מנהלי ההשקעות מתייחסים להתפתחויות בדולר: "הפחתות הריבית בארץ לא משפיעות על שער החליפין בטווח הארוך"
אם היינו שואלים לפני שנה את מיטב המומחים, הכלכלנים האנליסטים, מנהלי החברות והמפעלים, האם הם רואים סיכויי לכך שאמצע חודש מרץ 2008, יעמוד שער הדולר על 3.4 שקל היינו כנראה זוכים להתשאות, או צחקוק קל.
ובכן זה איננו בגדר חלום, שוכרי דירות יבואנים ונופשים בחו"ל מחככים כל יום שעובר את ידיהם בהנאה לנוכח המחירים ההולכים ויורדים שעליהם לשלם. בעוד שהיצואנים,המשכירים, ומפעלים רבים סופגים ירידה מתמשכת בהכנסות שלהם כאשר מתרגמים אותן למונחים שקליים.
השבוע נוכחנו לדעת כי החששות עברו לתוצאות בפועל. מפעל פולגת טקסטיל נסגר בעיקר בשל חולשת הדולר וספק אם הוא המפעל האחרון שבשרשרת.
קריאות בשוק להורדות ריבית נשמעות למכביר מצד הגופים במשק, אך מסתבר לפחות על פי ההורדה האחרונה שלנגיד פישר יכולת מאוד מצומצמת להשפיע על שער החליפין.
שי חביב: "הורדות הריבית של פישר לא משפיעות על הדולר בטווח הארוך
מנכ"ל חברת ניהול התיקים של אפריקה ישראל בית השקעות, שי חביב אמר היום: "השקל התחזק מול הדולר מתחילת שנה ב-11% והשבוע ב-3%. השקל מקבל תמיכה מהיחלשות הדולר בעולם. הגורמים שמשפיעים על תנועות ההון בעולם הם החששות כי צעדי הבנק הפדרלי לא יובילו לפתרון המשבר בשוק האשראי."
עוד מוסיף חביב: "בוש אמר אתמול שהוא מעדיף דולר חזק, נגיד הבנק אמר שהוא יזרים עוד כסף כדי לתמוך בשווקים, אלו כוונות ומעשים שלא הולכים אחד עם השני. האירו אתמול זינק והוא נסחר מעל לרמות . נתוני התפוקה התעשייתית באירופה התחזקו מעבר לציפיות, וזה חיזק את ההערכות כי נגיד הבנק באירופה לא יוריד את הריבית."
"וזאת לראיה, פישר הוריד את הריבית בחודש שעבר ב-0.5% הדולר התחזק ליום יומיים וחזר למסלול הירידות. נקודה יותר נמוכה מהרמה בה היה ערב הורדת הריבית. לכן אני לא חושב שהמהלכים של פישר משפיעות בטווח הארוך על שער החליפין."
"אצלנו יפורסם מחר מדד המחירים לצרכן, הנגיד שלנו כנראה יוריד את הריבית שוב. כמו כן, החודש יש התמתנות בלחצים האינפלציונים: זעקות התעשיינים יובילו את הנגיד כנראה להורדת ריבית נוספת. זאת, בהתאם למדד שיפורסם ביום שישי."
אורן קפלן ממיטב: "הדולר לא נחלש ממהפכה כלכלית שהתרחשה בישראל"
מנכ"ל מיטב ניהול סיכונים אומר היום: "ההיסטריה בשוק לא תמיד נובעת משיקולים כלכליים בלבד, יש נטייה לסוחרים ומשקיעים לנתח דברים על בסיס ניתוח צר - דברים שקרו בשבוע האחרון. המגמה האחרונה של הירידות נובעת מהיחלשות הדולר בעולם, לפיכך, אי-אפשר להסביר את הדברים ממהפכה כלכלית שהתרחשה בישראל."
"תמיד יש מפגש של קונים ומוכרים הפרסומים בתקשורת לפיהם יש רק מוכרים לדולר ואין קונים לא נכונות. יחד עם זאת, בשביל לקנות אנשים דורשים מחיר יותר נמוך, בגלל פחד או חוויה לא נעימה שחוו."
"קשה להסביר תנועה כה חדה בזמן כה קצר, השוק לא נע באופן לינארי יש קפיצות חדות מכאן או לכאן, אסור להתבסס על טעויות אופטיות אנשים, יוצרים עיגון למספרים שאין להם קשר למציאות, זה לא מעניין שהיה שער של 3.5, וגם שער של 3.4 היה קשה לחזות."
"אי-אפשר לקבוע שהדולר לא ירד מתחת לרמה מסויימת, כל רמה שנצפתה כלא אפשרית יכולה להתברר כאפשרית."
כאשר הוא מתייחס למסחר הספקולנטי של הימים האחרונים אומר קפלן: "יש למשקיע הרבה אפשרויות להגן על עצמו. ברמה של 3.5 שקל לדולר אנשים לא רוצים לבצע הגנות. סטיות התקן עלו, להגן על שער של 3.4 שקל לדולר, זה הרבה יותר יקר ממה שהיה לפני שבוע כאשר הדולר היה ברמות גבוהות יותר. אנשים חושבים: 'נחכה לראות מה קורה בשוק ואז לבצע הגנה', בינתיים התנאים משתנים המחירים מתייקרים, כל מה שאנשים יודעים ברגע שהם מחליטים לבצע גם אחרים יודעים. בשורה התחתונה לתכמן מהלכים קדימה."
צחי רודניק מפריזמה: "השקל מושך אליו משקיעים - נוצר היצע של דולרים"
מנהל ההשקעות הראשי בפריזמה אומר היום: "העובדה שהדולר עולה או יורד, נובעת מהפרשי הריביות. במקום שהריבית נמוכה המטבע נחלש. הריבית בגוש האירו לא יורדת וההצהרות של הנגיד האירופאי תומכות בדולר."
עוד מוסיף רודניק: "המשק הישראלי מדורג בדירוג של A וזה מאפשר לגופי השקעה מובילים בעולם להשקיע בישראל. השקל מושך אליו משקיעים נוצר היצע גדול של דולרים. הכלכלה האמריקנית צועדת מטה. הממשל האמריקני נתן 150 מיליארד דולר של הטבות בתקופה האחרונה. כמו כן, הפדרל ריזרב נתן ערבות להלוואות מגובות משכנתאות של 200 מיליארד דולר."
"ישנם יצואנים שנמצאים בקשיים כתוצאה מהיחלשות המטבע וזה מאלץ אותם לעשות קיצוצים לצרכי התייעלות. כל פגיעה בענף מסויים במשק תביא לפגיעה בצמיחה, כנראה שזה יביא לפגיעה, כרגע היום מוקדם לקבוע את עוצמת הפגיעה."
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
