שוק האג"ח: המנצחים והמפסידים באג"ח הקונצרני
בהמשך למגמה שהוזכרה פה בסקירה בשבוע שעבר, גם השבוע בלטו לטובה אגרות החוב לטווח הבינוני בעוד שאגרות החוב הארוכות יותר פיגרו אחריהן באופן משמעותי, הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד.
כתוצאה מכך, השיפוע בשני העקומים גדל, כלומר התשואות בטווח הארוך גבוהות באורח משמעותי יחסית לעומת התשואות בטווח הקצר וזאת בהשוואה למספרים שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות, שנים שהיו טובות יחסית למשק הישראלי ובהן הממשלה כמעט ולא הגיעה לשוק האג"ח על מנת לגייס כספים וכך לא לחצה אותו כלפי מטה מצד ההיצע (הגיוסים מתבצעים לרוב בטווח הארוך).
בסיכומו של השבוע, עלו אגרות החוב השקליות הבינוניות (מח"מים 3-5 שנים) בשיעור של כ-0.3%-0.4% ותשואתן נעה בסוף השבוע הנוכחי בין 4.9% ל-5.3%.
מנגד, אגרת החוב ל-11 שנים נסחרה כמעט ללא שינוי ותשואתה כעת היא 6.16%. בטווח הקצר לא היו שינויים מיוחדים, כך שאגרות החוב הקצרות והמקמ"ים, בעיקר "זחלו את התשואה" ותשואת המק"מ כעת היא 4.03% ממש כמו בשבוע שעבר.
גם בעקום הצמוד עדיף היה השבוע להיות בטווח הקצר – בינוני , כאן, הפערים היו גדולים אף יותר מאשר באפיק השקלי. אגרות החוב הקצרות – בינוניות (מח"מ עד 5 שנים) רשמו עליות משמעותיות, שנעו לרוב בין 0.5% ל- 0.7% ולעומתן, במח"מים ארוכים של כ-11 שנים הגיעו הירידות לכדי 0.5%.
בסופו של השבוע ירדו תשואות אגרות החוב לטווח קצר (מתחת לשנתיים לרמה של כ-1.85%. במח"מ 4 שנים התשואה ירדה ל 2.43% ואילו במח"מ 12 שנים עלתה קצת התשואה לרמה של 3.4% (לעומת 3.33% בסוף השבוע שעבר).
אג"ח קונצרניות
באג"ח הקונצרניות "החזקות" נמשכה בסה"כ המגמה החיובית, אם כי באורח מתון יחסית ומדדי התל בונד השונים עלו בשיעורים קלים של כ 0.2%-0.3%.
ביתר אגרות החוב הקונצרניות, כמעט כל שבוע חלק מאגרות החוב רושמות תשואות דו ספרתיות, מי לזכות ומי לחובה.
מבין אלו שירדו אציין את אגרות החוב של חברת דיידלנד, שעלו לאחרונה לכותרות בעקבות פטירתו של בעל השליטה בחברה והרוח החיה בה מר אלי ברדוגו. אגרת החוב של החברה המשיכה להדרדר השבוע ב-17% נוספים לרמה של 23 אג' כאשר בקופת הנאמן נשארו כספים המשקפים כ 18 אג' לאגרת, סכום שככל הנראה יוכלו מחזיקי האג"ח לקבל בבוא העת. לכן, למעשה, משקף המחיר הנוכחי של האג"ח את הציפיות הנמוכות מאד של הפעילים לראות כסף נוסף מן החברה.
גם למחזיקי אגרות החוב של חברת ארקו לא היה זה שבוע מוצלח במיוחד וזאת לאחר שהחברה הודיעה לבורסה על קשיים מהותיים בחברת AERO (חברה נכדה). בעקבות ההודעה קרסו אגרות החוב של חברת ארקו בכ-11% השבוע ותשואתן חצתה את רף שלושים האחוזים.
עוד בלטו השבוע לרעה אגרות החוב להמרה של חברת לנדמארק עם ירידה של למעלה מ-8% כרמל אחזקות השילה יותר מ-7% ואילו אגרת החוב של חברת בנין ירדה ב-6.5%.
מנגד, זינקה אגרת החוב של חברת מדיקל בלמעלה מ-15% ואילו באלרן נדל"ן אהב השוק את ההודעות על מימוש הנכסים ושלח את אגרות החוב לעליות שערים של 3% ו-5% בשתי סדרות האג"ח. במילים אחרות שחקני האג"ח אמרו לחברה שנכסים טובים זה טוב, אבל בתקופה כזאת אין ידיד נאמן ככסף מזומן.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
מה זה טופס 17, איך לקבל את הטופס ושאלות ותשובות נוספות
במערכת הבריאות הישראלית פועל מנגנון חשוב שמאפשר למבוטח בקופת החולים לקבל טיפול או בדיקה רפואית במוסד חיצוני, שאינו חלק ישיר מהקופה שלו. המסמך המרכזי בתהליך זה נקרא טופס 17 – “טופס התחייבות”. כשמבוטח מופנה לטיפול חיצוני, עליו לבקש מראש מהקופה התחייבות בכתב (טופס 17), כדי לוודא שהקופה תישא בעלות השירות. ללא התחייבות כזו, המבוטח עלול להידרש לתשלום מלא מהכיס שלו.
הטופס נדרש בעיקר
בשירותים רפואיים חיצוניים – בדיקות הדמיה (MRI, CT), אשפוזים פרטיים או במוסד שלא מופעל על‑ידי הקופה, טיפולים במכונים חיצוניים ועוד. הליך הבקשה כולל פנייה לקופת החולים, בדרך כלל עם הפנייה מרופא המטפל או מסמכים רפואיים רלוונטיים, בקשת התחייבות, קבלת החלטה והנפקת
הטופס. לעיתים, קופת החולים גובה תשלום השתתפות עצמית עבור הנפקת הטופס, בהתאם למדיניות הקופה.
למרות רפורמות שמטרתן להגביר את בחירת המטופל ולהקל על ההליך – טופס 17 נשאר חלק בלתי נפרד ממסלול קבלת טיפול מחוץ לקופה.
קישורים ישירים לקופות החולים וטפסים
6 שאלות ותשובות על טופס 17
מהי מטרת טופס 17?
זהו מסמך התחייבות
של קופת החולים כלפי נותן השירות הרפואי, הבקשה נדרשת כאשר הטיפול או הבדיקה ניתנים במוסד שאינו ישירות של הקופה. ההתחייבות עוזרת למבוטח שלא לשלם ממקורו.
באילו מקרים נדרש טופס 17?
כאשר מבוטח מופנה לטיפול, בדיקה או אשפוז מחוץ למרכז הרפואי של הקופה, למשל בדיקת MRI, אשפוז בבית חולים פרטי או ביקור במרפאת חוץ שאינה בקופה.
איך
מגישים בקשה לטופס 17?
יש לפנות לקופת החולים המבטחת, דרך אתר האינטרנט, האפליקציה או בסניף, ולהציג את ההפניה מהרופא המטפל או הזימון לטיפול. צרפו את המסמכים הרפואיים הנדרשים ובקשו התחייבות.
