ספקולנט שמכר ב-1987 את IBM בשורט: מה עושים היום?
משפט עממי אמריקאי נפלא, במיוחד כשהוא נאמר בעגה דרומית של ארה"ב. שמענו אותו בפעם הראשונה לפני כ 20 שנה בחדר המסחר של אחד מבתי ההשקעה בניו יורק מפי ספקולנט ותיק ומאוד מכובד שהשתמש בשירותי אותו בית השקעות "לשחק" בבורסה.
באותם ימים עדיין לא המציאו את הנאסד"ק וחשבו אז שהאותיות IT הן קיצור של IT&T, המתחרה הגדולה של AT&T ומחזורים של 100 מיליון דולר היו נחשבים למפחידים ביותר (היום זה פחות משעת מסחר במייקרוסופט) והיית תלוי, לבצוע קניה או מכירה בנער שליחויות טוב ומקווה שהספשיאליסט (עושה השוק) ימצא את הזמן להתייחס אליך.
בקצור, ב-20.10.1987 נתן האיש הוראה למכור 2 מיליון מניות IBM בחסר ( Short). חיכה כחצי שעה עד שוידא שהעסקה בוצעה ובעוד אנחנו עומדים המומים קם האיש מכיסאו, לקח את התיק שלו, עשה סימן לשלום, נעל בקפדנות את דלת המשרד שלו והלך הביתה כאילו כלום לא קרה.
שימו נא לב למצב דאז: מניית IBM סגרה את היום הקודם, ה-19,10, על מחיר של 103.25, לאחר שכבר נגעה ב 100. מנית IBM פתחה את היום הקודם בעלייה ל-138 דולרים. ש IBM תרד 27.5% ביום אחד היה, אז, ללא ספק, מאורע היסטורי, סימן למשבר שמאז 1929 האמריקאים לא ידעו כמותו והאמינו לנו שמחצית הסוחרים באולם נראו בדיוק כמו שנראו החברה במוצבים בתעלה בתקופת ההתשה.
אגב, באוגוסט 1987, חודשיים קודם, שברה IBM שיא היסטורי של 175 דולרים. כלומר, אחרי ש-IBM, "הכחולה הגדולה", הספור הטכנולוגי הכי גדול בעולם באותם הימים, הפסידה 43% מערכה בחודשיים בא בן אדם ועושה שורט של 2 מיליון מניות. למרות שבארה"ב אתה לא שואל למה מישהו עושה משהו, לא התאפקנו ושאלנו - התשובה, בתמצית, "אם אתה מאמין במשהו, תעשה, אל תדבר".
למה כל הפתיח הזה? כי הרבה אנשים אומרים לנו, "בסדר, פרשנות כאן ושם אבל במה משקיעים?" הם בעצם אומרים את המשפט שבו פתחנו. רוצים תשובה ספציפית? בבקשה אבל קודם תזכרו שאין שני אנשים דומים והגישה האישית שלנו להשקעות שונה מהגישה שלכם. לכן, ההצעה שלנו היא שתקראו כל מה שכל אחד כותב אבל את ההחלטה תקבלו מול מנהלי השקעות מקצועיים שיתאמו לכם תיק השקעות שמתאים לאופי וליכולות שלכם.
בהתאם לכך התשובה שלנו לשאלה, "מה קונים היום?" היא, "מה שקנינו במהלך השנים האחרונות". אם היה לנו מספיק כסף לקנות כעת עוד מניות היינו מוסיפים, במידתיות, בדיוק לאותן מניות כי הדבר היחיד שהשתנה הוא ערך השוק של החברות שנעשה נמוך יותר יחסית.
מרכיב המניות הבודדות אצלנו מתבסס על המניות טבע, אלביט מערכות, NDS , אלרון, גזית-גלוב (שהחלפנו מ – Equity One בה החזקנו מאז ההנפקה), אלביט הדמייה ובנוסף הייתה אחזקה יחסית גדולה בחברה לישראל שמכרנו לפני כמה חודשים.
חלק קטן מושקע במניות כמו סיליקום, אלווריון, אודיוקודס, תאת טכנולוגיות, טאואר וקליקסופטוואר וכן, היינו מוסיפים בשמחה לפוזיציות בשלוש קרנות זרות שמשקיעות האחת באנרגיות אלטרנטיביות, השנייה במים והשלישית באלקטרוניקה ביטחונית חכמה וזה מה יש. והרכב התיק כמעט ולא השתנה מאז 2002. ואנחנו גם חוזרים ומציינים זאת מאז.
כיוון שאנחנו מאמינים באמונה שלמה בהמשך הגלובליזציה ובקיום האדם אנחנו לא נבהלים מסאב-פריים למיניהם ובאמת ובתמים מאמינים שהצמיחה הכלכלית תימשך והקפיטליזם, על הטוב והרע שבו זה כמו דמוקרטיה, הדבר היחיד שעובד ומדוע? כי כולם רוצים להתעשר.
בגלל האמונה שלנו בהמשכיות אז מכל אלפי המניות שאפשר לבחור מתוכן אנחנו בודקים היום, לצורך רכישה, את Country Wide Corp (CFC ) מלכת הסאב-פריים של ארה"ב ואם תרצו נסביר, בפעם הבאה, מדוע.
זה לגבי הטעם האישי. מה המשקיע הממוצע האמריקאי חושב שכדאי לקנות? כמו תמיד, אם הוא מאמין שהאטה מתקרב ישקיע במניות של חברות "חסינות האטה", כמו אלטריה (MO), מניות בתי הקולנוע והקזינו או מניות הבידור מהסוג של דיסני (DIS) וכמובן, אם מאמינים שארה"ב תיכנס למיתון, מוכר בשורט מניות נפט. אבל קודם, במיוחד לפני שמוכרים מניות של חברות נפט ולאור חבילות ההטבות של הממשל בארה"ב ופעילות הבנק המרכזי שם בואו ונהיה בטוחים שאכן תהיה האטה רצינית בארה"ב.
הא, שכחנו לגמרי, אותו ספקולנט ותיק שמכר 2 מיליון IBM שורט במחיר של כ-120 דולר המניה קנה הכול חזרה במחירים של בין 40 ל 50 דולרים בשנים 1992 – 1993 ומי שרוצה להמשיך ולשמוע את הסיפור שימתין לפרקים הבאים, אם נזכור נספר.
* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
