קארין אייבשיץ-סגל תנהל את פעילות ה-AI של אינטל העולמית
מנכ"לית אינטל ישראל מונתה למנהלת הזמנית של קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית של אינטל העולמית. המינוי מגיע לאחר פרישת ג'סטין הוטארד לתפקיד מנכ"ל נוקיה ומדגיש
את החשיבות של הסניף הישראלי בפיתוח טכנולוגיות AI
קארין אייבשיץ-סגל, המכהנת כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, מונתה לתפקיד זמני חדש: ניהול קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית (DCAI) של אינטל העולמית. המינוי מגיע בעקבות עזיבתו של המנהל הקודם, ג'סטין הוטארד, שיעבור לכהן כמנכ"ל נוקיה החל מה-1 באפריל. המהלך הזה מצביע על חיזוק הקשרים בין תחומי הטכנולוגיה המובילים בעולם, במיוחד כאשר נוקיה מתמקדת בחידושים בתחום התקשורת ואינטל מובילה בתחום ה-AI והדאטה סנטרים.
"יש לנו צוות DCAI חזק שימשיך לקדם את סדרי העדיפויות שלנו בשירות ללקוחותינו," נמסר מאינטל. "אייבשיץ-סגל היא מנהלת מוכשרת עם כמעט שני עשורים של ניסיון מנהיגותי באינטל במגוון תחומים, כולל מוצרים, מערכות ותשתיות."
תרומת הסניף הישראלי לפיתוחי ה-AI של אינטל
תחום ה-AI באינטל נחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, והוא כולל פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית למרכזי נתונים, מחשוב ענן, ויישומים תעשייתיים. אינטל משקיעה רבות בחדשנות בתחומים אלה, כולל פיתוח מעבדים ייעודיים ל-AI כמו סדרת Xeon ומאיצי Habana.
אייבשיץ-סגל עובדת באינטל כבר 23 שנים, מאז החלה את דרכה כסטודנטית למדעי המחשב בטכניון. לאורך השנים כיהנה בתפקידים בכירים, ביניהם ניהול מרכזי המו"פ של אינטל בישראל ותפקיד סגנית נשיא בקבוצת Manufacturing Validation Engineering. סניף אינטל בישראל ממלא תפקיד חשוב בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, עם תרומות משמעותיות בתחומי ראיית מחשב, ניתוח נתונים מורכבים, ולמידת מכונה.
- אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הפיתוחים הבולטים של אינטל ישראל בתחום ה-AI ניתן למנות את טכנולוגיות ה-OpenVINO, פלטפורמת אופטימיזציה ליישומי בינה מלאכותית, ואת פיתוחים מתקדמים בתחום החיישנים והרכיבים למכשירים חכמים. בנוסף, אינטל ישראל הייתה מעורבת בפיתוח טכנולוגיות עיבוד תמונה למצלמות מתקדמות, ושיפורים בתחום האוטונומיה לרכבים חכמים.
לדבריה, אינטל נמצאת בעיצומה של טרנספורמציה אסטרטגית, עם מעבר ממודל ייצור עצמי בלבד לייצור ופיתוח עבור חברות אחרות. "העובדה שאינטל היא החברה המערבית היחידה שמייצרת סיליקון בטכנולוגיה המתקדמת ביותר מהווה עבורה יתרון, במיוחד לאור משברים גלובליים שמשפיעים על שרשראות האספקה."
- 2.אנונימי 11/02/2025 21:23הגב לתגובה זוהיה להם ביד את גאודי קנו את מובילאיי חחח.מרוב כפל תםקידים העגלה לא זזה.הם צריכים א.רה ארגון.ב.מנהלים כושלים ללא יצירתיות הבייתה.ג.אופטימיזציה של מערכות הx86 הזקן .לחזק את פעילות הבאנה לאבס לא לייצר להם כפילויות
- 1.ניקי סטרומצה 11/02/2025 16:17הגב לתגובה זוזו שגם תחת המשמרת שלה אינטל קרסה...מאות עובדים הלכו הבייתה...מקודמת לתפקיד בכיר יותר...מעניין!אחריות ממנה והלאה...
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
