ינואר חיובי בענף קרנות הנאמנות: הקרנות הגמישות הובילו עם זינוק של 13.9%
שינוי מגמה נרשם בענף קרנות הנאמנות בחודש שעבר. לאחר שבדצמבר צצו סנוניות ראשונות לאחר 3 חודשים קשים (ספטמבר-נובמבר), הרי שבחודש שעבר כבר נרשמו עליות מרשימות בענף. כך נמסר היום מבית ההשקעות מיטב.
לפי נתוני מיטב הקרנות הגמישות הובילו את תשואות ינואר עם זינוק ממוצע של 13.9%. המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ינואר עלייה של 2.6%. הקרנות המתמחות באג"ח כללי עלו בחדות ב- 9.5% והקרנות המתמחות באג"ח מדינה רשמו עלייה ממוצעת של 2.1%.
הקרנות המתמחות במניות חו"ל רשמו עליה של 0.3%. הקרנות המתמחות במניות בישראל שינו את מגמת הירידות שאפיינה אותם לאחרונה ועלו חדות ב- 10.1%. הקרנות השקליות סיימו את החודש בעלייה מתונה יחסית לחודשים האחרונים ועלו ב-0.7%. הקרנות הכספיות השקליות, השיגו תשואה "צנועה", אך מתבקשת, של 0.17%. הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל טיפסו ב-4.2% והקרנות הכספיות המט"חיות עלו ב- 3.8% בממוצע.
נזכיר כי המגמה החיובית בימי המסחר האחרונים של 2008 נמשכה לתוך ימי המסחר הראשונים של 2009, בתמיכה של עליות נאות מעבר לים, אלא שמגמה חיובית זו נמשכה שבוע אחד בלבד כאשר בשבוע השני של החודש פורסמו נתוני מאקרו שליליים והדוחות החלשים של חברת אינטל גררו את מדדי ארה"ב והעולם כלפי מטה.
המשך אזהרות הרווח של חברות מעבר לים והחשש מנתוני המשק בישראל גררו את השוק המקומי לירידות שהלכו והתעצמו לקראת אמצע החודש כאשר המסחר מתאפיין בתנודתיות תוך יומית חדה במיוחד, המדדים עולים ויורדים בהתאם לתזוזות בחוזים בארה"ב ולדוחות החברות שהחלו להתפרסם. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הפתיע וירד רק ב-0.1% כאשר הצפי היה לירידה חדה יותר.
שבוע המסחר השלישי של החודש נפתח באווירה חיובית ביותר כאשר פורסם על תוצאות ראשוניות בקידוח תמר 1, דבר שהזניק את החברות הקשורות בקידוח בעשרות עד מאות אחוזים, אך האופוריה בשוק פגה במהירות כאשר חשש ממצב המוסדות הפיננסים בארה"ב הביאו בעקבותיו ירידות חדות מעבר לים. ב-20 לחודש התחיל עידן חדש בארה"ב כאשר ברק אובמה הושבע לנשיא החדש, אך דווקא באותו יום צללו המדדים המובילים בארה"ב בחדות.
בסיכום חודשי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות נאות תוך הצגת שונות גבוהה: מדד ת"א 25 עלה ב- 0.9% ומדד ת"א 100 טיפס ב-6.4%. מדד ת"א 75 בלט בעלייה חדה בשיעור של 29.1%, מדד יתר 50 נסק ב- 22.6% ומדד יתר 120 רשם זינוק של 21%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, עלה ב- 23.1% ומדד הבנקים ירד בשיעור של 4.4%. מעניין לציין את הנסיקה המטאורית במדד מניות חיפושי נפט שעלו ב- 130.2% מתחילת החודש. העליות החדות במדדים המובילים מסבירים את התשואות החיוביות של קרנות הנאמנות המנייתיות והגמישות.
בשוקי המניות בחו"ל נרשמה מגמה שלילית: מדד ה- 500S&P ירד ב-8.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב- 8.8%, והנאסד"ק ירד ב- 6.4%, ה- DJ STOXX 50 באירופה ירד ב-12% ומדד הניקיי ביפן ירד ב- 9.8%. כל זאת, במונחי המטבעות של אותם שווקים.
צמודי המדד הממשלתיים נסחרו במגמה חיובית, כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של 0.8%. בסיכום חודשי, האג"ח הארוכות ל-7 עד 10 שנים סיימו כמעט ללא שינוי ועלו ב- 0.02% בלבד, האג"ח לטווח פדיון של 5 עד 7 טיפסו ב- 1.7%, האג"ח לטווח פדיון של 2 עד 5 שנים עלו ב- 2% ואגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים עלו ב-1.4%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד עלו בצורה חדה ב- 9.1% , כאשר ,גם כאן כמו בשוק המניות, הייתה שונות גבוהה מאוד. מדדי התל בונד רשמו מגמה חיובית עם שונות גבוהה: מדד התל-בונד 20 עלה ב- 1.6% בעוד מדד התל בונד 40 זינק ב- 11.4%.
האפיק השקלי בלט בעליות מתונות מאוד בהשוואה לחודשים האחרונים. כך, בסיכום החודש מדד השחרים עלה ב- 0.5%, כאשר השחרים הארוכים (מעל 5 שנים) עלו ב- 0.4%, הבינוניים (2 עד 5 שנים) עלו ב- 0.7% והקצרים ביותר (0-2 שנים) עלו ב- 0.3%. המק"מים עלו ב-0.3% והגילונים עלו בשיעור של 0.3%.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
