קרן אייבשיץ אינטל (אינטל)
קרן אייבשיץ אינטל (אינטל)

קארין אייבשיץ-סגל תנהל את פעילות ה-AI של אינטל העולמית

מנכ"לית אינטל ישראל מונתה למנהלת הזמנית של קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית של אינטל העולמית. המינוי מגיע לאחר פרישת ג'סטין הוטארד לתפקיד מנכ"ל נוקיה ומדגיש
את החשיבות של הסניף הישראלי בפיתוח טכנולוגיות AI

עוזי גרסטמן | (2)
נושאים בכתבה אינטל


קארין אייבשיץ-סגל, המכהנת כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, מונתה לתפקיד זמני חדש: ניהול קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית (DCAI) של אינטל העולמית. המינוי מגיע בעקבות עזיבתו של המנהל הקודם, ג'סטין הוטארד, שיעבור לכהן כמנכ"ל נוקיה החל מה-1 באפריל. המהלך הזה מצביע על חיזוק הקשרים בין תחומי הטכנולוגיה המובילים בעולם, במיוחד כאשר נוקיה מתמקדת בחידושים בתחום התקשורת ואינטל מובילה בתחום ה-AI והדאטה סנטרים.

"יש לנו צוות DCAI חזק שימשיך לקדם את סדרי העדיפויות שלנו בשירות ללקוחותינו," נמסר מאינטל. "אייבשיץ-סגל היא מנהלת מוכשרת עם כמעט שני עשורים של ניסיון מנהיגותי באינטל במגוון תחומים, כולל מוצרים, מערכות ותשתיות."

תרומת הסניף הישראלי לפיתוחי ה-AI של אינטל

תחום ה-AI באינטל נחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, והוא כולל פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית למרכזי נתונים, מחשוב ענן, ויישומים תעשייתיים. אינטל משקיעה רבות בחדשנות בתחומים אלה, כולל פיתוח מעבדים ייעודיים ל-AI כמו סדרת Xeon ומאיצי Habana.

אייבשיץ-סגל עובדת באינטל כבר 23 שנים, מאז החלה את דרכה כסטודנטית למדעי המחשב בטכניון. לאורך השנים כיהנה בתפקידים בכירים, ביניהם ניהול מרכזי המו"פ של אינטל בישראל ותפקיד סגנית נשיא בקבוצת Manufacturing Validation Engineering. סניף אינטל בישראל ממלא תפקיד חשוב בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, עם תרומות משמעותיות בתחומי ראיית מחשב, ניתוח נתונים מורכבים, ולמידת מכונה.

בין הפיתוחים הבולטים של אינטל ישראל בתחום ה-AI ניתן למנות את טכנולוגיות ה-OpenVINO, פלטפורמת אופטימיזציה ליישומי בינה מלאכותית, ואת פיתוחים מתקדמים בתחום החיישנים והרכיבים למכשירים חכמים. בנוסף, אינטל ישראל הייתה מעורבת בפיתוח טכנולוגיות עיבוד תמונה למצלמות מתקדמות, ושיפורים בתחום האוטונומיה לרכבים חכמים.

לדבריה, אינטל נמצאת בעיצומה של טרנספורמציה אסטרטגית, עם מעבר ממודל ייצור עצמי בלבד לייצור ופיתוח עבור חברות אחרות. "העובדה שאינטל היא החברה המערבית היחידה שמייצרת סיליקון בטכנולוגיה המתקדמת ביותר מהווה עבורה יתרון, במיוחד לאור משברים גלובליים שמשפיעים על שרשראות האספקה."



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 11/02/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    היה להם ביד את גאודי קנו את מובילאיי חחח.מרוב כפל תםקידים העגלה לא זזה.הם צריכים א.רה ארגון.ב.מנהלים כושלים ללא יצירתיות הבייתה.ג.אופטימיזציה של מערכות הx86 הזקן .לחזק את פעילות הבאנה לאבס לא לייצר להם כפילויות
  • 1.
    ניקי סטרומצה 11/02/2025 16:17
    הגב לתגובה זו
    זו שגם תחת המשמרת שלה אינטל קרסה...מאות עובדים הלכו הבייתה...מקודמת לתפקיד בכיר יותר...מעניין!אחריות ממנה והלאה...
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).