וול סטריט השבוע: בר סטרנס מאחורינו, נתוני המאקרו והפחתות הדירוג עדיין לפנינו

האופטימיות שנולדה לאחר המהלכים של ה'פד' תעמוד בפני מבחן קשה, השוק יגיב להפחתת תחזית הדירוג של S&P לגולדמן זאקס וליהמן ברדרס
שהם לוי |

המניות האמריקניות נכנסות לשבוע האחרון של הרבעון הראשון עם תקוות רבות למהלך עליות. המהלך להצלת בר סטרנס מעורר תקוות רבות בקרב משקיעים רבים, בד בבד עם המהלכים הנוספים התומכים מצד הבנק המרכזי האמריקני, דולר חזק המלווה עם צניחה במחירי הסחורות. כל הגורמים האלה לא רק מעוררים תקוות אלא ייתכן ומהווים נקודת מפנה בשווקים, כך לפחות גורסים חלק מהאנליסטים.

"הסיפור של בר סטרנס היה סוג של תפנית אשר חיכו לה כולם, אמר Paul Nolte, דירקטור השקעות ב- Hinsdale Associates. "בכל משבר, הדברים הולכים מהרע אל הגרוע, עד שמשהו נשבר. במשבר הנוכחי, משהו אכן נשבר וזו הייתה בר סטרנס."

השבוע האחרון היה מעין זריקת הרגעה לאחר פאניקת המכירות של החודשים האחרונים, המניות ביצעו תיקון מעלה וסגרו שבוע ראשון של עליות מזה חודש, וזאת על אף שבוע המסחר המקוצר בגין חגיגות "יום שישי הטוב".

מדד הדאו ג'ונס השלים קפיצה של 3.5%, ה- S&P 500 עלה 3.3%, מדד הנאסד"ק נעל את השבוע בעלייה של 2.1%.

"ישנם הרבה סימנים כי השוק מצוי בנקודה של מכירת יתר", אמר Barry Ritholtz, מנכ"ל ודירקטור של חברת המחקר ב-Fusion IQ. "במהלך המגמות הרגילות בשוק, תקופות מעין אלו מהוות הזמנות קנייה מצוינת", עוד מוסיף Barry Ritholtz.

אופטימיות זהירה בעקבות הורדות הדירוג של מניות הפיננסים

ענקיות הפיננסים, גולדמן זאקס וליהמן ברדרס, ספגו היום הורדת תחזית דירוג ל"שלילי", על ידי חברת הדירוג S&P. "רווחי הבנקים בוול סטריט יצנחו השנה בכ-30%", כך הודיעו היום בחברת ב-S&P.

"על פי הציפיות הנוכחיות, יתכן וההכנסה הנקייה תרד בשיעור שנתי שבין 20%-30% בעבור הבנקים הפרטיים", כך הצהירו היום ב-S&P.

"הודעת הפדרל ריזרב, בשבוע שעבר, על מתן הלוואות בשיעור הניכיון למוסדות שאינם בנקאיים, במקביל למתן תמיכתו לעסקת ג'י פי מורגן-בר סטרנס מקלה על החשש במחסור הנזילות בשוק", ציינו ב-S&P. "ובכל זאת, בהתחשב במשבר העיקש ובהחלשות הכלכלית, אנו סוברים כי ביצועי החברות הפיננסיות יחמירו", הוסיפו ב-S&P.

בר סטרנס – האימפריה שנפלה

השווקים הפיננסים עברו לספין אחר שהחדשות לגבי ההתמוטטות האפשרית של החברה, הוחלפו במאמץ בזק של הבנק המרכזי האמריקני להציל את הענקית. כל זאת בסיוע של ג'י פי מורגן שרכשה את הבנק תמורת 236 מיליון דולר, או 2 דולר פר מניה.

חברת ההשקעות בת 85 השנים, הועברה לידי הבנק השני בגודלו בארה"ב לאחר שנקלעה לקשיי נזילות חמורים בתופעה הידועה: Run on the bank, כאשר בעלי הפיקדונות רצים אל הבנק כדי להוציא מהר את הכספים.

השוק נרגע מעט מהטראומה ביום שלישי עם הורדת ריבית של 75 נקודות הבסיס ביום שלישי. הדאו הגיב בזינוק של 420 נקודות, או 3.5% והשלים את היום הטוב ביותר מאז יולי 2002. עצם ההתערבות של ה'פד' והרצון העז להגביר את הנזילות בשווקים המיובשים נראה שסיפקה עוד התפתחות חיובית לגבי המניות.

הדולר מתאושש, הסחורות צונחות

בהורדת ריבית של 0.75%, הבנק המרכזי סיפק לשוק את כל מה שהוא היה צריך. הדרמה של בר סטרנס יצרה לא מעט ציפיות להפחתת ריבית של 1% שלם. ה'פד' הציג איפוק מסוים בהורדות הריבית, יחד עם הבעת דאגות נוספות מהסיכונים האינפלציוניים, וסיפק גבולות למידת הנכונות שלו להציף את השוק בעוד דולרים.

עם הדולר שחוזר מרמות שפל היסטוריות, מרבית הנכסים שערכם נקוב בשטר האמריקני, החל מזהב ועד לנפט וקמח הראו את הנפילה החדה ביותר במחירים מזה מספר שנים. כזכור, הראלי האלים האחרון במחירי הסחורות, החל בחודש אוגוסט עם התפרצות משבר האשראי בשווקים.

האם שוק המניות בדרך לריבאונד?

בעוד שמספר אנשים טורחים וקוראים לסיום משבר האשראי והנפילה החדה בכלכלה האמריקנית, הפעולות האחרונות של השווקים בשבוע החולף מביאות מספר אנליסטים להאמין שהתחתית בשוק לפחות לטווח הקצר מוצתה בינתיים.

"אנחנו העלנו את הצפי שלנו לגבי שוק המניות לחיובי-נייטרלי כתוצאה מהמהלכים האחרונים של הבנק המרכזי והתגובה היוצאת דופן מדהימה של השווקים הפיננסים."

"ההשקפה הכלכלית כנראה היא העגמומית אי-פעם והסיכונים למניות הפיננסים נותרו גבוהים, אולם זה בהחלט אפשרי שהנפילה המתמשכת בציפיות מגיעה לסופה," אמר Ken Tower, אסטרטג ב- Covered Bridge Tactical.

העיניים נשואות לעבר נתוני המאקרו

במהלך השבוע הקרוב ייחשפו המשקיעים למספר נתונים מאקרו משמעותיים.

ביום שני הקרוב יפורסמו נתוני מכירות הבתים הקיימים, כאשר קונצנזוס התחזיות מעריך כי קצב המכירות נכון לחודש פברואר יהיה 4.850 מיליון בתים. בחודש שעבר (ינואר) לא פסקה החולשה בשוק המגורים, כאשר המכירות ירדו ב-0.4% ושיקפו ירידה של 23.4% מתחילת השנה.

ביום רביעי הקרוב יפורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות. הקריאה הסופית לתמ"ג הרבעון הרביעי תגיע ביום חמישי, כנראה שהמשקיעים לא ייחסו לה חשיבות מכרעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.