סעודיה - האם הנורמליזציה קרובה או מתרחקת?

ערב הסעודית, נמצאת בצומת קריטי על רקע המלחמה בין ישראל לאיראן. מצד אחד, סעודיה רואה בהחלשת איראן הזדמנות אסטרטגית - כיריבתה המרכזית של טהרן, ריאד חוששת זה שנים מתוכנית הגרעין האיראנית ומהשפעתה על שלוחות כמו החות'ים בתימן. המכה לאיראן עשויה, תיאורטית, לקרב את סעודיה לנורמליזציה עם ישראל, כחלק מחזית משותפת נגד ההגמוניה האיראנית. דיווחים מהימים האחרונים, בתקשורת האמריקאית, מצביעים על כך שגורמים סעודיים, מברכים (בחשאי, בחדרי חדרים) על הפגיעה ביכולות האיראניות, במיוחד לאור המאמצים האמריקאיים לקדם הסכם ביטחוני בין ריאד לוושינגטון, שיכלול התחייבות להגנה מפני איראן.

מצד שני, קיים גם תרחיש הפוך. סעודיה, שמשקיעה כבר שנתיים בהפשרת היחסים עם איראן, חוששת שהמתקפה תערער את היציבות האזורית ותסכן את האינטרסים הכלכליים שלה, בראשם תשתיות הנפט וחזון 2030. סעודיה עשויה להשתמש בישראל כ"כלי" נגד איראן, תוך הימנעות מהתחייבות לנורמליזציה. סעודיה אומנם נמצאת במשא ומתן עם ארה"ב על הסכם נורמליזציה עם ישראל, שמותנה בהתקדמות לעבר פתרון שתי המדינות, אבל אם איראן תאיים או תסחוף את סעודיה לעימות - למשל, דרך פגיעה בדרכי הובלת הנפט, ריאד עשויה להקשיח את עמדתה ולדרוש ויתורים משמעותיים מישראל בנושא הפלסטיני. היא לא תרצה להראות לאיראנים שמאיימים עלייה שהיא מוותרת בקלות על הדרישות למדינה פלסטינית. 

שני התרחישים האלו אפשריים, רק שנראה שהתרחיש האופטימי בעל סיכויים גדולים יותר - ישראל שולטת במרחב האווירי של איראן ואם אכן ארה"ב תצטרף למערכה, הערכות הן שהמלחמה תסתיים מהר ובהסכם מדיני. זה עשוי להוביל לנורמליזציה מהירה - זה מה שסעודיה וישראל ירצו, ונראה שהדרך להחזרת החטופים ופתרון מדיני בעזה עשוי להתקרב. החמאס יבין שהוא מבודד לחלוטין ושאיראן "הגדולה" כבר לא מסייעת לו.  

משה כסיף הוא איש מודיעין לשעבר, מזרחן וחוקר בתחום 

מחירי הנפט - הברומטר של טראמפ

תגובה איראנית נגד תשתיות נפט סעודיות, כפי שקרה ב-2019 במתקני ארמקו, עלולה לגרום לנזק כלכלי כבד. מחירי הנפט כבר זינקו ל-76 דולר לחבית, אך פגיעה מתמשכת עלולה לשבש את השווקים ולהרתיע משקיעים מחזון 2030. בנוסף, קריסה של המשטר האיראני עשויה להוביל לוואקום שלטוני, דומה לזה שבעיראק לאחר 2003, שיגביר את חוסר היציבות ויאפשר לעדות קיצוניות להתחזק. סעודיה, שחוששת מתרחיש כזה, עשויה להאשים את ישראל בהסלמה ולהרחיק את עצמה ממנה.

• האם להשקיע בערב הסעודית, ואיך להרוויח מהביקוש לחשמל?
• כמה דולרים שווים הסעודים למניית אנבידיה?

סביר שסעודיה תנקוט גישה זהירה, תוך ניסיון לתווך בין הצדדים כדי למנוע הסלמה. שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, כבר קיים שיחות עם עמיתיו בקטר ובאיחוד האמירויות, במטרה להרגיע את המצב. במקביל, ריאד עשויה להמשיך במגעים חשאיים עם ישראל, אך תימנע מהתחייבויות פומביות עד שהאבק ישקע. תרחיש זה תלוי במידת המעורבות האמריקאית. ממשל טראמפ מזגזג בין הסכם גרעין לבין תקיפה. המסרים לא ברורים, אבל בכל התבטאות של הנשיא, יש כאן שורה שמדברת על פתרון דרך שיחות. 

מכל מקום, ‏צריך לזכור דבר חשוב בקשר לסעודיה - מבחינה שלטונית, סעודיה היא אחת המדינות שלכאורה נראית על פניו יציבה, אבל עלולים להיות בה שינויים בזמן הקרוב-בינוני. באופן עקרוני, מאז הקמת הממלכה הסעודית, השלטון עבר בירושה בין אחים מאחד לשני, כאשר בעצם זה פחות או יותר הדור הראשון או השני של האחים. האחים האלה כבר הגיעו לגילאים מבוגרים, מי שלקח את השלטון עכשיו, בן סלמן, הוא לכאורה לא חלק מהגוורדיה שהייתה אמורה לקבל את השלטון, ולמרות שהשלטון שלו נראה יציב, יש לו התנגדות רבה מבית, בקרב משפחת המלוכה.

גם מדינות המפרץ - האמירויות, בחריין, קטאר נמצאות במצב דומה לזה של סעודיה. המדינות האלו סוניות, להבדיל מאיראן השיעית, והן סובלות מהאיום האיראני זה עשורים עליהן ועל שדות הנפט שלהם. הן מקיימות יחסים דיפלומטיים וכספיים בהפשרת היחסים עם איראן, ולמרות שהן מרוצות מאוד מהחלשות איראן, הן מסתכלות קדימה וחוששות שאיראן "תחפש אותן בסיבוב" . סעודיה ומדינות המפרץ רוא את זה מגיע, הם גם ניסו לגשר בין איראן לארה"ב ולקדם את שיחות הגרעין, ובכל זאת - הן הופתעו מהמלחמה ומהתוצאות המהירות. 

• קרן הפיצויים: יותר מ-25 אלף תביעות מתחילת המלחמה
• מי יכול לעזוב את הארץ ומתי? ועדת חריגים תאשר טיסות מישראל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בחודשים האחרונים, בשיחות סגורות, הזהירו בכירים סעודיים את איראן - כולל בפגישות ישירות באוסלו ובטהרן: "ישראל רוצה לתקוף – תגיעו להסכם עם האמריקאים מהר". הם חששו שהאזור כולו יגרר למלחמה. זה מסוכן מאוד לכלכלות שלהם. הנפט הוא החוליה הרגישה ביותר במלחמה הזו וסעודיה, שמייצאת כ-7 מיליון חביות נפט ביום, חוששת במיוחד מפגיעה במתקני ארמקו, כפי שקרה ב-2019 במתקפת החות'ים.

מה קורה אם המשטר האיראני נופל?

למרות שאנחנו וכל העולם המערבי רוצה לראות את המשטר באיראן נופל, צריך לדבר גם על הסכנות שבכך.  סעודיה ומדינות המפרץ מעדיפות את "השטן המוכר" על פני משהו שלא מוכר ואנרכיה. נפילת המשטר עלולה להוביל לוואקום שלטוני, כפי שקרה בעיראק לפני יותר מ-20 שנה, כשבמקביל עלו ארגוני טרור וחזרו סכסוכים עדתיים. תרחיש כזה יגביר את חוסר היציבות במפרץ, במיוחד אם גורמים קיצוניים ישתלטו על איראן.

50 אלף חיילים אמריקאים

מעל 50 אלף חיילים נמצאים בבסיסים בקטר, בחריין וסעודיה ומדינות נוספות באזור. החיילים האלו הם מצד אחד כוח גדול ויכולת הרתעה ואיום לאיראן, אבל מצד שני הם עלולים להיות חשופים למתקפה של איראן. המדינות המארחות יודעות שאם דם אמריקאי יישפך הם כבר לא יוכלו להיות נייטרליות, או מדויק יותר - לשחק את המשחק הנייטרלי. 

תרחיש נוסף שמטריד את האזור הוא פגיעה בתחנת הכוח הגרעינית בבושהר, שעלולה לזהם את מי המפרץ, המשמשים להתפלת מים. תרחיש כזה יהיה קטסטרופלי עבור מדינות התלויות בהתפלה, כמו סעודיה וקטר.

שרי החוץ של סעודיה, איחוד האמירויות וקטר מנהלים שיחות עם ארה"ב ואיראן, במטרה להרגיע את המצב. אך הדרישות של טראמפ להפסקת העשרת האורניום, והעמדה הישראלית הנוקשה, מול חוסר הנכונות של האיראנים לרדת מהעץ, מקשות על המאמצים הדיפלומטיים. איראן הצליחה היום לפגוע בארבע מקומות בישראל, אחרי שישראל הצליחה להפיל את כל היירוטים ביממה הקודמת. בינתיים עולה שאלה של חימושים - האם יש לנו מספיק תחמושת, והתשובה הרשמית היא - כן, מוכנים לכל תרחיש. צריך לזכור שי גם מערכות אמריקאיות שפזורות באזור שמגנות גם על ישראל. 

ועדיין - העורף לא מוגן באופן הרמטי, ולמרות העליונות הצבאית והאווירית, צריכים להיות זהירים עם המטרות. ללכת בכל הכוח על הגרעין זה נכון ומוצדק - הקם להורגך - השכם להורגו. אבל פעולות ומטרות יומרניות מדי, עלולות להוביל להסלמה שתפגע בנו בדרכים אחרות - האיראנים, צריכים להגיד זאת - הם עם חכם, גאה ופגיעת הכבוד שהוא חווה עכשיו, עלולה להוביל אותו למעשים קיצוניים. 

ולמרות זאת - התרחיש האופטימי הוא התרחיש הסביר עכשיו. הזמן משחק כאן את התפקיד העיקרי. יש הרבה הערכות, אבל אף אחד לא באמת יודע, כמה זמן זה יימשך, ככל שארה"ב תקדים ותתקוף, נראה שהספירה לאחור תחל.