הדירקטוריון ומערכות המידע
לפניכם משוואה מסובכת, אבל רק למראית עין: המערכות הממוחשבות מעמיקות חדור אל חיינו. הארגון בן ימינו נעשה יותר ויותר תלוי במערכות המידע שלו. מחיר הכישלון של מערכת כה קריטית מאמיר לכן והולך. בגין כשלון לכאורה של פרויקט כזה בחברת הראל, נתבעת כיום נס טכנולוגיות בכמאה מיליון שקלים. מדובר בבעיה שכלל איננה תיאורטית, שהרי אין ויכוח על העובדה כי החלק הארי של פרויקטי המיחשוב מסתיימים בכישלון. מדובר באחת הבעיות הכבדות ביותר בעידן הנוכחי בענף.
אל מול הבעיה, ניצבת האחריות לנעשה בארגון ומוטלת מפורשות לפתחו של הדירקטוריון. זה קובע בכל הקשור למדיניות ואסטרטגיה בחברה ובכלל זה בתחום מערכות המידע. יו"ר הרשות לניירות ערך, משה סרי, וחבר המנהלים שלו, מדגישים לאחרונה בצורה חדה מתמיד, כי חברי דירקטוריון נושאים אחריות ישירה וברורה למתרחש בחברה. אל להם להותיר החלטות משמעותיות בידי הדרג הטקטי. מעבר לשאלה החוקית, לדירקטוריון גם עניין ישיר במערכות המידע. לא יעלה היום על הדעת לנהל חברה מעודכנת ללא מערכת שמסוגלת לספק מידע רלוונטי לדרג האסטרטגי. מערכות מסוג זה תומכות בתהליכי קבלת ההחלטות, שנעשות מצדן יותר ויותר מורכבות.
המסקנה המתבקשת מחיבור המשמעויות הגלומות בשתי הפסקאות הנ"ל, הנה מעורבות גדלה והולכת של חברי הדירקטוריון בהחלטות משמעותיות הקשורות בפיתוח מערכות מידע מרכזיות. לו הדבר היה אכן מתרחש, יתכן שארגונים רבים היו מוצאים עצמם בפוזיציות אבסולוטיות, או לפחות יחסיות, טובות יותר.
בפועל, הדבר איננו מתממש. מתוך היכרות קרובה עם המתרחש בדירקטוריונים שונים ואחרי שנים רבות בהן ניהלתי אספקת פתרונות מיחשוב לארגונים, אני משוכנע כי נושאי המיחשוב אינם מקבלים את ההתייחסות הראויה להם במועצות המנהלים. אלה האחרונות עוסקות בנושאים שברומו של עולמם וגם לא מעט בנושאי זיבורית. אולם בדרך כלל, כמעט ולא מתמודדת עם סוגיות המיחשוב.
בתהליך הפרטת בזק יכולנו לגלות דוגמה לקשר החשוב של הדירקטוריון לסוגיות המיחשוב. ידוע כי במסגרת אותה פרשה השב"כ דרש בשנת 2001, כי הדירקטוריון ימנה מקרבו ועדה פנימית לענייני מיחשוב וכי חברי ועדה זו יעמדו בקריטריונים ביטחוניים. כלומר שכאשר זה נוגע לסודיות, הדירקטוריון נדרש להיות מעורב. כשזה נוגע להיבטים הכלכליים, עליהם הדירקטוריון מופקד בראש ובראשונה, זה לא מעניין אף אחד.
היועצים שחר ברי ורחלי בן-משה מפירמת ראיית החשבון דלוייט-ברייטמן-אלמגור, הנם מהיחידים שהציפו סוגיה זו. הפתרון לדבריהם נעוץ בהקמת ועדה לנושאי מיחשוב בכל דירקטוריון ובהקצבת זמן לדיון בעניין. לעניות דעתי, התחלת השינוי יכולה לבוא דווקא באמצעות חיוב התייחסות מפורטת לשאלות המיחשוב בדו"חות התקופתיים. הדירקטורים בארץ ככלל, נעשים לאחרונה רגישים יותר בעקבות הכרזות אכיפה של הרשות לניירות ערך ותקדימים לא נעימים שיוצרת מערכת המשפט האמריקנית. על רקע זה, אם יחויב הדירקטוריון לדווח בצורה מנומקת על מעשיו או אי עשייתו בתחום מערכות המידע, יתכן שיותנע מומנטום של שינוי.
אם ישתנה היחס של הדירקטורים, הארגון יצא נשכר. כל הניתוחים שנעשו על הצלחות וכישלונות באמוץ מערכות ממוחשבות מוכיחים, כי מעורבות הדרג הבכיר הנה מהפרמטרים המשפיעים ביותר. בעיקר כאשר מדובר במערכות כלל ארגוניות. חובת דיווח, שאיננה מן השפה אל החוץ הנה צעד מעשי בכוון הרצוי.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
