דב חנין, המתמודד לראשות ת"א: "דרושה התערבות בכוחות השוק לפתרון מצוקת הדיור בת"א"

לדבריו, יש צורך בשינוי סדרי עדיפויות ובמקום מגדלי יוקרה לעודד בניית דירות קטנות ובינוניות
איריס בר טל |

דב חנין, המתמודד לראשות עיריית ת"א מטעם רשימת עיר לכולנו, מציין בריאיון ל-Bizportal כי פתרון מצוקת הדיור בת"א דורש את התערבות העירייה בכוחות השוק תוך שינוי סדרי עדיפויות, שיבוצע בשני מהלכים במקביל: הגדלת ההיצע של דירות קטנות ובינוניות ופיזור הביקושים באמצעות תוכנית ניידות למרכז.

לדבריו, שינוי סדרי עדיפויות יושג באמצעות החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שיעודדו בנייתן של דירות קטנות ששטחן עד 85 מ"ר, בנייה שלא בוצעה בשנתיים האחרונות. יזמים וחברות קבלניות יוחויבו להקצות חלק מסויים מהבניין לדירות להשכרה (בדומה למנגנון הנהוג במרכז לונדון, שם ההיקף הוא של 25% מהדירות) ובמקביל יזכו היזמים להטבות בהתאם לירידה ברווחיות. הרעיון הוא שאחוז גבוה יותר של דיור בר השגה יביא לקידומם בתור לדיונים בוועדת התכנון המקומית. בנוסף, שכר הדירה בדירות אלה ייקבע ביום אישור הפרוייקט ויוצמד למדד.

בנוסף, תעודד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שפרויקטים חדשים יכללו תמהיל מעורב של דירות בגדלים שונים ובמחירי שוק שונים, גם זאת בתמורה לאחוזי בנייה גבוהים יותר. חנין מציע לעודד את הדיור הציבורי בת"א, בדומה לערים גדולות במערב, שבהן חברות עירוניות לדיור מחזיקות נתח מסויים וקבוע מסך הדירות בעיר. דירות אלה מושכרות במחירים סבירים לקבוצות אוכלוסיה ממוקדות: סטודנטים, חד-הוריות, נכים, גמלאים, צעירים, דור ממשיך בעיר, אוכלוסיות מוחלשות ועוד.לדבריו באופן שה ניתן יהיה להגן על השכבות החלשות מכוחות השוק בענף הנדל"ן.

לדברי חנין, פתרון למצוקת הדיור ניתן להשיג גם תוך עידוד השמשתם של בניינים ללא שימוש בעיר: תיעדוף ("מסלול ירוק") אישור תוכניות בנייה במתחמים של מבנים ללא שימוש, תוך הפעלת לחץ כלכלי על בעלי מבנים כאלה למען השמשתם.

"במצב הקיים מחכים הבעלים לעלייה נוספת משוערת בערך הנכס בעוד חמש עשר או עשרים שנים. מאות הבניינים העומדים ריקים בעיר עולים לנו באלפי דירות פוטנציאליות שאינן זוכות למימוש. רבים ממבנים אלו אף זכאים לפטור מארנונה. ההשפעה של מהלך כזה יכולה להיות דרמטית על היצע הדירות בעיר ועל גובה שכר הדירה". מציין חנין.

חנין גם מבטיח לעצור את כל מבצעי הפינוי בעיר כמו למשל בעג'מי ובכפר שלם עד להשגת הסדרים מוסכמים מתוך הידברות עם התושבים וכן להגן על דיירים בדמי מפתח מפני העלאת שכר הדירה ללא פגיעה בזכותיהם וברמת הדיור שלהם.

ומה בנוגע לבעיות התחבורה בעיר? לדברי חנין, יש לעודד הפעלת קווי אוטובוס ראשיים בנתיבי תחבורה מהירים ובלעדיים לתחבורה ציבורית וקווי משנה באוטובוסים קטנים יותר בנתיבי משנה ובשכונות. כרטיס הנסיעה יהיה מסובסד ותקף לתקופה מסוימת (משעה אחת ועד שנה אחת), שבמהלכה ניתן יהיה להשתמש בו למספר נסיעות בלתי מוגבל בכל סוגי האוטובוסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.