הנפט התרסק ב-25%, מה בין הביקוש הספקולנטי לממשי?

אריה גורן |

התרסקות מחירים כללית אפיינה את המסחר בסחורות בשבוע האחרון. מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-13.87%, הירידה השבועית התלולה ביותר אי פעם. ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי השנה כבר ירד מדד הסחורות ב-60.0%. הירידות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות בשבוע שעבר נרשמו במחירי סחורות האנרגיה ובראשן הנפט והבנזין, שירדו ב-25%.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-9.55% ל-663 נקודות, והוא נמצא כיום קרוב מאוד לערכו הנמוך ביותר אי פעם, שנרשם בשנת 1986. המדד נמוך כיום ב-94.4% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי השנה. מחיר שכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר (מעל 100,000 טון מטען), הידועות בשם Capesizes, ירד בשיעור חד אף יותר: ממחיר של 234,000 דולר ליום ב-5 ביוני השנה ל-2,773 דולר ליום ב-1 בדצמבר, ירידה של 98.8%. לילה בסוויטה במלון פאר עולה כיום יותר משכירת אניות צובר מהסוג הגדול ביותר. מדד מחירי ההובלה הימית יכול להיות אומדן לביקוש ולהיקף המסחר בסחורות; כך שהירידה בערכו לאחרונה מצביעה על ירידה דרמטית בביקוש העולמי לסחורות בחודשים האחרונים.

מחירי המניות הוסיפו לרדת בשבוע שעבר, אם כי בשיעור מתון יחסית למרות הפרסומים האחרונים על העלייה החדה בשיעור האבטלה בארצות הברית ועל הירידה התלולה באשראי הצרכנים שם. מדד המניות העולמי, MSCI World, ירד ב-4.99%, מערכו בתקופה זו בשנה שעברה ירד כבר המדד ב-47.3%. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, ירד בשבוע שעבר ב-2.25%, מערכו בעת הזו בשנה שעברה ירד המדד ב-41.78%. מדד מניות הנאסד"ק ירד בשבוע שעבר ב-1.71%, ומשנה שעברה ב-44.23%.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-0.25% ביחס לאירו ל-1.272 דולר לאירו, ביחס לין היפני נחלש הדולר בסיכום שבועי בשיעור חד של 2.77% ל-92.87 ין לדולר. ביחס לשקל התחזק הדולר בסיכום שבועי ב-1.66% ל-3.985 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון, יחסית למחיר השיא שלהן השנה וכן השינויים במחירים מאותה עת בשנה שעברה. כמו כן, הוספו שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית.

נפט

מחיר הנפט ירד ב-25.0% בשבוע שעבר ל-40.81 דולר לחבית, הירידה השבועית התלולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-18 בינואר 1991. באותו השבוע בינואר 1991 החלה מלחמת המפרץ הראשונה, ואז ירד מחיר הנפט ב-27.63% מ-26.24 ל-18.99 דולר לחבית. ממחיר השיא שלו 147.27 דולר לחבית ב-11 ביולי השנה כבר ירד מחיר הנפט ב-72.3%.

בשבוע האחרון פורסם רשמית הנתון הידוע לכל מזה זמן רב כי כלכלת ארצות הברית נמצאת במיתון. המכון הלאומי למחקר כלכלי, מוסד ללא מטרת רווח של כלכלנים בכירים המתעדים את המחזוריות בכלכלת ארצות הברית, פרסם ב-1 בדצמבר שארצות הברית נכנסה למיתון כבר בדצמבר 2007. לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה שלוש הכלכלות הגדולות בעולם; ארצות הברית, האיחוד האירופי ויפן נמצאות במיתון בעת ובעונה אחת. שלוש כלכלות אלו צרכו 48% מצריכת הנפט העולמית בשנת 2007 והקטינו מאוד את הצריכה בעת האחרונה. דוח של משרד האנרגיה בממשלת ארצות הברית מ-3 בדצמבר הראה שהצריכה בארבעת השבועות שהסתיימו ב-28 בנובמבר ירדה ב-6.2% משנה לשנה.

מדינות אופ"ק, האחראיות ליותר מ-40% מתפוקת הנפט העולמית, מתכנסות ב-17 בדצמבר באלג'יריה, ולפי שר הנפט של קטאר יחליטו באופן ודאי על קיצוץ נוסף בתפוקת הנפט. המדינות האלו החליטו ב-24 באוקטובר על קיצוץ בתפוקה בשיעור של 1.5 מיליון חביות ביום החל מחודש נובמבר, אך בפועל דווח שהירידה בתפוקת הנפט של מדינות הארגון הסתכמה רק ב-725,000 חביות ביום ל-28.24 מיליון חביות ביום בנובמבר. כלומר, בפועל חל רק כמחצית מהקיצוץ שהוסכם, ולהורדת התפוקה הזו לא הייתה כל השפעה על מחיר הנפט.

בגרף להלן מפורטים הביקוש השנתי הכלל עולמי לנפט ומחיר הנפט הממוצע השנתי החל משנת 1970. מהגרף אפשר לראות בבירור שהעלייה הדרמטית במחיר הנפט משנת 2003 לא נבעה מעלייה באותו סדר גודל בביקוש הממשי לצריכה, ואפשר ליחס אותה למסחר הספקולטיבי בחוזים עתידיים לנפט. מכאן אפשר להבין גם את הירידה התלולה במחיר הנפט הנוכחי, המתאים יותר לביקוש הממשי לנפט. מעניין לראות גם את הירידה בביקוש לנפט במיתון בשנים 1982-1981 ואת השפעתה על מחיר הנפט.

הגרף הבא מציג תמונה כללית של מחיר הנפט בערכים ריאליים (בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה) החל משנת 1970.

איך משקיעים בנפט?

תעודת הסל United States Oil Fund LP היא תעודת הסל הסחירה ביותר לנפט, התעודה נסחרת בבורסת AMEX בסימול USO. החברה המנהלת היא Victoria Bay Asset Management, ודמי הניהול הם 0.50% לשנה. קיימות גם אופציותcall ו-put לתעודה, כך מי שצופה המשך ירידה במחיר הנפט יכול לרכוש אופציות put על התעודה.

תעודת הסל PowerShares DB Crude Oil Double Short נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול DTO. תעודת סל זו עומדת ביחס כפול הפוך לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יוסיף לרדת. החברה המנהלת היא Deutsche Bank, ודמי הניהול הם 0.75% לשנה.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בכלל פיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

משה גפני
צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת

"קרן השתלמות היא חלק מתנאי השכר ואסור לפגוע בה"

ועדת הכספים באה בטענות לאוצר שרוצה לצמצם את ההטבות מיסוי על קרנות השתלמות - הם טוענים שהאוצר פוגע בציבור בשכבות הנמוכות, אבל זה הפוך: האוצר רוצה לבטל הטבות מס לעשירים ולתת לכולם - הנדסת תודעה

רן קידר |

קרנות השתלמות הן מוצר פריבילגי  - מקבלים אותו העשירונים העליונים במשק. הכלכלן הראשי באוצר סיפק דוח חשוב שמוכיח זאת: האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים. הקרן השתלמות היא מוצר שפטור ממסים באופן גורף - בהפקדה לקרן יש הטבת מס גדולה, בעת הרווחים השוטפים אין מס, בעת הפדיון אין מס. מדובר בהטבה של מעל 11 מיליארד שקל וצריך לצמצם אותה באופן מסוים. האוצר מבקש מדי שנה לצמצמה כדי לקחת את הכסף הזה ולהשתמש בו לדברים אחרים - למשל להעלות את הקצבאות. אבל, לקרן השתלמות יש לובי ענק - ההסתדרות, ועובדים בעשירונים עליונים שאם יקחו להם את ההטבה הזו הם יעשו רעש מאוד גדול. 

ולכן לא נוגעים בקרנות האלו. למרות שאנשי האוצר רוצים ובצדק להטיל מס על קרן השתלמות, מגיע שר האוצר שמפחד להכעיס את הציבור כי זו שנת בחירות ואומר - סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”. איזה פחדן. 

והנה היום התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. יש שם חברי כנסת מנותקים, או משוחדים שטוענים שפגיעה בהטבות זו פגיעה בשכבות נמוכות, למרות שזה ההיפך. 

עמדת נציגי הכלכלן הראשי באוצר הוסברה לחברי הועדה - ההטבה אינה שוויונית, מגיעה לבעלי הכנסות גבוהות יותר ויש לצמצמה משמעותית ולהעביר את המשאבים להטבות לכלל האוכלוסייה, דוגמת מדרגות מס הכנסה. אבל חברי הכנסת ונציגי השוק אמרו כי אין מדובר בהטבה אלא חלק מתנאי השכר וחסכון לטווח בינוני ואף משלים לפנסיה, שמשרת בעיקר את מעמד הביניים, העובד והמשרת, וקראו להרחיבה גם לעשירונים הנמוכים יותר ולא לצמצמה. יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי: "התחושה שיש כהות חושים גדולה מאוד באוצר כלפי האנשים החלשים יותר במשק". תקשיבו, זה מקומם. זה אפילו שקר.  


ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה דיון בנושא 'היתכנות לפגיעה בהטבת המס של קרנות ההשתלמות'. ח"כ ולדימיר בליאק פתח את הדיון והדגיש את החשיבות החברתית והכלכלית של קרנות ההשתלמות, תוך שהוא תוקף את העובדה שהיא הטבה לעשירים בלבד: "הציגו ש-83% בעשירון העליון מפקידים לקרנות ההשתלמות, לעומת 9% בעשירון 1. אבל לא הציגו שבעשירון 10 הרוב היום זה מעמד הביניים, ובעשירון 9 זה 80% שמפקידים, בעשירון 8 - 73%, בעשירון 7 – 59%, בעשירון 6 - %54 וכן הלאה. מדובר באופן מאוד מובהק בהטבה לאדם העובד והמשרת. אין שום סיבה לצמצם או לבטל, במיוחד אחרי שנה כזו קשה שמעמד הביניים החזיק את המדינה".