הבנקים מאשימים: לשכת סוכני הביטוח מפיצה דברי דיבה והכפשה כדי להכשיל כניסת הבנקים לתחום הפנסיוני
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, פותח במערכה נגד לשכת סוכני הביטוח ומאשים אותם ב"פעולות הטעייה בנושא חסכון פנסיוני". פרל שלח מכתב בנושא לידין ענתבי הממונה על הנושא ובו האשמות רבות כנגד הלשכה.
מדברי משה פרל, "נדהמתי לגלות, כי בשבוע שעבר הפיצה לשכת סוכני הביטוח בישראל מכתב לסוכניה, בו היא מייעצת להם לשלוח ללקוחותיהם מכתב הכולל, לעניות דעתי, דברי הטעיה, הכפשה ודיבה, כנראה מתוך מטרה להכשיל את כניסתם של הבנקים לתחום הייעוץ הפנסיוני".
"אינני יודע אם תוכנו המופרך של המכתב נובע מבורותם של כותביו, או מכוונה להכשיל את הרפורמה שנערכה בשוק ההון בתחום החיסכון ארוך הטווח, אבל ברור לי כי התוצאה תגרום נזק ללקוחות אליו הוא מופנה, ואני מבקש להפנות את תשומת ליבך לכך".
פרל מציין, כי הרפורמה בתחום הורתה לסוכני ביטוח "להתקשר בהסכמים רק עם חלק מחברות הביטוח או יצרנים אחרים, ואף להסכים עם כל יצרן על עמלות שונות. במילים אחרות, החוק מאפשר לסוכן הביטוח להימצא מול הלקוח שלו במצב בו הוא מציע לו רק את המוצרים של החברות אותן הוא מייצג, ואף יצרה לו תמריץ להעדיף את המוצר שבגינו הוא מתוגמל בעמלה הגבוהה ביותר. בדיוק מסיבה זו היא אסרה עליו להתחזות ל"יועץ", וחייבה אותו בשקיפות, תוך שהיא מגדירה אותו כ"משווק"".
"אינני יודע מאין שואב יו"ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני הביטוח, מר שלמה אייזיק, את החוצפה לתדרך את הסוכנים לומר ללקוחותיהם את ההיפך הגמור, אולם אני מבקש להביא לידיעתך כי במכתב שהפיץ לציבור הסוכנים, זה בדיוק הדבר שנעשה. מצד אחד, הוא ממליץ לסוכנים להגיד ללקוחות, באופן שקרי, כי הבנקים אינם נותנים "ייעוץ אמיתי", ומעביר מסר מובהק ומקומם לפיו הבנק הוא, בעצם, דורש רעתו של הלקוח".
פרל טוען, כי ממכתב לשכת סוכני הביטוח ללקוחותיהם עולה, כי הם "מסתירים את העובדה המובהקת לפיה סוכן הביטוח מצוי באופן אינהרנטי בניגוד עניינים, שיעודד אותו להציע את מוצרי החברה עימה הוא קשור, ובגינם הוא מקבל את העמלה המרבית".
"יתר על כן – מהמכתב האמור עולה גם כי יש בו כדי להטעות את הלקוחות, ולהציג להם את סוכן הביטוח כ"יועץ", וזאת בניגוד מוחלט למציאות ולחוק שרואים בו "משווק" בלבד".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
