דב חנין, המתמודד לראשות ת"א: "דרושה התערבות בכוחות השוק לפתרון מצוקת הדיור בת"א"
דב חנין, המתמודד לראשות עיריית ת"א מטעם רשימת עיר לכולנו, מציין בריאיון ל-Bizportal כי פתרון מצוקת הדיור בת"א דורש את התערבות העירייה בכוחות השוק תוך שינוי סדרי עדיפויות, שיבוצע בשני מהלכים במקביל: הגדלת ההיצע של דירות קטנות ובינוניות ופיזור הביקושים באמצעות תוכנית ניידות למרכז.
לדבריו, שינוי סדרי עדיפויות יושג באמצעות החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שיעודדו בנייתן של דירות קטנות ששטחן עד 85 מ"ר, בנייה שלא בוצעה בשנתיים האחרונות. יזמים וחברות קבלניות יוחויבו להקצות חלק מסויים מהבניין לדירות להשכרה (בדומה למנגנון הנהוג במרכז לונדון, שם ההיקף הוא של 25% מהדירות) ובמקביל יזכו היזמים להטבות בהתאם לירידה ברווחיות. הרעיון הוא שאחוז גבוה יותר של דיור בר השגה יביא לקידומם בתור לדיונים בוועדת התכנון המקומית. בנוסף, שכר הדירה בדירות אלה ייקבע ביום אישור הפרוייקט ויוצמד למדד.
בנוסף, תעודד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שפרויקטים חדשים יכללו תמהיל מעורב של דירות בגדלים שונים ובמחירי שוק שונים, גם זאת בתמורה לאחוזי בנייה גבוהים יותר. חנין מציע לעודד את הדיור הציבורי בת"א, בדומה לערים גדולות במערב, שבהן חברות עירוניות לדיור מחזיקות נתח מסויים וקבוע מסך הדירות בעיר. דירות אלה מושכרות במחירים סבירים לקבוצות אוכלוסיה ממוקדות: סטודנטים, חד-הוריות, נכים, גמלאים, צעירים, דור ממשיך בעיר, אוכלוסיות מוחלשות ועוד.לדבריו באופן שה ניתן יהיה להגן על השכבות החלשות מכוחות השוק בענף הנדל"ן.
לדברי חנין, פתרון למצוקת הדיור ניתן להשיג גם תוך עידוד השמשתם של בניינים ללא שימוש בעיר: תיעדוף ("מסלול ירוק") אישור תוכניות בנייה במתחמים של מבנים ללא שימוש, תוך הפעלת לחץ כלכלי על בעלי מבנים כאלה למען השמשתם.
"במצב הקיים מחכים הבעלים לעלייה נוספת משוערת בערך הנכס בעוד חמש עשר או עשרים שנים. מאות הבניינים העומדים ריקים בעיר עולים לנו באלפי דירות פוטנציאליות שאינן זוכות למימוש. רבים ממבנים אלו אף זכאים לפטור מארנונה. ההשפעה של מהלך כזה יכולה להיות דרמטית על היצע הדירות בעיר ועל גובה שכר הדירה". מציין חנין.
חנין גם מבטיח לעצור את כל מבצעי הפינוי בעיר כמו למשל בעג'מי ובכפר שלם עד להשגת הסדרים מוסכמים מתוך הידברות עם התושבים וכן להגן על דיירים בדמי מפתח מפני העלאת שכר הדירה ללא פגיעה בזכותיהם וברמת הדיור שלהם.
ומה בנוגע לבעיות התחבורה בעיר? לדברי חנין, יש לעודד הפעלת קווי אוטובוס ראשיים בנתיבי תחבורה מהירים ובלעדיים לתחבורה ציבורית וקווי משנה באוטובוסים קטנים יותר בנתיבי משנה ובשכונות. כרטיס הנסיעה יהיה מסובסד ותקף לתקופה מסוימת (משעה אחת ועד שנה אחת), שבמהלכה ניתן יהיה להשתמש בו למספר נסיעות בלתי מוגבל בכל סוגי האוטובוסים.
בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה.
היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.
לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.
בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב
השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק
הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא
עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע
וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".
