קארין אייבשיץ-סגל תנהל את פעילות ה-AI של אינטל העולמית
מנכ"לית אינטל ישראל מונתה למנהלת הזמנית של קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית של אינטל העולמית. המינוי מגיע לאחר פרישת ג'סטין הוטארד לתפקיד מנכ"ל נוקיה ומדגיש
את החשיבות של הסניף הישראלי בפיתוח טכנולוגיות AI
קארין אייבשיץ-סגל, המכהנת כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, מונתה לתפקיד זמני חדש: ניהול קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית (DCAI) של אינטל העולמית. המינוי מגיע בעקבות עזיבתו של המנהל הקודם, ג'סטין הוטארד, שיעבור לכהן כמנכ"ל נוקיה החל מה-1 באפריל. המהלך הזה מצביע על חיזוק הקשרים בין תחומי הטכנולוגיה המובילים בעולם, במיוחד כאשר נוקיה מתמקדת בחידושים בתחום התקשורת ואינטל מובילה בתחום ה-AI והדאטה סנטרים.
"יש לנו צוות DCAI חזק שימשיך לקדם את סדרי העדיפויות שלנו בשירות ללקוחותינו," נמסר מאינטל. "אייבשיץ-סגל היא מנהלת מוכשרת עם כמעט שני עשורים של ניסיון מנהיגותי באינטל במגוון תחומים, כולל מוצרים, מערכות ותשתיות."
תרומת הסניף הישראלי לפיתוחי ה-AI של אינטל
תחום ה-AI באינטל נחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, והוא כולל פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית למרכזי נתונים, מחשוב ענן, ויישומים תעשייתיים. אינטל משקיעה רבות בחדשנות בתחומים אלה, כולל פיתוח מעבדים ייעודיים ל-AI כמו סדרת Xeon ומאיצי Habana.
אייבשיץ-סגל עובדת באינטל כבר 23 שנים, מאז החלה את דרכה כסטודנטית למדעי המחשב בטכניון. לאורך השנים כיהנה בתפקידים בכירים, ביניהם ניהול מרכזי המו"פ של אינטל בישראל ותפקיד סגנית נשיא בקבוצת Manufacturing Validation Engineering. סניף אינטל בישראל ממלא תפקיד חשוב בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, עם תרומות משמעותיות בתחומי ראיית מחשב, ניתוח נתונים מורכבים, ולמידת מכונה.
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הפיתוחים הבולטים של אינטל ישראל בתחום ה-AI ניתן למנות את טכנולוגיות ה-OpenVINO, פלטפורמת אופטימיזציה ליישומי בינה מלאכותית, ואת פיתוחים מתקדמים בתחום החיישנים והרכיבים למכשירים חכמים. בנוסף, אינטל ישראל הייתה מעורבת בפיתוח טכנולוגיות עיבוד תמונה למצלמות מתקדמות, ושיפורים בתחום האוטונומיה לרכבים חכמים.
לדבריה, אינטל נמצאת בעיצומה של טרנספורמציה אסטרטגית, עם מעבר ממודל ייצור עצמי בלבד לייצור ופיתוח עבור חברות אחרות. "העובדה שאינטל היא החברה המערבית היחידה שמייצרת סיליקון בטכנולוגיה המתקדמת ביותר מהווה עבורה יתרון, במיוחד לאור משברים גלובליים שמשפיעים על שרשראות האספקה."
- 2.אנונימי 11/02/2025 21:23הגב לתגובה זוהיה להם ביד את גאודי קנו את מובילאיי חחח.מרוב כפל תםקידים העגלה לא זזה.הם צריכים א.רה ארגון.ב.מנהלים כושלים ללא יצירתיות הבייתה.ג.אופטימיזציה של מערכות הx86 הזקן .לחזק את פעילות הבאנה לאבס לא לייצר להם כפילויות
- 1.ניקי סטרומצה 11/02/2025 16:17הגב לתגובה זוזו שגם תחת המשמרת שלה אינטל קרסה...מאות עובדים הלכו הבייתה...מקודמת לתפקיד בכיר יותר...מעניין!אחריות ממנה והלאה...
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
