ספקולנט שמכר ב-1987 את IBM בשורט: מה עושים היום?
משפט עממי אמריקאי נפלא, במיוחד כשהוא נאמר בעגה דרומית של ארה"ב. שמענו אותו בפעם הראשונה לפני כ 20 שנה בחדר המסחר של אחד מבתי ההשקעה בניו יורק מפי ספקולנט ותיק ומאוד מכובד שהשתמש בשירותי אותו בית השקעות "לשחק" בבורסה.
באותם ימים עדיין לא המציאו את הנאסד"ק וחשבו אז שהאותיות IT הן קיצור של IT&T, המתחרה הגדולה של AT&T ומחזורים של 100 מיליון דולר היו נחשבים למפחידים ביותר (היום זה פחות משעת מסחר במייקרוסופט) והיית תלוי, לבצוע קניה או מכירה בנער שליחויות טוב ומקווה שהספשיאליסט (עושה השוק) ימצא את הזמן להתייחס אליך.
בקצור, ב-20.10.1987 נתן האיש הוראה למכור 2 מיליון מניות IBM בחסר ( Short). חיכה כחצי שעה עד שוידא שהעסקה בוצעה ובעוד אנחנו עומדים המומים קם האיש מכיסאו, לקח את התיק שלו, עשה סימן לשלום, נעל בקפדנות את דלת המשרד שלו והלך הביתה כאילו כלום לא קרה.
שימו נא לב למצב דאז: מניית IBM סגרה את היום הקודם, ה-19,10, על מחיר של 103.25, לאחר שכבר נגעה ב 100. מנית IBM פתחה את היום הקודם בעלייה ל-138 דולרים. ש IBM תרד 27.5% ביום אחד היה, אז, ללא ספק, מאורע היסטורי, סימן למשבר שמאז 1929 האמריקאים לא ידעו כמותו והאמינו לנו שמחצית הסוחרים באולם נראו בדיוק כמו שנראו החברה במוצבים בתעלה בתקופת ההתשה.
אגב, באוגוסט 1987, חודשיים קודם, שברה IBM שיא היסטורי של 175 דולרים. כלומר, אחרי ש-IBM, "הכחולה הגדולה", הספור הטכנולוגי הכי גדול בעולם באותם הימים, הפסידה 43% מערכה בחודשיים בא בן אדם ועושה שורט של 2 מיליון מניות. למרות שבארה"ב אתה לא שואל למה מישהו עושה משהו, לא התאפקנו ושאלנו - התשובה, בתמצית, "אם אתה מאמין במשהו, תעשה, אל תדבר".
למה כל הפתיח הזה? כי הרבה אנשים אומרים לנו, "בסדר, פרשנות כאן ושם אבל במה משקיעים?" הם בעצם אומרים את המשפט שבו פתחנו. רוצים תשובה ספציפית? בבקשה אבל קודם תזכרו שאין שני אנשים דומים והגישה האישית שלנו להשקעות שונה מהגישה שלכם. לכן, ההצעה שלנו היא שתקראו כל מה שכל אחד כותב אבל את ההחלטה תקבלו מול מנהלי השקעות מקצועיים שיתאמו לכם תיק השקעות שמתאים לאופי וליכולות שלכם.
בהתאם לכך התשובה שלנו לשאלה, "מה קונים היום?" היא, "מה שקנינו במהלך השנים האחרונות". אם היה לנו מספיק כסף לקנות כעת עוד מניות היינו מוסיפים, במידתיות, בדיוק לאותן מניות כי הדבר היחיד שהשתנה הוא ערך השוק של החברות שנעשה נמוך יותר יחסית.
מרכיב המניות הבודדות אצלנו מתבסס על המניות טבע, אלביט מערכות, NDS , אלרון, גזית-גלוב (שהחלפנו מ – Equity One בה החזקנו מאז ההנפקה), אלביט הדמייה ובנוסף הייתה אחזקה יחסית גדולה בחברה לישראל שמכרנו לפני כמה חודשים.
חלק קטן מושקע במניות כמו סיליקום, אלווריון, אודיוקודס, תאת טכנולוגיות, טאואר וקליקסופטוואר וכן, היינו מוסיפים בשמחה לפוזיציות בשלוש קרנות זרות שמשקיעות האחת באנרגיות אלטרנטיביות, השנייה במים והשלישית באלקטרוניקה ביטחונית חכמה וזה מה יש. והרכב התיק כמעט ולא השתנה מאז 2002. ואנחנו גם חוזרים ומציינים זאת מאז.
כיוון שאנחנו מאמינים באמונה שלמה בהמשך הגלובליזציה ובקיום האדם אנחנו לא נבהלים מסאב-פריים למיניהם ובאמת ובתמים מאמינים שהצמיחה הכלכלית תימשך והקפיטליזם, על הטוב והרע שבו זה כמו דמוקרטיה, הדבר היחיד שעובד ומדוע? כי כולם רוצים להתעשר.
בגלל האמונה שלנו בהמשכיות אז מכל אלפי המניות שאפשר לבחור מתוכן אנחנו בודקים היום, לצורך רכישה, את Country Wide Corp (CFC ) מלכת הסאב-פריים של ארה"ב ואם תרצו נסביר, בפעם הבאה, מדוע.
זה לגבי הטעם האישי. מה המשקיע הממוצע האמריקאי חושב שכדאי לקנות? כמו תמיד, אם הוא מאמין שהאטה מתקרב ישקיע במניות של חברות "חסינות האטה", כמו אלטריה (MO), מניות בתי הקולנוע והקזינו או מניות הבידור מהסוג של דיסני (DIS) וכמובן, אם מאמינים שארה"ב תיכנס למיתון, מוכר בשורט מניות נפט. אבל קודם, במיוחד לפני שמוכרים מניות של חברות נפט ולאור חבילות ההטבות של הממשל בארה"ב ופעילות הבנק המרכזי שם בואו ונהיה בטוחים שאכן תהיה האטה רצינית בארה"ב.
הא, שכחנו לגמרי, אותו ספקולנט ותיק שמכר 2 מיליון IBM שורט במחיר של כ-120 דולר המניה קנה הכול חזרה במחירים של בין 40 ל 50 דולרים בשנים 1992 – 1993 ומי שרוצה להמשיך ולשמוע את הסיפור שימתין לפרקים הבאים, אם נזכור נספר.
* מאת: שלמה גרינברג, כלכלן, שבמשך 30 השנים האחרונות עבד כבנקאי השקעות, מנהל השקעות וברוקר בארה"ב ובישראל. כעת משמש כיועץ פרטי לפתוח עסקי והשקעות. מחזיק בתואר שני בכלכלה מאוניברסיטת רטגרס בארה"ב ובוגר ביה"ס הגבוה לבנקאות שליד אוניברסיטת ניו יורק.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
