המנכלים ששולטים בשוק האינטרנט: אף אחד לא עובר את גיל ה-40
2008 הולכת להיות שנת האינטרנט. על הנתון הזה תתקשו למצוא דעות חלוקות בקרב הפרסומאים ואפילו בקרב המפרסמים. מרוב כנסים, קמפיינים ושלל הצהרות ואסטרטגיות כמעט ששכחנו לבדוק מי הם האנשים שעומדים מאחורי התחום הלוהט ביותר בענף הפרסום.
אז Bizportal נטל את היוזמה ואת הבכורה ויצא לברר מי הם האנשים שעל כתפיהם מונח, לכאורה, עתיד הפרסום בשנים הקרובות.
התוצאות לא משאירות מקום לספק, עולם האינטרנט שייך למנכ"לים הצעירים, ולא רק זאת, ככל שהמשרד חזק יותר, ובועט יותר, כך גובר הסיכוי שעל הכיסא החשוב ביותר במשרד תמצאו מישהו שעדיין לא עבר את גיל 35.
להלן הממצאים המרשיעים; השמות, הגילאים והזמן בתפקידי המנכ"ל
חישבנו עבורכם את הממוצע: 35
רק כדי לסבר את האוזן, ממוצע גילאי המנכ"לים בפרסום האוף-ליין, מסתובב באיזור המיקוד של גיל 50.
במקרה, או שלא במקרה, "המבוגר האחראי" ברשימה לעיל בגיל 39, הוא תימור גורדון מארק אינטראקטיב, שגם מחזיק בתפקיד נציג חברות האינטראקטיב בהנהלת איגוד חברות הפרסום.
בקצה השני של הסקאלה, ניצב הינוקא שבחבורה, ערן גפן מ- Y&R. ינוקא או לא, מדובר באיש שכבר בגיל 22 הספיק למלא את תפקיד סמנכ"ל השיווק של אתר תפוז, עוד מימי הווילה הפרטית בסוף שנות ה-90, משם פעל האתר.
שאלנו את גורדון וגפן כמה שאלות כדי לברר מה עומד מאחורי תופעת הצעירים באינטרנט, ומה זה אומר על הענף.
"זקן השבט" - תימור גורדון                 
מה יש לתימור גורדון לומר?
(ש) המנכ"לים באינטראקטיב צעירים מאוד – ממוצע הגילאים הוא 35 (ויש בני 30, 32 ו-33) מה זה אומר על הענף, האם זה עולם ששמור לצעירים?
(ת) זה אומר, שזה עולם של המנהלים של הדור החדש, דור המולטי שיודע לעשות את הכל בצורה טובה ולהיות מעודכן כל הזמן.
(ש) מה אפשר להגיד למפרסמים ששמים את תקציבי הפרסום שלהם בידי אנשי ניהול צעירים?
(ת) שהגיל לא רלוונטי אלא המקצוענות, הנסיון, יכולות ההתמודדות בסיטואציות ריל טיים, והבנת הביזנס שלהם והתשוקה למקצוע הם מה שקובעים.
(ש) האם זה אומר שלמבוגרים, נגיד מ-45 ומעלה כבר אין מה לתרום לאינטרנט – האם תימור גורדון יהיה לא רלוונטי בקרוב?
(ת) אני כבר לא רלוונטי, לכן יש לי מנהלים ואנשים מדהימים בארק, שנותנים את הנשמה והשכל 24-7 למען הצלחת המטרות השיווקיות והעסקיות של הלקוחות.
(ש) האם המגמה תישאר כך תמיד בגלל שפרופיל הגולשים ברשת הוא צעיר והמנכ"ל צריך להיות קרוב לגילאים האלו?
(ת) אין קשר (וגם לא מדוייק). על תחום הבנת הגולשים והצרכנים בכלל אמונים אנשי מחקר ואסטרטגיה, שעושים זאת באופן מעמיק ויסודי.
(ש) מה אתה צופה לשנים הקרובות באינטראקטיב, כשאומרים שתקציבי הפרסום באינטרנט יכפילו את היקפם?
(ת) להתמקצעות טוטאלית, הובלה אסטרטגית וריגושים חדשים לכולנו.
(ש) מה קמפיין האינטראקטיב שהכי אהבת?
(ת) הגרין קארד "רוצה ויזה לארה"ב".
(ש) ולסיכום- להבדיל מהאוף-ליין שמתי לב שיש פרגון הדדי בענף האינטראקטיב, למה זה שונה באון-ליין, ומה לעזאזל קורה בין ינון לנדנברג ליוסי ארז?
(ת) אני לא רואה את הפרגון בענף כמשהו חריג, רובנו אנשים עניינייים שיודעים לנטרל יריבויות טפשיות ולא רוולנטיות. לגבי ינון ויוסי, שניהם חברים שלי ולא קורה ביניהם כלום, לטוב ולרע.שניהם מנהלים מצויינים שעושים עבודה קשה מאוד ומוצלחת מאוד.
"ילד הפלא" - ערן גפן              
מה יש לערן גפן לומר?
(ש) המנכ"לים באינטראקטיב צעירים מאוד – ממוצע הגילאים הוא 35 (ויש בני 30, 32 ו-33) מה זה אומר על הענף, האם זה עולם ששמור לצעירים?
(ת) התשובה היא שהם צעירים אבל גם זקנים. הם צעירים אומנם בגיל אבל זקנים בתחום האינטרנט, הם דור המייסדים של הענף, רובם כבר עובדים בתחום מעל לעשר שנים מתחילתו. האינטרנט בעצמו הוא תחום חדש, ולכן טבעי שדור המנהלים הוא צעיר בגיל כי הם התחילו עם הענף. אני זוכר כשהתחלתי לעבוד באינטרנט באתר תפוז עבדנו מבית פרטי בסוף שנות התשעים עם שרת מיושן וגרפיקאי אנחנו היינו למעשה דור ייבוש הביצות, ואם אני נשמע כמו זקן שמעלה נוסטלגיה אז זה כי במונחי אינטרנט אני באמת כזה.
(ש) מה אפשר להגיד למפרסמים ששמים את תקציבי הפרסום שלהם בידי אנשי ניהול צעירים?
(ת) לגיל אין משמעות אבל לניסיון יש! ואנשי הניהול בתחום האינטראקטיב הם אנשים עם הניסיון המרבי ביותר שאפשר לצבור באינטרנט, כי הם היו מתחילתו. בנוסף, האינטרנט הוא מדיום משתנה ובכל יום כותבים את החוקים שלו מחדש, רק מנהלים דינאמיים היודעים להתאים את עצמם לקצב השינויים בלא קיבעונות או היסטוריה ניהולית ארוכה מידי, יכולים לעמוד בקצב. הגמישות ויכולת הלימוד היא מצרך ניהולי הכרחי. לעיתים רבות אני רואה את תפקידי כמתורגמן האחראי לקחת את שפת המותג ולהתאים אותה לשפת האינטרנט, כמי שמדבר את "שתי השפות" אני יכול לגשר על הפערים.
(ש) האם זה אומר שלמבוגרים, נגיד מ-45 ומעלה כבר אין מה לתרום לאינטרנט – האם תימור גורדון יהיה לא רלוונטי בקרוב?
(ת) תימור גורדון כזקן הענף יכול לתרום רבות כיו"ר איגוד חברות האינטראקטיב מהיאכטה שלו בקאריביים. ועכשיו ברצינות, אני חושב שלתימור ולבעלי הניסיון בענף יש מה רבות מה לתרום, יש דרישה גדולה למנהלים עם ניסיון מוכח ומוצלח של שנים בתחום, ואני חושב שמדובר בכל היותר ב- 20 מנהלים כאלו בכל שוק האינטרנט והאינטראקטיב.
(ש) האם המגמה תישאר כך תמיד בגלל שפרופיל הגולשים ברשת הוא צעיר והמנכ"ל צריך להיות קרוב לגלאים האלו?
(ת) אינטרנט הוא כבר מזמן לא מדיום של ילדים, כולם גולשים היום באינטרנט, כאשר יש מעל 4 מיליון גולשים בישראל פרופיל הגולשים מתקרב לפרופיל האוכולוסיה.
(ש) מה אתה צופה לשנים הקרובות באינטראקטיב, כשאומרים שתקציבי הפרסום באינטרנט יכפילו את היקפם?
(ת) מנכ"לי האינטראקטיב הם המנכ"לים הבאים של משרדי הפרסום וזאת בשל הניסיון הרב שלהם והרב תחומיות בה עם עוסקים. רק מנכ"לי האינטראקטיב התעסקו בכל האספקטים של עולם הפרסום, קריאטיב, רכישת מדיה, ניהול לקוח, אסטרטגיה ומיתוג. ולכן יש להם יתרון גדול לקבל בעתיד את מושכות משרדי הפרסום במיוחד לאחר שהאינטראקטיב יהפוך למדיום עיקרי בהכנסות משרדי הפרסום.
(ש) מה קמפיין האינטראקטיב שהכי אהבת?
(ת) הקמפיין של קיטה לקוטקס היה בעייני מהלך אינטרנטי אסטרטגי מהמעלה הראשונה, אשר עשה שימוש ברשת על מנת לייסד מותג. מהקמפיינים שלנו הייתי בוחר את פרויקט "הדממת האינטרנט" שביצענו בהתנדבות למען החיילים החטופים במסגרתו כל האינטרנט הישראלי שיתף פעולה וירד מהאוויר למשך חמש דקות במלאות שנה לחטיפת החיילים.
(ש) ולסיכום- להבדיל מהאוף-ליין שמתי לב שיש פרגון הדדי בענף האינטראקטיב, למה זה שונה באון-ליין, ומה לעזאזל קורה בין ינון לנדנברג ליוסי ארז?
 שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
 סמוטריץ ממשלה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
משרד האוצר מפריח "בלוני ניסוי" כדי לבדוק אם בשלה העת למסות את החסכון הפופולרי; אחרי שהכלכלן הראשי באוצר הציע לקצץ בהטבות המס, שר האוצר מבהיר שאין כוונה לפגוע באפיק החיסכון “לא נבטל הטבה שמחזיקה את מעמד הביניים אחרי שנה כלכלית קשה” 
אחרי הסערה הציבורית סביב האפשרות לפגיעה באחד מאפיקי החיסכון הפופולריים בישראל, קרנות ההשתלמות, הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ כי אין בכוונת הממשלה לשנות את תנאי המס הנהוגים כיום. ההצהרה מגיעה ימים ספורים אחרי שהכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, פרסם דוח שבו הציע לצמצם את ההטבות, בטענה שהן מוטות לטובת העשירונים העליונים - האוצר חקר ומצא - קרנות השתלמות זה מוצר מנצח...לעשירים.
הדוח של הכלכלן הראשי העלה לדיון מחודש את אחד מנושאי החיסכון המרכזיים במשק - קרנות ההשתלמות, שנחשבות זה שנים לאפיק היחיד שמאפשר חיסכון לטווח בינוני בלי תשלום מס רווח הון. לפי הנתונים שהוצגו, תשעה מתוך עשרה עובדים בעשירון העליון נהנים מקרן השתלמות, בעוד שבעשירון התחתון רק אחד מתוך עשרה. המשמעות, לטענת אברמזון, היא שההטבה שעלתה לקופת המדינה יותר משני מיליארד שקל בשנה מופנית בעיקר כלפי בעלי שכר גבוה, ולא אל השכבות שזקוקות לתמריץ חיסכון אמיתי.
בדוח הוצעו כמה צעדים לצמצום ההטבה, בהם הפחתת תקרת ההכנסה המזכה בהפקדה והגבלת הפטור ממס לשש שנות חיסכון בלבד. המשמעות הייתה שכל סכום שיופקד מעבר לכך ייחשף למס רווח הון עם המשיכה. ההצעה עוררה תגובות חריפות מצד ההסתדרות וחברי כנסת רבים - גם מהקואליציה - שהבהירו כי לא יסכימו לפגיעה באפיק שנחשב לקו הגנה חשוב לעובדים, בעיקר במעמד הביניים.
האוצר לוקח צעד אחורה - עד לפעם הבאה
בעקבות הלחץ הציבורי והפוליטי, סמוטריץ’ קטע את הדיון עוד לפני שהגיע לשולחן ועדת הכספים. “אין מקום לפגוע בהטבת המס הזאת, במיוחד עכשיו, אחרי שנה שבה הציבור נשא על כתפיו את עיקר הנטל הכלכלי של המלחמה”, אמר השר בדיון פנימי במשרדו. לדבריו, “לא נכון לבטל הטבה שחוסכת לעובדים כסף אמיתי ומעודדת חיסכון דווקא כשהם מנסים להתאושש”.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למעשה, מדובר בשחזור של תסריט שחוזר כמעט מדי שנה ניסיון מצד הדרג המקצועי באוצר לצמצם את עלות ההטבות, שמסתיים בהבהרה מצד הדרג הפוליטי שהנושא ירד מהפרק. קרנות ההשתלמות, שהחלו בשנות ה-50 כקרן השתלמות למורים ועובדי מדינה, הפכו עם השנים לכלי חיסכון רחב לשכירים ועצמאים, שמאפשר למשוך את הכסף אחרי שש שנים ללא מס.

