אברהם ביגר, מנכ"ל מכתשים אגן: "אנחנו מכופפים מטה את פונקצית העלויות של החברה"
חברת מכתשים אגן , פירסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון הרביעי של שנת 2007, ושל השנה כולה. מחד, מהדו"חות מצטיירת תמונה של צמיחה חזקה של החברה, מכירות שנתמכו מעונה חקלאית טובה בברזיל. מאידך, האתגר הגדול בו עומדת החברה הוא היכולת לגלגל את העלייה החדה במחירי הנפט והסחורות על החקלאים.
בהשוואה לשנה שחלפה מכתשים אגן הציגה צמיחה של 20.2% במכירות, כאשר הממוצע של החברות המתחרות עמד על כ-12%, זאת על פי הנתונים שמסרה החברה במסיבת העיתונאים שנערכה הבוקר עם פרסום הדו"חות. שנייה בדירוג החברות הצומחות בתעשייה מצויה ענקית האגרוכימיה, מונסנטו הנסחרת בבורסת ניו יורק (סימול:MOS), עם צמיחה של 16.8%.
מנכ"ל ויו"ר החברה, אברהם ביגר אמר היום: "הרווח הגולמי לשנה כולה, 700 מיליון דולר, אולם שולי הרווח נמוכים משנת 2006, השפעה הנובעת מהתחרות. יש לנו משקל גדול יותר בברזיל בהשוואה לאירופה; בדרום אמריקה שיעורי הרווחיות שלנו נמוכים יותר. בסופו של דבר חברה נמדדת בערכים המוחלטים שלה ולא בשולי הרווח, בין אם זה שולי ה-EBITDA ובין אם זה שיעורי הרווח הגולמי. חשוב להבין שהערך של החברה לא נגזר משיעורי הרווח התפעולי."
בהתייחסו לצמיחת שיעורי ה- EBITDA השווה ביגר את התוכנית האסטרטגית של החברה למתחרה FMC, ואמר: "המתחרה אכן נמצאת בשיעורי רווח גבוהים יותר, אולם זה נובע מקיצוץ נרחב בהוצאות הפיתוח, אנחנו מתמקדים בבניית ערך לאורך זמן."
"בשני העשורים האחרונים לא היה בתעשייה תהליך של עליית מחירים"
ביגר התייחס היום גם בנוגע לנושא המטריד יותר מכל את המשקיעים והאנליסטים כאחד – יכולת החברה להעלות את מחירי המוצרים כלפי החקלאים: "אנחנו לא מובילים בהעלאות המחירים, מעלים את המחירים במקום שהדבר אפשרי. ב-15 עד 20 שנה האחרונות התעשייה לא הכירה מצב של העלאות מחירים מבחינת המוצרים שהיא מוכרת. יש צורך לשנות את התרבות הארגונית, עכשיו ישנה הזדמנות להעלות מחירים, אנחנו פועלים בעניין. כמו כן, המתחרים לא יושבים בשקט ופועלים בערוצים שלהם."
"סביבת המטבעות תומכת במערב ומזרח אירופה, זה גורם שמקזז את העלויות."
סמנכ"ל הכספים של החברה, רן מידן הדגיש: "החל מהרבעון הרביעי אנחנו עדים לעליית מחירים של המוצרים שאנו מוכרים. בחלק מהמוצרים היינו בפיגור מול המתחרים מבחינת העלויות וגילגולן על החקלאים."
מידן רואה את הצורך לציין את יכולת גביית החובות האיתנה של החברה: "מצב החקלאים טוב וזה משפיע לחיוב על תזרים המזומנים של החברה. הצטיידנו במלאים בצורה מאוד מתוכננת שהרעה את ההון החוזר, זאת מתוך ראייה שהעונה ב-2008 תהיה טובה."
עליית מחירי חומרי הגלם מול גידול בשטחי המזרע
מנכ"ל החברה התייחס לסוגייה של עליית מחירי מחירי חומרי הגלם: "קיימים ביקושים יותר גדולים לחומרי גלם, בזמן שישי בעיות בעולם להתאים את ההיצע לביקושים מבחינת כושר הייצוא העולמי. הנגזרות של מחירי חומרי הגלם שלנו הם נגזרות בעיקר של דלקים, עם זאת, הדבר פועל על החברה בשני האופנים גם מבחינת העלויות וגם במבחינת הביקושים (למוצרי ביודיזל – גידולים חקלאים המהווים תחליפי אנרגיה)."
יחד עם זאת, החברה מגלה נכונות גדולה להתייעלות ושיפור המרווחים בעתיד. לאחרונה נעשה תיאום מערכות בין הגופים השונים בעיקר בתחום הארגון והפיתוח.
למרות האתגרים בפניהם ניצבת החברה ראוי לציין כי ההנהלה שמה דגש רב בהצפת הערך עבור המשקיעים. לפיכך מדגישים היום בחברה את המאמצים הכבירים לכופף את פונקציית העלות, עובדה זו מספקת עבורה רוח גבית מול הרוח הנגדית של עליית מחירי התשומות.
"המתחרים אומרים שמחירי המוצרים יעלו, אני לא אסתור זאת"
"המתחרים אומרים שהם מצפים שהביקושים יימשכו, אני לא רואה סיבה להניח משהו שסותר הנחה זו. ככל שהמחירים של התפוקה החקלאית יעלו יהיה לחקלאים שווה להשקיע." אומר היום ביגר.
"המצב של החקלאים הברזילאים נראה טוב. חשוב להזכיר כי עיקר המכירות הן במחצית השנייה של השנה, בסופו של דבר חשוב לזכור שהכל תלוי במזג האוויר, אם הוא ימשיך לחייך אלינו אנחנו לא נהיה פסימיים."
שאול פרידלנד, מנהל המכירות של החברה אמר ל-Bizportal: "פעם בברזיל היו אדמות מוזנחות, אך היום במחירים הגבוהים של התוצרת החקלאית, שטחי הזריעה גדלים. בגלל המחירים הגבוהים ישנה נכונות להשקיע, לחקלאים ישנן יחידות ייצור והם רוצים להפיק מהן יותר. בברזיל ומזרח אירופה שם היו בעבר טכנולוגיות נמוכות, החקלאים מגדילים את התפוקה."
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
