הנפט התרסק ב-25%, מה בין הביקוש הספקולנטי לממשי?
התרסקות מחירים כללית אפיינה את המסחר בסחורות בשבוע האחרון. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-13.87%, הירידה השבועית התלולה ביותר אי פעם. ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי השנה כבר ירד מדד הסחורות ב-60.0%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר נרשמו במחירי סחורות האנרגיה ובראשן הנפט והבנזין, שירדו ב-25%.
מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-9.55% ל-663 נקודות, והוא נמצא כיום קרוב מאוד לערכו הנמוך ביותר אי פעם, שנרשם בשנת 1986. המדד נמוך כיום ב-94.4% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי השנה. מחיר שכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר (מעל 100,000 טון מטען), הידועות בשם Capesizes, ירד בשיעור חד אף יותר: ממחיר של 234,000 דולר ליום ב-5 ביוני השנה ל-2,773 דולר ליום ב-1 בדצמבר, ירידה של 98.8%. לילה בסוויטה במלון פאר עולה כיום יותר משכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר. מדד מחירי ההובלה הימית יכול להיות אומדן לביקוש ולהיקף המסחר בסחורות; כך שהירידה בערכו לאחרונה מצביעה על ירידה דרמטית בביקוש העולמי לסחורות בחודשים האחרונים.
מחירי המניות הוסיפו לרדת בשבוע שעבר, אם כי בשיעור מתון יחסית למרות הפרסומים האחרונים על העלייה החדה בשיעור האבטלה בארצות הברית ועל הירידה התלולה באשראי הצרכנים שם. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד ב-4.99%, מערכו בתקופה זו בשנה שעברה ירד כבר המדד ב-47.3%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-2.25%, מערכו בעת הזו בשנה שעברה ירד המדד ב-41.78%. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-1.71%, ומשנה שעברה ב-44.23%.
הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.25% ביחס לאירו ל-1.272 דולר לאירו, ביחס לין היפני נחלש הדולר בסיכום שבועי בשיעור חד של 2.77% ל-92.87 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.66% ל-3.985 שקל לדולר.
בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, יחסית למחיר השיא שלהן השנה וכן השינויים במחירים מאותה עת בשנה שעברה. כמו כן, הוספו שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית.
נפט
מחיר הנפט ירד ב-25.0% בשבוע שעבר ל-40.81 דולר לחבית, הירידה השבועית התלולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-18 בינואר 1991. באותו השבוע בינואר 1991 החלה מלחמת המפרץ הראשונה, ואז ירד מחיר הנפט ב-27.63% מ-26.24 ל-18.99 דולר לחבית. ממחיר השיא שלו 147.27 דולר לחבית ב-11 ביולי השנה כבר ירד מחיר הנפט ב-72.3%.
בשבוע האחרון פורסם רשמית הנתון הידוע לכל מזה זמן רב כי כלכלת ארצות הברית נמצאת במיתון. המכון הלאומי למחקר כלכלי, מוסד ללא מטרת רווח של כלכלנים בכירים המתעדים את המחזוריות בכלכלת ארצות הברית, פרסם ב-1 בדצמבר שארצות הברית נכנסה למיתון כבר בדצמבר 2007. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שלוש הכלכלות הגדולות בעולם; ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן נמצאות במיתון בעת ובעונה אחת. שלוש כלכלות אלו צרכו 48% מצריכת הנפט העולמית בשנת 2007 והקטינו מאוד את הצריכה בעת האחרונה. דוח של משרד האנרגיה בממשלת ארצות הברית מ-3 בדצמבר הראה שהצריכה בארבעת השבועות שהסתיימו ב-28 בנובמבר ירדה ב-6.2% משנה לשנה.
מדינות אופ"ק, האחראיות ליותר מ-40% מתפוקת הנפט העולמית, מתכנסות ב-17 בדצמבר באלג'יריה, ולפי שר הנפט של קטאר יחליטו באופן ודאי על קיצוץ נוסף בתפוקת הנפט. המדינות האלו החליטו ב-24 באוקטובר על קיצוץ בתפוקה בשיעור של 1.5 מיליון חביות ביום החל מחודש נובמבר, אך בפועל דווח שהירידה בתפוקת הנפט של מדינות הארגון הסתכמה רק ב-725,000 חביות ביום ל-28.24 מיליון חביות ביום בנובמבר. כלומר, בפועל חל רק כמחצית מהקיצוץ שהוסכם, ולהורדת התפוקה הזו לא הייתה כל השפעה על מחיר הנפט.
בגרף להלן מפורטים הביקוש השנתי הכלל עולמי לנפט ומחיר הנפט הממוצע השנתי החל משנת 1970. מהגרף אפשר לראות בבירור שהעלייה הדרמטית במחיר הנפט משנת 2003 לא נבעה מעלייה באותו סדר גודל בביקוש הממשי לצריכה, ואפשר ליחס אותה למסחר הספקולטיבי בחוזים עתידיים לנפט. מכאן אפשר להבין גם את הירידה התלולה במחיר הנפט הנוכחי, המתאים יותר לביקוש הממשי לנפט. מעניין לראות גם את הירידה בביקוש לנפט במיתון בשנים 1982-1981 ואת השפעתה על מחיר הנפט.
הגרף הבא מציג תמונה כללית של מחיר הנפט בערכים ריאליים (בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה) החל משנת 1970.
איך משקיעים בנפט?
תעודת הסל United States Oil Fund LP היא תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, התעודה נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודה, כך מי שצופה המשך ירידה במחיר הנפט יכול לרכוש אופציות put על התעודה.
תעודת הסל PowerShares DB Crude Oil Double Short נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DTO. תעודת סל זו עומדת ביחס כפול הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יוסיף לרדת. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
