ינואר חיובי בענף קרנות הנאמנות: הקרנות הגמישות הובילו עם זינוק של 13.9%
שינוי מגמה נרשם בענף קרנות הנאמנות בחודש שעבר. לאחר שבדצמבר צצו סנוניות ראשונות לאחר 3 חודשים קשים (ספטמבר-נובמבר), הרי שבחודש שעבר כבר נרשמו עליות מרשימות בענף. כך נמסר היום מבית ההשקעות מיטב.
לפי נתוני מיטב הקרנות הגמישות הובילו את תשואות ינואר עם זינוק ממוצע של 13.9%. המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ינואר עלייה של 2.6%. הקרנות המתמחות באג"ח כללי עלו בחדות ב- 9.5% והקרנות המתמחות באג"ח מדינה רשמו עלייה ממוצעת של 2.1%.
הקרנות המתמחות במניות חו"ל רשמו עליה של 0.3%. הקרנות המתמחות במניות בישראל שינו את מגמת הירידות שאפיינה אותם לאחרונה ועלו חדות ב- 10.1%. הקרנות השקליות סיימו את החודש בעלייה מתונה יחסית לחודשים האחרונים ועלו ב-0.7%. הקרנות הכספיות השקליות, השיגו תשואה "צנועה", אך מתבקשת, של 0.17%. הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל טיפסו ב-4.2% והקרנות הכספיות המט"חיות עלו ב- 3.8% בממוצע.
נזכיר כי המגמה החיובית בימי המסחר האחרונים של 2008 נמשכה לתוך ימי המסחר הראשונים של 2009, בתמיכה של עליות נאות מעבר לים, אלא שמגמה חיובית זו נמשכה שבוע אחד בלבד כאשר בשבוע השני של החודש פורסמו נתוני מאקרו שליליים והדוחות החלשים של חברת אינטל גררו את מדדי ארה"ב והעולם כלפי מטה.
המשך אזהרות הרווח של חברות מעבר לים והחשש מנתוני המשק בישראל גררו את השוק המקומי לירידות שהלכו והתעצמו לקראת אמצע החודש כאשר המסחר מתאפיין בתנודתיות תוך יומית חדה במיוחד, המדדים עולים ויורדים בהתאם לתזוזות בחוזים בארה"ב ולדוחות החברות שהחלו להתפרסם. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הפתיע וירד רק ב-0.1% כאשר הצפי היה לירידה חדה יותר.
שבוע המסחר השלישי של החודש נפתח באווירה חיובית ביותר כאשר פורסם על תוצאות ראשוניות בקידוח תמר 1, דבר שהזניק את החברות הקשורות בקידוח בעשרות עד מאות אחוזים, אך האופוריה בשוק פגה במהירות כאשר חשש ממצב המוסדות הפיננסים בארה"ב הביאו בעקבותיו ירידות חדות מעבר לים. ב-20 לחודש התחיל עידן חדש בארה"ב כאשר ברק אובמה הושבע לנשיא החדש, אך דווקא באותו יום צללו המדדים המובילים בארה"ב בחדות.
בסיכום חודשי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות נאות תוך הצגת שונות גבוהה: מדד ת"א 25 עלה ב- 0.9% ומדד ת"א 100 טיפס ב-6.4%. מדד ת"א 75 בלט בעלייה חדה בשיעור של 29.1%, מדד יתר 50 נסק ב- 22.6% ומדד יתר 120 רשם זינוק של 21%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, עלה ב- 23.1% ומדד הבנקים ירד בשיעור של 4.4%. מעניין לציין את הנסיקה המטאורית במדד מניות חיפושי נפט שעלו ב- 130.2% מתחילת החודש. העליות החדות במדדים המובילים מסבירים את התשואות החיוביות של קרנות הנאמנות המנייתיות והגמישות.
בשוקי המניות בחו"ל נרשמה מגמה שלילית: מדד ה- 500S&P ירד ב-8.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב- 8.8%, והנאסד"ק ירד ב- 6.4%, ה- DJ STOXX 50 באירופה ירד ב-12% ומדד הניקיי ביפן ירד ב- 9.8%. כל זאת, במונחי המטבעות של אותם שווקים.
צמודי המדד הממשלתיים נסחרו במגמה חיובית, כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של 0.8%. בסיכום חודשי, האג"ח הארוכות ל-7 עד 10 שנים סיימו כמעט ללא שינוי ועלו ב- 0.02% בלבד, האג"ח לטווח פדיון של 5 עד 7 טיפסו ב- 1.7%, האג"ח לטווח פדיון של 2 עד 5 שנים עלו ב- 2% ואגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים עלו ב-1.4%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד עלו בצורה חדה ב- 9.1% , כאשר ,גם כאן כמו בשוק המניות, הייתה שונות גבוהה מאוד. מדדי התל בונד רשמו מגמה חיובית עם שונות גבוהה: מדד התל-בונד 20 עלה ב- 1.6% בעוד מדד התל בונד 40 זינק ב- 11.4%.
האפיק השקלי בלט בעליות מתונות מאוד בהשוואה לחודשים האחרונים. כך, בסיכום החודש מדד השחרים עלה ב- 0.5%, כאשר השחרים הארוכים (מעל 5 שנים) עלו ב- 0.4%, הבינוניים (2 עד 5 שנים) עלו ב- 0.7% והקצרים ביותר (0-2 שנים) עלו ב- 0.3%. המק"מים עלו ב-0.3% והגילונים עלו בשיעור של 0.3%.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?
פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי
הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.
וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.
אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית.
אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.
- בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.
