דב חנין, המתמודד לראשות ת"א: "דרושה התערבות בכוחות השוק לפתרון מצוקת הדיור בת"א"
דב חנין, המתמודד לראשות עיריית ת"א מטעם רשימת עיר לכולנו, מציין בריאיון ל-Bizportal כי פתרון מצוקת הדיור בת"א דורש את התערבות העירייה בכוחות השוק תוך שינוי סדרי עדיפויות, שיבוצע בשני מהלכים במקביל: הגדלת ההיצע של דירות קטנות ובינוניות ופיזור הביקושים באמצעות תוכנית ניידות למרכז.
לדבריו, שינוי סדרי עדיפויות יושג באמצעות החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שיעודדו בנייתן של דירות קטנות ששטחן עד 85 מ"ר, בנייה שלא בוצעה בשנתיים האחרונות. יזמים וחברות קבלניות יוחויבו להקצות חלק מסויים מהבניין לדירות להשכרה (בדומה למנגנון הנהוג במרכז לונדון, שם ההיקף הוא של 25% מהדירות) ובמקביל יזכו היזמים להטבות בהתאם לירידה ברווחיות. הרעיון הוא שאחוז גבוה יותר של דיור בר השגה יביא לקידומם בתור לדיונים בוועדת התכנון המקומית. בנוסף, שכר הדירה בדירות אלה ייקבע ביום אישור הפרוייקט ויוצמד למדד.
בנוסף, תעודד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שפרויקטים חדשים יכללו תמהיל מעורב של דירות בגדלים שונים ובמחירי שוק שונים, גם זאת בתמורה לאחוזי בנייה גבוהים יותר. חנין מציע לעודד את הדיור הציבורי בת"א, בדומה לערים גדולות במערב, שבהן חברות עירוניות לדיור מחזיקות נתח מסויים וקבוע מסך הדירות בעיר. דירות אלה מושכרות במחירים סבירים לקבוצות אוכלוסיה ממוקדות: סטודנטים, חד-הוריות, נכים, גמלאים, צעירים, דור ממשיך בעיר, אוכלוסיות מוחלשות ועוד.לדבריו באופן שה ניתן יהיה להגן על השכבות החלשות מכוחות השוק בענף הנדל"ן.
לדברי חנין, פתרון למצוקת הדיור ניתן להשיג גם תוך עידוד השמשתם של בניינים ללא שימוש בעיר: תיעדוף ("מסלול ירוק") אישור תוכניות בנייה במתחמים של מבנים ללא שימוש, תוך הפעלת לחץ כלכלי על בעלי מבנים כאלה למען השמשתם.
"במצב הקיים מחכים הבעלים לעלייה נוספת משוערת בערך הנכס בעוד חמש עשר או עשרים שנים. מאות הבניינים העומדים ריקים בעיר עולים לנו באלפי דירות פוטנציאליות שאינן זוכות למימוש. רבים ממבנים אלו אף זכאים לפטור מארנונה. ההשפעה של מהלך כזה יכולה להיות דרמטית על היצע הדירות בעיר ועל גובה שכר הדירה". מציין חנין.
חנין גם מבטיח לעצור את כל מבצעי הפינוי בעיר כמו למשל בעג'מי ובכפר שלם עד להשגת הסדרים מוסכמים מתוך הידברות עם התושבים וכן להגן על דיירים בדמי מפתח מפני העלאת שכר הדירה ללא פגיעה בזכותיהם וברמת הדיור שלהם.
ומה בנוגע לבעיות התחבורה בעיר? לדברי חנין, יש לעודד הפעלת קווי אוטובוס ראשיים בנתיבי תחבורה מהירים ובלעדיים לתחבורה ציבורית וקווי משנה באוטובוסים קטנים יותר בנתיבי משנה ובשכונות. כרטיס הנסיעה יהיה מסובסד ותקף לתקופה מסוימת (משעה אחת ועד שנה אחת), שבמהלכה ניתן יהיה להשתמש בו למספר נסיעות בלתי מוגבל בכל סוגי האוטובוסים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
