המנכלים ששולטים בשוק האינטרנט: אף אחד לא עובר את גיל ה-40

Bizportal בדק מי הם המנכ"לים שעומדים מאחורי משרדי האינטראקטיב המובילים בארץ ומציג בפניכם את הטרנד הצעיר. ממוצע של גילאי המנכ"לים בפרסום האוף-ליין נראה אחרת לגמרי. בדקנו את הסיבות
משה בנימין |

2008 הולכת להיות שנת האינטרנט. על הנתון הזה תתקשו למצוא דעות חלוקות בקרב הפרסומאים ואפילו בקרב המפרסמים. מרוב כנסים, קמפיינים ושלל הצהרות ואסטרטגיות כמעט ששכחנו לבדוק מי הם האנשים שעומדים מאחורי התחום הלוהט ביותר בענף הפרסום.

אז Bizportal נטל את היוזמה ואת הבכורה ויצא לברר מי הם האנשים שעל כתפיהם מונח, לכאורה, עתיד הפרסום בשנים הקרובות.

התוצאות לא משאירות מקום לספק, עולם האינטרנט שייך למנכ"לים הצעירים, ולא רק זאת, ככל שהמשרד חזק יותר, ובועט יותר, כך גובר הסיכוי שעל הכיסא החשוב ביותר במשרד תמצאו מישהו שעדיין לא עבר את גיל 35.

להלן הממצאים המרשיעים; השמות, הגילאים והזמן בתפקידי המנכ"ל

חישבנו עבורכם את הממוצע: 35

רק כדי לסבר את האוזן, ממוצע גילאי המנכ"לים בפרסום האוף-ליין, מסתובב באיזור המיקוד של גיל 50.

במקרה, או שלא במקרה, "המבוגר האחראי" ברשימה לעיל בגיל 39, הוא תימור גורדון מארק אינטראקטיב, שגם מחזיק בתפקיד נציג חברות האינטראקטיב בהנהלת איגוד חברות הפרסום.

בקצה השני של הסקאלה, ניצב הינוקא שבחבורה, ערן גפן מ- Y&R. ינוקא או לא, מדובר באיש שכבר בגיל 22 הספיק למלא את תפקיד סמנכ"ל השיווק של אתר תפוז, עוד מימי הווילה הפרטית בסוף שנות ה-90, משם פעל האתר.

שאלנו את גורדון וגפן כמה שאלות כדי לברר מה עומד מאחורי תופעת הצעירים באינטרנט, ומה זה אומר על הענף.

"זקן השבט" - תימור גורדון

מה יש לתימור גורדון לומר?

(ש) המנכ"לים באינטראקטיב צעירים מאוד – ממוצע הגילאים הוא 35 (ויש בני 30, 32 ו-33) מה זה אומר על הענף, האם זה עולם ששמור לצעירים?

(ת) זה אומר, שזה עולם של המנהלים של הדור החדש, דור המולטי שיודע לעשות את הכל בצורה טובה ולהיות מעודכן כל הזמן.

(ש) מה אפשר להגיד למפרסמים ששמים את תקציבי הפרסום שלהם בידי אנשי ניהול צעירים?

(ת) שהגיל לא רלוונטי אלא המקצוענות, הנסיון, יכולות ההתמודדות בסיטואציות ריל טיים, והבנת הביזנס שלהם והתשוקה למקצוע הם מה שקובעים.

(ש) האם זה אומר שלמבוגרים, נגיד מ-45 ומעלה כבר אין מה לתרום לאינטרנט – האם תימור גורדון יהיה לא רלוונטי בקרוב?

(ת) אני כבר לא רלוונטי, לכן יש לי מנהלים ואנשים מדהימים בארק, שנותנים את הנשמה והשכל 24-7 למען הצלחת המטרות השיווקיות והעסקיות של הלקוחות.

(ש) האם המגמה תישאר כך תמיד בגלל שפרופיל הגולשים ברשת הוא צעיר והמנכ"ל צריך להיות קרוב לגילאים האלו?

(ת) אין קשר (וגם לא מדוייק). על תחום הבנת הגולשים והצרכנים בכלל אמונים אנשי מחקר ואסטרטגיה, שעושים זאת באופן מעמיק ויסודי.

(ש) מה אתה צופה לשנים הקרובות באינטראקטיב, כשאומרים שתקציבי הפרסום באינטרנט יכפילו את היקפם?

(ת) להתמקצעות טוטאלית, הובלה אסטרטגית וריגושים חדשים לכולנו.

(ש) מה קמפיין האינטראקטיב שהכי אהבת?

(ת) הגרין קארד "רוצה ויזה לארה"ב".

(ש) ולסיכום- להבדיל מהאוף-ליין שמתי לב שיש פרגון הדדי בענף האינטראקטיב, למה זה שונה באון-ליין, ומה לעזאזל קורה בין ינון לנדנברג ליוסי ארז?

(ת) אני לא רואה את הפרגון בענף כמשהו חריג, רובנו אנשים עניינייים שיודעים לנטרל יריבויות טפשיות ולא רוולנטיות. לגבי ינון ויוסי, שניהם חברים שלי ולא קורה ביניהם כלום, לטוב ולרע.שניהם מנהלים מצויינים שעושים עבודה קשה מאוד ומוצלחת מאוד.

"ילד הפלא" - ערן גפן

מה יש לערן גפן לומר?

(ש) המנכ"לים באינטראקטיב צעירים מאוד – ממוצע הגילאים הוא 35 (ויש בני 30, 32 ו-33) מה זה אומר על הענף, האם זה עולם ששמור לצעירים?

(ת) התשובה היא שהם צעירים אבל גם זקנים. הם צעירים אומנם בגיל אבל זקנים בתחום האינטרנט, הם דור המייסדים של הענף, רובם כבר עובדים בתחום מעל לעשר שנים מתחילתו. האינטרנט בעצמו הוא תחום חדש, ולכן טבעי שדור המנהלים הוא צעיר בגיל כי הם התחילו עם הענף. אני זוכר כשהתחלתי לעבוד באינטרנט באתר תפוז עבדנו מבית פרטי בסוף שנות התשעים עם שרת מיושן וגרפיקאי אנחנו היינו למעשה דור ייבוש הביצות, ואם אני נשמע כמו זקן שמעלה נוסטלגיה אז זה כי במונחי אינטרנט אני באמת כזה.

(ש) מה אפשר להגיד למפרסמים ששמים את תקציבי הפרסום שלהם בידי אנשי ניהול צעירים?

(ת) לגיל אין משמעות אבל לניסיון יש! ואנשי הניהול בתחום האינטראקטיב הם אנשים עם הניסיון המרבי ביותר שאפשר לצבור באינטרנט, כי הם היו מתחילתו. בנוסף, האינטרנט הוא מדיום משתנה ובכל יום כותבים את החוקים שלו מחדש, רק מנהלים דינאמיים היודעים להתאים את עצמם לקצב השינויים בלא קיבעונות או היסטוריה ניהולית ארוכה מידי, יכולים לעמוד בקצב. הגמישות ויכולת הלימוד היא מצרך ניהולי הכרחי. לעיתים רבות אני רואה את תפקידי כמתורגמן האחראי לקחת את שפת המותג ולהתאים אותה לשפת האינטרנט, כמי שמדבר את "שתי השפות" אני יכול לגשר על הפערים.

(ש) האם זה אומר שלמבוגרים, נגיד מ-45 ומעלה כבר אין מה לתרום לאינטרנט – האם תימור גורדון יהיה לא רלוונטי בקרוב?

(ת) תימור גורדון כזקן הענף יכול לתרום רבות כיו"ר איגוד חברות האינטראקטיב מהיאכטה שלו בקאריביים. ועכשיו ברצינות, אני חושב שלתימור ולבעלי הניסיון בענף יש מה רבות מה לתרום, יש דרישה גדולה למנהלים עם ניסיון מוכח ומוצלח של שנים בתחום, ואני חושב שמדובר בכל היותר ב- 20 מנהלים כאלו בכל שוק האינטרנט והאינטראקטיב.

(ש) האם המגמה תישאר כך תמיד בגלל שפרופיל הגולשים ברשת הוא צעיר והמנכ"ל צריך להיות קרוב לגלאים האלו?

(ת) אינטרנט הוא כבר מזמן לא מדיום של ילדים, כולם גולשים היום באינטרנט, כאשר יש מעל 4 מיליון גולשים בישראל פרופיל הגולשים מתקרב לפרופיל האוכולוסיה.

(ש) מה אתה צופה לשנים הקרובות באינטראקטיב, כשאומרים שתקציבי הפרסום באינטרנט יכפילו את היקפם?

(ת) מנכ"לי האינטראקטיב הם המנכ"לים הבאים של משרדי הפרסום וזאת בשל הניסיון הרב שלהם והרב תחומיות בה עם עוסקים. רק מנכ"לי האינטראקטיב התעסקו בכל האספקטים של עולם הפרסום, קריאטיב, רכישת מדיה, ניהול לקוח, אסטרטגיה ומיתוג. ולכן יש להם יתרון גדול לקבל בעתיד את מושכות משרדי הפרסום במיוחד לאחר שהאינטראקטיב יהפוך למדיום עיקרי בהכנסות משרדי הפרסום.

(ש) מה קמפיין האינטראקטיב שהכי אהבת?

(ת) הקמפיין של קיטה לקוטקס היה בעייני מהלך אינטרנטי אסטרטגי מהמעלה הראשונה, אשר עשה שימוש ברשת על מנת לייסד מותג. מהקמפיינים שלנו הייתי בוחר את פרויקט "הדממת האינטרנט" שביצענו בהתנדבות למען החיילים החטופים במסגרתו כל האינטרנט הישראלי שיתף פעולה וירד מהאוויר למשך חמש דקות במלאות שנה לחטיפת החיילים.

(ש) ולסיכום- להבדיל מהאוף-ליין שמתי לב שיש פרגון הדדי בענף האינטראקטיב, למה זה שונה באון-ליין, ומה לעזאזל קורה בין ינון לנדנברג ליוסי ארז?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.