הנפט התרסק ב-25%, מה בין הביקוש הספקולנטי לממשי?

אריה גורן |

התרסקות מחירים כללית אפיינה את המסחר בסחורות בשבוע האחרון. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-13.87%, הירידה השבועית התלולה ביותר אי פעם. ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי השנה כבר ירד מדד הסחורות ב-60.0%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר נרשמו במחירי סחורות האנרגיה ובראשן הנפט והבנזין, שירדו ב-25%.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-9.55% ל-663 נקודות, והוא נמצא כיום קרוב מאוד לערכו הנמוך ביותר אי פעם, שנרשם בשנת 1986. המדד נמוך כיום ב-94.4% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי השנה. מחיר שכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר (מעל 100,000 טון מטען), הידועות בשם Capesizes, ירד בשיעור חד אף יותר: ממחיר של 234,000 דולר ליום ב-5 ביוני השנה ל-2,773 דולר ליום ב-1 בדצמבר, ירידה של 98.8%. לילה בסוויטה במלון פאר עולה כיום יותר משכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר. מדד מחירי ההובלה הימית יכול להיות אומדן לביקוש ולהיקף המסחר בסחורות; כך שהירידה בערכו לאחרונה מצביעה על ירידה דרמטית בביקוש העולמי לסחורות בחודשים האחרונים.

מחירי המניות הוסיפו לרדת בשבוע שעבר, אם כי בשיעור מתון יחסית למרות הפרסומים האחרונים על העלייה החדה בשיעור האבטלה בארצות הברית ועל הירידה התלולה באשראי הצרכנים שם. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד ב-4.99%, מערכו בתקופה זו בשנה שעברה ירד כבר המדד ב-47.3%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-2.25%, מערכו בעת הזו בשנה שעברה ירד המדד ב-41.78%. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-1.71%, ומשנה שעברה ב-44.23%.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.25% ביחס לאירו ל-1.272 דולר לאירו, ביחס לין היפני נחלש הדולר בסיכום שבועי בשיעור חד של 2.77% ל-92.87 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.66% ל-3.985 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, יחסית למחיר השיא שלהן השנה וכן השינויים במחירים מאותה עת בשנה שעברה. כמו כן, הוספו שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית.

נפט

מחיר הנפט ירד ב-25.0% בשבוע שעבר ל-40.81 דולר לחבית, הירידה השבועית התלולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-18 בינואר 1991. באותו השבוע בינואר 1991 החלה מלחמת המפרץ הראשונה, ואז ירד מחיר הנפט ב-27.63% מ-26.24 ל-18.99 דולר לחבית. ממחיר השיא שלו 147.27 דולר לחבית ב-11 ביולי השנה כבר ירד מחיר הנפט ב-72.3%.

בשבוע האחרון פורסם רשמית הנתון הידוע לכל מזה זמן רב כי כלכלת ארצות הברית נמצאת במיתון. המכון הלאומי למחקר כלכלי, מוסד ללא מטרת רווח של כלכלנים בכירים המתעדים את המחזוריות בכלכלת ארצות הברית, פרסם ב-1 בדצמבר שארצות הברית נכנסה למיתון כבר בדצמבר 2007. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שלוש הכלכלות הגדולות בעולם; ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן נמצאות במיתון בעת ובעונה אחת. שלוש כלכלות אלו צרכו 48% מצריכת הנפט העולמית בשנת 2007 והקטינו מאוד את הצריכה בעת האחרונה. דוח של משרד האנרגיה בממשלת ארצות הברית מ-3 בדצמבר הראה שהצריכה בארבעת השבועות שהסתיימו ב-28 בנובמבר ירדה ב-6.2% משנה לשנה.

מדינות אופ"ק, האחראיות ליותר מ-40% מתפוקת הנפט העולמית, מתכנסות ב-17 בדצמבר באלג'יריה, ולפי שר הנפט של קטאר יחליטו באופן ודאי על קיצוץ נוסף בתפוקת הנפט. המדינות האלו החליטו ב-24 באוקטובר על קיצוץ בתפוקה בשיעור של 1.5 מיליון חביות ביום החל מחודש נובמבר, אך בפועל דווח שהירידה בתפוקת הנפט של מדינות הארגון הסתכמה רק ב-725,000 חביות ביום ל-28.24 מיליון חביות ביום בנובמבר. כלומר, בפועל חל רק כמחצית מהקיצוץ שהוסכם, ולהורדת התפוקה הזו לא הייתה כל השפעה על מחיר הנפט.

בגרף להלן מפורטים הביקוש השנתי הכלל עולמי לנפט ומחיר הנפט הממוצע השנתי החל משנת 1970. מהגרף אפשר לראות בבירור שהעלייה הדרמטית במחיר הנפט משנת 2003 לא נבעה מעלייה באותו סדר גודל בביקוש הממשי לצריכה, ואפשר ליחס אותה למסחר הספקולטיבי בחוזים עתידיים לנפט. מכאן אפשר להבין גם את הירידה התלולה במחיר הנפט הנוכחי, המתאים יותר לביקוש הממשי לנפט. מעניין לראות גם את הירידה בביקוש לנפט במיתון בשנים 1982-1981 ואת השפעתה על מחיר הנפט.

הגרף הבא מציג תמונה כללית של מחיר הנפט בערכים ריאליים (בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה) החל משנת 1970.

איך משקיעים בנפט?

תעודת הסל United States Oil Fund LP היא תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, התעודה נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודה, כך מי שצופה המשך ירידה במחיר הנפט יכול לרכוש אופציות put על התעודה.

תעודת הסל PowerShares DB Crude Oil Double Short נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DTO. תעודת סל זו עומדת ביחס כפול הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יוסיף לרדת. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.