קפיטליזם דורסני בטיים אאוט? ממש לא!

בתשובה למייל אנונימי על תנאי התשלום בטיים אאוט הירושלמי עונה עורך השבועון, אורי שאלתיאל, שהכל דווקא בסדר
דבורית שרגל |

להלן מכתב אנונימי שהועבר במייל ויראלי-משהו שהגיע (גם) אלי.

"במאי 2010 הושק טיים אאוט בירושלים. ביחד עם הרוח התל-אביבית, המגזין בעיקר ייבא את רוח הקפיטליזם הדורסני ואת שיטת המירוץ לתחתית היישר מהעיר הגדולה.

מו"ל העיתון ושותפיו מצאו שיטה בטוחה איך לא להפסיד יותר מדי במקרה של התרסקות בעיר המתחרדת...:

* הבטחות שכר בעל פה לכתבים ללא הסכמים כתובים, ללא תנאים, זכויות וכו'.

* תשלום מתאחר המבזה כל כותב מתחיל כוותיק ועומד על כרבע מההבטחות המקוריות.

* 'העסקת' עשרות כותבים צעירים (מאוד) והחזקתם על בסיס תחרות חופשית. ככה יוצרים מירוץ לתחתית בו רמת הכתיבה ירודה, השכר נמוך יותר מבאחרוני המקומונים והכתבים הצעירים ממשיכים להתאבד על כתבות 'בשביל הניסיון'. ככה הקפיטליזם עובד, ככה בעלי עסקים מתעשרים.

מגזין טיים אאוט לא רוחש לעצמו יותר מדי כבוד מסתבר, וגם לא לקוראים ולכותבים שלו. מערכת טיים אאוט ניצלה את כוח עבודתם של מספר כותבים שאני מכירה ולבסוף הונתה אותם בגדול אחרי שהנהלת החשבונות בתל- אביב החליטה לקצץ במפתיע, כדי לא להפסיד כסף בעצמה.

למה אין חוזי עבודה בטיים אאוט ירושלים, כמו בכל מקום עבודה? ואם כבר פרילנסרים, אין לעובדים זכויות לקבל תמורה הוגנת לעבודתם? מערכת טיים אאוט לא מחויבת לשלם לכתביה כפי שהבטיחה...?

כמו בכל מקום עבודה, ולא משנה כמה נוצץ הוא מצטייר, חייבת להיות שקיפות לגבי השכר ותנאי עבודה הוגנים. אם זה לא קיים - יופי, עוד מוסד מושחת היגר לעירנו...

...נמאס מהניצול והשחיתויות במקומות עבודה, נמאס לי להעביר את זה הלאה. בעיני אין שום סיבה לרכוש מגזין שמנצל עובדים (בהסכמה או לא בהסכמה), שמוותר על איכות הכתיבה, ובנוסף לא מייצר אפשרות תעסוקה אמיתית בירושלים לצעירים אחרי אוניברסיטה".

--

ועל כך משיב אורי שאלתיאל, עורך טיים אאוט ירושלים:

"לפני הכל:

אנו ערים לחשיבות של מתן תנאי העסקה נאותים לעובדים בכלל ולעובדים במקצוע העיתונות בפרט, ועושים מאמץ אמיתי לאפשר למועסקים בטיים אאוט סביבת עבודה נעימה ומתאימה ותנאי עבודה נאותים. לא למותר לציין שעצם פתיחתו של מגזין חדש בעת הזאת, ובעיר כמו ירושלים במיוחד, והרחבת אפשרויות התעסוקה במקצוע - אינה טריוויאלית.

לעובדות:

1. בטיים אאוט ירושלים מועסקים כיום 16 עובדים קבועים - כולם ירושלמים - בתפקידי עריכה וכתיבה, הפקה ועיצוב/ ביצוע גרפי. לכל העובדים הסכמי העסקה מסודרים, הכוללים את כל התנאים הסוציאליים והזכויות הנלוות, וכולם קיבלו, מקבלים ויקבלו את שכרם במלואו ובמועדו.

2. בנוסף לכך, מופעלים על ידי השבועון עוד עשרות כותבים פרילנסרים, חלקם סטודנטים צעירים וחסרי ניסיון מקצועי קודם, וחלקם ותיקים ומנוסים שנותרו מחוסרי עבודה עם סגירתה בפועל של מערכת כל העיר של רשת שוקן בירושלים לפני חודשים אחדים. כמגזין חדש בעיר, אנו משתדלים באופן טבעי להרחיב ככל שניתן את מעגל הכותבים הפוטנציאליים ממנו יתגבש בתוך תקופה קצרה - כך אנו מקווים - הסגל הקבוע של המגזין בעיר. הכותבים הפרילנסרים שיימצאו מתאימים יזכו בעתיד להסכמי עבודה קבועים במגזין, בהתאם לכישוריהם ולצרכים המערכתיים.

3. התשלומים המשולמים לפרילנסרים בשלב זה הם, ברב המקרים, ברמה המקובלת ברשתות המקומונים בישראל בכלל ובירושלים בפרט. גם תנאי התשלום לפרילנסרים (שוטף+30) אינם חורגים מהמקובל, כך שהתשלום בגין משימות שבוצעו במהלך חודש יוני, ניתן בפועל ב-30 ביולי. ככל הידוע לנו, 54מתוך כ-60 פרילנסרים אשר נטלו חלק במגזין בחודש יוני, קיבלו את שכר הסופרים שהגיע להם במלואו ובמועדו.

לגבי ששת הנותרים (מתוך ה-60 כאמור), אכן התעוררה בעיה הנובעת מפער גדול בין המשימה שהוגדרה והוזמנה מהם (ובהתאם לכך, התשלום שהוצע מלכתחילה בגין ביצועה) - לבין הביצוע בפועל (במושגים של היקף ואיכות), מה שעלול לקרות בכל מערכת, ובמיוחד בעבודה מול כתבים צעירים ולא מנוסים במיוחד. אנו מאמינים שגם בעיה זו תוסדר לשביעות רצון כולם בשיחות אישיות.

4. לגבי איכות הכתיבה והעריכה במגזין - ישפטו הקוראים. בינתיים, ההצלחה של טיים אאוט בירושלים היא עובדה קיימת הגלויה לעין כל.

אנו לא יכולים להימנע מהרושם שגם 'מכתב התלונה האנונימי' הזה נשלח במסגרת קמפיין השמצות מתוזמר שמנהלים גופי תקשורת מתחרים בעיר, ושהחל עוד בטרם ראה אור הגיליון הראשון של טיים אאוט ירושלים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.