שוק האג"ח: המנצחים והמפסידים באג"ח הקונצרני
בהמשך למגמה שהוזכרה פה בסקירה בשבוע שעבר, גם השבוע בלטו לטובה אגרות החוב לטווח הבינוני בעוד שאגרות החוב הארוכות יותר פיגרו אחריהן באופן משמעותי, הן באפיק השקלי והן באפיק הצמוד.
כתוצאה מכך, השיפוע בשני העקומים גדל, כלומר התשואות בטווח הארוך גבוהות באורח משמעותי יחסית לעומת התשואות בטווח הקצר וזאת בהשוואה למספרים שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות, שנים שהיו טובות יחסית למשק הישראלי ובהן הממשלה כמעט ולא הגיעה לשוק האג"ח על מנת לגייס כספים וכך לא לחצה אותו כלפי מטה מצד ההיצע (הגיוסים מתבצעים לרוב בטווח הארוך).
בסיכומו של השבוע, עלו אגרות החוב השקליות הבינוניות (מח"מים 3-5 שנים) בשיעור של כ-0.3%-0.4% ותשואתן נעה בסוף השבוע הנוכחי בין 4.9% ל-5.3%.
מנגד, אגרת החוב ל-11 שנים נסחרה כמעט ללא שינוי ותשואתה כעת היא 6.16%. בטווח הקצר לא היו שינויים מיוחדים, כך שאגרות החוב הקצרות והמקמ"ים, בעיקר "זחלו את התשואה" ותשואת המק"מ כעת היא 4.03% ממש כמו בשבוע שעבר.
גם בעקום הצמוד עדיף היה השבוע להיות בטווח הקצר – בינוני , כאן, הפערים היו גדולים אף יותר מאשר באפיק השקלי. אגרות החוב הקצרות – בינוניות (מח"מ עד 5 שנים) רשמו עליות משמעותיות, שנעו לרוב בין 0.5% ל- 0.7% ולעומתן, במח"מים ארוכים של כ-11 שנים הגיעו הירידות לכדי 0.5%.
בסופו של השבוע ירדו תשואות אגרות החוב לטווח קצר (מתחת לשנתיים לרמה של כ-1.85%. במח"מ 4 שנים התשואה ירדה ל 2.43% ואילו במח"מ 12 שנים עלתה קצת התשואה לרמה של 3.4% (לעומת 3.33% בסוף השבוע שעבר).
אג"ח קונצרניות
באג"ח הקונצרניות "החזקות" נמשכה בסה"כ המגמה החיובית, אם כי באורח מתון יחסית ומדדי התל בונד השונים עלו בשיעורים קלים של כ 0.2%-0.3%.
ביתר אגרות החוב הקונצרניות, כמעט כל שבוע חלק מאגרות החוב רושמות תשואות דו ספרתיות, מי לזכות ומי לחובה.
מבין אלו שירדו אציין את אגרות החוב של חברת דיידלנד, שעלו לאחרונה לכותרות בעקבות פטירתו של בעל השליטה בחברה והרוח החיה בה מר אלי ברדוגו. אגרת החוב של החברה המשיכה להדרדר השבוע ב-17% נוספים לרמה של 23 אג' כאשר בקופת הנאמן נשארו כספים המשקפים כ 18 אג' לאגרת, סכום שככל הנראה יוכלו מחזיקי האג"ח לקבל בבוא העת. לכן, למעשה, משקף המחיר הנוכחי של האג"ח את הציפיות הנמוכות מאד של הפעילים לראות כסף נוסף מן החברה.
גם למחזיקי אגרות החוב של חברת ארקו לא היה זה שבוע מוצלח במיוחד וזאת לאחר שהחברה הודיעה לבורסה על קשיים מהותיים בחברת AERO (חברה נכדה). בעקבות ההודעה קרסו אגרות החוב של חברת ארקו בכ-11% השבוע ותשואתן חצתה את רף שלושים האחוזים.
עוד בלטו השבוע לרעה אגרות החוב להמרה של חברת לנדמארק עם ירידה של למעלה מ-8% כרמל אחזקות השילה יותר מ-7% ואילו אגרת החוב של חברת בנין ירדה ב-6.5%.
מנגד, זינקה אגרת החוב של חברת מדיקל בלמעלה מ-15% ואילו באלרן נדל"ן אהב השוק את ההודעות על מימוש הנכסים ושלח את אגרות החוב לעליות שערים של 3% ו-5% בשתי סדרות האג"ח. במילים אחרות שחקני האג"ח אמרו לחברה שנכסים טובים זה טוב, אבל בתקופה כזאת אין ידיד נאמן ככסף מזומן.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
