דתי, רוסי וערבי: סיכום ודירוג משרדי הפרסום במגזרים לשנת 2007
יפעת בקרת פרסום מפרסמת היום (א') את דירוג משרדי הפרסום המובילים, ענפי הפרסום, מפרסמים וקמפיינים מובילים בכל אחד משלושת המגזרים.
גם השנה מוציאה יפעת בקרת פרסום את דירוגי ענף הפרסום במחירים מוערכים תוך כדי הצלבה בין מסד הנתונים של יפעת הנשען על מחירי מחירון ובין ההוצאה לפרסום לשנת 2007. יצוין, כי לראשונה נכלל רדיו א-שמס' מהמגזר הערבי, בדירוגי הפרסום של יפעת.
המובילים: מק'אן אריקסון לא מכירים מספר אחר חוץ מ-1
את המקום ה-1 תופס, מי אם לא - מק'אן אריקסון, עם כ- 7.45 מיליון דולר ומשאיר מאחוריו את טריו במקום ה-2 עם כ- 6.8 מיליון דולר, פובליסיס סקטורס עם 5.7 מיליון דולר במקום ה-3. אפיקים ב-4 ומגזרים ב-5 עם כ-5 מיליון דולר כל אחד.
חלוקה למגזרים: הרוסי
מקאן אריקסון וטריו הם משרדי הפרסום המובילים במגזר הרוסי, עם הוצאה מוערכת לפרסום של כ- 4.3 מליון דולר השנה. מקאן אריקסון מפרסמים את סלקום, YES, מגה, צבר של אסם, הונדה ועוד. טריו מפרסמים את פלאפון, פרוקטראנד גמבל, חברת חשמל, רשת שופרסל ועוד. "מגזרים" מתמקם במקום השלישי עם פרסום לברק 013, HOT, שטראוס ועוד.
שלמור אבנון עמיחי, שאינו משרד מגזרים מובהק, הוא בעל שיעור הגידול באחוזים הגבוה ביותר במגזר, עם פרסום לאופטיקנה, ישראכרט, שסטוביץ ועוד. את הנפילה הגדולה ביותר רושם המשרד תל אביב-מוסקבה עם צניחה של 32% בהקף הפרסום לעומת 2006.
המגזר הדתי
בולטון ואפיקים ממשיכים להיות שני המשרדים הדומיננטים בפרסום במגזר הדתי, כאשר בולטון מוביל בפער קל, ומתמקם במקום הראשון.
בולטון מפרסם את קפה עלית, שוקו יטבתה, גמדים ומוצרים נוספים של קבוצת שטראוס, בנק מרכנתיל דיסקונט, תכשיטי הצורפים ועוד. אפיקים מפרסם את שלל מבצעי שפע שוק של הריבוע הכחול, מוצרי סנו, בזק, פלאפון ועוד.
מימד, שגדל משנה לשנה באחוזים נאים, מתברג השנה במקום השלישי עם פרסום למוצרי יוניליוור השונים, פרטנר, סנו ועוד.
המגזר הערבי
פובליסיס סקטורס ממשיך להוביל בפער ניכר את טבלת משרדי הפרסום במגזר הערבי עם לקוחות בולטים כגון: פלאפון, תנובה, סופרפארם ועוד. טריו ומקאן אריקסון ממוקמים במקום השני עם הוצאה מוערכת זהה לפרסום של כ- 1.1 מליון דולר. טריו בולט עם פרסום לקפה נחלה הפופולרי במגזר, שופרסל וחברת חשמל, ואילו מקאן בולט עם פרסום לסלקום, מגה, מאיר חב' לכלי רכב ועוד.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "משרדי הפרסום במגזרים מתחלקים לשניים: משרדים שמספקים פיתרון פרסומי כולל כ- ONE STOP SHOP כמו מקאן, טריו, פובליסיס, אפיקים ומגזרים, ומשרדים מתמחי מגזר ספציפי שהם מאוד דומיננטים בתחום עיסוקם כדוגמת בולטון ומימד במגזר הדתי, תל אביב מוסקווה במגזר הרוסי, ויארא ואסוואק במגזר הערבי."
*ביפעת מדגישים כי הטבלאות של משרדי הפרסום כוללות פרסום מעל הקו, למרות שבחלק מהמגזרים, ובמיוחד בערבי ובדתי, ישנה פעילות קד"מ לא מבוטלת העשויה להגיע לעשרות אחוזים מהפעילות המסחרית של המשרד.
כל מגזר והענף שלו
נתוני ענפי הפרסום במגזרים משקפים את המאפיינים הייחודיים לכל מגזר:
במגזר הרוסי בולט הפרסום לטלפונים סלולאריים ולרשתות השיווק עם דגש על מאכלים פופולאריים. קיים פרסום בולט גם לבילויים בהצגות, מסעדות ובתי קפה, שיחות לחו"ל ולטלוויזיה רב ערוצית.
במגזר הדתי, ניתן דגש לפרסום עמותות גמילות החסדים, ספרי קודש, דיור וביגוד. במגזר הערבי בולט פרסום לתקשורת הסלולארית, ריהוט, ביגוד והימורים.
ענף התקשורת הסלולארית מוביל בפרסום במגזר הרוסי והערבי, והוא הקטגוריה ה"מושקעת ביותר". במגזר הדתי לעומת זאת, הוא מגיע למקום השלישי בלבד, ויש לכך הסבר הגיוני: במגזר זה נפוץ מאוד השימוש במכשירים "כשרים", אשר חסרים את אפשרות הגלישה באינטרנט ואינם תומכים בדור 3 או 3.5.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לאחר הפסקת "חרם הרבנים" על המכשירים הסלולאריים, וצריכה מאסיבית של מכשירים סלולאריים "כשרים", הפרסום בקטגוריה הסלולארית מוגבל: בשל העדר שירותי תוכן סלולארי ושיחות וידאו, הפרסום בקטגוריה הסלולארית במגזר הדתי חסר את מנוע הצמיחה העיקרי, מה שגורם ליצרני המכשירים כמעט שלא לפרסם בו".
מי הם הקמפיינים המובילים במגזרים?
במגזר הדתי היה זה הקמפיין של סאנג-יאנג רודיאוס - מיני ואן משפחתי. במגזר הערבי הקמפיין של מפעל הפיס - צ'אנס, ובמגזר הרוסי תנובה עם הקוטג'.
המפרסמים המובילים: סנו הולכת חזק על המגזרים
סנו היא המפרסמת המובילה במגזר הדתי, עם גידול של כ- 60% בתקציב הפרסום. קבוצת שטראוס ממוקמת במקום השני במגזר, עם גידול של כ- 50% בהוצאה לפרסום באמצעות בולטון פוטנציאל.
במגזר הערבי, פלאפון היא המפרסמת המובילה באמצעות פובליסיס סקטורס, עם גידול של כ- 25% בתקציב הפרסום. מקדונלדס היא המפרסמת השניה בגודלה במגזר הערבי, עם ירידה של כ- 10% בתקציב הפרסום.
במגזר הרוסי סנו היא המפרסמת המובילה הן בפרסום במגזר הרוסי באמצעות דרורי שלומי ויורו ת"א (המפרסם את חטיבת קוסמופארם) והן במגזר הדתי באמצעות אפיקים ומימד.פרטנר ממוקמת במקום השני באמצעות ת"א מוסקווה, עם ירידה של כ- 30% בתקציב הפרסום שלה לעומת שנת 2006.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.18% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.18% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
