הדירקטוריון ומערכות המידע

למה על הדירקטורים להתחיל להתעניין סוף סוף ב-IT וכיצד מניעים אותם לעשות כך
יונתן קורפל |

לפניכם משוואה מסובכת, אבל רק למראית עין: המערכות הממוחשבות מעמיקות חדור אל חיינו. הארגון בן ימינו נעשה יותר ויותר תלוי במערכות המידע שלו. מחיר הכישלון של מערכת כה קריטית מאמיר לכן והולך. בגין כשלון לכאורה של פרויקט כזה בחברת הראל, נתבעת כיום נס טכנולוגיות בכמאה מיליון שקלים. מדובר בבעיה שכלל איננה תיאורטית, שהרי אין ויכוח על העובדה כי החלק הארי של פרויקטי המיחשוב מסתיימים בכישלון. מדובר באחת הבעיות הכבדות ביותר בעידן הנוכחי בענף.

אל מול הבעיה, ניצבת האחריות לנעשה בארגון ומוטלת מפורשות לפתחו של הדירקטוריון. זה קובע בכל הקשור למדיניות ואסטרטגיה בחברה ובכלל זה בתחום מערכות המידע. יו"ר הרשות לניירות ערך, משה סרי, וחבר המנהלים שלו, מדגישים לאחרונה בצורה חדה מתמיד, כי חברי דירקטוריון נושאים אחריות ישירה וברורה למתרחש בחברה. אל להם להותיר החלטות משמעותיות בידי הדרג הטקטי. מעבר לשאלה החוקית, לדירקטוריון גם עניין ישיר במערכות המידע. לא יעלה היום על הדעת לנהל חברה מעודכנת ללא מערכת שמסוגלת לספק מידע רלוונטי לדרג האסטרטגי. מערכות מסוג זה תומכות בתהליכי קבלת ההחלטות, שנעשות מצדן יותר ויותר מורכבות.

המסקנה המתבקשת מחיבור המשמעויות הגלומות בשתי הפסקאות הנ"ל, הנה מעורבות גדלה והולכת של חברי הדירקטוריון בהחלטות משמעותיות הקשורות בפיתוח מערכות מידע מרכזיות. לו הדבר היה אכן מתרחש, יתכן שארגונים רבים היו מוצאים עצמם בפוזיציות אבסולוטיות, או לפחות יחסיות, טובות יותר.

בפועל, הדבר איננו מתממש. מתוך היכרות קרובה עם המתרחש בדירקטוריונים שונים ואחרי שנים רבות בהן ניהלתי אספקת פתרונות מיחשוב לארגונים, אני משוכנע כי נושאי המיחשוב אינם מקבלים את ההתייחסות הראויה להם במועצות המנהלים. אלה האחרונות עוסקות בנושאים שברומו של עולמם וגם לא מעט בנושאי זיבורית. אולם בדרך כלל, כמעט ולא מתמודדת עם סוגיות המיחשוב.

בתהליך הפרטת בזק יכולנו לגלות דוגמה לקשר החשוב של הדירקטוריון לסוגיות המיחשוב. ידוע כי במסגרת אותה פרשה השב"כ דרש בשנת 2001, כי הדירקטוריון ימנה מקרבו ועדה פנימית לענייני מיחשוב וכי חברי ועדה זו יעמדו בקריטריונים ביטחוניים. כלומר שכאשר זה נוגע לסודיות, הדירקטוריון נדרש להיות מעורב. כשזה נוגע להיבטים הכלכליים, עליהם הדירקטוריון מופקד בראש ובראשונה, זה לא מעניין אף אחד.

היועצים שחר ברי ורחלי בן-משה מפירמת ראיית החשבון דלוייט-ברייטמן-אלמגור, הנם מהיחידים שהציפו סוגיה זו. הפתרון לדבריהם נעוץ בהקמת ועדה לנושאי מיחשוב בכל דירקטוריון ובהקצבת זמן לדיון בעניין. לעניות דעתי, התחלת השינוי יכולה לבוא דווקא באמצעות חיוב התייחסות מפורטת לשאלות המיחשוב בדו"חות התקופתיים. הדירקטורים בארץ ככלל, נעשים לאחרונה רגישים יותר בעקבות הכרזות אכיפה של הרשות לניירות ערך ותקדימים לא נעימים שיוצרת מערכת המשפט האמריקנית. על רקע זה, אם יחויב הדירקטוריון לדווח בצורה מנומקת על מעשיו או אי עשייתו בתחום מערכות המידע, יתכן שיותנע מומנטום של שינוי.

אם ישתנה היחס של הדירקטורים, הארגון יצא נשכר. כל הניתוחים שנעשו על הצלחות וכישלונות באמוץ מערכות ממוחשבות מוכיחים, כי מעורבות הדרג הבכיר הנה מהפרמטרים המשפיעים ביותר. בעיקר כאשר מדובר במערכות כלל ארגוניות. חובת דיווח, שאיננה מן השפה אל החוץ הנה צעד מעשי בכוון הרצוי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.