תכלה שנה וקללותיה - המאכזבות הגדולות של שנת 2010

למרות הטלטלות הרבות בשוק ההון השנה, שנת 2010 עד כה היא שנה בה רשמו המדדים המובילים תשואת חיוביות נמוכות
אביחי ברכה |

מתחילת השנה רשם מדד ת"א 25 תשואה של 2.4% ואילו מדד ת"א 100 רשם תשואה של 1.8%. לא במפתיע, המניות אשר הובילו את המדד לאורך כל השנה הינן מניות האנרגיה כדוגמת ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ורציו.

מנגד, קיימות מספר מניות אשר רשמו תשואות שליליות דו ספרתיות אשר הכבידו על המדדים המובילים לאורך כל השנה.

נדל"ן

3 מתוך 4 המניות בעלות התשואה השלילית הגבוהה ביותר הינן מניות הפועלות בענף הנדל"ן. כמובן שלא מפתיע למצוא את אפריקה ואת דלק נדל"ן בין מניות אלו, אליהן הצטרפה גם אלביט הדמיה. כידוע, עיקר פעילותן של חברות אלו הוא בתחום הנדל"ן מחוץ לתחומי ישראל, בניגוד אליהן חברות הנדל"ן בישראל רשמו ברובן תשואות חיוביות מתחילת השנה.

להערכתנו מצד אחד חברות הנדל"ן הפועלות בישראל מתקרבות למיצוי הפוטנציאל כאשר שיעורי ההיוון נמוכים ולא משאירים מקום לאפ-סייד גדול ומצד שני הסיכון בפעילות נדלנית בחו"ל עדיין נמצאת בקטגורית סיכון גבוהה. על סמך אינדיקציות חיוביות משווקי העולם בתקופה האחרונה אנו ממליצים להגדיל את משקלן של חברות הנדל"ן הזרות בתיק ההשקעות.

חברות נוספות:

אלביט מערכות

חברת אלביט מערכות ירדה ב כ-20% מתחילת השנה בגלל שני גורמים מרכזיים:

1. לחץ בינלאומי- משבר היחסים עם טורקיה ושמועות מצד גורמים בינלאומיים לגבי מכירת האחזקות בשל הזהות הישראלית של החברה.

2. תוצאות חלשות - בשני הרבעונים הראשונים של השנה רושמת החברה צמיחה שלילית כשברבעון השני מגיעה הירידה בהכנסות ל כ-17% ביחס לרבעון המקביל, תופעה לא שכיחה אליה לא רגילים המשקיעים בחברה.

למרות המומנטום השלילי ניתן לראות כי צבר ההזמנות ברבעון האחרון הגיע לשיא של כ-5.3 מיליארד דולר ולכן אנו רואים בירידה בהכנסות תופעה זמנית בלבד. באשר ללחץ מצד גורמים בינלאומיים אנו רואים במכירות שנעשות לא על בסיס כלכלי כהזדמנות רכישה, בעוד את מניית אלביט קל יחסית להחרים בשל הציוד אותו מוכרת החברה.

קשה יותר להחרים אותה בעיקר בזכות המובילות הטכנולוגית (כפועל יוצא של השקעה גדולה במו"פ) והעובדה שלחברה שיתופי פעולה רבים בפרויקטים גדולים כגון מטוס ה F-35 וכדומה. אנו סבורים כי חברת אלביט תמשיך באסטרטגיה של רכישות ותציג שיפור בתוצאות בהמשך השנה.

מכתשים אגן

מניית מכתשים אגן ירדה בשיעור של 26% מתחילת השנה. אין ספק כי המשקיעים בחברה בשנים האחרונות מאוכזבים ודורשים שינוי. לפני מספר חודשים הודיעה החברה על רכישה של חברת אלבאו שהייתה צפויה לחזק את מעמדה של מכתשים בתור השחקן הגנרי הגדול ביותר בשוק ולתת לה פלטפורמה לייצור הגלליפוסט שהינו קוטל העשבים הנמכר ביותר בעולם.

נראה כי לגורמים בשוק היו דעות חלוקות בקשר לרכישה זו, אולם לפחות ראינו קצת יוזמה מצד החברה וניסיון להרחיב משמעותית את הפעילות.

לאחרונה הודיעה החברה על ביטול העסקה וכעת השוק שוב עומד בציפייה לקראת רכישה אחרת.

אנו סבורים כי התמחור של מנית מכתשים אגן הינו אטרקטיבי כאשר אינדיקציה למחיר יעד ניתן לקבל גם מהצעת הרכש אותה ביצעה כור לפני כשנה במחיר של 18 שקלים.

תוצאות החברה נמצאות במגמת שיפור ביחס לשנה הקודמת שהייתה מהחלשות ביותר של החברה וניתן לזהות אינדיקציות חיוביות, בעיקר מצד השווקים במזרח לגידול בביקושים ועליית מחירים. אנו סבורים כי דרוש שינוי בהתנהלות החברה ובאסטרטגית הצמיחה בעתיד הקרוב בכדי לתת לחברה את הסטרטר הדרוש לסגירת הדיסקאונט.

אביחי ברכה הוא מנהל מחלקת מחקר ברמקו בית השקעות

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).