דתי, רוסי וערבי: סיכום ודירוג משרדי הפרסום במגזרים לשנת 2007

"יפעת" מפרסמת את דירוג משרדי הפרסום המובילים במגזרים ל- 2007. מ'קאן אריקסון במקום ה-1 בין המשרדים. שלמור אבנון-עמיחי הם הצומחים ביותר במגזר הרוסי שרושם סטגנציה לעומת 2006. סנו מציגה בולטות במגזרים
משה בנימין |

יפעת בקרת פרסום מפרסמת היום (א') את דירוג משרדי הפרסום המובילים, ענפי הפרסום, מפרסמים וקמפיינים מובילים בכל אחד משלושת המגזרים.

גם השנה מוציאה יפעת בקרת פרסום את דירוגי ענף הפרסום במחירים מוערכים תוך כדי הצלבה בין מסד הנתונים של יפעת הנשען על מחירי מחירון ובין ההוצאה לפרסום לשנת 2007. יצוין, כי לראשונה נכלל רדיו א-שמס' מהמגזר הערבי, בדירוגי הפרסום של יפעת.

המובילים: מק'אן אריקסון לא מכירים מספר אחר חוץ מ-1

את המקום ה-1 תופס, מי אם לא - מק'אן אריקסון, עם כ- 7.45 מיליון דולר ומשאיר מאחוריו את טריו במקום ה-2 עם כ- 6.8 מיליון דולר, פובליסיס סקטורס עם 5.7 מיליון דולר במקום ה-3. אפיקים ב-4 ומגזרים ב-5 עם כ-5 מיליון דולר כל אחד.

חלוקה למגזרים: הרוסי

מקאן אריקסון וטריו הם משרדי הפרסום המובילים במגזר הרוסי, עם הוצאה מוערכת לפרסום של כ- 4.3 מליון דולר השנה. מקאן אריקסון מפרסמים את סלקום, YES, מגה, צבר של אסם, הונדה ועוד. טריו מפרסמים את פלאפון, פרוקטראנד גמבל, חברת חשמל, רשת שופרסל ועוד. "מגזרים" מתמקם במקום השלישי עם פרסום לברק 013, HOT, שטראוס ועוד.

שלמור אבנון עמיחי, שאינו משרד מגזרים מובהק, הוא בעל שיעור הגידול באחוזים הגבוה ביותר במגזר, עם פרסום לאופטיקנה, ישראכרט, שסטוביץ ועוד. את הנפילה הגדולה ביותר רושם המשרד תל אביב-מוסקבה עם צניחה של 32% בהקף הפרסום לעומת 2006.

המגזר הדתי

בולטון ואפיקים ממשיכים להיות שני המשרדים הדומיננטים בפרסום במגזר הדתי, כאשר בולטון מוביל בפער קל, ומתמקם במקום הראשון.

בולטון מפרסם את קפה עלית, שוקו יטבתה, גמדים ומוצרים נוספים של קבוצת שטראוס, בנק מרכנתיל דיסקונט, תכשיטי הצורפים ועוד. אפיקים מפרסם את שלל מבצעי שפע שוק של הריבוע הכחול, מוצרי סנו, בזק, פלאפון ועוד.

מימד, שגדל משנה לשנה באחוזים נאים, מתברג השנה במקום השלישי עם פרסום למוצרי יוניליוור השונים, פרטנר, סנו ועוד.

המגזר הערבי

פובליסיס סקטורס ממשיך להוביל בפער ניכר את טבלת משרדי הפרסום במגזר הערבי עם לקוחות בולטים כגון: פלאפון, תנובה, סופרפארם ועוד. טריו ומקאן אריקסון ממוקמים במקום השני עם הוצאה מוערכת זהה לפרסום של כ- 1.1 מליון דולר. טריו בולט עם פרסום לקפה נחלה הפופולרי במגזר, שופרסל וחברת חשמל, ואילו מקאן בולט עם פרסום לסלקום, מגה, מאיר חב' לכלי רכב ועוד.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "משרדי הפרסום במגזרים מתחלקים לשניים: משרדים שמספקים פיתרון פרסומי כולל כ- ONE STOP SHOP כמו מקאן, טריו, פובליסיס, אפיקים ומגזרים, ומשרדים מתמחי מגזר ספציפי שהם מאוד דומיננטים בתחום עיסוקם כדוגמת בולטון ומימד במגזר הדתי, תל אביב מוסקווה במגזר הרוסי, ויארא ואסוואק במגזר הערבי."

*ביפעת מדגישים כי הטבלאות של משרדי הפרסום כוללות פרסום מעל הקו, למרות שבחלק מהמגזרים, ובמיוחד בערבי ובדתי, ישנה פעילות קד"מ לא מבוטלת העשויה להגיע לעשרות אחוזים מהפעילות המסחרית של המשרד.

כל מגזר והענף שלו

נתוני ענפי הפרסום במגזרים משקפים את המאפיינים הייחודיים לכל מגזר:

במגזר הרוסי בולט הפרסום לטלפונים סלולאריים ולרשתות השיווק עם דגש על מאכלים פופולאריים. קיים פרסום בולט גם לבילויים בהצגות, מסעדות ובתי קפה, שיחות לחו"ל ולטלוויזיה רב ערוצית.

במגזר הדתי, ניתן דגש לפרסום עמותות גמילות החסדים, ספרי קודש, דיור וביגוד. במגזר הערבי בולט פרסום לתקשורת הסלולארית, ריהוט, ביגוד והימורים.

ענף התקשורת הסלולארית מוביל בפרסום במגזר הרוסי והערבי, והוא הקטגוריה ה"מושקעת ביותר". במגזר הדתי לעומת זאת, הוא מגיע למקום השלישי בלבד, ויש לכך הסבר הגיוני: במגזר זה נפוץ מאוד השימוש במכשירים "כשרים", אשר חסרים את אפשרות הגלישה באינטרנט ואינם תומכים בדור 3 או 3.5.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לאחר הפסקת "חרם הרבנים" על המכשירים הסלולאריים, וצריכה מאסיבית של מכשירים סלולאריים "כשרים", הפרסום בקטגוריה הסלולארית מוגבל: בשל העדר שירותי תוכן סלולארי ושיחות וידאו, הפרסום בקטגוריה הסלולארית במגזר הדתי חסר את מנוע הצמיחה העיקרי, מה שגורם ליצרני המכשירים כמעט שלא לפרסם בו".

מי הם הקמפיינים המובילים במגזרים?

במגזר הדתי היה זה הקמפיין של סאנג-יאנג רודיאוס - מיני ואן משפחתי. במגזר הערבי הקמפיין של מפעל הפיס - צ'אנס, ובמגזר הרוסי תנובה עם הקוטג'.

המפרסמים המובילים: סנו הולכת חזק על המגזרים

סנו היא המפרסמת המובילה במגזר הדתי, עם גידול של כ- 60% בתקציב הפרסום. קבוצת שטראוס ממוקמת במקום השני במגזר, עם גידול של כ- 50% בהוצאה לפרסום באמצעות בולטון פוטנציאל.

במגזר הערבי, פלאפון היא המפרסמת המובילה באמצעות פובליסיס סקטורס, עם גידול של כ- 25% בתקציב הפרסום. מקדונלדס היא המפרסמת השניה בגודלה במגזר הערבי, עם ירידה של כ- 10% בתקציב הפרסום.

במגזר הרוסי סנו היא המפרסמת המובילה הן בפרסום במגזר הרוסי באמצעות דרורי שלומי ויורו ת"א (המפרסם את חטיבת קוסמופארם) והן במגזר הדתי באמצעות אפיקים ומימד.פרטנר ממוקמת במקום השני באמצעות ת"א מוסקווה, עם ירידה של כ- 30% בתקציב הפרסום שלה לעומת שנת 2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.