הנפט התרסק ב-25%, מה בין הביקוש הספקולנטי לממשי?

אריה גורן |

התרסקות מחירים כללית אפיינה את המסחר בסחורות בשבוע האחרון. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-13.87%, הירידה השבועית התלולה ביותר אי פעם. ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי השנה כבר ירד מדד הסחורות ב-60.0%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר נרשמו במחירי סחורות האנרגיה ובראשן הנפט והבנזין, שירדו ב-25%.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-9.55% ל-663 נקודות, והוא נמצא כיום קרוב מאוד לערכו הנמוך ביותר אי פעם, שנרשם בשנת 1986. המדד נמוך כיום ב-94.4% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי השנה. מחיר שכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר (מעל 100,000 טון מטען), הידועות בשם Capesizes, ירד בשיעור חד אף יותר: ממחיר של 234,000 דולר ליום ב-5 ביוני השנה ל-2,773 דולר ליום ב-1 בדצמבר, ירידה של 98.8%. לילה בסוויטה במלון פאר עולה כיום יותר משכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר. מדד מחירי ההובלה הימית יכול להיות אומדן לביקוש ולהיקף המסחר בסחורות; כך שהירידה בערכו לאחרונה מצביעה על ירידה דרמטית בביקוש העולמי לסחורות בחודשים האחרונים.

מחירי המניות הוסיפו לרדת בשבוע שעבר, אם כי בשיעור מתון יחסית למרות הפרסומים האחרונים על העלייה החדה בשיעור האבטלה בארצות הברית ועל הירידה התלולה באשראי הצרכנים שם. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד ב-4.99%, מערכו בתקופה זו בשנה שעברה ירד כבר המדד ב-47.3%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-2.25%, מערכו בעת הזו בשנה שעברה ירד המדד ב-41.78%. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-1.71%, ומשנה שעברה ב-44.23%.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.25% ביחס לאירו ל-1.272 דולר לאירו, ביחס לין היפני נחלש הדולר בסיכום שבועי בשיעור חד של 2.77% ל-92.87 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.66% ל-3.985 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, יחסית למחיר השיא שלהן השנה וכן השינויים במחירים מאותה עת בשנה שעברה. כמו כן, הוספו שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית.

נפט

מחיר הנפט ירד ב-25.0% בשבוע שעבר ל-40.81 דולר לחבית, הירידה השבועית התלולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-18 בינואר 1991. באותו השבוע בינואר 1991 החלה מלחמת המפרץ הראשונה, ואז ירד מחיר הנפט ב-27.63% מ-26.24 ל-18.99 דולר לחבית. ממחיר השיא שלו 147.27 דולר לחבית ב-11 ביולי השנה כבר ירד מחיר הנפט ב-72.3%.

בשבוע האחרון פורסם רשמית הנתון הידוע לכל מזה זמן רב כי כלכלת ארצות הברית נמצאת במיתון. המכון הלאומי למחקר כלכלי, מוסד ללא מטרת רווח של כלכלנים בכירים המתעדים את המחזוריות בכלכלת ארצות הברית, פרסם ב-1 בדצמבר שארצות הברית נכנסה למיתון כבר בדצמבר 2007. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שלוש הכלכלות הגדולות בעולם; ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן נמצאות במיתון בעת ובעונה אחת. שלוש כלכלות אלו צרכו 48% מצריכת הנפט העולמית בשנת 2007 והקטינו מאוד את הצריכה בעת האחרונה. דוח של משרד האנרגיה בממשלת ארצות הברית מ-3 בדצמבר הראה שהצריכה בארבעת השבועות שהסתיימו ב-28 בנובמבר ירדה ב-6.2% משנה לשנה.

מדינות אופ"ק, האחראיות ליותר מ-40% מתפוקת הנפט העולמית, מתכנסות ב-17 בדצמבר באלג'יריה, ולפי שר הנפט של קטאר יחליטו באופן ודאי על קיצוץ נוסף בתפוקת הנפט. המדינות האלו החליטו ב-24 באוקטובר על קיצוץ בתפוקה בשיעור של 1.5 מיליון חביות ביום החל מחודש נובמבר, אך בפועל דווח שהירידה בתפוקת הנפט של מדינות הארגון הסתכמה רק ב-725,000 חביות ביום ל-28.24 מיליון חביות ביום בנובמבר. כלומר, בפועל חל רק כמחצית מהקיצוץ שהוסכם, ולהורדת התפוקה הזו לא הייתה כל השפעה על מחיר הנפט.

בגרף להלן מפורטים הביקוש השנתי הכלל עולמי לנפט ומחיר הנפט הממוצע השנתי החל משנת 1970. מהגרף אפשר לראות בבירור שהעלייה הדרמטית במחיר הנפט משנת 2003 לא נבעה מעלייה באותו סדר גודל בביקוש הממשי לצריכה, ואפשר ליחס אותה למסחר הספקולטיבי בחוזים עתידיים לנפט. מכאן אפשר להבין גם את הירידה התלולה במחיר הנפט הנוכחי, המתאים יותר לביקוש הממשי לנפט. מעניין לראות גם את הירידה בביקוש לנפט במיתון בשנים 1982-1981 ואת השפעתה על מחיר הנפט.

הגרף הבא מציג תמונה כללית של מחיר הנפט בערכים ריאליים (בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה) החל משנת 1970.

איך משקיעים בנפט?

תעודת הסל United States Oil Fund LP היא תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, התעודה נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודה, כך מי שצופה המשך ירידה במחיר הנפט יכול לרכוש אופציות put על התעודה.

תעודת הסל PowerShares DB Crude Oil Double Short נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DTO. תעודת סל זו עומדת ביחס כפול הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יוסיף לרדת. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.