שוק האג"ח: המנצחים והמפסידים באג"ח הקונצרני
בהמשך למגמה שהוזכרה פה בסקירה בשבוע שעבר, גם השבוע בלטו לטובה אגרות החוב לטווח הבינוני בעוד שאגרות החוב הארוכות יותר פיגרו אחריהן באופן משמעותי, הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד.
כתוצאה מכך, השיפוע בשני העקומים גדל, כלומר התשואות בטווח הארוך גבוהות באורח משמעותי יחסית לעומת התשואות בטווח הקצר וזאת בהשוואה למספרים שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות, שנים שהיו טובות יחסית למשק הישראלי ובהן הממשלה כמעט ולא הגיעה לשוק האג"ח על מנת לגייס כספים וכך לא לחצה אותו כלפי מטה מצד ההיצע (הגיוסים מתבצעים לרוב בטווח הארוך).
בסיכומו של השבוע, עלו אגרות החוב השקליות הבינוניות (מח"מים 3-5 שנים) בשיעור של כ-0.3%-0.4% ותשואתן נעה בסוף השבוע הנוכחי בין 4.9% ל-5.3%.
מנגד, אגרת החוב ל-11 שנים נסחרה כמעט ללא שינוי ותשואתה כעת היא 6.16%. בטווח הקצר לא היו שינויים מיוחדים, כך שאגרות החוב הקצרות והמקמ"ים, בעיקר "זחלו את התשואה" ותשואת המק"מ כעת היא 4.03% ממש כמו בשבוע שעבר.
גם בעקום הצמוד עדיף היה השבוע להיות בטווח הקצר – בינוני , כאן, הפערים היו גדולים אף יותר מאשר באפיק השקלי. אגרות החוב הקצרות – בינוניות (מח"מ עד 5 שנים) רשמו עליות משמעותיות, שנעו לרוב בין 0.5% ל- 0.7% ולעומתן, במח"מים ארוכים של כ-11 שנים הגיעו הירידות לכדי 0.5%.
בסופו של השבוע ירדו תשואות אגרות החוב לטווח קצר (מתחת לשנתיים לרמה של כ-1.85%. במח"מ 4 שנים התשואה ירדה ל 2.43% ואילו במח"מ 12 שנים עלתה קצת התשואה לרמה של 3.4% (לעומת 3.33% בסוף השבוע שעבר).
אג"ח קונצרניות
באג"ח הקונצרניות "החזקות" נמשכה בסה"כ המגמה החיובית, אם כי באורח מתון יחסית ומדדי התל בונד השונים עלו בשיעורים קלים של כ 0.2%-0.3%.
ביתר אגרות החוב הקונצרניות, כמעט כל שבוע חלק מאגרות החוב רושמות תשואות דו ספרתיות, מי לזכות ומי לחובה.
מבין אלו שירדו אציין את אגרות החוב של חברת דיידלנד, שעלו לאחרונה לכותרות בעקבות פטירתו של בעל השליטה בחברה והרוח החיה בה מר אלי ברדוגו. אגרת החוב של החברה המשיכה להדרדר השבוע ב-17% נוספים לרמה של 23 אג' כאשר בקופת הנאמן נשארו כספים המשקפים כ 18 אג' לאגרת, סכום שככל הנראה יוכלו מחזיקי האג"ח לקבל בבוא העת. לכן, למעשה, משקף המחיר הנוכחי של האג"ח את הציפיות הנמוכות מאד של הפעילים לראות כסף נוסף מן החברה.
גם למחזיקי אגרות החוב של חברת ארקו לא היה זה שבוע מוצלח במיוחד וזאת לאחר שהחברה הודיעה לבורסה על קשיים מהותיים בחברת AERO (חברה נכדה). בעקבות ההודעה קרסו אגרות החוב של חברת ארקו בכ-11% השבוע ותשואתן חצתה את רף שלושים האחוזים.
עוד בלטו השבוע לרעה אגרות החוב להמרה של חברת לנדמארק עם ירידה של למעלה מ-8% כרמל אחזקות השילה יותר מ-7% ואילו אגרת החוב של חברת בנין ירדה ב-6.5%.
מנגד, זינקה אגרת החוב של חברת מדיקל בלמעלה מ-15% ואילו באלרן נדל"ן אהב השוק את ההודעות על מימוש הנכסים ושלח את אגרות החוב לעליות שערים של 3% ו-5% בשתי סדרות האג"ח. במילים אחרות שחקני האג"ח אמרו לחברה שנכסים טובים זה טוב, אבל בתקופה כזאת אין ידיד נאמן ככסף מזומן.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
