תכלה שנה וקללותיה - המאכזבות הגדולות של שנת 2010

למרות הטלטלות הרבות בשוק ההון השנה, שנת 2010 עד כה היא שנה בה רשמו המדדים המובילים תשואת חיוביות נמוכות
אביחי ברכה |

מתחילת השנה רשם מדד ת"א 25 תשואה של 2.4% ואילו מדד ת"א 100 רשם תשואה של 1.8%. לא במפתיע, המניות אשר הובילו את המדד לאורך כל השנה הינן מניות האנרגיה כדוגמת ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ורציו.

מנגד, קיימות מספר מניות אשר רשמו תשואות שליליות דו ספרתיות אשר הכבידו על המדדים המובילים לאורך כל השנה.

נדל"ן

3 מתוך 4 המניות בעלות התשואה השלילית הגבוהה ביותר הינן מניות הפועלות בענף הנדל"ן. כמובן שלא מפתיע למצוא את אפריקה ואת דלק נדל"ן בין מניות אלו, אליהן הצטרפה גם אלביט הדמיה. כידוע, עיקר פעילותן של חברות אלו הוא בתחום הנדל"ן מחוץ לתחומי ישראל, בניגוד אליהן חברות הנדל"ן בישראל רשמו ברובן תשואות חיוביות מתחילת השנה.

להערכתנו מצד אחד חברות הנדל"ן הפועלות בישראל מתקרבות למיצוי הפוטנציאל כאשר שיעורי ההיוון נמוכים ולא משאירים מקום לאפ-סייד גדול ומצד שני הסיכון בפעילות נדלנית בחו"ל עדיין נמצאת בקטגורית סיכון גבוהה. על סמך אינדיקציות חיוביות משווקי העולם בתקופה האחרונה אנו ממליצים להגדיל את משקלן של חברות הנדל"ן הזרות בתיק ההשקעות.

חברות נוספות:

אלביט מערכות

חברת אלביט מערכות ירדה ב כ-20% מתחילת השנה בגלל שני גורמים מרכזיים:

1. לחץ בינלאומי- משבר היחסים עם טורקיה ושמועות מצד גורמים בינלאומיים לגבי מכירת האחזקות בשל הזהות הישראלית של החברה.

2. תוצאות חלשות - בשני הרבעונים הראשונים של השנה רושמת החברה צמיחה שלילית כשברבעון השני מגיעה הירידה בהכנסות ל כ-17% ביחס לרבעון המקביל, תופעה לא שכיחה אליה לא רגילים המשקיעים בחברה.

למרות המומנטום השלילי ניתן לראות כי צבר ההזמנות ברבעון האחרון הגיע לשיא של כ-5.3 מיליארד דולר ולכן אנו רואים בירידה בהכנסות תופעה זמנית בלבד. באשר ללחץ מצד גורמים בינלאומיים אנו רואים במכירות שנעשות לא על בסיס כלכלי כהזדמנות רכישה, בעוד את מניית אלביט קל יחסית להחרים בשל הציוד אותו מוכרת החברה.

קשה יותר להחרים אותה בעיקר בזכות המובילות הטכנולוגית (כפועל יוצא של השקעה גדולה במו"פ) והעובדה שלחברה שיתופי פעולה רבים בפרויקטים גדולים כגון מטוס ה F-35 וכדומה. אנו סבורים כי חברת אלביט תמשיך באסטרטגיה של רכישות ותציג שיפור בתוצאות בהמשך השנה.

מכתשים אגן

מניית מכתשים אגן ירדה בשיעור של 26% מתחילת השנה. אין ספק כי המשקיעים בחברה בשנים האחרונות מאוכזבים ודורשים שינוי. לפני מספר חודשים הודיעה החברה על רכישה של חברת אלבאו שהייתה צפויה לחזק את מעמדה של מכתשים בתור השחקן הגנרי הגדול ביותר בשוק ולתת לה פלטפורמה לייצור הגלליפוסט שהינו קוטל העשבים הנמכר ביותר בעולם.

נראה כי לגורמים בשוק היו דעות חלוקות בקשר לרכישה זו, אולם לפחות ראינו קצת יוזמה מצד החברה וניסיון להרחיב משמעותית את הפעילות.

לאחרונה הודיעה החברה על ביטול העסקה וכעת השוק שוב עומד בציפייה לקראת רכישה אחרת.

אנו סבורים כי התמחור של מנית מכתשים אגן הינו אטרקטיבי כאשר אינדיקציה למחיר יעד ניתן לקבל גם מהצעת הרכש אותה ביצעה כור לפני כשנה במחיר של 18 שקלים.

תוצאות החברה נמצאות במגמת שיפור ביחס לשנה הקודמת שהייתה מהחלשות ביותר של החברה וניתן לזהות אינדיקציות חיוביות, בעיקר מצד השווקים במזרח לגידול בביקושים ועליית מחירים. אנו סבורים כי דרוש שינוי בהתנהלות החברה ובאסטרטגית הצמיחה בעתיד הקרוב בכדי לתת לחברה את הסטרטר הדרוש לסגירת הדיסקאונט.

אביחי ברכה הוא מנהל מחלקת מחקר ברמקו בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".