הבנקים מאשימים: לשכת סוכני הביטוח מפיצה דברי דיבה והכפשה כדי להכשיל כניסת הבנקים לתחום הפנסיוני
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, פותח במערכה נגד לשכת סוכני הביטוח ומאשים אותם ב"פעולות הטעייה בנושא חסכון פנסיוני". פרל שלח מכתב בנושא לידין ענתבי הממונה על הנושא ובו האשמות רבות כנגד הלשכה.
מדברי משה פרל, "נדהמתי לגלות, כי בשבוע שעבר הפיצה לשכת סוכני הביטוח בישראל מכתב לסוכניה, בו היא מייעצת להם לשלוח ללקוחותיהם מכתב הכולל, לעניות דעתי, דברי הטעיה, הכפשה ודיבה, כנראה מתוך מטרה להכשיל את כניסתם של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני".
"אינני יודע אם תוכנו המופרך של המכתב נובע מבורותם של כותביו, או מכוונה להכשיל את הרפורמה שנערכה בשוק ההון בתחום החיסכון ארוך הטווח, אבל ברור לי כי התוצאה תגרום נזק ללקוחות אליו הוא מופנה, ואני מבקש להפנות את תשומת ליבך לכך".
פרל מציין, כי הרפורמה בתחום הורתה לסוכני ביטוח "להתקשר בהסכמים רק עם חלק מחברות הביטוח או יצרנים אחרים, ואף להסכים עם כל יצרן על עמלות שונות. במילים אחרות, החוק מאפשר לסוכן הביטוח להימצא מול הלקוח שלו במצב בו הוא מציע לו רק את המוצרים של החברות אותן הוא מייצג, ואף יצרה לו תמריץ להעדיף את המוצר שבגינו הוא מתוגמל בעמלה הגבוהה ביותר. בדיוק מסיבה זו היא אסרה עליו להתחזות ל"יועץ", וחייבה אותו בשקיפות, תוך שהיא מגדירה אותו כ"משווק"".
"אינני יודע מאין שואב יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח, מר שלמה אייזיק, את החוצפה לתדרך את הסוכנים לומר ללקוחותיהם את ההיפך הגמור, אולם אני מבקש להביא לידיעתך כי במכתב שהפיץ לציבור הסוכנים, זה בדיוק הדבר שנעשה. מצד אחד, הוא ממליץ לסוכנים להגיד ללקוחות, באופן שקרי, כי הבנקים אינם נותנים "ייעוץ אמיתי", ומעביר מסר מובהק ומקומם לפיו הבנק הוא, בעצם, דורש רעתו של הלקוח".
פרל טוען, כי ממכתב לשכת סוכני הביטוח ללקוחותיהם עולה, כי הם "מסתירים את העובדה המובהקת לפיה סוכן הביטוח מצוי באופן אינהרנטי בניגוד עניינים, שיעודד אותו להציע את מוצרי החברה עימה הוא קשור, ובגינם הוא מקבל את העמלה המרבית".
"יתר על כן – מהמכתב האמור עולה גם כי יש בו כדי להטעות את הלקוחות, ולהציג להם את סוכן הביטוח כ"יועץ", וזאת בניגוד מוחלט למציאות ולחוק שרואים בו "משווק" בלבד".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
