הולך להיות כואב: חודש שחור משחור לקופות הגמל
חודש ינואר היה חלש ביותר מבחינת המדדים בבורסה, בכך אין חדש אך כעת מתחילים לזרום גם הנתונים בעניין ביצועי קופות הגמל בלחודש הראשון של השנה וזה נראה רע.
שנת 2008 נפתחה ב"רגל שמאל", ולאחר שראלי סוף שנה המסורתי סירב להגיע, היה ברור לכל, כי גם ב"אפקט ינואר" לא נזכה הפעם. המסחר בבורסת תל אביב המשיך להיות מושפע מהמתרחש בזירה העולמית בכלל ומההתרחשויות בארה"ב בפרט. החשש מפני מיתון בכלכלה האמריקאית הפך לממשי יותר מיום ליום, והקרין לשלילה גם על המדדים המקומיים, שהתקשו לעבור לצד הירוק של המתרס. מדדי הפחד זינקו לרמות חדשות, ויו"ר הפד החליט לנקוט בצעד אגרסיבי והוריד את ריבית ארה"ב, בשיעור מצטבר חד של 1.25%, כשביצע שתי הפחתות תוך 8 ימים בלבד. התוצאות לא איחרו לבוא: הבורסות אמנם לא התאוששו, אך הירידות בהחלט מותנו והדולר צנח בישראל לשפל שלא ביקר בו מזה עשור.
בסיכום חודשי רשמו המדדים המובילים ירידות חדות בשיעור דו ספרתי: מדד ת"א 25 ירד ב- 12.8%, מדד ת"א 100 ירד ב-13.1% ומדד ת"א 75 ירד בשיעור של 15.0%. מדד יתר 50 ירד ב- 11.5% ומדד יתר 120 איבד שיעור של 10.6%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, איבד לא פחות מ- 20.0%, מדד מניות הטכנולוגיה, תל-טק 15, סיים את החודש בירידה של 13.4%, ואילו מדד הבנקים ירד ב- 7.0%.
קופות הגמל
מדד "מיטב" לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות בינואר 2008 מצביע על תשואה שלילית נומינלית ברוטו משוקללת של כ- 3.7%- עד 4.1%- המייצגת תשואה ריאלית נטו של כ- 4.4%- עד 4.8%-. זאת, על רקע מדד דצמבר שעלה בשיעור של 0.6% ודמי הניהול הנגבים. נזכיר, כי התשואה הריאלית של קופת גמל נמדדת בהשוואה למדד הידוע ולא לפי המדד בגין.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
