לוקחים משכנתא? ככה תחסכו מעל 50,000 שקל

מאיר וידר, יועץ משכנתאות, מסביר איך ניתן לנצל את הריבית הנדירה
מאיר וידר |

אנו נמצאים כעת בעיצומה של תקופה נדירה בכל הקשור לאפקטיביות של מיחזור משכנתאות. היות ומדובר בנושא סבוך, שאינו נהיר לכולנו, יש להבין כיצד ניתן למחזר משכנתא, למי זה מתאים, מה החיסכון האפשרי במהלך שכזה וכיצד עושים זאת. בתהליך מיחזור המשכנתא, לוקח הלווה הלוואה חדשה באמצעותה הוא מסלק את ההלוואה הישנה.

כמובן שההלוואה החדשה הנה בתנאים טובים יותר וכך חוסך הלווה שנים של תשלום גבוה או החזר חודשי נמוך יותר באותן שנים יותר לעומת מה שנהג לשלם עד היום.

חשוב להבין שבכדי לקבוע מהו התמהיל הנכון ביותר לכל לווה, עלינו לבחון מספר פרמטרים, בין היתר, הכנסותיו, עתידו הכלכלי והאישי הצפוי, רצונותיו, רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת בהלוואה (כל הלוואה הנה בעלת סיכון מסוים) וכו'. על כל אדם לבנות את התמהיל הנכון ביותר מבחינתו. כמו כן, עלינו להתייחס למצב השוק נכון ליום לקיחת ההלוואה. לנתון זה ישנה השפעה חשובה על ההחלטה בדבר התמהיל שכן לעיתים נכון "לנצל" ריביות נמוכות בתמהיל מסוים בידיעה שבעתיד נבחן כדאיות למיחזור המשכנתא. בארה"ב, אגב, נהוג למחזר משכנתא כחמש פעמיים לאורך חייה.

ריבית פריים

ריבית הפריים (Prime) היא ריבית בסיס שנקבעת על ידי הבנקים כריבית ללקוחות מועדפים. במרבית מדינות העולם נקבעת ריבית הפריים בפועל על ידי הבנק המרכזי, דוגמת בנק ישראל או הפדרל ריזרב, בהתאם לשיעור הריבית שהוא קובע בהלוואותיו לבנקים וגופים פיננסים גדולים אחרים. ריבית הפריים משמשת כבסיס להשוואה בקביעת שיעור הריבית של הלוואות במגזר הפיננסי כולו, ומגוון רחב של מכשירים פיננסים צמוד אליה. סימונה בקיצור: "P" או "פ".

ריבית הפריים בישראל

עקרונית, כל בנק בישראל קובע בעצמו את ריבית הפריים עבורו. למרות זאת, בשנים האחרונות התייצבה ריבית הפריים במרבית הבנקים על 1.5% מעל ריבית בנק ישראל. לפיכך, ריבית הפריים משתנה, בדרך כלל, כאשר בנק ישראל משנה את הריבית, בהתאם למדיניותו המוניטרית.

בהיעדר אירועים כלכליים דרסטיים הדורשים התערבות מיידית, הודעת הריבית של בנק ישראל (הורדה, העלאה או הותרתה ללא שינוי) מפורסמת אחת לחודש בלבד - ביום שני

האחרון של כל חודש קלנדרי ב-17:30. ממנה נגזרת שינוי בריבית הפריים באותו שיעור הנכנסת לתוקפה שני ימי עסקים בנקאיים מאוחר יותר (כלומר, ביום חמישי, על פי רוב). ב-24 בנובמבר 2008 הודיע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כי החל מחודש דצמבר 2008 תעמוד ריבית בנק ישראל על 2.5%, שיעור הריבית הנמוך ביותר בתולדות המדינה באותה עת. כתוצאה מכך עמדה ריבית הפריים על 4%. מאז בוצעו ארבע הפחתות נוספות בריבית בנק ישראל, וכתוצאה מכך ירדה ריבית הפריים לשפלים חדשים - בינואר 2009 ל-3.25%, בפברואר 2009 ל-2.5%, במרץ 2009 ל-2.25% ובאפריל 2009 ל-2% בלבד.

הפער בין שתי הריביות יכול להיות מוסבר גם בכך שאם הבנקים לווים כסף בריבית בנק ישראל, הרי שלכאורה רק בריבית הפריים הם מכסים את הוצאותיהם התפעוליות, וכשהם מלווים את הכסף הלאה, רק מריבית פריים ומעלה הם למעשה מרוויחים. כלומר: ריבית הפריים ניתנת לייחוס כנקודת האיזון התפעולית של הבנק מבחינת ריבית.

לכן, ככלל, הבנקים ילוו בריבית הגבוהה מריבית הפריים וישלמו ריבית (למשל על פיקדונות או תוכניות חיסכון) בריבית הנמוכה מריבית הפריים. עם זאת, לא מן הנמנע כי ישנם מקרי קצה היוצאים מן הכלל.

הבנקים למשכנתאות מנסים להציע מספר רב של מסלולים אשר לא מתאימים לכל אחד. ייעוץ אובייקטיבי מיועץ חיצוני יוכל לחסוך עשרות אלפי שקלים בעיסקה החשובה בחייכם. אז איך אנחנו יכולים לנצל את ריבית הפריים?

משכנתא לוקחים ל 20-25 שנה. גם אם זה נכון (למרות שבממוצע משכנתאות נסגרות אחרי 14 שנה) אפשר עדיין לנצל את הריבית הנמוכה במסלול הפריים. מכיוון שהריבית הנמוכה הולכת להיות בסביבה כנראה שנתיים. ומכיוון שיש אפשרות במסלול פריים לשנות מצב מידית ללא בעיות מיוחדות. אפשר לקחת את החלק הגדול (60%-70%) של סכום המשכנתא במסלול פריים לזמן יותר קצר, אבל מכיוון שהריבית נמוכה מאד היום ההחזר יהיה נמוך בהשוואה למצב ריבית נורמאלית.

הריבית היום היא הנמוכה ביותר שהייתה מאז קום המדינה. ניצול נכון של הריבית הנמוכה נכון להיות יכול לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים.

להלן לדוגמא:

לווה שלקח משכנתא לפני 2-3 לתקופה של 25 שנים בריבית קבועה של 6.5% על סכום של 700,000 שקל עם עמלת פירעון של 14,000 שקל יוכל למחזר היום לריבית קבועה שהינה הרבה יותר נמוכה נכון להיום (בין 3%-4%) ולהכניס את מרכיב הפריים ויוכל לחסוך מעל ל-50,000 שקל לתקופת ההלוואה הנוכחית.

יש מספר לא מועט של לווים שלקחו לפני מספר שנים הלוואות צמודות מדד בריביות של 5%-6% ואף יותר ומומלץ לבצע בדיקת משכנתא וליבחון את כל הפרמטרים ובמיוחד את פרמטר עמלת פירעון מוקדם (עמלת היוון).

עמלת היוון, מגלמת את הפער בין ריבית ההלוואה לבין הריבית הממוצעת בבנקים בתקופת הפרעון. במידה וריבית ההלוואה נמוכה מהריבית הממוצעת אזי אין כל עמלה ולעיתים ניתן אף לקזז מול שאר העמלות.

מאת: מאיר וידר, יועץ משכנתאות ובעלים של חברת וידר ייעוץ משכנתאות - [email protected]

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.