תכלה שנה וקללותיה - המאכזבות הגדולות של שנת 2010
מתחילת השנה רשם מדד ת"א 25 תשואה של 2.4% ואילו מדד ת"א 100 רשם תשואה של 1.8%. לא במפתיע, המניות אשר הובילו את המדד לאורך כל השנה הינן מניות האנרגיה כדוגמת ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ורציו.
מנגד, קיימות מספר מניות אשר רשמו תשואות שליליות דו ספרתיות אשר הכבידו על המדדים המובילים לאורך כל השנה.
נדל"ן
3 מתוך 4 המניות בעלות התשואה השלילית הגבוהה ביותר הינן מניות הפועלות בענף הנדל"ן. כמובן שלא מפתיע למצוא את אפריקה ואת דלק נדל"ן בין מניות אלו, אליהן הצטרפה גם אלביט הדמיה. כידוע, עיקר פעילותן של חברות אלו הוא בתחום הנדל"ן מחוץ לתחומי ישראל, בניגוד אליהן חברות הנדל"ן בישראל רשמו ברובן תשואות חיוביות מתחילת השנה.
להערכתנו מצד אחד חברות הנדל"ן הפועלות בישראל מתקרבות למיצוי הפוטנציאל כאשר שיעורי ההיוון נמוכים ולא משאירים מקום לאפ-סייד גדול ומצד שני הסיכון בפעילות נדלנית בחו"ל עדיין נמצאת בקטגורית סיכון גבוהה. על סמך אינדיקציות חיוביות משווקי העולם בתקופה האחרונה אנו ממליצים להגדיל את משקלן של חברות הנדל"ן הזרות בתיק ההשקעות.
חברות נוספות:
אלביט מערכות
חברת אלביט מערכות ירדה ב כ-20% מתחילת השנה בגלל שני גורמים מרכזיים:
1. לחץ בינלאומי- משבר היחסים עם טורקיה ושמועות מצד גורמים בינלאומיים לגבי מכירת האחזקות בשל הזהות הישראלית של החברה.
2. תוצאות חלשות - בשני הרבעונים הראשונים של השנה רושמת החברה צמיחה שלילית כשברבעון השני מגיעה הירידה בהכנסות ל כ-17% ביחס לרבעון המקביל, תופעה לא שכיחה אליה לא רגילים המשקיעים בחברה.
למרות המומנטום השלילי ניתן לראות כי צבר ההזמנות ברבעון האחרון הגיע לשיא של כ-5.3 מיליארד דולר ולכן אנו רואים בירידה בהכנסות תופעה זמנית בלבד. באשר ללחץ מצד גורמים בינלאומיים אנו רואים במכירות שנעשות לא על בסיס כלכלי כהזדמנות רכישה, בעוד את מניית אלביט קל יחסית להחרים בשל הציוד אותו מוכרת החברה.
קשה יותר להחרים אותה בעיקר בזכות המובילות הטכנולוגית (כפועל יוצא של השקעה גדולה במו"פ) והעובדה שלחברה שיתופי פעולה רבים בפרויקטים גדולים כגון מטוס ה F-35 וכדומה. אנו סבורים כי חברת אלביט תמשיך באסטרטגיה של רכישות ותציג שיפור בתוצאות בהמשך השנה.
מכתשים אגן
מניית מכתשים אגן ירדה בשיעור של 26% מתחילת השנה. אין ספק כי המשקיעים בחברה בשנים האחרונות מאוכזבים ודורשים שינוי. לפני מספר חודשים הודיעה החברה על רכישה של חברת אלבאו שהייתה צפויה לחזק את מעמדה של מכתשים בתור השחקן הגנרי הגדול ביותר בשוק ולתת לה פלטפורמה לייצור הגלליפוסט שהינו קוטל העשבים הנמכר ביותר בעולם.
נראה כי לגורמים בשוק היו דעות חלוקות בקשר לרכישה זו, אולם לפחות ראינו קצת יוזמה מצד החברה וניסיון להרחיב משמעותית את הפעילות.
לאחרונה הודיעה החברה על ביטול העסקה וכעת השוק שוב עומד בציפייה לקראת רכישה אחרת.
אנו סבורים כי התמחור של מנית מכתשים אגן הינו אטרקטיבי כאשר אינדיקציה למחיר יעד ניתן לקבל גם מהצעת הרכש אותה ביצעה כור לפני כשנה במחיר של 18 שקלים.
תוצאות החברה נמצאות במגמת שיפור ביחס לשנה הקודמת שהייתה מהחלשות ביותר של החברה וניתן לזהות אינדיקציות חיוביות, בעיקר מצד השווקים במזרח לגידול בביקושים ועליית מחירים. אנו סבורים כי דרוש שינוי בהתנהלות החברה ובאסטרטגית הצמיחה בעתיד הקרוב בכדי לתת לחברה את הסטרטר הדרוש לסגירת הדיסקאונט.
אביחי ברכה הוא מנהל מחלקת מחקר ברמקו בית השקעות
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- מחירי התרופות להרזיה בארה"ב ירדו ב-70% ועדיין הן פי 3 ממחירם בארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
