יזמי הנדל"ן יוצאים נגד עיריית חיפה: "מקבלים יחס של אויב הציבור"
ענף הנדל"ן בחיפה נמצא בשפל כבר תקופה ממושכת. בעוד לא מעט ערים בארץ נמצאות בפריחה חסרת תקדים, העיר הצפונית סובלת משפל בן 5 שנים במחירי הנדל"ן. על פי זכיין אנגלו -סכסון בחיפה דרור אלוני, "משנת 2002 ישנה ירידה ממוצעת של בין 10% ל-15% במחירים הדולריים של הדירות. דירת 4 חדרים ממוצעת עלתה לפני 5 שנים 220 אלף דולר, בעוד מחירה היום עומד על 170 אלף דולר בלבד (וצריך גם לקחת בחשבון גם את הירידה החשה בדולר)". יצאנו לבדוק את הקושי האמיתי הקיים בעיר וחזרנו עם תגובות מעניינות.
תגובות היזמים
רן בן אברהם, סמנכ"ל השיווק של חברת ייזום הנדל"ן צמח המרמן הפועלת באיזור חיפה והצפון - "הנהגת חיפה צריכה לקחת את נושא התכנון לראש מעייניה. העירייה מפחדת לקחת את הוצאות הפיתוח בשצ"פים על עצמה, דבר שמקשה על היזמים". עם זאת, מוסיף בן אברהם, כי "חיפה עוברת כעת תקופה לא פשוטה ואני רואה אותה יוצאת ממנה בקרוב. הזרז ליציאה ממשבר הוא ראש העיר יונה יהב, הוא מנסה מאוד לקדם את תוכניות הבנייה בעיר".
עמי בן משיח, מנכ"ל ומייסד חברת הבנייה אלמוגים, הפועלת באיזור חיפה היה הרבה יותר חריף - "העירייה לא מוטת יזמים ומתייחסת אל היזם כאויב הציבור, זאת תוך הפעלת מדיניות בולשביקית שעוצרת את היזמות". בן משיח מוסיף, כי "העירייה לא מאשרת תוכניות ואנחנו רואים תוכניות תקועות כבר הרבה מאוד זמן". לסיכום מוסר מנכ"ל החברה, כי מדיניות הערים שמסביב לחיפה היא גמישה יותר וניתן לראות זאת לדוגמה בטירת הכרמל".
יואב הירש מנכ"ל יובל אלון, יזמית הבנייה הפועלת בצפון אומר, כי "הביקושים בחיפה פשוט נמוכים, המלחמה עשתה את שלה ומדיניות העירייה קשה לקבלנים". עוד מוסיף הירש, כי "העיר תתאושש אם העירייה תשנה את גישתה, העירייה צריכה לעבור למדיניות שלוקחת בחשבון את צרכי היזם. בעיר השכנה, נשר, יש ראש עיר שחושב כך ומתחשב בצרכי היזמים בבואו להציג פרוייקטים לקידום".
שרון שוופי מנכ"לית גב ים, חברה העוסקת בנדל"ן מניב ויזמי אומרת, דווקא מציגה את העמדה המנוגדת - "העירייה עזרה לנו לקדם תב"ע (תוכנית בינוי עיר) ביחידות הדיור אותן אנו בונים במורדות הכרמל. אפילו אומר כי קיבלנו סיוע מהר מעריית חיפה לכל מה שביקשנו. באופן כללי אני חושבת שחיפה חייבת להיות הדבר הבא."
זכיין אנגלו סכסון בעיר דרור אלוני מוסר, כי "יזמים אינם רוצים לקנות מגרשים בעיר מכיוון שלוקח להם בין שנתיים ל-3 שנים להוציא היתרי בנייה. אני לא יודע מה הסיבה לעיכובים אבל אני יכול לתת דוגמא לכך שישנם מגרשים על הכרמל בעלות של מיליון דולר שמיועדים לבניית 6-7 יחידות דיור, שפשוט עומדים ללא דורש, וזאת בשל זמן ההמתנה הארוך עד קבלת האישור".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
