הבנקים מאשימים: לשכת סוכני הביטוח מפיצה דברי דיבה והכפשה כדי להכשיל כניסת הבנקים לתחום הפנסיוני

כך עולה ממכתב ששלח משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים לידין ענתבי הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון במשרד האוצר
משה בנימין |

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, פותח במערכה נגד לשכת סוכני הביטוח ומאשים אותם ב"פעולות הטעייה בנושא חסכון פנסיוני". פרל שלח מכתב בנושא לידין ענתבי הממונה על הנושא ובו האשמות רבות כנגד הלשכה.

מדברי משה פרל, "נדהמתי לגלות, כי בשבוע שעבר הפיצה לשכת סוכני הביטוח בישראל מכתב לסוכניה, בו היא מייעצת להם לשלוח ללקוחותיהם מכתב הכולל, לעניות דעתי, דברי הטעיה, הכפשה ודיבה, כנראה מתוך מטרה להכשיל את כניסתם של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני".

"אינני יודע אם תוכנו המופרך של המכתב נובע מבורותם של כותביו, או מכוונה להכשיל את הרפורמה שנערכה בשוק ההון בתחום החיסכון ארוך הטווח, אבל ברור לי כי התוצאה תגרום נזק ללקוחות אליו הוא מופנה, ואני מבקש להפנות את תשומת ליבך לכך".

פרל מציין, כי הרפורמה בתחום הורתה לסוכני ביטוח "להתקשר בהסכמים רק עם חלק מחברות הביטוח או יצרנים אחרים, ואף להסכים עם כל יצרן על עמלות שונות. במילים אחרות, החוק מאפשר לסוכן הביטוח להימצא מול הלקוח שלו במצב בו הוא מציע לו רק את המוצרים של החברות אותן הוא מייצג, ואף יצרה לו תמריץ להעדיף את המוצר שבגינו הוא מתוגמל בעמלה הגבוהה ביותר. בדיוק מסיבה זו היא אסרה עליו להתחזות ל"יועץ", וחייבה אותו בשקיפות, תוך שהיא מגדירה אותו כ"משווק"".

"אינני יודע מאין שואב יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח, מר שלמה אייזיק, את החוצפה לתדרך את הסוכנים לומר ללקוחותיהם את ההיפך הגמור, אולם אני מבקש להביא לידיעתך כי במכתב שהפיץ לציבור הסוכנים, זה בדיוק הדבר שנעשה. מצד אחד, הוא ממליץ לסוכנים להגיד ללקוחות, באופן שקרי, כי הבנקים אינם נותנים "ייעוץ אמיתי", ומעביר מסר מובהק ומקומם לפיו הבנק הוא, בעצם, דורש רעתו של הלקוח".

פרל טוען, כי ממכתב לשכת סוכני הביטוח ללקוחותיהם עולה, כי הם "מסתירים את העובדה המובהקת לפיה סוכן הביטוח מצוי באופן אינהרנטי בניגוד עניינים, שיעודד אותו להציע את מוצרי החברה עימה הוא קשור, ובגינם הוא מקבל את העמלה המרבית".

"יתר על כן – מהמכתב האמור עולה גם כי יש בו כדי להטעות את הלקוחות, ולהציג להם את סוכן הביטוח כ"יועץ", וזאת בניגוד מוחלט למציאות ולחוק שרואים בו "משווק" בלבד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.