בימים אלו - האם לסמוך על המלצות מנהלי ההשקעות?

הבנקים ובתי ההשקעות ממליצים באחרונה לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. האם מישהו לוקח אחריות על המלצות אלה שעלולות לסכן את כספם של החוסכים מקרב הציבור הרחב?
ד"ר גלי אינגבר |

בשבועות האחרונים ממליצים הבנקים ובתי ההשקעות לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. זאת בהתבסס על ניתוחים כלכליים של אנליסטים שצופים את המשך הגאות בבורסה.

ארבע הנחות מרכזיות עומדות מאחורי תחזיות אופטימיות אלה:

א. הריבית הנמוכה במשק גורמת לכך שאין כיום אלטרנטיבות השקעה ריווחיות בפקדונות בנקאיים ובאגרות חוב.

ב. חולשת הדולר פוגעת באפיק ההשקעה שהיה בעבר מוקד משיכה להמוני המשקיעים.

ג. ההתאוששות המהירה של המשק הישראלי מגדילה את ריווחי החברות שנסחרות בבורסה.

ד. העליות הנמשכות בבורסות ארה"ב אירופה והמזרח מבטיחות את המשך הגאות גם בבורסה הישראלית.

לכאורה, יש הרבה הגיון בניתוח הכלכלי ובהנמקות הנילוות אליו. אולם כאשר בוחנים את ההמלצות של הבנקים ושל בתי ההשקעות קשה להתעלם מהעובדה שהם למעשה ממליצים לכולנו לסכן את כספנו בשוק המניות.

מחקרים שנעשו בארה"ב מצביעים על כך שבתקופות של גאות בבורסה (שווקים שוריים), הבנקים ובתי ההשקעות נוטים להמליץ לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות. יתרה מכך, בתקופת גאות, 90% ויותר מהמלצות האנליסטים הן המלצות של "קנייה".

זאת ככל הנראה כתוצאה מ"תופעת העדר" שגורמת לאופטימיות יתר אצל כולם. לעומת זאת, בתקופות של שפל בבורסה (שווקים דוביים) ההמלצות הן הפוכות.

האם גם היום, כאשר מרבית מומחי שוק ההון ממליצים לציבור להגדיל את השקעותיו בשוק המניות, בגלל העדר אלטרנטיבות השקעה ראויות, אנו חווים את "תופעת העדר"? האם באמת אותם מומחים יודעים משהו על הצפוי בשוק ההון יותר מאיתנו?

למרות שכולנו יודעים שהכלכלנים, האנליסטים ומומחי שוק ההון אינם יודעים לחזות את העתיד, הרי בכל פעם שמתפרסמת תחזית של מומחה זה או אחר, כולם מתייחסים אליה כאל תורה מסיני.

די בכך שבאחד הימים הקרובים תתפרסם ידיעה על קשיים גוברים באירלנד, בעקבות חששות מפני חדלות-פרעון של המדינה, כדי שכל אותם משקיעים תמימים שייכנסו לבורסה - יפסידו חלק גדול מכספם. כך בדיוק קרה לפני כחצי שנה, כשנודע על המשבר הכלכלי ביוון. שערי המניות בבורסות העולם, כולל ישראל, ירדו בחדות. רק הודות לסיוע בסך 110 מיליארד אירו, שניתן ברגע האחרון על ידי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, הבורסות נרגעו ושערי המניות שבו ועלו.

המסקנה ברורה

מי שממליץ כיום לציבור הרחב להוציא כספים מפקדונות שקליים, מאגרות חוב ממשלתיות, ומהשקעות במטבע חוץ, לוקח על עצמו אחריות כבדה. איש מבין כל אותם בנקאים ו/או מומחים לשוק ההון לא לוקח בחשבון שמאות אלפי חוסכים קטנים, שצברו את כספם בעמל וביזע, עלולים להתפתות להמלצות אלה.

העברת כספם של חוסכים קטנים לשוק המניות, דווקא בימים אלה, עלולה להיות טעות חמורה. זאת מאחר שהממליצים, "המקצוענים" כביכול, לא בדקו מעולם את רמת הסיכון שאותם משקיעים קטנים יכולים להרשות לעצמם.

נכון שהתשואות כיום בפקדונות שקליים או באגרות חוב ממשלתיות הן נמוכות מאד ולא אטרקטיביות. אולם הסיכון הגדול שהחוסכים הקטנים עלולים לקחת על עצמם במעבר לשוק המניות (הפסד חלק ניכר מהחסכונות שנצברו בעבודה של שנים), אינו מצדיק את הסיכוי הקטן להגדלת הרווחים בשוק המניות.

הכותבת היא ד"ר גלי אינגבר, מומחית בחשבונאות ובמימון, מרצה במחלקה למימון, ביה"ס למינהל עסקים, המסלול האקדמי המכללה למינהל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות