הולך להיות כואב: חודש שחור משחור לקופות הגמל
חודש ינואר היה חלש ביותר מבחינת המדדים בבורסה, בכך אין חדש אך כעת מתחילים לזרום גם הנתונים בעניין ביצועי קופות הגמל בלחודש הראשון של השנה וזה נראה רע.
שנת 2008 נפתחה ב"רגל שמאל", ולאחר שראלי סוף שנה המסורתי סירב להגיע, היה ברור לכל, כי גם ב"אפקט ינואר" לא נזכה הפעם. המסחר בבורסת תל אביב המשיך להיות מושפע מהמתרחש בזירה העולמית בכלל ומההתרחשויות בארה"ב בפרט. החשש מפני מיתון בכלכלה האמריקאית הפך לממשי יותר מיום ליום, והקרין לשלילה גם על המדדים המקומיים, שהתקשו לעבור לצד הירוק של המתרס. מדדי הפחד זינקו לרמות חדשות, ויו"ר הפד החליט לנקוט בצעד אגרסיבי והוריד את ריבית ארה"ב, בשיעור מצטבר חד של 1.25%, כשביצע שתי הפחתות תוך 8 ימים בלבד. התוצאות לא איחרו לבוא: הבורסות אמנם לא התאוששו, אך הירידות בהחלט מותנו והדולר צנח בישראל לשפל שלא ביקר בו מזה עשור.
בסיכום חודשי רשמו המדדים המובילים ירידות חדות בשיעור דו ספרתי: מדד ת"א 25 ירד ב- 12.8%, מדד ת"א 100 ירד ב-13.1% ומדד ת"א 75 ירד בשיעור של 15.0%. מדד יתר 50 ירד ב- 11.5% ומדד יתר 120 איבד שיעור של 10.6%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, איבד לא פחות מ- 20.0%, מדד מניות הטכנולוגיה, תל-טק 15, סיים את החודש בירידה של 13.4%, ואילו מדד הבנקים ירד ב- 7.0%.
קופות הגמל
מדד "מיטב" לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות בינואר 2008 מצביע על תשואה שלילית נומינלית ברוטו משוקללת של כ- 3.7%- עד 4.1%- המייצגת תשואה ריאלית נטו של כ- 4.4%- עד 4.8%-. זאת, על רקע מדד דצמבר שעלה בשיעור של 0.6% ודמי הניהול הנגבים. נזכיר, כי התשואה הריאלית של קופת גמל נמדדת בהשוואה למדד הידוע ולא לפי המדד בגין.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
