לוקחים משכנתא? ככה תחסכו מעל 50,000 שקל
אנו נמצאים כעת בעיצומה של תקופה נדירה בכל הקשור לאפקטיביות של מיחזור משכנתאות. היות ומדובר בנושא סבוך, שאינו נהיר לכולנו, יש להבין כיצד ניתן למחזר משכנתא, למי זה מתאים, מה החיסכון האפשרי במהלך שכזה וכיצד עושים זאת. בתהליך מיחזור המשכנתא, לוקח הלווה הלוואה חדשה באמצעותה הוא מסלק את ההלוואה הישנה.
כמובן שההלוואה החדשה הנה בתנאים טובים יותר וכך חוסך הלווה שנים של תשלום גבוה או החזר חודשי נמוך יותר באותן שנים יותר לעומת מה שנהג לשלם עד היום.
חשוב להבין שבכדי לקבוע מהו התמהיל הנכון ביותר לכל לווה, עלינו לבחון מספר פרמטרים, בין היתר, הכנסותיו, עתידו הכלכלי והאישי הצפוי, רצונותיו, רמת הסיכון שהוא מוכן לקחת בהלוואה (כל הלוואה הנה בעלת סיכון מסוים) וכו'. על כל אדם לבנות את התמהיל הנכון ביותר מבחינתו. כמו כן, עלינו להתייחס למצב השוק נכון ליום לקיחת ההלוואה. לנתון זה ישנה השפעה חשובה על ההחלטה בדבר התמהיל שכן לעיתים נכון "לנצל" ריביות נמוכות בתמהיל מסוים בידיעה שבעתיד נבחן כדאיות למיחזור המשכנתא. בארה"ב, אגב, נהוג למחזר משכנתא כחמש פעמיים לאורך חייה.
ריבית פריים
ריבית הפריים (Prime) היא ריבית בסיס שנקבעת על ידי הבנקים כריבית ללקוחות מועדפים. במרבית מדינות העולם נקבעת ריבית הפריים בפועל על ידי הבנק המרכזי, דוגמת בנק ישראל או הפדרל ריזרב, בהתאם לשיעור הריבית שהוא קובע בהלוואותיו לבנקים וגופים פיננסים גדולים אחרים. ריבית הפריים משמשת כבסיס להשוואה בקביעת שיעור הריבית של הלוואות במגזר הפיננסי כולו, ומגוון רחב של מכשירים פיננסים צמוד אליה. סימונה בקיצור: "P" או "פ".
ריבית הפריים בישראל
עקרונית, כל בנק בישראל קובע בעצמו את ריבית הפריים עבורו. למרות זאת, בשנים האחרונות התייצבה ריבית הפריים במרבית הבנקים על 1.5% מעל ריבית בנק ישראל. לפיכך, ריבית הפריים משתנה, בדרך כלל, כאשר בנק ישראל משנה את הריבית, בהתאם למדיניותו המוניטרית.
בהיעדר אירועים כלכליים דרסטיים הדורשים התערבות מיידית, הודעת הריבית של בנק ישראל (הורדה, העלאה או הותרתה ללא שינוי) מפורסמת אחת לחודש בלבד - ביום שני
האחרון של כל חודש קלנדרי ב-17:30. ממנה נגזרת שינוי בריבית הפריים באותו שיעור הנכנסת לתוקפה שני ימי עסקים בנקאיים מאוחר יותר (כלומר, ביום חמישי, על פי רוב). ב-24 בנובמבר 2008 הודיע נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, כי החל מחודש דצמבר 2008 תעמוד ריבית בנק ישראל על 2.5%, שיעור הריבית הנמוך ביותר בתולדות המדינה באותה עת. כתוצאה מכך עמדה ריבית הפריים על 4%. מאז בוצעו ארבע הפחתות נוספות בריבית בנק ישראל, וכתוצאה מכך ירדה ריבית הפריים לשפלים חדשים - בינואר 2009 ל-3.25%, בפברואר 2009 ל-2.5%, במרץ 2009 ל-2.25% ובאפריל 2009 ל-2% בלבד.
הפער בין שתי הריביות יכול להיות מוסבר גם בכך שאם הבנקים לווים כסף בריבית בנק ישראל, הרי שלכאורה רק בריבית הפריים הם מכסים את הוצאותיהם התפעוליות, וכשהם מלווים את הכסף הלאה, רק מריבית פריים ומעלה הם למעשה מרוויחים. כלומר: ריבית הפריים ניתנת לייחוס כנקודת האיזון התפעולית של הבנק מבחינת ריבית.
לכן, ככלל, הבנקים ילוו בריבית הגבוהה מריבית הפריים וישלמו ריבית (למשל על פיקדונות או תוכניות חיסכון) בריבית הנמוכה מריבית הפריים. עם זאת, לא מן הנמנע כי ישנם מקרי קצה היוצאים מן הכלל.
הבנקים למשכנתאות מנסים להציע מספר רב של מסלולים אשר לא מתאימים לכל אחד. ייעוץ אובייקטיבי מיועץ חיצוני יוכל לחסוך עשרות אלפי שקלים בעיסקה החשובה בחייכם. אז איך אנחנו יכולים לנצל את ריבית הפריים?
משכנתא לוקחים ל 20-25 שנה. גם אם זה נכון (למרות שבממוצע משכנתאות נסגרות אחרי 14 שנה) אפשר עדיין לנצל את הריבית הנמוכה במסלול הפריים. מכיוון שהריבית הנמוכה הולכת להיות בסביבה כנראה שנתיים. ומכיוון שיש אפשרות במסלול פריים לשנות מצב מידית ללא בעיות מיוחדות. אפשר לקחת את החלק הגדול (60%-70%) של סכום המשכנתא במסלול פריים לזמן יותר קצר, אבל מכיוון שהריבית נמוכה מאד היום ההחזר יהיה נמוך בהשוואה למצב ריבית נורמאלית.
הריבית היום היא הנמוכה ביותר שהייתה מאז קום המדינה. ניצול נכון של הריבית הנמוכה נכון להיות יכול לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים.
להלן לדוגמא:
לווה שלקח משכנתא לפני 2-3 לתקופה של 25 שנים בריבית קבועה של 6.5% על סכום של 700,000 שקל עם עמלת פירעון של 14,000 שקל יוכל למחזר היום לריבית קבועה שהינה הרבה יותר נמוכה נכון להיום (בין 3%-4%) ולהכניס את מרכיב הפריים ויוכל לחסוך מעל ל-50,000 שקל לתקופת ההלוואה הנוכחית.
יש מספר לא מועט של לווים שלקחו לפני מספר שנים הלוואות צמודות מדד בריביות של 5%-6% ואף יותר ומומלץ לבצע בדיקת משכנתא וליבחון את כל הפרמטרים ובמיוחד את פרמטר עמלת פירעון מוקדם (עמלת היוון).
עמלת היוון, מגלמת את הפער בין ריבית ההלוואה לבין הריבית הממוצעת בבנקים בתקופת הפרעון. במידה וריבית ההלוואה נמוכה מהריבית הממוצעת אזי אין כל עמלה ולעיתים ניתן אף לקזז מול שאר העמלות.
מאת: מאיר וידר, יועץ משכנתאות ובעלים של חברת וידר ייעוץ משכנתאות - [email protected]

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
