דתי, רוסי וערבי: סיכום ודירוג משרדי הפרסום במגזרים לשנת 2007

"יפעת" מפרסמת את דירוג משרדי הפרסום המובילים במגזרים ל- 2007. מ'קאן אריקסון במקום ה-1 בין המשרדים. שלמור אבנון-עמיחי הם הצומחים ביותר במגזר הרוסי שרושם סטגנציה לעומת 2006. סנו מציגה בולטות במגזרים
משה בנימין |

יפעת בקרת פרסום מפרסמת היום (א') את דירוג משרדי הפרסום המובילים, ענפי הפרסום, מפרסמים וקמפיינים מובילים בכל אחד משלושת המגזרים.

גם השנה מוציאה יפעת בקרת פרסום את דירוגי ענף הפרסום במחירים מוערכים תוך כדי הצלבה בין מסד הנתונים של יפעת הנשען על מחירי מחירון ובין ההוצאה לפרסום לשנת 2007. יצוין, כי לראשונה נכלל רדיו א-שמס' מהמגזר הערבי, בדירוגי הפרסום של יפעת.

המובילים: מק'אן אריקסון לא מכירים מספר אחר חוץ מ-1

את המקום ה-1 תופס, מי אם לא - מק'אן אריקסון, עם כ- 7.45 מיליון דולר ומשאיר מאחוריו את טריו במקום ה-2 עם כ- 6.8 מיליון דולר, פובליסיס סקטורס עם 5.7 מיליון דולר במקום ה-3. אפיקים ב-4 ומגזרים ב-5 עם כ-5 מיליון דולר כל אחד.

חלוקה למגזרים: הרוסי

מקאן אריקסון וטריו הם משרדי הפרסום המובילים במגזר הרוסי, עם הוצאה מוערכת לפרסום של כ- 4.3 מליון דולר השנה. מקאן אריקסון מפרסמים את סלקום, YES, מגה, צבר של אסם, הונדה ועוד. טריו מפרסמים את פלאפון, פרוקטראנד גמבל, חברת חשמל, רשת שופרסל ועוד. "מגזרים" מתמקם במקום השלישי עם פרסום לברק 013, HOT, שטראוס ועוד.

שלמור אבנון עמיחי, שאינו משרד מגזרים מובהק, הוא בעל שיעור הגידול באחוזים הגבוה ביותר במגזר, עם פרסום לאופטיקנה, ישראכרט, שסטוביץ ועוד. את הנפילה הגדולה ביותר רושם המשרד תל אביב-מוסקבה עם צניחה של 32% בהקף הפרסום לעומת 2006.

המגזר הדתי

בולטון ואפיקים ממשיכים להיות שני המשרדים הדומיננטים בפרסום במגזר הדתי, כאשר בולטון מוביל בפער קל, ומתמקם במקום הראשון.

בולטון מפרסם את קפה עלית, שוקו יטבתה, גמדים ומוצרים נוספים של קבוצת שטראוס, בנק מרכנתיל דיסקונט, תכשיטי הצורפים ועוד. אפיקים מפרסם את שלל מבצעי שפע שוק של הריבוע הכחול, מוצרי סנו, בזק, פלאפון ועוד.

מימד, שגדל משנה לשנה באחוזים נאים, מתברג השנה במקום השלישי עם פרסום למוצרי יוניליוור השונים, פרטנר, סנו ועוד.

המגזר הערבי

פובליסיס סקטורס ממשיך להוביל בפער ניכר את טבלת משרדי הפרסום במגזר הערבי עם לקוחות בולטים כגון: פלאפון, תנובה, סופרפארם ועוד. טריו ומקאן אריקסון ממוקמים במקום השני עם הוצאה מוערכת זהה לפרסום של כ- 1.1 מליון דולר. טריו בולט עם פרסום לקפה נחלה הפופולרי במגזר, שופרסל וחברת חשמל, ואילו מקאן בולט עם פרסום לסלקום, מגה, מאיר חב' לכלי רכב ועוד.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "משרדי הפרסום במגזרים מתחלקים לשניים: משרדים שמספקים פיתרון פרסומי כולל כ- ONE STOP SHOP כמו מקאן, טריו, פובליסיס, אפיקים ומגזרים, ומשרדים מתמחי מגזר ספציפי שהם מאוד דומיננטים בתחום עיסוקם כדוגמת בולטון ומימד במגזר הדתי, תל אביב מוסקווה במגזר הרוסי, ויארא ואסוואק במגזר הערבי."

*ביפעת מדגישים כי הטבלאות של משרדי הפרסום כוללות פרסום מעל הקו, למרות שבחלק מהמגזרים, ובמיוחד בערבי ובדתי, ישנה פעילות קד"מ לא מבוטלת העשויה להגיע לעשרות אחוזים מהפעילות המסחרית של המשרד.

כל מגזר והענף שלו

נתוני ענפי הפרסום במגזרים משקפים את המאפיינים הייחודיים לכל מגזר:

במגזר הרוסי בולט הפרסום לטלפונים סלולאריים ולרשתות השיווק עם דגש על מאכלים פופולאריים. קיים פרסום בולט גם לבילויים בהצגות, מסעדות ובתי קפה, שיחות לחו"ל ולטלוויזיה רב ערוצית.

במגזר הדתי, ניתן דגש לפרסום עמותות גמילות החסדים, ספרי קודש, דיור וביגוד. במגזר הערבי בולט פרסום לתקשורת הסלולארית, ריהוט, ביגוד והימורים.

ענף התקשורת הסלולארית מוביל בפרסום במגזר הרוסי והערבי, והוא הקטגוריה ה"מושקעת ביותר". במגזר הדתי לעומת זאת, הוא מגיע למקום השלישי בלבד, ויש לכך הסבר הגיוני: במגזר זה נפוץ מאוד השימוש במכשירים "כשרים", אשר חסרים את אפשרות הגלישה באינטרנט ואינם תומכים בדור 3 או 3.5.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לאחר הפסקת "חרם הרבנים" על המכשירים הסלולאריים, וצריכה מאסיבית של מכשירים סלולאריים "כשרים", הפרסום בקטגוריה הסלולארית מוגבל: בשל העדר שירותי תוכן סלולארי ושיחות וידאו, הפרסום בקטגוריה הסלולארית במגזר הדתי חסר את מנוע הצמיחה העיקרי, מה שגורם ליצרני המכשירים כמעט שלא לפרסם בו".

מי הם הקמפיינים המובילים במגזרים?

במגזר הדתי היה זה הקמפיין של סאנג-יאנג רודיאוס - מיני ואן משפחתי. במגזר הערבי הקמפיין של מפעל הפיס - צ'אנס, ובמגזר הרוסי תנובה עם הקוטג'.

המפרסמים המובילים: סנו הולכת חזק על המגזרים

סנו היא המפרסמת המובילה במגזר הדתי, עם גידול של כ- 60% בתקציב הפרסום. קבוצת שטראוס ממוקמת במקום השני במגזר, עם גידול של כ- 50% בהוצאה לפרסום באמצעות בולטון פוטנציאל.

במגזר הערבי, פלאפון היא המפרסמת המובילה באמצעות פובליסיס סקטורס, עם גידול של כ- 25% בתקציב הפרסום. מקדונלדס היא המפרסמת השניה בגודלה במגזר הערבי, עם ירידה של כ- 10% בתקציב הפרסום.

במגזר הרוסי סנו היא המפרסמת המובילה הן בפרסום במגזר הרוסי באמצעות דרורי שלומי ויורו ת"א (המפרסם את חטיבת קוסמופארם) והן במגזר הדתי באמצעות אפיקים ומימד.פרטנר ממוקמת במקום השני באמצעות ת"א מוסקווה, עם ירידה של כ- 30% בתקציב הפרסום שלה לעומת שנת 2006.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.