כתבת סוררת: ביקשה מהיחצנים עוד ועוד מוצרים לבדיקה עד שפוטרה, ושוב פוטרה
כתבת מגזין 'קוסמופוליטן ישראל' פוטרה לפני כמה שבועות בשל בעיית אמינות. זמן קצר לאחר מכן עברה לוואלה אך תקופת הניסיון שלה באתר הסתיימה מהר מהצפוי. לאייס נודע כי הסיבה לפיטורים בהחלט לא שגרתית - תלונות שהגיעו מאנשי יח"צ לגבי התנהלותה.
העיתונאית (שמה שמור במערכת, א"ב) סיקרה בחודשים האחרונים את תחום הלייף-סטייל במגזין 'קוסמופוליטן'. במהלך עבודתה שם התקבלו במערכת המגזין תלונות על כך שביקשה ממשרדי יח"צ, שהעבירו מוצרים לבדיקה עבור הפקות המגזין, שישלחו את אותם מוצרים פעם נוספת.
במקביל להחלטה לסיים את ההתקשרות עם אותה כתבת, ולאחר קבלת התלונות בניסיון 'לצמצם נזקים', פנתה עורכת המשנה של 'קוסמופוליטן', מעין וינטר, במייל למשרדי היח"צ, מייל שהגיע לידי אייס. במייל ביקשה וינטר מאנשי היח"צ למען את המוצרים "עבור רינת זיו, העורכת הראשית של העיתון. כל המוצרים מגיעים אליה".
עם סיום עבודתה בקוסמופוליטן, עברה הכתבת לכתוב בערוץ האופנה של וואלה. לדברי גורמים בתעשייה, הכתבת המשיכה לפעול באותה צורה ואף הגדילה לעשות והתחזתה לכתבת באתר ifeel, כאשר פנתה ליחצנים וביקשה מהם לשלוח מוצרים נוספים עבור הפקות שונות שבדתה לכאורה. באחד ממשרד היח"צ הוסיפו כי היו מספר מקרים בהם ביקשה הכתבת שישלחו לה את אותו המוצר פעמיים.
בפנייתה למשרדי יח"צ העוסקים בשיווק מוצרי לייף סטייל ואופנה, כתבה: "בנוסף לכתיבתי בוואלה התחלתי לכתוב עבור ifeel. הנושאים שאני כותבת עליהם כרגע הם: איפור מעושן - איך עושים את זה כולל הנחיות ממאפרות. לכל גיל תרגיל- 20-30/30-40/40-50 מה הניקוי המומלץ? הלחות הנכונה ודישון העור בהתאם לכל עשור. קרמים במחירים מופקעים - האם המחיר הוא מדד לאיכות? הרעיון הוא קרמים יקרים מול קרמים במחירים סבירים - ניסיון אישי - הבטחה מול תוצאה".
משרדי היח"צ החלו לחשוד כשהכתבת ממשיכה לבקש עוד ועוד מוצרים עד שלבסוף, פנו אל עורכת וואלה אופנה, אדר ריכטר, ו'פוצצו' את העניין. בעקבות כך החליטו בוואלה לסיים את הקשר עמה.
תגובות
תגובת רינת זיו, עורכת מגזין קוסמופוליטן: "הכתבת עבדה אצלנו תקופה קצרה ופוטרה לאחר שהתגלו אי סדרים בעבודתה, בעיקר מול היחצנים".
מוואלה נמסר: "הכתבת הייתה במערכת לתקופת ניסיון קצרה ואינה כותבת אצלנו יותר".
מאתר ifeel נמסר: "הכתבת פנתה לפני כשבועיים לעורכת אתר ifeel, עדי ספקטור, והציעה עצמה ככותבת. בכך הסתיים הקשר בינה לבין האתר. למען הסר ספק - הכתבת אינה מועסקת ולא הועסקה על ידי אתר ifeel ככותבת, לא נחתם בינה ובינינו כל הסכם בכתב או בעל פה ואין לנו כל קשר אליה. כמתחייב באתר לייף-סטייל מוביל, אנו בוחרים את הכותבים באתר ifeel בקפידה ורואים בחומרה את הניסיון להתחזות לכתבת מקבוצת מוטו תקשורת המונים".
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

עפר קליין: ייתכן שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג
על פי עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: "פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. אם השיפור יימשך, אנו רואים אפשרות שבתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מהדירוג"
פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה וכיום היא קרובה לרמה שנרשמה ערב המלחמה. למרות זאת, חברות הדירוג נוקטות גישה זהירה ורחוקות עדיין מלשנות את דירוג האשראי הרשמי. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בשווקים הפיננסיים. אחד המדדים המרכזיים לכך הוא ה-CDS על אג"ח ממשלת ישראל, כלי פיננסי המשמש כמעין ביטוח שרוכשים משקיעים מפני מצב שבו המדינה לא תעמוד בהתחייבויותיה אשר נמצא כיום קרוב מאוד לרמתו ערב המלחמה. הירידה בפרמיית הסיכון באה לידי ביטוי גם במדדים נוספים, כגון הפער בין תשואות אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, התחזקות השקל ועוד. משמעות הדבר היא שבפועל, המשקיעים שיפרו את "דירוג האשראי" של ישראל, גם אם הדירוג הרשמי של סוכנויות הדירוג נותר ללא שינוי.
חברת הדירוג Moody’s הייתה הראשונה להתייחס להתפתחויות האחרונות. היא ציינה לחיוב את החוסן הכלכלי והפיננסי של ישראל, אך הותירה את הדירוג על Baa1 עם אופק שלילי, דירוג שלדעתנו נמוך מדי. אם לא תתרחש חזרה ללחימה בעצימות גבוהה (תרחיש שסיכויו נמוכים אך קיימים), אנו מעריכים כי בתחילת 2026 רוב סוכנויות הדירוג יסירו את האופק השלילי מדירוג האשראי של ישראל.
הכנסות המדינה ממסים בספטמבר היו גבוהות מהצפוי, אם כי נמוכות ביחס לחודשים הקודמים. ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה, והגירעון יציב ברמה של 4.7% מהתוצר, עם צפי לעלייה מסוימת עד סוף השנה.
בספטמבר עמדו הכנסות המדינה ממסים על כ-43 מיליארד ₪ (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), גבוה מהציפיות. מדובר בעלייה של כ‑10% לעומת ספטמבר אשתקד, בהובלת המיסים הישירים, בעוד המיסים העקיפים עלו בקצב מתון יותר, בין היתר בשל מיעוט ימי עסקים. למרות הנתון המעודד יש לציין כי הגידול בהכנסות נמוך ביחס לחודשים הקודמים. מנגד, ההוצאה הממשלתית נותרה גבוהה ועמדה על כ-55 מיליארד ₪, בדומה לממוצע של חצי השנה האחרונה. כתוצאה מכך הגירעון נותר יציב ברמה של 4.7% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים. להערכתנו, למרות סיום הלחימה, הגירעון צפוי לעלות במתינות ברבעון האחרון של השנה ולהתכנס סביב היעד (שעודכן למעלה) כ-5.2%.
- בהראל צופים הפחתת ריבית בספטמבר: "השקל מתחזק, האינפלציה נרגעת"
- "שיעור האבטלה ירד לשפל באוגוסט, אבל הוא לא משקף את התמונה המלאה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעולם
קרן המטבע צופה צמיחה מעט גבוהה יותר השנה והאטה מזערית בשנים הבאות, תוך שהיא מדגישה את הסיכונים לתחזית בשל מדיניות המכסים של ארה"ב, ומתריעה מפני אינפלציה גבוהה וחוב ציבורי גבוה.