קפיטליזם דורסני בטיים אאוט? ממש לא!

להלן מכתב אנונימי שהועבר במייל ויראלי-משהו שהגיע (גם) אלי.

"במאי 2010 הושק טיים אאוט בירושלים. ביחד עם הרוח התל-אביבית, המגזין בעיקר ייבא את רוח הקפיטליזם הדורסני ואת שיטת המירוץ לתחתית היישר מהעיר הגדולה.

מו"ל העיתון ושותפיו מצאו שיטה בטוחה איך לא להפסיד יותר מדי במקרה של התרסקות בעיר המתחרדת...:

* הבטחות שכר בעל פה לכתבים ללא הסכמים כתובים, ללא תנאים, זכויות וכו'.

* תשלום מתאחר המבזה כל כותב מתחיל כוותיק ועומד על כרבע מההבטחות המקוריות.

* 'העסקת' עשרות כותבים צעירים (מאוד) והחזקתם על בסיס תחרות חופשית. ככה יוצרים מירוץ לתחתית בו רמת הכתיבה ירודה, השכר נמוך יותר מבאחרוני המקומונים והכתבים הצעירים ממשיכים להתאבד על כתבות 'בשביל הניסיון'. ככה הקפיטליזם עובד, ככה בעלי עסקים מתעשרים.

מגזין טיים אאוט לא רוחש לעצמו יותר מדי כבוד מסתבר, וגם לא לקוראים ולכותבים שלו. מערכת טיים אאוט ניצלה את כוח עבודתם של מספר כותבים שאני מכירה ולבסוף הונתה אותם בגדול אחרי שהנהלת החשבונות בתל- אביב החליטה לקצץ במפתיע, כדי לא להפסיד כסף בעצמה.

למה אין חוזי עבודה בטיים אאוט ירושלים, כמו בכל מקום עבודה? ואם כבר פרילנסרים, אין לעובדים זכויות לקבל תמורה הוגנת לעבודתם? מערכת טיים אאוט לא מחויבת לשלם לכתביה כפי שהבטיחה...?

כמו בכל מקום עבודה, ולא משנה כמה נוצץ הוא מצטייר, חייבת להיות שקיפות לגבי השכר ותנאי עבודה הוגנים. אם זה לא קיים - יופי, עוד מוסד מושחת היגר לעירנו...

...נמאס מהניצול והשחיתויות במקומות עבודה, נמאס לי להעביר את זה הלאה. בעיני אין שום סיבה לרכוש מגזין שמנצל עובדים (בהסכמה או לא בהסכמה), שמוותר על איכות הכתיבה, ובנוסף לא מייצר אפשרות תעסוקה אמיתית בירושלים לצעירים אחרי אוניברסיטה".

-- ועל כך משיב אורי שאלתיאל, עורך טיים אאוט ירושלים:

"לפני הכל: אנו ערים לחשיבות של מתן תנאי העסקה נאותים לעובדים בכלל ולעובדים במקצוע העיתונות בפרט, ועושים מאמץ אמיתי לאפשר למועסקים בטיים אאוט סביבת עבודה נעימה ומתאימה ותנאי עבודה נאותים. לא למותר לציין שעצם פתיחתו של מגזין חדש בעת הזאת, ובעיר כמו ירושלים במיוחד, והרחבת אפשרויות התעסוקה במקצוע - אינה טריוויאלית. לעובדות: 1. בטיים אאוט ירושלים מועסקים כיום 16 עובדים קבועים - כולם ירושלמים - בתפקידי עריכה וכתיבה, הפקה ועיצוב/ ביצוע גרפי. לכל העובדים הסכמי העסקה מסודרים, הכוללים את כל התנאים הסוציאליים והזכויות הנלוות, וכולם קיבלו, מקבלים ויקבלו את שכרם במלואו ובמועדו. 2. בנוסף לכך, מופעלים על ידי השבועון עוד עשרות כותבים פרילנסרים, חלקם סטודנטים צעירים וחסרי ניסיון מקצועי קודם, וחלקם ותיקים ומנוסים שנותרו מחוסרי עבודה עם סגירתה בפועל של מערכת כל העיר של רשת שוקן בירושלים לפני חודשים אחדים. כמגזין חדש בעיר, אנו משתדלים באופן טבעי להרחיב ככל שניתן את מעגל הכותבים הפוטנציאליים ממנו יתגבש בתוך תקופה קצרה - כך אנו מקווים - הסגל הקבוע של המגזין בעיר. הכותבים הפרילנסרים שיימצאו מתאימים יזכו בעתיד להסכמי עבודה קבועים במגזין, בהתאם לכישוריהם ולצרכים המערכתיים. 3. התשלומים המשולמים לפרילנסרים בשלב זה הם, ברב המקרים, ברמה המקובלת ברשתות המקומונים בישראל בכלל ובירושלים בפרט. גם תנאי התשלום לפרילנסרים (שוטף+30) אינם חורגים מהמקובל, כך שהתשלום בגין משימות שבוצעו במהלך חודש יוני, ניתן בפועל ב-30 ביולי. ככל הידוע לנו, 54מתוך כ-60 פרילנסרים אשר נטלו חלק במגזין בחודש יוני, קיבלו את שכר הסופרים שהגיע להם במלואו ובמועדו.

לגבי ששת הנותרים (מתוך ה-60 כאמור), אכן התעוררה בעיה הנובעת מפער גדול בין המשימה שהוגדרה והוזמנה מהם (ובהתאם לכך, התשלום שהוצע מלכתחילה בגין ביצועה) - לבין הביצוע בפועל (במושגים של היקף ואיכות), מה שעלול לקרות בכל מערכת, ובמיוחד בעבודה מול כתבים צעירים ולא מנוסים במיוחד. אנו מאמינים שגם בעיה זו תוסדר לשביעות רצון כולם בשיחות אישיות. 4. לגבי איכות הכתיבה והעריכה במגזין - ישפטו הקוראים. בינתיים, ההצלחה של טיים אאוט בירושלים היא עובדה קיימת הגלויה לעין כל. אנו לא יכולים להימנע מהרושם שגם 'מכתב התלונה האנונימי' הזה נשלח במסגרת קמפיין השמצות מתוזמר שמנהלים גופי תקשורת מתחרים בעיר, ושהחל עוד בטרם ראה אור הגיליון הראשון של טיים אאוט ירושלים". אורי שאלתיאל, עורך