דתי, רוסי וערבי: סיכום ודירוג משרדי הפרסום במגזרים לשנת 2007
יפעת בקרת פרסום מפרסמת היום (א') את דירוג משרדי הפרסום המובילים, ענפי הפרסום, מפרסמים וקמפיינים מובילים בכל אחד משלושת המגזרים.
גם השנה מוציאה יפעת בקרת פרסום את דירוגי ענף הפרסום במחירים מוערכים תוך כדי הצלבה בין מסד הנתונים של יפעת הנשען על מחירי מחירון ובין ההוצאה לפרסום לשנת 2007. יצוין, כי לראשונה נכלל רדיו א-שמס' מהמגזר הערבי, בדירוגי הפרסום של יפעת.
המובילים: מק'אן אריקסון לא מכירים מספר אחר חוץ מ-1
את המקום ה-1 תופס, מי אם לא - מק'אן אריקסון, עם כ- 7.45 מיליון דולר ומשאיר מאחוריו את טריו במקום ה-2 עם כ- 6.8 מיליון דולר, פובליסיס סקטורס עם 5.7 מיליון דולר במקום ה-3. אפיקים ב-4 ומגזרים ב-5 עם כ-5 מיליון דולר כל אחד.
חלוקה למגזרים: הרוסי
מקאן אריקסון וטריו הם משרדי הפרסום המובילים במגזר הרוסי, עם הוצאה מוערכת לפרסום של כ- 4.3 מליון דולר השנה. מקאן אריקסון מפרסמים את סלקום, YES, מגה, צבר של אסם, הונדה ועוד. טריו מפרסמים את פלאפון, פרוקטראנד גמבל, חברת חשמל, רשת שופרסל ועוד. "מגזרים" מתמקם במקום השלישי עם פרסום לברק 013, HOT, שטראוס ועוד.
שלמור אבנון עמיחי, שאינו משרד מגזרים מובהק, הוא בעל שיעור הגידול באחוזים הגבוה ביותר במגזר, עם פרסום לאופטיקנה, ישראכרט, שסטוביץ ועוד. את הנפילה הגדולה ביותר רושם המשרד תל אביב-מוסקבה עם צניחה של 32% בהקף הפרסום לעומת 2006.
המגזר הדתי
בולטון ואפיקים ממשיכים להיות שני המשרדים הדומיננטים בפרסום במגזר הדתי, כאשר בולטון מוביל בפער קל, ומתמקם במקום הראשון.
בולטון מפרסם את קפה עלית, שוקו יטבתה, גמדים ומוצרים נוספים של קבוצת שטראוס, בנק מרכנתיל דיסקונט, תכשיטי הצורפים ועוד. אפיקים מפרסם את שלל מבצעי שפע שוק של הריבוע הכחול, מוצרי סנו, בזק, פלאפון ועוד.
מימד, שגדל משנה לשנה באחוזים נאים, מתברג השנה במקום השלישי עם פרסום למוצרי יוניליוור השונים, פרטנר, סנו ועוד.
המגזר הערבי
פובליסיס סקטורס ממשיך להוביל בפער ניכר את טבלת משרדי הפרסום במגזר הערבי עם לקוחות בולטים כגון: פלאפון, תנובה, סופרפארם ועוד. טריו ומקאן אריקסון ממוקמים במקום השני עם הוצאה מוערכת זהה לפרסום של כ- 1.1 מליון דולר. טריו בולט עם פרסום לקפה נחלה הפופולרי במגזר, שופרסל וחברת חשמל, ואילו מקאן בולט עם פרסום לסלקום, מגה, מאיר חב' לכלי רכב ועוד.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "משרדי הפרסום במגזרים מתחלקים לשניים: משרדים שמספקים פיתרון פרסומי כולל כ- ONE STOP SHOP כמו מקאן, טריו, פובליסיס, אפיקים ומגזרים, ומשרדים מתמחי מגזר ספציפי שהם מאוד דומיננטים בתחום עיסוקם כדוגמת בולטון ומימד במגזר הדתי, תל אביב מוסקווה במגזר הרוסי, ויארא ואסוואק במגזר הערבי."
*ביפעת מדגישים כי הטבלאות של משרדי הפרסום כוללות פרסום מעל הקו, למרות שבחלק מהמגזרים, ובמיוחד בערבי ובדתי, ישנה פעילות קד"מ לא מבוטלת העשויה להגיע לעשרות אחוזים מהפעילות המסחרית של המשרד.
כל מגזר והענף שלו
נתוני ענפי הפרסום במגזרים משקפים את המאפיינים הייחודיים לכל מגזר:
במגזר הרוסי בולט הפרסום לטלפונים סלולאריים ולרשתות השיווק עם דגש על מאכלים פופולאריים. קיים פרסום בולט גם לבילויים בהצגות, מסעדות ובתי קפה, שיחות לחו"ל ולטלוויזיה רב ערוצית.
במגזר הדתי, ניתן דגש לפרסום עמותות גמילות החסדים, ספרי קודש, דיור וביגוד. במגזר הערבי בולט פרסום לתקשורת הסלולארית, ריהוט, ביגוד והימורים.
ענף התקשורת הסלולארית מוביל בפרסום במגזר הרוסי והערבי, והוא הקטגוריה ה"מושקעת ביותר". במגזר הדתי לעומת זאת, הוא מגיע למקום השלישי בלבד, ויש לכך הסבר הגיוני: במגזר זה נפוץ מאוד השימוש במכשירים "כשרים", אשר חסרים את אפשרות הגלישה באינטרנט ואינם תומכים בדור 3 או 3.5.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום: "לאחר הפסקת "חרם הרבנים" על המכשירים הסלולאריים, וצריכה מאסיבית של מכשירים סלולאריים "כשרים", הפרסום בקטגוריה הסלולארית מוגבל: בשל העדר שירותי תוכן סלולארי ושיחות וידאו, הפרסום בקטגוריה הסלולארית במגזר הדתי חסר את מנוע הצמיחה העיקרי, מה שגורם ליצרני המכשירים כמעט שלא לפרסם בו".
מי הם הקמפיינים המובילים במגזרים?
במגזר הדתי היה זה הקמפיין של סאנג-יאנג רודיאוס - מיני ואן משפחתי. במגזר הערבי הקמפיין של מפעל הפיס - צ'אנס, ובמגזר הרוסי תנובה עם הקוטג'.
המפרסמים המובילים: סנו הולכת חזק על המגזרים
סנו היא המפרסמת המובילה במגזר הדתי, עם גידול של כ- 60% בתקציב הפרסום. קבוצת שטראוס ממוקמת במקום השני במגזר, עם גידול של כ- 50% בהוצאה לפרסום באמצעות בולטון פוטנציאל.
במגזר הערבי, פלאפון היא המפרסמת המובילה באמצעות פובליסיס סקטורס, עם גידול של כ- 25% בתקציב הפרסום. מקדונלדס היא המפרסמת השניה בגודלה במגזר הערבי, עם ירידה של כ- 10% בתקציב הפרסום.
במגזר הרוסי סנו היא המפרסמת המובילה הן בפרסום במגזר הרוסי באמצעות דרורי שלומי ויורו ת"א (המפרסם את חטיבת קוסמופארם) והן במגזר הדתי באמצעות אפיקים ומימד.פרטנר ממוקמת במקום השני באמצעות ת"א מוסקווה, עם ירידה של כ- 30% בתקציב הפרסום שלה לעומת שנת 2006.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
