קרן אייבשיץ אינטל (אינטל)
קרן אייבשיץ אינטל (אינטל)

קארין אייבשיץ-סגל תנהל את פעילות ה-AI של אינטל העולמית

מנכ"לית אינטל ישראל מונתה למנהלת הזמנית של קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית של אינטל העולמית. המינוי מגיע לאחר פרישת ג'סטין הוטארד לתפקיד מנכ"ל נוקיה ומדגיש
את החשיבות של הסניף הישראלי בפיתוח טכנולוגיות AI

עוזי גרסטמן | (2)
נושאים בכתבה אינטל


קארין אייבשיץ-סגל, המכהנת כמנכ"לית משותפת של אינטל ישראל, מונתה לתפקיד זמני חדש: ניהול קבוצת הדאטה-סנטרים והבינה המלאכותית (DCAI) של אינטל העולמית. המינוי מגיע בעקבות עזיבתו של המנהל הקודם, ג'סטין הוטארד, שיעבור לכהן כמנכ"ל נוקיה החל מה-1 באפריל. המהלך הזה מצביע על חיזוק הקשרים בין תחומי הטכנולוגיה המובילים בעולם, במיוחד כאשר נוקיה מתמקדת בחידושים בתחום התקשורת ואינטל מובילה בתחום ה-AI והדאטה סנטרים.

"יש לנו צוות DCAI חזק שימשיך לקדם את סדרי העדיפויות שלנו בשירות ללקוחותינו," נמסר מאינטל. "אייבשיץ-סגל היא מנהלת מוכשרת עם כמעט שני עשורים של ניסיון מנהיגותי באינטל במגוון תחומים, כולל מוצרים, מערכות ותשתיות."

תרומת הסניף הישראלי לפיתוחי ה-AI של אינטל

תחום ה-AI באינטל נחשב לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, והוא כולל פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית למרכזי נתונים, מחשוב ענן, ויישומים תעשייתיים. אינטל משקיעה רבות בחדשנות בתחומים אלה, כולל פיתוח מעבדים ייעודיים ל-AI כמו סדרת Xeon ומאיצי Habana.

אייבשיץ-סגל עובדת באינטל כבר 23 שנים, מאז החלה את דרכה כסטודנטית למדעי המחשב בטכניון. לאורך השנים כיהנה בתפקידים בכירים, ביניהם ניהול מרכזי המו"פ של אינטל בישראל ותפקיד סגנית נשיא בקבוצת Manufacturing Validation Engineering. סניף אינטל בישראל ממלא תפקיד חשוב בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית, עם תרומות משמעותיות בתחומי ראיית מחשב, ניתוח נתונים מורכבים, ולמידת מכונה.

בין הפיתוחים הבולטים של אינטל ישראל בתחום ה-AI ניתן למנות את טכנולוגיות ה-OpenVINO, פלטפורמת אופטימיזציה ליישומי בינה מלאכותית, ואת פיתוחים מתקדמים בתחום החיישנים והרכיבים למכשירים חכמים. בנוסף, אינטל ישראל הייתה מעורבת בפיתוח טכנולוגיות עיבוד תמונה למצלמות מתקדמות, ושיפורים בתחום האוטונומיה לרכבים חכמים.

לדבריה, אינטל נמצאת בעיצומה של טרנספורמציה אסטרטגית, עם מעבר ממודל ייצור עצמי בלבד לייצור ופיתוח עבור חברות אחרות. "העובדה שאינטל היא החברה המערבית היחידה שמייצרת סיליקון בטכנולוגיה המתקדמת ביותר מהווה עבורה יתרון, במיוחד לאור משברים גלובליים שמשפיעים על שרשראות האספקה."



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 11/02/2025 21:23
    הגב לתגובה זו
    היה להם ביד את גאודי קנו את מובילאיי חחח.מרוב כפל תםקידים העגלה לא זזה.הם צריכים א.רה ארגון.ב.מנהלים כושלים ללא יצירתיות הבייתה.ג.אופטימיזציה של מערכות הx86 הזקן .לחזק את פעילות הבאנה לאבס לא לייצר להם כפילויות
  • 1.
    ניקי סטרומצה 11/02/2025 16:17
    הגב לתגובה זו
    זו שגם תחת המשמרת שלה אינטל קרסה...מאות עובדים הלכו הבייתה...מקודמת לתפקיד בכיר יותר...מעניין!אחריות ממנה והלאה...
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.