תכלה שנה וקללותיה - המאכזבות הגדולות של שנת 2010
מתחילת השנה רשם מדד ת"א 25 תשואה של 2.4% ואילו מדד ת"א 100 רשם תשואה של 1.8%. לא במפתיע, המניות אשר הובילו את המדד לאורך כל השנה הינן מניות האנרגיה כדוגמת ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ורציו.
מנגד, קיימות מספר מניות אשר רשמו תשואות שליליות דו ספרתיות אשר הכבידו על המדדים המובילים לאורך כל השנה.
נדל"ן
3 מתוך 4 המניות בעלות התשואה השלילית הגבוהה ביותר הינן מניות הפועלות בענף הנדל"ן. כמובן שלא מפתיע למצוא את אפריקה ואת דלק נדל"ן בין מניות אלו, אליהן הצטרפה גם אלביט הדמיה. כידוע, עיקר פעילותן של חברות אלו הוא בתחום הנדל"ן מחוץ לתחומי ישראל, בניגוד אליהן חברות הנדל"ן בישראל רשמו ברובן תשואות חיוביות מתחילת השנה.
להערכתנו מצד אחד חברות הנדל"ן הפועלות בישראל מתקרבות למיצוי הפוטנציאל כאשר שיעורי ההיוון נמוכים ולא משאירים מקום לאפ-סייד גדול ומצד שני הסיכון בפעילות נדלנית בחו"ל עדיין נמצאת בקטגורית סיכון גבוהה. על סמך אינדיקציות חיוביות משווקי העולם בתקופה האחרונה אנו ממליצים להגדיל את משקלן של חברות הנדל"ן הזרות בתיק ההשקעות.
חברות נוספות:
אלביט מערכות
חברת אלביט מערכות ירדה ב כ-20% מתחילת השנה בגלל שני גורמים מרכזיים:
1. לחץ בינלאומי- משבר היחסים עם טורקיה ושמועות מצד גורמים בינלאומיים לגבי מכירת האחזקות בשל הזהות הישראלית של החברה.
2. תוצאות חלשות - בשני הרבעונים הראשונים של השנה רושמת החברה צמיחה שלילית כשברבעון השני מגיעה הירידה בהכנסות ל כ-17% ביחס לרבעון המקביל, תופעה לא שכיחה אליה לא רגילים המשקיעים בחברה.
למרות המומנטום השלילי ניתן לראות כי צבר ההזמנות ברבעון האחרון הגיע לשיא של כ-5.3 מיליארד דולר ולכן אנו רואים בירידה בהכנסות תופעה זמנית בלבד. באשר ללחץ מצד גורמים בינלאומיים אנו רואים במכירות שנעשות לא על בסיס כלכלי כהזדמנות רכישה, בעוד את מניית אלביט קל יחסית להחרים בשל הציוד אותו מוכרת החברה.
קשה יותר להחרים אותה בעיקר בזכות המובילות הטכנולוגית (כפועל יוצא של השקעה גדולה במו"פ) והעובדה שלחברה שיתופי פעולה רבים בפרויקטים גדולים כגון מטוס ה F-35 וכדומה. אנו סבורים כי חברת אלביט תמשיך באסטרטגיה של רכישות ותציג שיפור בתוצאות בהמשך השנה.
מכתשים אגן
מניית מכתשים אגן ירדה בשיעור של 26% מתחילת השנה. אין ספק כי המשקיעים בחברה בשנים האחרונות מאוכזבים ודורשים שינוי. לפני מספר חודשים הודיעה החברה על רכישה של חברת אלבאו שהייתה צפויה לחזק את מעמדה של מכתשים בתור השחקן הגנרי הגדול ביותר בשוק ולתת לה פלטפורמה לייצור הגלליפוסט שהינו קוטל העשבים הנמכר ביותר בעולם.
נראה כי לגורמים בשוק היו דעות חלוקות בקשר לרכישה זו, אולם לפחות ראינו קצת יוזמה מצד החברה וניסיון להרחיב משמעותית את הפעילות.
לאחרונה הודיעה החברה על ביטול העסקה וכעת השוק שוב עומד בציפייה לקראת רכישה אחרת.
אנו סבורים כי התמחור של מנית מכתשים אגן הינו אטרקטיבי כאשר אינדיקציה למחיר יעד ניתן לקבל גם מהצעת הרכש אותה ביצעה כור לפני כשנה במחיר של 18 שקלים.
תוצאות החברה נמצאות במגמת שיפור ביחס לשנה הקודמת שהייתה מהחלשות ביותר של החברה וניתן לזהות אינדיקציות חיוביות, בעיקר מצד השווקים במזרח לגידול בביקושים ועליית מחירים. אנו סבורים כי דרוש שינוי בהתנהלות החברה ובאסטרטגית הצמיחה בעתיד הקרוב בכדי לתת לחברה את הסטרטר הדרוש לסגירת הדיסקאונט.
אביחי ברכה הוא מנהל מחלקת מחקר ברמקו בית השקעות
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
