ספקולנט שמכר ב-1987 את IBM בשורט: מה עושים היום?

"Do you walk the walk or just talk the talk" - להלן סיפור ומוסר השכל
שלמה גרינברג |

משפט עממי אמריקאי נפלא, במיוחד כשהוא נאמר בעגה דרומית של ארה"ב. שמענו אותו בפעם הראשונה לפני כ 20 שנה בחדר המסחר של אחד מבתי ההשקעה בניו יורק מפי ספקולנט ותיק ומאוד מכובד שהשתמש בשירותי אותו בית השקעות "לשחק" בבורסה.

באותם ימים עדיין לא המציאו את הנאסד"ק וחשבו אז שהאותיות IT הן קיצור של IT&T, המתחרה הגדולה של AT&T ומחזורים של 100 מיליון דולר היו נחשבים למפחידים ביותר (היום זה פחות משעת מסחר במייקרוסופט) והיית תלוי, לבצוע קניה או מכירה בנער שליחויות טוב ומקווה שהספשיאליסט (עושה השוק) ימצא את הזמן להתייחס אליך.

בקצור, ב-20.10.1987 נתן האיש הוראה למכור 2 מיליון מניות IBM בחסר ( Short). חיכה כחצי שעה עד שוידא שהעסקה בוצעה ובעוד אנחנו עומדים המומים קם האיש מכיסאו, לקח את התיק שלו, עשה סימן לשלום, נעל בקפדנות את דלת המשרד שלו והלך הביתה כאילו כלום לא קרה.

שימו נא לב למצב דאז: מניית IBM סגרה את היום הקודם, ה-19,10, על מחיר של 103.25, לאחר שכבר נגעה ב 100. מנית IBM פתחה את היום הקודם בעלייה ל-138 דולרים. ש IBM תרד 27.5% ביום אחד היה, אז, ללא ספק, מאורע היסטורי, סימן למשבר שמאז 1929 האמריקאים לא ידעו כמותו והאמינו לנו שמחצית הסוחרים באולם נראו בדיוק כמו שנראו החברה במוצבים בתעלה בתקופת ההתשה.

אגב, באוגוסט 1987, חודשיים קודם, שברה IBM שיא היסטורי של 175 דולרים. כלומר, אחרי ש-IBM, "הכחולה הגדולה", הספור הטכנולוגי הכי גדול בעולם באותם הימים, הפסידה 43% מערכה בחודשיים בא בן אדם ועושה שורט של 2 מיליון מניות. למרות שבארה"ב אתה לא שואל למה מישהו עושה משהו, לא התאפקנו ושאלנו - התשובה, בתמצית, "אם אתה מאמין במשהו, תעשה, אל תדבר".

למה כל הפתיח הזה? כי הרבה אנשים אומרים לנו, "בסדר, פרשנות כאן ושם אבל במה משקיעים?" הם בעצם אומרים את המשפט שבו פתחנו. רוצים תשובה ספציפית? בבקשה אבל קודם תזכרו שאין שני אנשים דומים והגישה האישית שלנו להשקעות שונה מהגישה שלכם. לכן, ההצעה שלנו היא שתקראו כל מה שכל אחד כותב אבל את ההחלטה תקבלו מול מנהלי השקעות מקצועיים שיתאמו לכם תיק השקעות שמתאים לאופי וליכולות שלכם.

בהתאם לכך התשובה שלנו לשאלה, "מה קונים היום?" היא, "מה שקנינו במהלך השנים האחרונות". אם היה לנו מספיק כסף לקנות כעת עוד מניות היינו מוסיפים, במידתיות, בדיוק לאותן מניות כי הדבר היחיד שהשתנה הוא ערך השוק של החברות שנעשה נמוך יותר יחסית.

מרכיב המניות הבודדות אצלנו מתבסס על המניות טבע, אלביט מערכות, NDS , אלרון, גזית-גלוב (שהחלפנו מ – Equity One בה החזקנו מאז ההנפקה), אלביט הדמייה ובנוסף הייתה אחזקה יחסית גדולה בחברה לישראל שמכרנו לפני כמה חודשים.

חלק קטן מושקע במניות כמו סיליקום, אלווריון, אודיוקודס, תאת טכנולוגיות, טאואר וקליקסופטוואר וכן, היינו מוסיפים בשמחה לפוזיציות בשלוש קרנות זרות שמשקיעות האחת באנרגיות אלטרנטיביות, השנייה במים והשלישית באלקטרוניקה ביטחונית חכמה וזה מה יש. והרכב התיק כמעט ולא השתנה מאז 2002. ואנחנו גם חוזרים ומציינים זאת מאז.

כיוון שאנחנו מאמינים באמונה שלמה בהמשך הגלובליזציה ובקיום האדם אנחנו לא נבהלים מסאב-פריים למיניהם ובאמת ובתמים מאמינים שהצמיחה הכלכלית תימשך והקפיטליזם, על הטוב והרע שבו זה כמו דמוקרטיה, הדבר היחיד שעובד ומדוע? כי כולם רוצים להתעשר.

בגלל האמונה שלנו בהמשכיות אז מכל אלפי המניות שאפשר לבחור מתוכן אנחנו בודקים היום, לצורך רכישה, את Country Wide Corp (CFC ) מלכת הסאב-פריים של ארה"ב ואם תרצו נסביר, בפעם הבאה, מדוע.

זה לגבי הטעם האישי. מה המשקיע הממוצע האמריקאי חושב שכדאי לקנות? כמו תמיד, אם הוא מאמין שהאטה מתקרב ישקיע במניות של חברות "חסינות האטה", כמו אלטריה (MO), מניות בתי הקולנוע והקזינו או מניות הבידור מהסוג של דיסני (DIS) וכמובן, אם מאמינים שארה"ב תיכנס למיתון, מוכר בשורט מניות נפט. אבל קודם, במיוחד לפני שמוכרים מניות של חברות נפט ולאור חבילות ההטבות של הממשל בארה"ב ופעילות הבנק המרכזי שם בואו ונהיה בטוחים שאכן תהיה האטה רצינית בארה"ב.

הא, שכחנו לגמרי, אותו ספקולנט ותיק שמכר 2 מיליון IBM שורט במחיר של כ-120 דולר המניה קנה הכול חזרה במחירים של בין 40 ל 50 דולרים בשנים 1992 – 1993 ומי שרוצה להמשיך ולשמוע את הסיפור שימתין לפרקים הבאים, אם נזכור נספר.

* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.