דב חנין, המתמודד לראשות ת"א: "דרושה התערבות בכוחות השוק לפתרון מצוקת הדיור בת"א"
דב חנין, המתמודד לראשות עיריית ת"א מטעם רשימת עיר לכולנו, מציין בריאיון ל-Bizportal כי פתרון מצוקת הדיור בת"א דורש את התערבות העירייה בכוחות השוק תוך שינוי סדרי עדיפויות, שיבוצע בשני מהלכים במקביל: הגדלת ההיצע של דירות קטנות ובינוניות ופיזור הביקושים באמצעות תוכנית ניידות למרכז.
לדבריו, שינוי סדרי עדיפויות יושג באמצעות החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שיעודדו בנייתן של דירות קטנות ששטחן עד 85 מ"ר, בנייה שלא בוצעה בשנתיים האחרונות. יזמים וחברות קבלניות יוחויבו להקצות חלק מסויים מהבניין לדירות להשכרה (בדומה למנגנון הנהוג במרכז לונדון, שם ההיקף הוא של 25% מהדירות) ובמקביל יזכו היזמים להטבות בהתאם לירידה ברווחיות. הרעיון הוא שאחוז גבוה יותר של דיור בר השגה יביא לקידומם בתור לדיונים בוועדת התכנון המקומית. בנוסף, שכר הדירה בדירות אלה ייקבע ביום אישור הפרוייקט ויוצמד למדד.
בנוסף, תעודד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שפרויקטים חדשים יכללו תמהיל מעורב של דירות בגדלים שונים ובמחירי שוק שונים, גם זאת בתמורה לאחוזי בנייה גבוהים יותר. חנין מציע לעודד את הדיור הציבורי בת"א, בדומה לערים גדולות במערב, שבהן חברות עירוניות לדיור מחזיקות נתח מסויים וקבוע מסך הדירות בעיר. דירות אלה מושכרות במחירים סבירים לקבוצות אוכלוסיה ממוקדות: סטודנטים, חד-הוריות, נכים, גמלאים, צעירים, דור ממשיך בעיר, אוכלוסיות מוחלשות ועוד.לדבריו באופן שה ניתן יהיה להגן על השכבות החלשות מכוחות השוק בענף הנדל"ן.
לדברי חנין, פתרון למצוקת הדיור ניתן להשיג גם תוך עידוד השמשתם של בניינים ללא שימוש בעיר: תיעדוף ("מסלול ירוק") אישור תוכניות בנייה במתחמים של מבנים ללא שימוש, תוך הפעלת לחץ כלכלי על בעלי מבנים כאלה למען השמשתם.
"במצב הקיים מחכים הבעלים לעלייה נוספת משוערת בערך הנכס בעוד חמש עשר או עשרים שנים. מאות הבניינים העומדים ריקים בעיר עולים לנו באלפי דירות פוטנציאליות שאינן זוכות למימוש. רבים ממבנים אלו אף זכאים לפטור מארנונה. ההשפעה של מהלך כזה יכולה להיות דרמטית על היצע הדירות בעיר ועל גובה שכר הדירה". מציין חנין.
חנין גם מבטיח לעצור את כל מבצעי הפינוי בעיר כמו למשל בעג'מי ובכפר שלם עד להשגת הסדרים מוסכמים מתוך הידברות עם התושבים וכן להגן על דיירים בדמי מפתח מפני העלאת שכר הדירה ללא פגיעה בזכותיהם וברמת הדיור שלהם.
ומה בנוגע לבעיות התחבורה בעיר? לדברי חנין, יש לעודד הפעלת קווי אוטובוס ראשיים בנתיבי תחבורה מהירים ובלעדיים לתחבורה ציבורית וקווי משנה באוטובוסים קטנים יותר בנתיבי משנה ובשכונות. כרטיס הנסיעה יהיה מסובסד ותקף לתקופה מסוימת (משעה אחת ועד שנה אחת), שבמהלכה ניתן יהיה להשתמש בו למספר נסיעות בלתי מוגבל בכל סוגי האוטובוסים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
