ספקולנט שמכר ב-1987 את IBM בשורט: מה עושים היום?
משפט עממי אמריקאי נפלא, במיוחד כשהוא נאמר בעגה דרומית של ארה"ב. שמענו אותו בפעם הראשונה לפני כ 20 שנה בחדר המסחר של אחד מבתי ההשקעה בניו יורק מפי ספקולנט ותיק ומאוד מכובד שהשתמש בשירותי אותו בית השקעות "לשחק" בבורסה.
באותם ימים עדיין לא המציאו את הנאסד"ק וחשבו אז שהאותיות IT הן קיצור של IT&T, המתחרה הגדולה של AT&T ומחזורים של 100 מיליון דולר היו נחשבים למפחידים ביותר (היום זה פחות משעת מסחר במייקרוסופט) והיית תלוי, לבצוע קניה או מכירה בנער שליחויות טוב ומקווה שהספשיאליסט (עושה השוק) ימצא את הזמן להתייחס אליך.
בקצור, ב-20.10.1987 נתן האיש הוראה למכור 2 מיליון מניות IBM בחסר ( Short). חיכה כחצי שעה עד שוידא שהעסקה בוצעה ובעוד אנחנו עומדים המומים קם האיש מכיסאו, לקח את התיק שלו, עשה סימן לשלום, נעל בקפדנות את דלת המשרד שלו והלך הביתה כאילו כלום לא קרה.
שימו נא לב למצב דאז: מניית IBM סגרה את היום הקודם, ה-19,10, על מחיר של 103.25, לאחר שכבר נגעה ב 100. מנית IBM פתחה את היום הקודם בעלייה ל-138 דולרים. ש IBM תרד 27.5% ביום אחד היה, אז, ללא ספק, מאורע היסטורי, סימן למשבר שמאז 1929 האמריקאים לא ידעו כמותו והאמינו לנו שמחצית הסוחרים באולם נראו בדיוק כמו שנראו החברה במוצבים בתעלה בתקופת ההתשה.
אגב, באוגוסט 1987, חודשיים קודם, שברה IBM שיא היסטורי של 175 דולרים. כלומר, אחרי ש-IBM, "הכחולה הגדולה", הספור הטכנולוגי הכי גדול בעולם באותם הימים, הפסידה 43% מערכה בחודשיים בא בן אדם ועושה שורט של 2 מיליון מניות. למרות שבארה"ב אתה לא שואל למה מישהו עושה משהו, לא התאפקנו ושאלנו - התשובה, בתמצית, "אם אתה מאמין במשהו, תעשה, אל תדבר".
למה כל הפתיח הזה? כי הרבה אנשים אומרים לנו, "בסדר, פרשנות כאן ושם אבל במה משקיעים?" הם בעצם אומרים את המשפט שבו פתחנו. רוצים תשובה ספציפית? בבקשה אבל קודם תזכרו שאין שני אנשים דומים והגישה האישית שלנו להשקעות שונה מהגישה שלכם. לכן, ההצעה שלנו היא שתקראו כל מה שכל אחד כותב אבל את ההחלטה תקבלו מול מנהלי השקעות מקצועיים שיתאמו לכם תיק השקעות שמתאים לאופי וליכולות שלכם.
בהתאם לכך התשובה שלנו לשאלה, "מה קונים היום?" היא, "מה שקנינו במהלך השנים האחרונות". אם היה לנו מספיק כסף לקנות כעת עוד מניות היינו מוסיפים, במידתיות, בדיוק לאותן מניות כי הדבר היחיד שהשתנה הוא ערך השוק של החברות שנעשה נמוך יותר יחסית.
מרכיב המניות הבודדות אצלנו מתבסס על המניות טבע, אלביט מערכות, NDS , אלרון, גזית-גלוב (שהחלפנו מ – Equity One בה החזקנו מאז ההנפקה), אלביט הדמייה ובנוסף הייתה אחזקה יחסית גדולה בחברה לישראל שמכרנו לפני כמה חודשים.
חלק קטן מושקע במניות כמו סיליקום, אלווריון, אודיוקודס, תאת טכנולוגיות, טאואר וקליקסופטוואר וכן, היינו מוסיפים בשמחה לפוזיציות בשלוש קרנות זרות שמשקיעות האחת באנרגיות אלטרנטיביות, השנייה במים והשלישית באלקטרוניקה ביטחונית חכמה וזה מה יש. והרכב התיק כמעט ולא השתנה מאז 2002. ואנחנו גם חוזרים ומציינים זאת מאז.
כיוון שאנחנו מאמינים באמונה שלמה בהמשך הגלובליזציה ובקיום האדם אנחנו לא נבהלים מסאב-פריים למיניהם ובאמת ובתמים מאמינים שהצמיחה הכלכלית תימשך והקפיטליזם, על הטוב והרע שבו זה כמו דמוקרטיה, הדבר היחיד שעובד ומדוע? כי כולם רוצים להתעשר.
בגלל האמונה שלנו בהמשכיות אז מכל אלפי המניות שאפשר לבחור מתוכן אנחנו בודקים היום, לצורך רכישה, את Country Wide Corp (CFC ) מלכת הסאב-פריים של ארה"ב ואם תרצו נסביר, בפעם הבאה, מדוע.
זה לגבי הטעם האישי. מה המשקיע הממוצע האמריקאי חושב שכדאי לקנות? כמו תמיד, אם הוא מאמין שהאטה מתקרב ישקיע במניות של חברות "חסינות האטה", כמו אלטריה (MO), מניות בתי הקולנוע והקזינו או מניות הבידור מהסוג של דיסני (DIS) וכמובן, אם מאמינים שארה"ב תיכנס למיתון, מוכר בשורט מניות נפט. אבל קודם, במיוחד לפני שמוכרים מניות של חברות נפט ולאור חבילות ההטבות של הממשל בארה"ב ופעילות הבנק המרכזי שם בואו ונהיה בטוחים שאכן תהיה האטה רצינית בארה"ב.
הא, שכחנו לגמרי, אותו ספקולנט ותיק שמכר 2 מיליון IBM שורט במחיר של כ-120 דולר המניה קנה הכול חזרה במחירים של בין 40 ל 50 דולרים בשנים 1992 – 1993 ומי שרוצה להמשיך ולשמוע את הסיפור שימתין לפרקים הבאים, אם נזכור נספר.
* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
