ינואר חיובי בענף קרנות הנאמנות: הקרנות הגמישות הובילו עם זינוק של 13.9%

לפי נתוני מיטב: המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ינואר עלייה של 2.6%. הקרנות המתמחות באג"ח כללי עלו בחדות ב- 9.5%
קובי ישעיהו |

שינוי מגמה נרשם בענף קרנות הנאמנות בחודש שעבר. לאחר שבדצמבר צצו סנוניות ראשונות לאחר 3 חודשים קשים (ספטמבר-נובמבר), הרי שבחודש שעבר כבר נרשמו עליות מרשימות בענף. כך נמסר היום מבית ההשקעות מיטב.

לפי נתוני מיטב הקרנות הגמישות הובילו את תשואות ינואר עם זינוק ממוצע של 13.9%. המדד של כלל קרנות הנאמנות רשם בסיכום חודש ינואר עלייה של 2.6%. הקרנות המתמחות באג"ח כללי עלו בחדות ב- 9.5% והקרנות המתמחות באג"ח מדינה רשמו עלייה ממוצעת של 2.1%.

הקרנות המתמחות במניות חו"ל רשמו עליה של 0.3%. הקרנות המתמחות במניות בישראל שינו את מגמת הירידות שאפיינה אותם לאחרונה ועלו חדות ב- 10.1%. הקרנות השקליות סיימו את החודש בעלייה מתונה יחסית לחודשים האחרונים ועלו ב-0.7%. הקרנות הכספיות השקליות, השיגו תשואה "צנועה", אך מתבקשת, של 0.17%. הקרנות המתמחות באג"ח חו"ל טיפסו ב-4.2% והקרנות הכספיות המט"חיות עלו ב- 3.8% בממוצע.

נזכיר כי המגמה החיובית בימי המסחר האחרונים של 2008 נמשכה לתוך ימי המסחר הראשונים של 2009, בתמיכה של עליות נאות מעבר לים, אלא שמגמה חיובית זו נמשכה שבוע אחד בלבד כאשר בשבוע השני של החודש פורסמו נתוני מאקרו שליליים והדוחות החלשים של חברת אינטל גררו את מדדי ארה"ב והעולם כלפי מטה.

המשך אזהרות הרווח של חברות מעבר לים והחשש מנתוני המשק בישראל גררו את השוק המקומי לירידות שהלכו והתעצמו לקראת אמצע החודש כאשר המסחר מתאפיין בתנודתיות תוך יומית חדה במיוחד, המדדים עולים ויורדים בהתאם לתזוזות בחוזים בארה"ב ולדוחות החברות שהחלו להתפרסם. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הפתיע וירד רק ב-0.1% כאשר הצפי היה לירידה חדה יותר.

שבוע המסחר השלישי של החודש נפתח באווירה חיובית ביותר כאשר פורסם על תוצאות ראשוניות בקידוח תמר 1, דבר שהזניק את החברות הקשורות בקידוח בעשרות עד מאות אחוזים, אך האופוריה בשוק פגה במהירות כאשר חשש ממצב המוסדות הפיננסים בארה"ב הביאו בעקבותיו ירידות חדות מעבר לים. ב-20 לחודש התחיל עידן חדש בארה"ב כאשר ברק אובמה הושבע לנשיא החדש, אך דווקא באותו יום צללו המדדים המובילים בארה"ב בחדות.

בסיכום חודשי רשמו מרבית המדדים המובילים עליות נאות תוך הצגת שונות גבוהה: מדד ת"א 25 עלה ב- 0.9% ומדד ת"א 100 טיפס ב-6.4%. מדד ת"א 75 בלט בעלייה חדה בשיעור של 29.1%, מדד יתר 50 נסק ב- 22.6% ומדד יתר 120 רשם זינוק של 21%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, עלה ב- 23.1% ומדד הבנקים ירד בשיעור של 4.4%. מעניין לציין את הנסיקה המטאורית במדד מניות חיפושי נפט שעלו ב- 130.2% מתחילת החודש. העליות החדות במדדים המובילים מסבירים את התשואות החיוביות של קרנות הנאמנות המנייתיות והגמישות.

בשוקי המניות בחו"ל נרשמה מגמה שלילית: מדד ה- 500S&P ירד ב-8.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב- 8.8%, והנאסד"ק ירד ב- 6.4%, ה- DJ STOXX 50 באירופה ירד ב-12% ומדד הניקיי ביפן ירד ב- 9.8%. כל זאת, במונחי המטבעות של אותם שווקים.

צמודי המדד הממשלתיים נסחרו במגמה חיובית, כשהמדד המשקלל את תשואתם עלה בשיעור של 0.8%. בסיכום חודשי, האג"ח הארוכות ל-7 עד 10 שנים סיימו כמעט ללא שינוי ועלו ב- 0.02% בלבד, האג"ח לטווח פדיון של 5 עד 7 טיפסו ב- 1.7%, האג"ח לטווח פדיון של 2 עד 5 שנים עלו ב- 2% ואגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים עלו ב-1.4%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד עלו בצורה חדה ב- 9.1% , כאשר ,גם כאן כמו בשוק המניות, הייתה שונות גבוהה מאוד. מדדי התל בונד רשמו מגמה חיובית עם שונות גבוהה: מדד התל-בונד 20 עלה ב- 1.6% בעוד מדד התל בונד 40 זינק ב- 11.4%.

האפיק השקלי בלט בעליות מתונות מאוד בהשוואה לחודשים האחרונים. כך, בסיכום החודש מדד השחרים עלה ב- 0.5%, כאשר השחרים הארוכים (מעל 5 שנים) עלו ב- 0.4%, הבינוניים (2 עד 5 שנים) עלו ב- 0.7% והקצרים ביותר (0-2 שנים) עלו ב- 0.3%. המק"מים עלו ב-0.3% והגילונים עלו בשיעור של 0.3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.