הנפט התרסק ב-25%, מה בין הביקוש הספקולנטי לממשי?

אריה גורן |

התרסקות מחירים כללית אפיינה את המסחר בסחורות בשבוע האחרון. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-13.87%, הירידה השבועית התלולה ביותר אי פעם. ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי השנה כבר ירד מדד הסחורות ב-60.0%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר נרשמו במחירי סחורות האנרגיה ובראשן הנפט והבנזין, שירדו ב-25%.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-9.55% ל-663 נקודות, והוא נמצא כיום קרוב מאוד לערכו הנמוך ביותר אי פעם, שנרשם בשנת 1986. המדד נמוך כיום ב-94.4% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי השנה. מחיר שכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר (מעל 100,000 טון מטען), הידועות בשם Capesizes, ירד בשיעור חד אף יותר: ממחיר של 234,000 דולר ליום ב-5 ביוני השנה ל-2,773 דולר ליום ב-1 בדצמבר, ירידה של 98.8%. לילה בסוויטה במלון פאר עולה כיום יותר משכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר. מדד מחירי ההובלה הימית יכול להיות אומדן לביקוש ולהיקף המסחר בסחורות; כך שהירידה בערכו לאחרונה מצביעה על ירידה דרמטית בביקוש העולמי לסחורות בחודשים האחרונים.

מחירי המניות הוסיפו לרדת בשבוע שעבר, אם כי בשיעור מתון יחסית למרות הפרסומים האחרונים על העלייה החדה בשיעור האבטלה בארצות הברית ועל הירידה התלולה באשראי הצרכנים שם. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד ב-4.99%, מערכו בתקופה זו בשנה שעברה ירד כבר המדד ב-47.3%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-2.25%, מערכו בעת הזו בשנה שעברה ירד המדד ב-41.78%. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-1.71%, ומשנה שעברה ב-44.23%.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.25% ביחס לאירו ל-1.272 דולר לאירו, ביחס לין היפני נחלש הדולר בסיכום שבועי בשיעור חד של 2.77% ל-92.87 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.66% ל-3.985 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, יחסית למחיר השיא שלהן השנה וכן השינויים במחירים מאותה עת בשנה שעברה. כמו כן, הוספו שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית.

נפט

מחיר הנפט ירד ב-25.0% בשבוע שעבר ל-40.81 דולר לחבית, הירידה השבועית התלולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-18 בינואר 1991. באותו השבוע בינואר 1991 החלה מלחמת המפרץ הראשונה, ואז ירד מחיר הנפט ב-27.63% מ-26.24 ל-18.99 דולר לחבית. ממחיר השיא שלו 147.27 דולר לחבית ב-11 ביולי השנה כבר ירד מחיר הנפט ב-72.3%.

בשבוע האחרון פורסם רשמית הנתון הידוע לכל מזה זמן רב כי כלכלת ארצות הברית נמצאת במיתון. המכון הלאומי למחקר כלכלי, מוסד ללא מטרת רווח של כלכלנים בכירים המתעדים את המחזוריות בכלכלת ארצות הברית, פרסם ב-1 בדצמבר שארצות הברית נכנסה למיתון כבר בדצמבר 2007. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שלוש הכלכלות הגדולות בעולם; ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן נמצאות במיתון בעת ובעונה אחת. שלוש כלכלות אלו צרכו 48% מצריכת הנפט העולמית בשנת 2007 והקטינו מאוד את הצריכה בעת האחרונה. דוח של משרד האנרגיה בממשלת ארצות הברית מ-3 בדצמבר הראה שהצריכה בארבעת השבועות שהסתיימו ב-28 בנובמבר ירדה ב-6.2% משנה לשנה.

מדינות אופ"ק, האחראיות ליותר מ-40% מתפוקת הנפט העולמית, מתכנסות ב-17 בדצמבר באלג'יריה, ולפי שר הנפט של קטאר יחליטו באופן ודאי על קיצוץ נוסף בתפוקת הנפט. המדינות האלו החליטו ב-24 באוקטובר על קיצוץ בתפוקה בשיעור של 1.5 מיליון חביות ביום החל מחודש נובמבר, אך בפועל דווח שהירידה בתפוקת הנפט של מדינות הארגון הסתכמה רק ב-725,000 חביות ביום ל-28.24 מיליון חביות ביום בנובמבר. כלומר, בפועל חל רק כמחצית מהקיצוץ שהוסכם, ולהורדת התפוקה הזו לא הייתה כל השפעה על מחיר הנפט.

בגרף להלן מפורטים הביקוש השנתי הכלל עולמי לנפט ומחיר הנפט הממוצע השנתי החל משנת 1970. מהגרף אפשר לראות בבירור שהעלייה הדרמטית במחיר הנפט משנת 2003 לא נבעה מעלייה באותו סדר גודל בביקוש הממשי לצריכה, ואפשר ליחס אותה למסחר הספקולטיבי בחוזים עתידיים לנפט. מכאן אפשר להבין גם את הירידה התלולה במחיר הנפט הנוכחי, המתאים יותר לביקוש הממשי לנפט. מעניין לראות גם את הירידה בביקוש לנפט במיתון בשנים 1982-1981 ואת השפעתה על מחיר הנפט.

הגרף הבא מציג תמונה כללית של מחיר הנפט בערכים ריאליים (בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה) החל משנת 1970.

איך משקיעים בנפט?

תעודת הסל United States Oil Fund LP היא תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, התעודה נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודה, כך מי שצופה המשך ירידה במחיר הנפט יכול לרכוש אופציות put על התעודה.

תעודת הסל PowerShares DB Crude Oil Double Short נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DTO. תעודת סל זו עומדת ביחס כפול הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יוסיף לרדת. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות

מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?  

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.

לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב. 

אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.

מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים? 

אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל. 

אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.  

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.