שוק האג"ח: המנצחים והמפסידים באג"ח הקונצרני
בהמשך למגמה שהוזכרה פה בסקירה בשבוע שעבר, גם השבוע בלטו לטובה אגרות החוב לטווח הבינוני בעוד שאגרות החוב הארוכות יותר פיגרו אחריהן באופן משמעותי, הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד.
כתוצאה מכך, השיפוע בשני העקומים גדל, כלומר התשואות בטווח הארוך גבוהות באורח משמעותי יחסית לעומת התשואות בטווח הקצר וזאת בהשוואה למספרים שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות, שנים שהיו טובות יחסית למשק הישראלי ובהן הממשלה כמעט ולא הגיעה לשוק האג"ח על מנת לגייס כספים וכך לא לחצה אותו כלפי מטה מצד ההיצע (הגיוסים מתבצעים לרוב בטווח הארוך).
בסיכומו של השבוע, עלו אגרות החוב השקליות הבינוניות (מח"מים 3-5 שנים) בשיעור של כ-0.3%-0.4% ותשואתן נעה בסוף השבוע הנוכחי בין 4.9% ל-5.3%.
מנגד, אגרת החוב ל-11 שנים נסחרה כמעט ללא שינוי ותשואתה כעת היא 6.16%. בטווח הקצר לא היו שינויים מיוחדים, כך שאגרות החוב הקצרות והמקמ"ים, בעיקר "זחלו את התשואה" ותשואת המק"מ כעת היא 4.03% ממש כמו בשבוע שעבר.
גם בעקום הצמוד עדיף היה השבוע להיות בטווח הקצר – בינוני , כאן, הפערים היו גדולים אף יותר מאשר באפיק השקלי. אגרות החוב הקצרות – בינוניות (מח"מ עד 5 שנים) רשמו עליות משמעותיות, שנעו לרוב בין 0.5% ל- 0.7% ולעומתן, במח"מים ארוכים של כ-11 שנים הגיעו הירידות לכדי 0.5%.
בסופו של השבוע ירדו תשואות אגרות החוב לטווח קצר (מתחת לשנתיים לרמה של כ-1.85%. במח"מ 4 שנים התשואה ירדה ל 2.43% ואילו במח"מ 12 שנים עלתה קצת התשואה לרמה של 3.4% (לעומת 3.33% בסוף השבוע שעבר).
אג"ח קונצרניות
באג"ח הקונצרניות "החזקות" נמשכה בסה"כ המגמה החיובית, אם כי באורח מתון יחסית ומדדי התל בונד השונים עלו בשיעורים קלים של כ 0.2%-0.3%.
ביתר אגרות החוב הקונצרניות, כמעט כל שבוע חלק מאגרות החוב רושמות תשואות דו ספרתיות, מי לזכות ומי לחובה.
מבין אלו שירדו אציין את אגרות החוב של חברת דיידלנד, שעלו לאחרונה לכותרות בעקבות פטירתו של בעל השליטה בחברה והרוח החיה בה מר אלי ברדוגו. אגרת החוב של החברה המשיכה להדרדר השבוע ב-17% נוספים לרמה של 23 אג' כאשר בקופת הנאמן נשארו כספים המשקפים כ 18 אג' לאגרת, סכום שככל הנראה יוכלו מחזיקי האג"ח לקבל בבוא העת. לכן, למעשה, משקף המחיר הנוכחי של האג"ח את הציפיות הנמוכות מאד של הפעילים לראות כסף נוסף מן החברה.
גם למחזיקי אגרות החוב של חברת ארקו לא היה זה שבוע מוצלח במיוחד וזאת לאחר שהחברה הודיעה לבורסה על קשיים מהותיים בחברת AERO (חברה נכדה). בעקבות ההודעה קרסו אגרות החוב של חברת ארקו בכ-11% השבוע ותשואתן חצתה את רף שלושים האחוזים.
עוד בלטו השבוע לרעה אגרות החוב להמרה של חברת לנדמארק עם ירידה של למעלה מ-8% כרמל אחזקות השילה יותר מ-7% ואילו אגרת החוב של חברת בנין ירדה ב-6.5%.
מנגד, זינקה אגרת החוב של חברת מדיקל בלמעלה מ-15% ואילו באלרן נדל"ן אהב השוק את ההודעות על מימוש הנכסים ושלח את אגרות החוב לעליות שערים של 3% ו-5% בשתי סדרות האג"ח. במילים אחרות שחקני האג"ח אמרו לחברה שנכסים טובים זה טוב, אבל בתקופה כזאת אין ידיד נאמן ככסף מזומן.
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
