ספקולנט שמכר ב-1987 את IBM בשורט: מה עושים היום?
משפט עממי אמריקאי נפלא, במיוחד כשהוא נאמר בעגה דרומית של ארה"ב. שמענו אותו בפעם הראשונה לפני כ 20 שנה בחדר המסחר של אחד מבתי ההשקעה בניו יורק מפי ספקולנט ותיק ומאוד מכובד שהשתמש בשירותי אותו בית השקעות "לשחק" בבורסה.
באותם ימים עדיין לא המציאו את הנאסד"ק וחשבו אז שהאותיות IT הן קיצור של IT&T, המתחרה הגדולה של AT&T ומחזורים של 100 מיליון דולר היו נחשבים למפחידים ביותר (היום זה פחות משעת מסחר במייקרוסופט) והיית תלוי, לבצוע קניה או מכירה בנער שליחויות טוב ומקווה שהספשיאליסט (עושה השוק) ימצא את הזמן להתייחס אליך.
בקצור, ב-20.10.1987 נתן האיש הוראה למכור 2 מיליון מניות IBM בחסר ( Short). חיכה כחצי שעה עד שוידא שהעסקה בוצעה ובעוד אנחנו עומדים המומים קם האיש מכיסאו, לקח את התיק שלו, עשה סימן לשלום, נעל בקפדנות את דלת המשרד שלו והלך הביתה כאילו כלום לא קרה.
שימו נא לב למצב דאז: מניית IBM סגרה את היום הקודם, ה-19,10, על מחיר של 103.25, לאחר שכבר נגעה ב 100. מנית IBM פתחה את היום הקודם בעלייה ל-138 דולרים. ש IBM תרד 27.5% ביום אחד היה, אז, ללא ספק, מאורע היסטורי, סימן למשבר שמאז 1929 האמריקאים לא ידעו כמותו והאמינו לנו שמחצית הסוחרים באולם נראו בדיוק כמו שנראו החברה במוצבים בתעלה בתקופת ההתשה.
אגב, באוגוסט 1987, חודשיים קודם, שברה IBM שיא היסטורי של 175 דולרים. כלומר, אחרי ש-IBM, "הכחולה הגדולה", הספור הטכנולוגי הכי גדול בעולם באותם הימים, הפסידה 43% מערכה בחודשיים בא בן אדם ועושה שורט של 2 מיליון מניות. למרות שבארה"ב אתה לא שואל למה מישהו עושה משהו, לא התאפקנו ושאלנו - התשובה, בתמצית, "אם אתה מאמין במשהו, תעשה, אל תדבר".
למה כל הפתיח הזה? כי הרבה אנשים אומרים לנו, "בסדר, פרשנות כאן ושם אבל במה משקיעים?" הם בעצם אומרים את המשפט שבו פתחנו. רוצים תשובה ספציפית? בבקשה אבל קודם תזכרו שאין שני אנשים דומים והגישה האישית שלנו להשקעות שונה מהגישה שלכם. לכן, ההצעה שלנו היא שתקראו כל מה שכל אחד כותב אבל את ההחלטה תקבלו מול מנהלי השקעות מקצועיים שיתאמו לכם תיק השקעות שמתאים לאופי וליכולות שלכם.
בהתאם לכך התשובה שלנו לשאלה, "מה קונים היום?" היא, "מה שקנינו במהלך השנים האחרונות". אם היה לנו מספיק כסף לקנות כעת עוד מניות היינו מוסיפים, במידתיות, בדיוק לאותן מניות כי הדבר היחיד שהשתנה הוא ערך השוק של החברות שנעשה נמוך יותר יחסית.
מרכיב המניות הבודדות אצלנו מתבסס על המניות טבע, אלביט מערכות, NDS , אלרון, גזית-גלוב (שהחלפנו מ – Equity One בה החזקנו מאז ההנפקה), אלביט הדמייה ובנוסף הייתה אחזקה יחסית גדולה בחברה לישראל שמכרנו לפני כמה חודשים.
חלק קטן מושקע במניות כמו סיליקום, אלווריון, אודיוקודס, תאת טכנולוגיות, טאואר וקליקסופטוואר וכן, היינו מוסיפים בשמחה לפוזיציות בשלוש קרנות זרות שמשקיעות האחת באנרגיות אלטרנטיביות, השנייה במים והשלישית באלקטרוניקה ביטחונית חכמה וזה מה יש. והרכב התיק כמעט ולא השתנה מאז 2002. ואנחנו גם חוזרים ומציינים זאת מאז.
כיוון שאנחנו מאמינים באמונה שלמה בהמשך הגלובליזציה ובקיום האדם אנחנו לא נבהלים מסאב-פריים למיניהם ובאמת ובתמים מאמינים שהצמיחה הכלכלית תימשך והקפיטליזם, על הטוב והרע שבו זה כמו דמוקרטיה, הדבר היחיד שעובד ומדוע? כי כולם רוצים להתעשר.
בגלל האמונה שלנו בהמשכיות אז מכל אלפי המניות שאפשר לבחור מתוכן אנחנו בודקים היום, לצורך רכישה, את Country Wide Corp (CFC ) מלכת הסאב-פריים של ארה"ב ואם תרצו נסביר, בפעם הבאה, מדוע.
זה לגבי הטעם האישי. מה המשקיע הממוצע האמריקאי חושב שכדאי לקנות? כמו תמיד, אם הוא מאמין שהאטה מתקרב ישקיע במניות של חברות "חסינות האטה", כמו אלטריה (MO), מניות בתי הקולנוע והקזינו או מניות הבידור מהסוג של דיסני (DIS) וכמובן, אם מאמינים שארה"ב תיכנס למיתון, מוכר בשורט מניות נפט. אבל קודם, במיוחד לפני שמוכרים מניות של חברות נפט ולאור חבילות ההטבות של הממשל בארה"ב ופעילות הבנק המרכזי שם בואו ונהיה בטוחים שאכן תהיה האטה רצינית בארה"ב.
הא, שכחנו לגמרי, אותו ספקולנט ותיק שמכר 2 מיליון IBM שורט במחיר של כ-120 דולר המניה קנה הכול חזרה במחירים של בין 40 ל 50 דולרים בשנים 1992 – 1993 ומי שרוצה להמשיך ולשמוע את הסיפור שימתין לפרקים הבאים, אם נזכור נספר.
* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
