דתי, רוסי וערבי: סיכום ודירוג משרדי הפרסום במגזרים לשנת 2007
יפעת בקרת פרסום מפרסמת היום (א') את דירוג משרדי הפרסום המובילים, ענפי הפרסום, מפרסמים וקמפיינים מובילים בכל אחד משלושת המגזרים.
גם השנה מוציאה יפעת בקרת פרסום את דירוגי ענף הפרסום במחירים מוערכים תוך כדי הצלבה בין מסד הנתונים של יפעת הנשען על מחירי מחירון ובין ההוצאה לפרסום לשנת 2007. יצוין, כי לראשונה נכלל רדיו א-שמס' מהמגזר הערבי, בדירוגי הפרסום של יפעת.
המובילים: מק'אן אריקסון לא מכירים מספר אחר חוץ מ-1
את המקום ה-1 תופס, מי אם לא - מק'אן אריקסון, עם כ- 7.45 מיליון דולר ומשאיר מאחוריו את טריו במקום ה-2 עם כ- 6.8 מיליון דולר, פובליסיס סקטורס עם 5.7 מיליון דולר במקום ה-3. אפיקים ב-4 ומגזרים ב-5 עם כ-5 מיליון דולר כל אחד.
חלוקה למגזרים: הרוסי
מקאן אריקסון וטריו הם משרדי הפרסום המובילים במגזר הרוסי, עם הוצאה מוערכת לפרסום של כ- 4.3 מליון דולר השנה. מקאן אריקסון מפרסמים את סלקום, YES, מגה, צבר של אסם, הונדה ועוד. טריו מפרסמים את פלאפון, פרוקטראנד גמבל, חברת חשמל, רשת שופרסל ועוד. "מגזרים" מתמקם במקום השלישי עם פרסום לברק 013, HOT, שטראוס ועוד.
שלמור אבנון עמיחי, שאינו משרד מגזרים מובהק, הוא בעל שיעור הגידול באחוזים הגבוה ביותר במגזר, עם פרסום לאופטיקנה, ישראכרט, שסטוביץ ועוד. את הנפילה הגדולה ביותר רושם המשרד תל אביב-מוסקבה עם צניחה של 32% בהקף הפרסום לעומת 2006.
המגזר הדתי
בולטון ואפיקים ממשיכים להיות שני המשרדים הדומיננטים בפרסום במגזר הדתי, כאשר בולטון מוביל בפער קל, ומתמקם במקום הראשון.
בולטון מפרסם את קפה עלית, שוקו יטבתה, גמדים ומוצרים נוספים של קבוצת שטראוס, בנק מרכנתיל דיסקונט, תכשיטי הצורפים ועוד. אפיקים מפרסם את שלל מבצעי שפע שוק של הריבוע הכחול, מוצרי סנו, בזק, פלאפון ועוד.
מימד, שגדל משנה לשנה באחוזים נאים, מתברג השנה במקום השלישי עם פרסום למוצרי יוניליוור השונים, פרטנר, סנו ועוד.
המגזר הערבי
פובליסיס סקטורס ממשיך להוביל בפער ניכר את טבלת משרדי הפרסום במגזר הערבי עם לקוחות בולטים כגון: פלאפון, תנובה, סופרפארם ועוד. טריו ומקאן אריקסון ממוקמים במקום השני עם הוצאה מוערכת זהה לפרסום של כ- 1.1 מליון דולר. טריו בולט עם פרסום לקפה נחלה הפופולרי במגזר, שופרסל וחברת חשמל, ואילו מקאן בולט עם פרסום לסלקום, מגה, מאיר חב' לכלי רכב ועוד.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "משרדי הפרסום במגזרים מתחלקים לשניים: משרדים שמספקים פיתרון פרסומי כולל כ- ONE STOP SHOP כמו מקאן, טריו, פובליסיס, אפיקים ומגזרים, ומשרדים מתמחי מגזר ספציפי שהם מאוד דומיננטים בתחום עיסוקם כדוגמת בולטון ומימד במגזר הדתי, תל אביב מוסקווה במגזר הרוסי, ויארא ואסוואק במגזר הערבי."
*ביפעת מדגישים כי הטבלאות של משרדי הפרסום כוללות פרסום מעל הקו, למרות שבחלק מהמגזרים, ובמיוחד בערבי ובדתי, ישנה פעילות קד"מ לא מבוטלת העשויה להגיע לעשרות אחוזים מהפעילות המסחרית של המשרד.
כל מגזר והענף שלו
נתוני ענפי הפרסום במגזרים משקפים את המאפיינים הייחודיים לכל מגזר:
במגזר הרוסי בולט הפרסום לטלפונים סלולאריים ולרשתות השיווק עם דגש על מאכלים פופולאריים. קיים פרסום בולט גם לבילויים בהצגות, מסעדות ובתי קפה, שיחות לחו"ל ולטלוויזיה רב ערוצית.
במגזר הדתי, ניתן דגש לפרסום עמותות גמילות החסדים, ספרי קודש, דיור וביגוד. במגזר הערבי בולט פרסום לתקשורת הסלולארית, ריהוט, ביגוד והימורים.
ענף התקשורת הסלולארית מוביל בפרסום במגזר הרוסי והערבי, והוא הקטגוריה ה"מושקעת ביותר". במגזר הדתי לעומת זאת, הוא מגיע למקום השלישי בלבד, ויש לכך הסבר הגיוני: במגזר זה נפוץ מאוד השימוש במכשירים "כשרים", אשר חסרים את אפשרות הגלישה באינטרנט ואינם תומכים בדור 3 או 3.5.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לאחר הפסקת "חרם הרבנים" על המכשירים הסלולאריים, וצריכה מאסיבית של מכשירים סלולאריים "כשרים", הפרסום בקטגוריה הסלולארית מוגבל: בשל העדר שירותי תוכן סלולארי ושיחות וידאו, הפרסום בקטגוריה הסלולארית במגזר הדתי חסר את מנוע הצמיחה העיקרי, מה שגורם ליצרני המכשירים כמעט שלא לפרסם בו".
מי הם הקמפיינים המובילים במגזרים?
במגזר הדתי היה זה הקמפיין של סאנג-יאנג רודיאוס - מיני ואן משפחתי. במגזר הערבי הקמפיין של מפעל הפיס - צ'אנס, ובמגזר הרוסי תנובה עם הקוטג'.
המפרסמים המובילים: סנו הולכת חזק על המגזרים
סנו היא המפרסמת המובילה במגזר הדתי, עם גידול של כ- 60% בתקציב הפרסום. קבוצת שטראוס ממוקמת במקום השני במגזר, עם גידול של כ- 50% בהוצאה לפרסום באמצעות בולטון פוטנציאל.
במגזר הערבי, פלאפון היא המפרסמת המובילה באמצעות פובליסיס סקטורס, עם גידול של כ- 25% בתקציב הפרסום. מקדונלדס היא המפרסמת השניה בגודלה במגזר הערבי, עם ירידה של כ- 10% בתקציב הפרסום.
במגזר הרוסי סנו היא המפרסמת המובילה הן בפרסום במגזר הרוסי באמצעות דרורי שלומי ויורו ת"א (המפרסם את חטיבת קוסמופארם) והן במגזר הדתי באמצעות אפיקים ומימד.פרטנר ממוקמת במקום השני באמצעות ת"א מוסקווה, עם ירידה של כ- 30% בתקציב הפרסום שלה לעומת שנת 2006.
פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגהריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
