ינואר חיובי בענף קרנות הנאמנות: הקרנות הגמישות הובילו עם זינוק של 13.9%

לפי נתוני מיטב: המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ינואר עלייה של 2.6%. הקרנות המתמחות באג"ח כללי עלו בחדות ב- 9.5%
קובי ישעיהו |

שינוי מגמה נרשם בענף קרנות הנאמנות בחודש שעבר. לאחר שבדצמבר צצו סנוניות ראשונות לאחר 3 חודשים קשים (ספטמבר-נובמבר), הרי שבחודש שעבר כבר נרשמו עליות מרשימות בענף. כך נמסר היום מבית ההשקעות מיטב.

לפי נתוני מיטב הקרנות הגמישות הובילו את תשואות ינואר עם זינוק ממוצע של 13.9%. המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ינואר עלייה של 2.6%. הקרנות המתמחות באג"ח כללי עלו בחדות ב- 9.5% והקרנות המתמחות באג"ח מדינה רשמו עלייה ממוצעת של 2.1%.

הקרנות המתמחות במניות חו"ל רשמו עליה של 0.3%. הקרנות המתמחות במניות בישראל שינו את מגמת הירידות שאפיינה אותם לאחרונה ועלו חדות ב- 10.1%. הקרנות השקליות סיימו את החודש בעלייה מתונה יחסית לחודשים האחרונים ועלו ב-0.7%. הקרנות הכספיות השקליות, השיגו תשואה "צנועה", אך מתבקשת, של 0.17%. הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל טיפסו ב-4.2% והקרנות הכספיות המט"חיות עלו ב- 3.8% בממוצע.

נזכיר כי המגמה החיובית בימי המסחר האחרונים של 2008 נמשכה לתוך ימי המסחר הראשונים של 2009, בתמיכה של עליות נאות מעבר לים, אלא שמגמה חיובית זו נמשכה שבוע אחד בלבד כאשר בשבוע השני של החודש פורסמו נתוני מאקרו שליליים והדוחות החלשים של חברת אינטל גררו את מדדי ארה"ב והעולם כלפי מטה.

המשך אזהרות הרווח של חברות מעבר לים והחשש מנתוני המשק בישראל גררו את השוק המקומי לירידות שהלכו והתעצמו לקראת אמצע החודש כאשר המסחר מתאפיין בתנודתיות תוך יומית חדה במיוחד, המדדים עולים ויורדים בהתאם לתזוזות בחוזים בארה"ב ולדוחות החברות שהחלו להתפרסם. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הפתיע וירד רק ב-0.1% כאשר הצפי היה לירידה חדה יותר.

שבוע המסחר השלישי של החודש נפתח באווירה חיובית ביותר כאשר פורסם על תוצאות ראשוניות בקידוח תמר 1, דבר שהזניק את החברות הקשורות בקידוח בעשרות עד מאות אחוזים, אך האופוריה בשוק פגה במהירות כאשר חשש ממצב המוסדות הפיננסים בארה"ב הביאו בעקבותיו ירידות חדות מעבר לים. ב-20 לחודש התחיל עידן חדש בארה"ב כאשר ברק אובמה הושבע לנשיא החדש, אך דווקא באותו יום צללו המדדים המובילים בארה"ב בחדות.

בסיכום חודשי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות נאות תוך הצגת שונות גבוהה: מדד ת"א 25 עלה ב- 0.9% ומדד ת"א 100 טיפס ב-6.4%. מדד ת"א 75 בלט בעלייה חדה בשיעור של 29.1%, מדד יתר 50 נסק ב- 22.6% ומדד יתר 120 רשם זינוק של 21%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, עלה ב- 23.1% ומדד הבנקים ירד בשיעור של 4.4%. מעניין לציין את הנסיקה המטאורית במדד מניות חיפושי נפט שעלו ב- 130.2% מתחילת החודש. העליות החדות במדדים המובילים מסבירים את התשואות החיוביות של קרנות הנאמנות המנייתיות והגמישות.

בשוקי המניות בחו"ל נרשמה מגמה שלילית: מדד ה- 500S&P ירד ב-8.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב- 8.8%, והנאסד"ק ירד ב- 6.4%, ה- DJ STOXX 50 באירופה ירד ב-12% ומדד הניקיי ביפן ירד ב- 9.8%. כל זאת, במונחי המטבעות של אותם שווקים.

צמודי המדד הממשלתיים נסחרו במגמה חיובית, כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של 0.8%. בסיכום חודשי, האג"ח הארוכות ל-7 עד 10 שנים סיימו כמעט ללא שינוי ועלו ב- 0.02% בלבד, האג"ח לטווח פדיון של 5 עד 7 טיפסו ב- 1.7%, האג"ח לטווח פדיון של 2 עד 5 שנים עלו ב- 2% ואגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים עלו ב-1.4%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד עלו בצורה חדה ב- 9.1% , כאשר ,גם כאן כמו בשוק המניות, הייתה שונות גבוהה מאוד. מדדי התל בונד רשמו מגמה חיובית עם שונות גבוהה: מדד התל-בונד 20 עלה ב- 1.6% בעוד מדד התל בונד 40 זינק ב- 11.4%.

האפיק השקלי בלט בעליות מתונות מאוד בהשוואה לחודשים האחרונים. כך, בסיכום החודש מדד השחרים עלה ב- 0.5%, כאשר השחרים הארוכים (מעל 5 שנים) עלו ב- 0.4%, הבינוניים (2 עד 5 שנים) עלו ב- 0.7% והקצרים ביותר (0-2 שנים) עלו ב- 0.3%. המק"מים עלו ב-0.3% והגילונים עלו בשיעור של 0.3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.