אנטישמיות

רופרט מרדוק מחבר בין שמאל לאנטישמיות.

"כאשר אמריקנים חושבים על אנטישמיות, הם נוטים לחשוב על קריקטורות וולגריות ועל התקפות מהסוג שהעולם היה עד להן במחצית הראשונה של המאה ה-20", אמר מרדוק. "עתה נראה, שהזנים הרעילים ביותר של האנטישמיות נובעים מהשמאל. הגרסה החדשה הזו של אנטשימיות מסווה עצמה כחילוקי דעות לגיטימיים עם ישראל.

לאור הסחף והתהודה של דבריו של בן-דרור ימיני על גדעון לוי, מומלץ ללוי להשיב לו בעמודיו הוא.

ובינתיים, גדעון לוי - מהאידיאולוגיה של הימין נותרו רק שנאה ובוז לערבים.

רצח בחוג לספרות

דן מירון כותב מה צריך לעשות כדי להחזיר את הסטודנטים לחוג המדולדל.

וגם מנחם בן מצא לנכון להביע את דעתו, ולחלוק על ראש החוג אריאל הירשפלד.

מוסף הארץ

מדור קסם של הירשפלד.

על האהבה שאחרי האהבה.

דורון רוזנבלום על מורעלת ריאליטי.

רוברט וויאט וגלעד עצמון מנגנים ביחד כבר עשור, ועכשיו מוציאים אלבום משותף. ירון פריד ראיין.

עצמון, כידוע, החזיר את הדרכון שלו ו"כף רגלו לא תדרוך שוב בישראל, עד שזו לא תהיה שוב לפלסטין".

הכתבה לא מופיעה באתר, אבל הנה כל מיני תזכורות לדבריו של עצמון.

מנאצי גדעון לוי מוזמנים.

עד כמה הייתה רצינית ההצעה של רחבעם זאבי להקים מדינה פלסטינית בשטחי הגדה?

הכתבה המתורגמת מ-NYT, האם תינוקות בני פחות משנה מסוגלים להבחין בין טוב לרע (מ. הארץ), הופיעה בגיליון תכלת מס' 40, לפני כמה שבועות.

התגנבות יחידים

הסרט של דובר קוסאשווילי על פי הספר של יהושע קנז זוכה לשני שערים בסו"ש:

האחד בסופשבוע של מעריב, השני ב-7 לילות.

באשר לאמירה בשער העיתון שמדובר ב"ראיון נדיר" - אתמהה.

דעתו של קוסאשווילי על העשייה המקומית ידועה ונאמרה אך לפני פחות משנה.

7 לילות

על פני כפולה מופיעים ראיון ותמונת עמוד עם דוגמנית בשם אור גרוסמן (נבו זיו).

לא היכרתי אותה עד שקראתי את הראיון.

ואחרי שקראתי אותו תהיתי: למה? למה הופיעה הכתבה הזו ומה נאמר בה?

האם בגלל שהדוגמנית רתומה לסוכנות לוק?

G

כתבת שער נחמדה: ילדים מספרים על העבודה של ההורים שלהם.

זמן תל אביב

במגזין יש כתבה על סטודנטים נצחיים. האחד נצחי באמת, התחיל ללמוד ב-1987. אבל שניים נוספים ב-2006 ועוד אחת ב-2002. זה הכל? זו נקראת כתבה על "סטודנטים נצחיים"?

VTV

אמש התפרסמה באולפן שישי כתבה על בני שמונה מיידי האבנים בסילואן, שנעצרו לחקירה.

הם נעצרו, כך על פי הכתבה, ללא ליווי מבוגר ועורך דין.

תגובת המשטרה: הם נעצרו על פי דין.

איך?

אגב, זה לא קצת מוזר שמי שנשלחה לסקר את האירוע זו נעם עמית, "כתבת איכות הסביבה"? בזה מדובר פה? ב"איכות הסביבה"? כלומר כן, במובן הפילוסופי, אבל לא זה הקונקרטי.

מתן אברמוביץ' כותב בעכבר שעד לאחרונה לא הצליחה ישראל לייצא סדרות טלוויזיה לחו"ל.

מה זה "עד לאחרונה"?

כבר ב-2006 החליטה HBO להפיק גרסה אמריקאית של בטיפול.

האם צופי עבודה ערבית שינו את עמדתם בעניין הדו קיום (ואני מוסיפה: כמו שצופי בטיפול דהרו לקליניקה הקרובה?)

רוצה לומר: הסדרה שכנעה את המשוכנעים. כל השאר, עמוק בשנאה.

שי Vs שי

בעוד שי גולדן, עורך מ. הארץ ומחובר כותב במארקרוויק טור חידתי המתייחס לחרושת השמועות בעניין החיבור של המחובר והמחוברת, טור המגן על המושמעים, כותב שי להב, עורך תרבות מעריב טור שלא מבין למה להם להלין.

מחוברים מעוררת תסיסה רבתי. גם אורי רוזנווקס, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים מדבר על כך.

מוזס Vs אדלסון

על פי יואב יצחק, ארנון מוזס הורה להרים תחקיר-על על שלדון אדלסון, מקים ישראל היום.

דז'ה וו

יש כמה נושאים שסיקורם בעיתונות חוזר מדי כמה חודשים.

לא את כולם אני רואה, חלקם שקופים עבורי.

אבל הנה אחד מהם: "איך הפכה ישראל לאלופת העולם בהפריות"

והיום אפשר לראות את הכתבה בשער מעריב עסקים.

צרות בכותרות

מה זה הכותרת האובר-אמביציוזית, שלא לומר שגויה, הזו?

"טרוף טרף שנג: נמרים בסין שחטו עובד בגן חיות"

(ונמר הוא לא טיגריס).

יזהר באר, מנכ"ל קשב, כותב במוסף הארץ על כותרת שגויה:

באחד באוקטובר 2010 פורסמה כתבה שכותרתה: פרשת האונס שמטלטלת את שייח ג'ראח. כותרת זו העבירה מסר ברור לקוראים: היה אונס בשייח' ג'ראח.

אלא שכבר בכותרת המשנה הופיע מידע הסותר את הנאמר בכותרת הראשית:

אונס לא היה (כנראה), אבל פרשה יש. הבלוגוספירה הישראלית לא יודעת את נפשה.

מקריאת הטקסט אנו למדים שהתמונה... שונה בתכלית מהנאמר בכותרת הראשית: הטענות שבוצע אונס או מעשים מגונים של פלסטינים בפעילות שמאל בשכונת שייח' ג'ראח, מתבררות כשמועות לא מבוססות ותו לא. כתבי הארץ החתומים על הכתבה, שביצעו תחקיר בנושא, אף מדגישים כי הטענות על מקרה האונס אינן מגובות בעובדות:

"האם אכן מתרחשת 'מסכת מתמשכת של מעשים מגונים' בהפגנות במזרח ירושלים ובגדה המערבית? ככל שביררנו, התשובה שלילית".

בכתבה עצמה הם אף מפרטים את ממצאי אותו בירור.

כותרת, כידוע, אמורה לשקף את המידע המופיע בטקסט. לא כך היה במקרה זה. ספק אם הקוראים, המושפעים בעיקר מהכותרות הראשיות, כפי שמראים מחקרים רבים, ישימו לב לסתירות המהותיות שבין הכותרת הראשית לטקסט.

... כותרת בנוסח זה פורסמה ככותרת ראשית גם בעמוד הבית באתר... עם זאת, מאוחר יותר שונה ניסוח הכותרת: פרשת האונס שלא היה מטלטלת את שייח' ג'ראח. שינוי זה, המתאים יותר לתוכן הכתבה, הוא מבורך אך נעשה מאוחר מדי, ולאחר שהכתבה כבר לא הופיעה ככותרת הראשית באתר".

פרסים

באר חזר הלילה ממונקו, אחרי שקיבל מידי הנסיך אלברט השני את פרס העיתונות של אנה לינד לים התיכון. בתחרות גבר על עיתונאיות מירדן ומיוון שהגיעו לגמר אף הן.

הפרס ניתן עבור הרשימה הזו, העיר והכלבים שפורסמה בהפינגטון פוסט.

והנה הטקסט בעברית, בבלוג של באר בקפה.

הרשימה עוסקת בירושלים והסכסוך באמצעות ניתוח שורה של ציורי קיר ענקיים המתפרשים בין חומות העיר העתיקה ושכונת סילואן שממזרח להן.

קרן אנה לינד, שמרכזה באלכסנדריה, פועלת מטעם 43 מדינות באירופה ובאגן הים התיכון ומטרתה להגביר את הדיאלוג ואת שיתוף הפעולה התרבותי במרחב.

מימין, דליה זיאדה הזוכה המצריה, במרכז נסיך מונקו ומשמאל באר.

לשבור את המקלדת

"אותו אבא ממשיך לטפח את חרדת הנטישה כשהמודוס אופרנדי שלו בכל עת שעולה ניחוח של עימות באפו הוא לקום וללכת".

יש עוד לפחות שלוש דרכים שונות לכתוב את המשפט הזה בפשטות.

לחם עבודה

תמיר האס על מעבר עיתונאים בין יקומים.

כמה הערות: ראשית, עוד לא שמעתי שמישהו פוטר רק כי שקל לעבור למקום אחר.

שנית, אם כבר כותבים על תופעת המעבר, צריך בהחלט לעשות תחקיר, מי עבר לאיפה, ולא לזרוק את זה לחלל כדי שמישהו יעשה עבורך את העבודה.

וכן, זו בעיה, מתי צריך להפסיקלסקר את המותג/הגוף שיש לך מגעים אחרים איתו, ומה עושים במקרה שהמגעים נכשלים.

מסביב לעולם

בועז ארד מביא תמונות מצפון קוריאה.

הלך לעולמו

העיתונאי יורם המזרחי, מלך הצפון.

תזכורת

עדכונים במייל? יש ויש. למעלה מימין.

בלוגלנד

תזכורת: תאגיד הספורט המצטיין.

debuzzer

דימי ריידר ב-972+ על אתר השואה הפלסטינית. אה?

זהר כוכבי על ביקור בשדה התעופה ועל יופי.

אורי קציר, להלן אפלטון, חוגג שש.

פר-סו-מות

בפרסומת המשתרעת על פני עמוד מציע ידיעות להגיע למרכז המבקרים שלו, "להציץ את מאחורי הקלעים של העיתון, לגלות את סודות העשייה העיתונאית, לסייר בבית הדפוס המשוכלל שלנו ולהתנסות בחוויה אישית בדסק החדשות שלנו!"

מח' הגהה

לא נעים לצחוק, בגלל המנוח. אבל זה עדיין מצחיק.

ומשונה. מאוד.

לפני פיזור

לפני די הרבה זמן הבאתי את הסרטון הזה:

Story of Stuff, Full Version; How Things Work, About Stuff

לפני איקס זמן מישהו ביקש אותו ממני שוב ולא מצאתי. אבל עכשיו - כן.

אל תאבדו אותו.

סלמאת סלמאתיים, להתראות בשני, בעזרת השם והשמיים.