איביי סוגרת את הפעילות בישראל; העובדים יפוטרו
אחרי קיצוצים הדרגתיים בשנים האחרונות, מרכז הפיתוח של איביי בנתניה ייסגר עד תחילת 2026
חברת איביי (eBay) הודיעה לעובדיה בישראל כי בכוונתה לסגור את מרכז הפיתוח שלה בנתניה במהלך החודשים הקרובים, כאשר הסגירה צפויה להיות מושלמת עד תחילת 2026. כ-200 העובדים המועסקים כיום במרכז יפוטרו עד לסגירתו הסופית, מהלך שמסמן את סופה של נוכחות טכנולוגית
בת שני עשורים של ענקית המסחר המקוון בישראל.
מרכז הפיתוח של איביי בישראל הוקם ב-2005 בעקבות רכישת סטארט-אפ ההשוואות Shopping.com בכ-620 מיליון דולר, עסקה שנחשבה אז לאחת הגדולות והמשמעותיות בזירה המקומית. בהמשך רכשה איביי גם את חברת
Gift Project והרחיבה את פעילותה. המרכז, בראשות אמיר די-נור מאז 2021, עסק לאורך השנים בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחומי עיבוד נתונים, ניתוח אנליטי וחוויית משתמש ונחשב לאחד מהמרכזים האסטרטגיים של החברה מחוץ לארה"ב.
עם זאת, בעשור האחרון
ובעיקר מאז 2023, איביי הובילה קו של התייעלות עולמית, והמרכז הישראלי לא נותר מחוץ לתמונה. בפברואר 2023 פוטרו עשרות עובדים כחלק מקיצוץ גלובלי של 4% מכוח האדם. חודשים ספורים לאחר מכן, בדצמבר, הגיע גל פיטורים נוסף, שהתבצע טרם קיצוץ עולמי נוסף של 9% בינואר 2024.
גם ביוני של אותה שנה קוצצו עשרות נוספים. כך נותר המרכז בנתניה מדולדל בכוח אדם, עד להחלטה הסופית לסגור אותו לחלוטין.
הסגירה מעלה סימני שאלה לגבי מחויבותן של חברות בינלאומיות לפעילות טכנולוגית בישראל, בייחוד בתקופה שבה ענקיות גלובליות
בוחנות מחדש את פריסתן הגיאוגרפית לנוכח שינויים כלכליים, עלויות גיוס ואי-ודאות גיאופוליטית. עבור העובדים, מדובר ברגע קשה של סיום, אך גם בפתח להזדמנויות חדשות.
- 3.המיתון כבר כאן 29/05/2025 07:26הגב לתגובה זוכל שבוע קיצוץ כל שבוע צמצומים מאז הבחירות ישראל איבדה אלפי משרות של צווארון לבן וצווארון לבן כפול. רק המגזר הממשלתי והתעשיות הביטחוניות צומחות וכולם בשקט בנוגע לפיטורים באינטל. תחשבו שעוד 200 משפחות עכשיו נכנסו. למעגל האבטלה ומי שאין לו רזרבות הולך לחטוף מכות קשות
- 2.הסייט הישראלי היה רקוב כבר כ4 שנים (ל"ת)מפוטר 28/05/2025 17:20הגב לתגובה זו
- 1.רחל 28/05/2025 12:33הגב לתגובה זושיהפכו את המתחם לחנות תשמשי קדשה מכירת קמעות אולם חתונות לציבור החרדי יראו הצלחה וישועות בה
- זה מה שאתה עושה כשאתה עומד בתור למתדון (ל"ת)אבא 28/05/2025 21:34הגב לתגובה זו
- אנונימי 28/05/2025 15:40הגב לתגובה זוהאויב המוסלמי עם תעודת זהות כחולות ישמח למסגד מסודר להפצת השק המוסלמי שינאת יהודים והעולם המערבי. מוחמד היה שקרן ופדופיל
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
