הבנקים מאשימים: לשכת סוכני הביטוח מפיצה דברי דיבה והכפשה כדי להכשיל כניסת הבנקים לתחום הפנסיוני
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, פותח במערכה נגד לשכת סוכני הביטוח ומאשים אותם ב"פעולות הטעייה בנושא חסכון פנסיוני". פרל שלח מכתב בנושא לידין ענתבי הממונה על הנושא ובו האשמות רבות כנגד הלשכה.
מדברי משה פרל, "נדהמתי לגלות, כי בשבוע שעבר הפיצה לשכת סוכני הביטוח בישראל מכתב לסוכניה, בו היא מייעצת להם לשלוח ללקוחותיהם מכתב הכולל, לעניות דעתי, דברי הטעיה, הכפשה ודיבה, כנראה מתוך מטרה להכשיל את כניסתם של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני".
"אינני יודע אם תוכנו המופרך של המכתב נובע מבורותם של כותביו, או מכוונה להכשיל את הרפורמה שנערכה בשוק ההון בתחום החיסכון ארוך הטווח, אבל ברור לי כי התוצאה תגרום נזק ללקוחות אליו הוא מופנה, ואני מבקש להפנות את תשומת ליבך לכך".
פרל מציין, כי הרפורמה בתחום הורתה לסוכני ביטוח "להתקשר בהסכמים רק עם חלק מחברות הביטוח או יצרנים אחרים, ואף להסכים עם כל יצרן על עמלות שונות. במילים אחרות, החוק מאפשר לסוכן הביטוח להימצא מול הלקוח שלו במצב בו הוא מציע לו רק את המוצרים של החברות אותן הוא מייצג, ואף יצרה לו תמריץ להעדיף את המוצר שבגינו הוא מתוגמל בעמלה הגבוהה ביותר. בדיוק מסיבה זו היא אסרה עליו להתחזות ל"יועץ", וחייבה אותו בשקיפות, תוך שהיא מגדירה אותו כ"משווק"".
"אינני יודע מאין שואב יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח, מר שלמה אייזיק, את החוצפה לתדרך את הסוכנים לומר ללקוחותיהם את ההיפך הגמור, אולם אני מבקש להביא לידיעתך כי במכתב שהפיץ לציבור הסוכנים, זה בדיוק הדבר שנעשה. מצד אחד, הוא ממליץ לסוכנים להגיד ללקוחות, באופן שקרי, כי הבנקים אינם נותנים "ייעוץ אמיתי", ומעביר מסר מובהק ומקומם לפיו הבנק הוא, בעצם, דורש רעתו של הלקוח".
פרל טוען, כי ממכתב לשכת סוכני הביטוח ללקוחותיהם עולה, כי הם "מסתירים את העובדה המובהקת לפיה סוכן הביטוח מצוי באופן אינהרנטי בניגוד עניינים, שיעודד אותו להציע את מוצרי החברה עימה הוא קשור, ובגינם הוא מקבל את העמלה המרבית".
"יתר על כן – מהמכתב האמור עולה גם כי יש בו כדי להטעות את הלקוחות, ולהציג להם את סוכן הביטוח כ"יועץ", וזאת בניגוד מוחלט למציאות ולחוק שרואים בו "משווק" בלבד".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
