ינואר חיובי בענף קרנות הנאמנות: הקרנות הגמישות הובילו עם זינוק של 13.9%
שינוי מגמה נרשם בענף קרנות הנאמנות בחודש שעבר. לאחר שבדצמבר צצו סנוניות ראשונות לאחר 3 חודשים קשים (ספטמבר-נובמבר), הרי שבחודש שעבר כבר נרשמו עליות מרשימות בענף. כך נמסר היום מבית ההשקעות מיטב.
לפי נתוני מיטב הקרנות הגמישות הובילו את תשואות ינואר עם זינוק ממוצע של 13.9%. המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ינואר עלייה של 2.6%. הקרנות המתמחות באג"ח כללי עלו בחדות ב- 9.5% והקרנות המתמחות באג"ח מדינה רשמו עלייה ממוצעת של 2.1%.
הקרנות המתמחות במניות חו"ל רשמו עליה של 0.3%. הקרנות המתמחות במניות בישראל שינו את מגמת הירידות שאפיינה אותם לאחרונה ועלו חדות ב- 10.1%. הקרנות השקליות סיימו את החודש בעלייה מתונה יחסית לחודשים האחרונים ועלו ב-0.7%. הקרנות הכספיות השקליות, השיגו תשואה "צנועה", אך מתבקשת, של 0.17%. הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל טיפסו ב-4.2% והקרנות הכספיות המט"חיות עלו ב- 3.8% בממוצע.
נזכיר כי המגמה החיובית בימי המסחר האחרונים של 2008 נמשכה לתוך ימי המסחר הראשונים של 2009, בתמיכה של עליות נאות מעבר לים, אלא שמגמה חיובית זו נמשכה שבוע אחד בלבד כאשר בשבוע השני של החודש פורסמו נתוני מאקרו שליליים והדוחות החלשים של חברת אינטל גררו את מדדי ארה"ב והעולם כלפי מטה.
המשך אזהרות הרווח של חברות מעבר לים והחשש מנתוני המשק בישראל גררו את השוק המקומי לירידות שהלכו והתעצמו לקראת אמצע החודש כאשר המסחר מתאפיין בתנודתיות תוך יומית חדה במיוחד, המדדים עולים ויורדים בהתאם לתזוזות בחוזים בארה"ב ולדוחות החברות שהחלו להתפרסם. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הפתיע וירד רק ב-0.1% כאשר הצפי היה לירידה חדה יותר.
שבוע המסחר השלישי של החודש נפתח באווירה חיובית ביותר כאשר פורסם על תוצאות ראשוניות בקידוח תמר 1, דבר שהזניק את החברות הקשורות בקידוח בעשרות עד מאות אחוזים, אך האופוריה בשוק פגה במהירות כאשר חשש ממצב המוסדות הפיננסים בארה"ב הביאו בעקבותיו ירידות חדות מעבר לים. ב-20 לחודש התחיל עידן חדש בארה"ב כאשר ברק אובמה הושבע לנשיא החדש, אך דווקא באותו יום צללו המדדים המובילים בארה"ב בחדות.
בסיכום חודשי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות נאות תוך הצגת שונות גבוהה: מדד ת"א 25 עלה ב- 0.9% ומדד ת"א 100 טיפס ב-6.4%. מדד ת"א 75 בלט בעלייה חדה בשיעור של 29.1%, מדד יתר 50 נסק ב- 22.6% ומדד יתר 120 רשם זינוק של 21%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, עלה ב- 23.1% ומדד הבנקים ירד בשיעור של 4.4%. מעניין לציין את הנסיקה המטאורית במדד מניות חיפושי נפט שעלו ב- 130.2% מתחילת החודש. העליות החדות במדדים המובילים מסבירים את התשואות החיוביות של קרנות הנאמנות המנייתיות והגמישות.
בשוקי המניות בחו"ל נרשמה מגמה שלילית: מדד ה- 500S&P ירד ב-8.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב- 8.8%, והנאסד"ק ירד ב- 6.4%, ה- DJ STOXX 50 באירופה ירד ב-12% ומדד הניקיי ביפן ירד ב- 9.8%. כל זאת, במונחי המטבעות של אותם שווקים.
צמודי המדד הממשלתיים נסחרו במגמה חיובית, כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של 0.8%. בסיכום חודשי, האג"ח הארוכות ל-7 עד 10 שנים סיימו כמעט ללא שינוי ועלו ב- 0.02% בלבד, האג"ח לטווח פדיון של 5 עד 7 טיפסו ב- 1.7%, האג"ח לטווח פדיון של 2 עד 5 שנים עלו ב- 2% ואגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים עלו ב-1.4%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד עלו בצורה חדה ב- 9.1% , כאשר ,גם כאן כמו בשוק המניות, הייתה שונות גבוהה מאוד. מדדי התל בונד רשמו מגמה חיובית עם שונות גבוהה: מדד התל-בונד 20 עלה ב- 1.6% בעוד מדד התל בונד 40 זינק ב- 11.4%.
האפיק השקלי בלט בעליות מתונות מאוד בהשוואה לחודשים האחרונים. כך, בסיכום החודש מדד השחרים עלה ב- 0.5%, כאשר השחרים הארוכים (מעל 5 שנים) עלו ב- 0.4%, הבינוניים (2 עד 5 שנים) עלו ב- 0.7% והקצרים ביותר (0-2 שנים) עלו ב- 0.3%. המק"מים עלו ב-0.3% והגילונים עלו בשיעור של 0.3%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
