם גם היום, כאשר מרבית מומחי שוק ההון ממליצים לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות, בגלל העדר אלטרנטיבות השקעה ראויות, אנו חווים את "תופעת העדר"? האם באמת אותם מומחים יודעים משהו על הצפוי בשוק ההון יותר מאיתנו?

למרות שכולנו יודעים שהכלכלנים, האנליסטים ומומחי שוק ההון אינם יודעים לחזות את העתיד, הרי בכל פעם שמתפרסמת תחזית של מומחה זה או אחר, כולם מתייחסים אליה כאל תורה מסיני.

די בכך שבאחד הימים הקרובים תתפרסם ידיעה על קשיים גוברים באירלנד, בעקבות חששות מפני חדלות-פרעון של המדינה, כדי שכל אותם משקיעים תמימים שייכנסו לבורסה - יפסידו חלק גדול מכספם. כך בדיוק קרה לפני כחצי שנה, כשנודע על המשבר הכלכלי ביוון. שערי המניות בבורסות העולם, כולל ישראל, ירדו בחדות. רק הודות לסיוע בסך 110 מיליארד אירו, שניתן ברגע האחרון על ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, הבורסות נרגעו ושערי המניות שבו ועלו.

המסקנה ברורה

מי שממליץ כיום לציבור הרחב להוציא כספים מפקדונות שקליים, מאגרות חוב ממשלתיות, ומהשקעות במטבע חוץ, לוקח על עצמו אחריות כבדה. איש מבין כל אותם בנקאים ו/או מומחים לשוק ההון לא לוקח בחשבון שמאות אלפי חוסכים קטנים, שצברו את כספם בעמל וביזע, עלולים להתפתות להמלצות אלה.

העברת כספם של חוסכים קטנים לשוק המניות, דווקא בימים אלה, עלולה להיות טעות חמורה. זאת מאחר שהממליצים, "המקצוענים" כביכול, לא בדקו מעולם את רמת הסיכון שאותם משקיעים קטנים יכולים להרשות לעצמם.

נכון שהתשואות כיום בפקדונות שקליים או באגרות חוב ממשלתיות הן נמוכות מאד ולא אטרקטיביות. אולם הסיכון הגדול שהחוסכים הקטנים עלולים לקחת על עצמם במעבר לשוק המניות (הפסד חלק ניכר מהחסכונות שנצברו בעבודה של שנים), אינו מצדיק את הסיכוי הקטן להגדלת הרווחים בשוק המניות.

הכותבת היא ד"ר גלי אינגבר, מומחית בחשבונאות ובמימון, מרצה במחלקה למימון, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%. 

מודיס
צילום: טוויטר

מודי'ס: הסכם השלום בעזה חיובי לישראל

בסוכנות הדירוג מודי'ס מציינים כי הסכם השלום בעזה הוא התפתחות חיובית; במשרד האוצר מרוצים: :השווקים כבר משקפים אמון בכלכלה הישראלית:

תמיר חכמוף |

חברת הדירוג מודי'ס פרסמה אמש עדכון על ישראל הכולל ניתוח כלכלי בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל לחמאס בשבוע שעבר.
בדו"ח נכתב כי ההסכם מהווה התפתחות חיובית לדירוג האשראי של ישראל (Baa1, תחזית שלילית), שכן הוא מאפשר לממשלה להפנות משאבים חזרה לכלכלה ולצמצום הגירעון. עם זאת, במודי'ס מבהירים כי השפעה ממשית על הדירוג תגיע רק אם ההסכם יישמר לאורך זמן ויעבור מעבר לשלב הראשון.

במודי'ס מזהירים כי הסיכון שההסכם יקרוס עדיין גבוה, וכי השלבים הבאים צפויים להיות קשים יותר להשגה. לפיכך, ההשפעה החיובית כעת נותרת מוגבלת. לדברי האנליסטים, רק שיפור מתמשך בביטחון האזורי, לצד שיקום כלכלי, חידוש השיט בתעלת סואץ, חזרה של תיירות וסחר, וירידה במתיחות מול איראן, יוכלו להעניק לישראל יתרונות אשראי אמיתיים בטווח הארוך.

במישור המאקרו כלכלי מעריכה מודי'ס כי הפסקת האש תתרום לצמיחה כבר השנה. התחזית לצמיחת התוצר לשנת 2025 עודכנה ל-2.5%, לעומת 2% בתחזית הקודמת, ובשנת 2026 הצמיחה צפויה להאיץ ל-4.5%. הסוכנות מציינת כי שחרור מילואימניקים חזרה לשוק העבודה וגיוס עובדים זרים שאינם פלסטינים יקטינו את המחסור בעובדים, ירסנו לחצי שכר ויאפשרו לבנק ישראל להתחיל להוריד ריבית, ככל הנראה בתחילת 2026. בתרחיש של ירידה מתמשכת בסיכונים הגיאופוליטיים, מודי'ס צופה התאוששות בתיירות ובהשקעות הזרות, מהלך שיכול לתמוך בהאצה מחודשת של הפעילות הכלכלית.

בצד התקציב, מודי'ס מעריכה כי הגירעון הממשלתי לשנת 2025 יעמוד סביב 5.2% מהתוצר, בהתאם ליעד המעודכן של הממשלה, בעיקר בשל הוצאות ביטחוניות. אם ההסכם יישמר גם בשנה הבאה, צפוי הגירעון לרדת לכ-4.2% מהתוצר, בכפוף לאישור תקציב חדש עד סוף מרץ 2026.
כישלון בהעברת התקציב עלול להוביל לאי וודאות פוליטית.

מה צריך לקרות כדי שהדירוג יעלה

מודי'ס מדגישה כי שיפור בדירוג האשראי של ישראל ייתכן רק אם יתממשו כמה תנאים: הפסקת אש יציבה ומתמשכת, שיקום הדרגתי של עזה, התקדמות משמעותית בצמצום הגירעון והחוב, חזרת היציבות הפוליטית ואמון המשקיעים, והתרחבות היצוא והתיירות. בתרחיש כזה, צופה הסוכנות כי יחס החוב לתוצר יוכל להתייצב סביב 70% ב-2026, לעומת 61% ב-2022, נתון שיחזק את הפרופיל הפיסקלי של ישראל.