תכלה שנה וקללותיה - המאכזבות הגדולות של שנת 2010
מתחילת השנה רשם מדד ת"א 25 תשואה של 2.4% ואילו מדד ת"א 100 רשם תשואה של 1.8%. לא במפתיע, המניות אשר הובילו את המדד לאורך כל השנה הינן מניות האנרגיה כדוגמת ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ורציו.
מנגד, קיימות מספר מניות אשר רשמו תשואות שליליות דו ספרתיות אשר הכבידו על המדדים המובילים לאורך כל השנה.
נדל"ן
3 מתוך 4 המניות בעלות התשואה השלילית הגבוהה ביותר הינן מניות הפועלות בענף הנדל"ן. כמובן שלא מפתיע למצוא את אפריקה ואת דלק נדל"ן בין מניות אלו, אליהן הצטרפה גם אלביט הדמיה. כידוע, עיקר פעילותן של חברות אלו הוא בתחום הנדל"ן מחוץ לתחומי ישראל, בניגוד אליהן חברות הנדל"ן בישראל רשמו ברובן תשואות חיוביות מתחילת השנה.
להערכתנו מצד אחד חברות הנדל"ן הפועלות בישראל מתקרבות למיצוי הפוטנציאל כאשר שיעורי ההיוון נמוכים ולא משאירים מקום לאפ-סייד גדול ומצד שני הסיכון בפעילות נדלנית בחו"ל עדיין נמצאת בקטגורית סיכון גבוהה. על סמך אינדיקציות חיוביות משווקי העולם בתקופה האחרונה אנו ממליצים להגדיל את משקלן של חברות הנדל"ן הזרות בתיק ההשקעות.
חברות נוספות:
אלביט מערכות
חברת אלביט מערכות ירדה ב כ-20% מתחילת השנה בגלל שני גורמים מרכזיים:
1. לחץ בינלאומי- משבר היחסים עם טורקיה ושמועות מצד גורמים בינלאומיים לגבי מכירת האחזקות בשל הזהות הישראלית של החברה.
2. תוצאות חלשות - בשני הרבעונים הראשונים של השנה רושמת החברה צמיחה שלילית כשברבעון השני מגיעה הירידה בהכנסות ל כ-17% ביחס לרבעון המקביל, תופעה לא שכיחה אליה לא רגילים המשקיעים בחברה.
למרות המומנטום השלילי ניתן לראות כי צבר ההזמנות ברבעון האחרון הגיע לשיא של כ-5.3 מיליארד דולר ולכן אנו רואים בירידה בהכנסות תופעה זמנית בלבד. באשר ללחץ מצד גורמים בינלאומיים אנו רואים במכירות שנעשות לא על בסיס כלכלי כהזדמנות רכישה, בעוד את מניית אלביט קל יחסית להחרים בשל הציוד אותו מוכרת החברה.
קשה יותר להחרים אותה בעיקר בזכות המובילות הטכנולוגית (כפועל יוצא של השקעה גדולה במו"פ) והעובדה שלחברה שיתופי פעולה רבים בפרויקטים גדולים כגון מטוס ה F-35 וכדומה. אנו סבורים כי חברת אלביט תמשיך באסטרטגיה של רכישות ותציג שיפור בתוצאות בהמשך השנה.
מכתשים אגן
מניית מכתשים אגן ירדה בשיעור של 26% מתחילת השנה. אין ספק כי המשקיעים בחברה בשנים האחרונות מאוכזבים ודורשים שינוי. לפני מספר חודשים הודיעה החברה על רכישה של חברת אלבאו שהייתה צפויה לחזק את מעמדה של מכתשים בתור השחקן הגנרי הגדול ביותר בשוק ולתת לה פלטפורמה לייצור הגלליפוסט שהינו קוטל העשבים הנמכר ביותר בעולם.
נראה כי לגורמים בשוק היו דעות חלוקות בקשר לרכישה זו, אולם לפחות ראינו קצת יוזמה מצד החברה וניסיון להרחיב משמעותית את הפעילות.
לאחרונה הודיעה החברה על ביטול העסקה וכעת השוק שוב עומד בציפייה לקראת רכישה אחרת.
אנו סבורים כי התמחור של מנית מכתשים אגן הינו אטרקטיבי כאשר אינדיקציה למחיר יעד ניתן לקבל גם מהצעת הרכש אותה ביצעה כור לפני כשנה במחיר של 18 שקלים.
תוצאות החברה נמצאות במגמת שיפור ביחס לשנה הקודמת שהייתה מהחלשות ביותר של החברה וניתן לזהות אינדיקציות חיוביות, בעיקר מצד השווקים במזרח לגידול בביקושים ועליית מחירים. אנו סבורים כי דרוש שינוי בהתנהלות החברה ובאסטרטגית הצמיחה בעתיד הקרוב בכדי לתת לחברה את הסטרטר הדרוש לסגירת הדיסקאונט.
אביחי ברכה הוא מנהל מחלקת מחקר ברמקו בית השקעות
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
