מוחמד בן סלמאן
צילום: פייסבוק

סעודיה - האם הנורמליזציה קרובה או מתרחקת?

מה ההשלכות של המלחמה באיראן על סעודיה ועל מדינות המפרץ? בחדרי חדרים הם שמחים, אבל החששות גדולים - מפגיעה בעורק הנפט, זליגה גרעינית והפלת השלטון שעלולה להוביל לוואקום שלטוני, כאוס ועלייה של ארגוני טרור; "עדיף השטן שאתה מכיר", סבורות מדינות המפרץ ומקוות להסדר מדיני

משה כסיף | (4)

ערב הסעודית נמצאת בצומת קריטי על רקע המלחמה בין ישראל לאיראן. מצד אחד, סעודיה רואה בהחלשת איראן הזדמנות אסטרטגית - כיריבתה המרכזית של טהרן, ריאד חוששת זה שנים מתוכנית הגרעין האיראנית ומהשפעתה על שלוחות כמו החות'ים בתימן. המכה לאיראן עשויה, תיאורטית, לקרב את סעודיה לנורמליזציה עם ישראל, כחלק מחזית משותפת נגד ההגמוניה האיראנית. דיווחים מהימים האחרונים בתקשורת האמריקאית, מצביעים על כך שגורמים סעודיים מברכים (בחשאי, בחדרי חדרים) על הפגיעה ביכולות האיראניות, במיוחד לאור המאמצים האמריקאיים לקדם הסכם ביטחוני בין ריאד לוושינגטון, שיכלול התחייבות להגנה מפני איראן.

מצד שני, קיים גם תרחיש הפוך. סעודיה, שמשקיעה כבר שנתיים בהפשרת היחסים עם איראן, חוששת שהמתקפה תערער את היציבות האזורית ותסכן את האינטרסים הכלכליים שלה, בראשם תשתיות הנפט וחזון 2030. סעודיה עשויה להשתמש בישראל כ"כלי" נגד איראן, תוך הימנעות מהתחייבות לנורמליזציה. סעודיה אומנם נמצאת במשא ומתן עם ארה"ב על הסכם נורמליזציה עם ישראל, שמותנה בהתקדמות לעבר פתרון שתי המדינות, אבל אם איראן תאיים או תסחוף את סעודיה לעימות - למשל דרך פגיעה בדרכי הובלת הנפט, ריאד עשויה להקשיח את עמדתה ולדרוש ויתורים משמעותיים מישראל בנושא הפלסטיני. היא לא תרצה להראות לאיראנים שמאיימים עלייה שהיא מוותרת בקלות על הדרישות למדינה פלסטינית. 

שני התרחישים האלו אפשריים, רק שנראה שהתרחיש האופטימי בעל סיכויים גדולים יותר - ישראל שולטת במרחב האווירי של איראן ואם אכן ארה"ב תצטרף למערכה, ההערכות הן שהמלחמה תסתיים מהר ובהסכם מדיני. זה עשוי להוביל לנורמליזציה מהירה - זה מה שסעודיה וישראל ירצו, ונראה שהדרך להחזרת החטופים ופתרון מדיני בעזה עשויה להתקצר. החמאס יבין שהוא מבודד לחלוטין ושאיראן "הגדולה" כבר לא מסייעת לו.  

מחירי הנפט - הברומטר של טראמפ

תגובה איראנית נגד תשתיות נפט סעודיות, כפי שקרה ב-2019 במתקני ארמקו, עלולה לגרום לנזק כלכלי כבד. מחירי הנפט כבר זינקו ל-76 דולר לחבית, אך פגיעה מתמשכת עלולה לשבש את השווקים ולהרתיע משקיעים מחזון 2030. בנוסף, קריסה של המשטר האיראני עשויה להוביל לוואקום שלטוני, דומה לזה שבעיראק לאחר 2003, שיגביר את חוסר היציבות ויאפשר לעדות קיצוניות להתחזק. סעודיה, שחוששת מתרחיש כזה, עשויה להאשים את ישראל בהסלמה ולהרחיק את עצמה ממנה.

סביר שסעודיה תנקוט גישה זהירה, תוך ניסיון לתווך בין הצדדים כדי למנוע הסלמה. שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן, כבר קיים שיחות עם עמיתיו בקטאר ובאיחוד האמירויות, במטרה להרגיע את המצב. במקביל, ריאד עשויה להמשיך במגעים חשאיים עם ישראל, אך תימנע מהתחייבויות פומביות עד שהאבק ישקע. תרחיש זה תלוי במידת המעורבות האמריקאית. ממשל טראמפ מזגזג בין הסכם גרעין לבין תקיפה. המסרים לא ברורים, אבל בכל התבטאות של הנשיא יש שורה שמדברת על פתרון דרך שיחות. 

מכל מקום, ‏צריך לזכור דבר חשוב בקשר לסעודיה - מבחינה שלטונית, סעודיה היא אחת המדינות שלכאורה נראית על פניו יציבה, אבל עלולים להיות בה שינויים בזמן הקרוב-בינוני. באופן עקרוני, מאז הקמת הממלכה הסעודית, השלטון עבר בירושה בין אחים מאחד לשני, כאשר בעצם זה פחות או יותר הדור הראשון או השני של האחים. האחים האלה כבר הגיעו לגילאים מבוגרים. מי שלקח את השלטון עכשיו, מוחמד בן סלמן, הוא לכאורה לא חלק מהגוורדיה שהייתה אמורה לקבל את השלטון, ולמרות שהשלטון שלו נראה יציב, יש מולו התנגדות רבה מבית, בקרב משפחת המלוכה.

גם מדינות המפרץ - האמירויות, בחריין, קטאר נמצאות במצב דומה לזה של סעודיה. המדינות האלו סוניות, להבדיל מאיראן השיעית, והן סובלות מהאיום האיראני זה עשורים עליהן ועל שדות הנפט שלהן. הן מקיימות יחסים דיפלומטיים וכספיים ומשקיעות בהפשרת היחסים עם איראן, ולמרות שהן מרוצות מאוד מהחלשות איראן, הן מסתכלות קדימה וחוששות שאיראן "תחפש אותן בסיבוב" . סעודיה ומדינות המפרץ רואות את זה מגיע. הן גם ניסו לגשר בין איראן לארה"ב ולקדם את שיחות הגרעין, ובכל זאת - הן הופתעו מהמלחמה ומהתוצאות המהירות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

בחודשים האחרונים, בשיחות סגורות, הזהירו בכירים סעודיים את איראן - כולל בפגישות ישירות באוסלו ובטהרן: "ישראל רוצה לתקוף – תגיעו להסכם עם האמריקאים מהר". הם חששו שהאזור כולו ייגרר למלחמה. זה מסוכן מאוד לכלכלות שלהם. הנפט הוא החוליה הרגישה ביותר במלחמה הזו וסעודיה, שמייצאת כ-7 מיליון חביות נפט ביום, חוששת במיוחד מפגיעה במתקני ארמקו, כפי שקרה ב-2019 במתקפת החות'ים.

מה קורה אם המשטר האיראני נופל?

למרות שאנחנו וכל העולם המערבי רוצה לראות את המשטר באיראן נופל, צריך לדבר גם על הסכנות שבכך. סעודיה ומדינות המפרץ מעדיפות את "השטן המוכר" על פני משהו לא מוכר ואנרכיה. נפילת המשטר עלולה להוביל לוואקום שלטוני, כפי שקרה בעיראק לפני יותר מ-20 שנה, כשבמקביל עלו ארגוני טרור וחזרו סכסוכים עדתיים. תרחיש כזה יגביר את חוסר היציבות במפרץ, במיוחד אם גורמים קיצוניים ישתלטו על איראן.

50 אלף חיילים אמריקאים

מעל 50 אלף חיילים נמצאים בבסיסים בקטאר, בחריין וסעודיה ומדינות נוספות באזור. החיילים האלו הם מצד אחד כוח גדול ובעלי יכולת הרתעה ואיום על איראן, אבל מצד שני הם עלולים להיות חשופים למתקפה של איראן. המדינות המארחות יודעות שאם דם אמריקאי יישפך הן כבר לא יוכלו להיות נייטרליות, או ליתר דיוק - לשחק את המשחק הנייטרלי. 

תרחיש נוסף שמטריד את האזור הוא פגיעה בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר, שעלולה לזהם את מי המפרץ, המשמשים להתפלת מים. תרחיש כזה יהיה קטסטרופלי עבור מדינות התלויות בהתפלה, כמו סעודיה וקטאר.

שרי החוץ של סעודיה, איחוד האמירויות וקטאר מנהלים שיחות עם ארה"ב ואיראן, במטרה להרגיע את המצב. אך הדרישות של טראמפ להפסקת העשרת האורניום, והעמדה הישראלית הנוקשה, מול חוסר הנכונות של האיראנים לרדת מהעץ, מקשות על המאמצים הדיפלומטיים. איראן הצליחה היום לפגוע בארבעה מקומות בישראל, אחרי שישראל הצליחה להפיל את כל היירוטים ביממה הקודמת. בינתיים עולה גם שאלה של חימושים - האם יש לנו מספיק תחמושת. התשובה הרשמית היא - כן, מוכנים לכל תרחיש. צריך לזכור שיש גם מערכות אמריקאיות שפזורות באזור שמגינות גם על ישראל. 

ועדיין - העורף לא מוגן באופן הרמטי, ולמרות העליונות הצבאית והאווירית, צריכים להיות זהירים עם המטרות. ללכת בכל הכוח על הגרעין זה נכון ומוצדק - הקם להורגך השכם להורגו. אבל פעולות ומטרות יומרניות מדי עלולות להוביל להסלמה שתפגע בנו בדרכים אחרות. האיראנים, צריכים להגיד זאת - הם עם חכם וגאה והפגיעה בכבוד שהוא חווה עכשיו, עלולה להוביל אותו למעשים קיצוניים. 

למרות זאת - התרחיש האופטימי הוא התרחיש הסביר עכשיו. הזמן משחק כאן את התפקיד העיקרי. יש הרבה הערכות, אבל אף אחד לא באמת יודע כמה זמן זה יימשך. ככל שארה"ב תקדים ותתקוף, נראה שהספירה לאחור תחל. 

משה כסיף הוא איש מודיעין לשעבר, מזרחן וחוקר בתחום 



תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מבחינה מוסרית מצרים וירדן הם ברמה גבוהה בהרבה מסעודיה לא בטוח שזה רעיון טוב להיות חבר שלהם (ל"ת)
    מאיר 20/06/2025 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 19/06/2025 12:33
    הגב לתגובה זו
    ערב הסעודית ומדינות המפרץ מבינות כהלכה את המתרחש. את ההשלכות המדיניות הכלכליות והיציבות האזורית. זכר המעורבות האמריקנית בעיראק עדין טרי. הן יודעות היטב מה חשיבות יש להגיע להסכם עם איראן דבר שישראל מסרבת בשל שיקוליה הפוליטיים להכיר בכך. יש לקוות שהן בעלות מישקל ומעמד להשפיע על טראמפ לנקוט זהירות ומתינות ולא הפעלת כוח.
  • 2.
    ליאורי 19/06/2025 12:21
    הגב לתגובה זו
    אם היינו מסייעים ל1000 ערבים להגר מפה בכל שנה מאז 1950 היום היתה מדינה יהודית על מלא
  • 1.
    אסף 19/06/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
    אחרי מחיקת הגרעין האיראני בהסכם הכניעה שלהם עליהם לתת אזרחות לכל הפלסטינים ממערב לירדן. שילכו לאיראן. סעודיה יכולה לחפש את החברים שלה. חוצפה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

ביט, צילום: אתר החברהביט, צילום: אתר החברה

ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה

לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!

מנדי הניג |

אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.

הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.

אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון

המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.

בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 0%   הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.