אצבעות שחורות 15.10.10
אנטישמיות
רופרט מרדוק מחבר בין 
"כאשר אמריקנים חושבים על אנטישמיות, הם נוטים לחשוב על קריקטורות וולגריות ועל התקפות מהסוג שהעולם היה עד להן במחצית הראשונה של המאה ה-20", אמר מרדוק. "עתה נראה, שהזנים הרעילים ביותר של האנטישמיות נובעים מהשמאל. הגרסה החדשה הזו של אנטשימיות מסווה עצמה כחילוקי דעות לגיטימיים עם ישראל.
לאור הסחף והתהודה של 
ובינתיים, גדעון לוי - מהאידיאולוגיה של הימין נותרו רק 
רצח בחוג לספרות
דן מירון כותב מה צריך לעשות כדי 
וגם מנחם בן מצא לנכון להביע את דעתו, 
מוסף הארץ
מדור 
על האהבה שאחרי האהבה.
דורון רוזנבלום על 
רוברט וויאט וגלעד עצמון מנגנים ביחד כבר עשור, ועכשיו מוציאים אלבום משותף. ירון פריד ראיין.
עצמון, כידוע, החזיר את הדרכון שלו ו"כף רגלו לא תדרוך שוב בישראל, עד שזו לא תהיה שוב לפלסטין".
הכתבה לא מופיעה באתר, אבל הנה כל 
מנאצי גדעון לוי מוזמנים.
עד כמה הייתה רצינית ההצעה של 
הכתבה המתורגמת מ-NYT, האם תינוקות בני פחות משנה מסוגלים להבחין בין 
התגנבות יחידים
הסרט של דובר קוסאשווילי על פי הספר של יהושע קנז זוכה לשני שערים בסו"ש:
האחד ב
באשר לאמירה בשער העיתון שמדובר ב"ראיון נדיר" - אתמהה.
דעתו של קוסאשווילי על העשייה המקומית ידועה ו
7 לילות
על פני כפולה מופיעים ראיון ותמונת עמוד עם דוגמנית בשם אור גרוסמן (נבו זיו).
לא היכרתי אותה עד שקראתי את הראיון.
ואחרי שקראתי אותו תהיתי: למה? למה הופיעה הכתבה הזו ומה נאמר בה?
האם בגלל שהדוגמנית רתומה לסוכנות 
G
כתבת שער נחמדה: ילדים מספרים על ה
זמן תל אביב
במגזין יש כתבה על סטודנטים נצחיים. האחד נצחי באמת, התחיל ללמוד ב-1987. אבל שניים נוספים ב-2006 ועוד אחת ב-2002. זה הכל? זו נקראת כתבה על "סטודנטים נצחיים"?
VTV
אמש התפרסמה באולפן שישי כתבה על 
הם נעצרו, כך על פי הכתבה, ללא ליווי מבוגר ועורך דין.
תגובת המשטרה: הם נעצרו על פי דין.
איך?
אגב, זה לא קצת מוזר שמי שנשלחה לסקר את האירוע זו נעם עמית, "כתבת איכות הסביבה"? בזה מדובר פה? ב"איכות הסביבה"? כלומר כן, במובן הפילוסופי, אבל לא זה הקונקרטי.
מתן אברמוביץ' כותב בעכבר שעד לאחרונה לא הצליחה ישראל לייצא סדרות טלוויזיה לחו"ל.
מה זה "
כבר ב-2006 החליטה HBO להפיק גרסה אמריקאית של בטיפול.
האם צופי עבודה ערבית שינו את עמדתם בעניין ה
רוצה לומר: הסדרה שכנעה את המשוכנעים. כל השאר, עמוק בשנאה.
שי Vs שי
בעוד שי גולדן, עורך מ. הארץ ומחובר כותב במארקרוויק טור חידתי המתייחס לחרושת השמועות בעניין החיבור של המחובר והמחוברת, טור המגן על המושמעים, כותב שי להב, עורך תרבות מעריב טור שלא מבין למה להם 
מחוברים מעוררת תסיסה רבתי. גם אורי רוזנווקס, יו"ר פורום היוצרים הדוקומנטריים 
מוזס Vs אדלסון
על פי 
דז'ה וו
יש כמה נושאים שסיקורם בעיתונות חוזר מדי כמה חודשים.
לא את כולם אני רואה, חלקם שקופים עבורי.
אבל הנה אחד מהם: "איך הפכה ישראל לאלופת העולם בהפריות"
והיום אפשר לראות את הכתבה בשער מעריב עסקים.
צרות בכותרות
מה זה הכותרת האובר-אמביציוזית, שלא לומר שגויה, הזו?
"טרוף טרף שנג: נמרים בסין 
(ונמר הוא לא טיגריס).
יזהר באר, מנכ"ל קשב, כותב במוסף הארץ על כותרת שגויה:
באחד באוקטובר 2010 פורסמה כתבה שכותרתה: פרשת האונס שמטלטלת את שייח ג'ראח. כותרת זו העבירה מסר ברור לקוראים: היה אונס בשייח' ג'ראח.
אלא שכבר בכותרת המשנה הופיע מידע הסותר את הנאמר בכותרת הראשית:
אונס לא היה (כנראה), אבל פרשה יש. הבלוגוספירה הישראלית לא יודעת את נפשה.
מקריאת הטקסט אנו למדים שהתמונה... שונה בתכלית מהנאמר בכותרת הראשית: הטענות שבוצע אונס או מעשים מגונים של פלסטינים בפעילות שמאל בשכונת שייח' ג'ראח, מתבררות כשמועות לא מבוססות ותו לא. כתבי הארץ החתומים על הכתבה, שביצעו תחקיר בנושא, אף מדגישים כי הטענות על מקרה האונס אינן מגובות בעובדות:
"האם אכן מתרחשת 'מסכת מתמשכת של מעשים מגונים' בהפגנות במזרח ירושלים ובגדה המערבית? ככל שביררנו, התשובה שלילית".
בכתבה עצמה הם אף מפרטים את ממצאי אותו בירור.
כותרת, כידוע, אמורה לשקף את המידע המופיע בטקסט. לא כך היה במקרה זה. ספק אם הקוראים, המושפעים בעיקר מהכותרות הראשיות, כפי שמראים מחקרים רבים, ישימו לב לסתירות המהותיות שבין הכותרת הראשית לטקסט.
... כותרת בנוסח זה פורסמה ככותרת ראשית גם בעמוד הבית באתר... עם זאת, מאוחר יותר שונה ניסוח הכותרת: פרשת האונס שלא היה מטלטלת את שייח' ג'ראח. שינוי זה, המתאים יותר לתוכן הכתבה, הוא מבורך אך נעשה מאוחר מדי, ולאחר שהכתבה כבר לא הופיעה ככותרת הראשית באתר".
פרסים
באר חזר הלילה ממונקו, אחרי שקיבל מידי הנסיך אלברט השני את פרס העיתונות של אנה לינד לים התיכון. בתחרות גבר על עיתונאיות מירדן ומיוון שהגיעו לגמר אף הן.
הפרס ניתן עבור הרשימה הזו, 
והנה הטקסט בעברית, בבלוג של 
הרשימה עוסקת בירושלים והסכסוך באמצעות ניתוח שורה של ציורי קיר ענקיים המתפרשים בין חומות העיר העתיקה ושכונת סילואן שממזרח להן.
קרן אנה לינד, שמרכזה באלכסנדריה, פועלת מטעם 43 מדינות באירופה ובאגן הים התיכון ומטרתה להגביר את הדיאלוג ואת שיתוף הפעולה התרבותי במרחב.
מימין, דליה זיאדה הזוכה המצריה, במרכז נסיך מונקו ומשמאל באר.
לשבור את המקלדת
"אותו אבא ממשיך לטפח את חרדת הנטישה כשה
יש עוד לפחות שלוש דרכים שונות לכתוב את המשפט הזה בפשטות.
לחם עבודה
תמיר האס על מעבר 
כמה הערות: ראשית, עוד לא שמעתי שמישהו פוטר רק כי שקל לעבור למקום אחר.
שנית, אם כבר כותבים על תופעת המעבר, צריך בהחלט לעשות תחקיר, מי עבר לאיפה, ולא לזרוק את זה לחלל כדי שמישהו יעשה עבורך את העבודה.
וכן, זו בעיה, מתי צריך להפסיקלסקר את המותג/הגוף שיש לך מגעים אחרים איתו, ומה עושים במקרה שהמגעים נכשלים.
מסביב לעולם
בועז ארד מביא 
הלך לעולמו
העיתונאי יורם המזרחי, 
תזכורת
עדכונים במייל? יש ויש. למעלה מימין.
בלוגלנד
תזכורת: תאגיד הספורט המצטיין.
דימי ריידר ב-972+ על אתר ה
זהר כוכבי על ביקור 
אורי קציר, להלן אפלטון, חוגג 
פר-סו-מות
בפרסומת המשתרעת על פני עמוד מציע ידיעות להגיע למרכז המבקרים שלו, "להציץ את מאחורי הקלעים של העיתון, לגלות את סודות העשייה העיתונאית, לסייר בבית הדפוס המשוכלל שלנו ולהתנסות בחוויה אישית בדסק החדשות שלנו!"
מח' הגהה
לא נעים לצחוק, בגלל המנוח. אבל זה עדיין מצחיק.
ומשונה. מאוד.
לפני פיזור
לפני די הרבה זמן הבאתי את הסרטון הזה:
Story of Stuff, Full Version; How Things Work, About Stuff
לפני איקס זמן מישהו ביקש אותו ממני שוב ולא מצאתי. אבל עכשיו - כן.
אל תאבדו אותו.
סלמאת סלמאתיים, להתראות בשני, בעזרת השם והשמיים.
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

