הדירקטוריון ומערכות המידע
לפניכם משוואה מסובכת, אבל רק למראית עין: המערכות הממוחשבות מעמיקות חדור אל חיינו. הארגון בן ימינו נעשה יותר ויותר תלוי במערכות המידע שלו. מחיר הכישלון של מערכת כה קריטית מאמיר לכן והולך. בגין כשלון לכאורה של פרויקט כזה בחברת הראל, נתבעת כיום נס טכנולוגיות בכמאה מיליון שקלים. מדובר בבעיה שכלל איננה תיאורטית, שהרי אין ויכוח על העובדה כי החלק הארי של פרויקטי המיחשוב מסתיימים בכישלון. מדובר באחת הבעיות הכבדות ביותר בעידן הנוכחי בענף.
אל מול הבעיה, ניצבת האחריות לנעשה בארגון ומוטלת מפורשות לפתחו של הדירקטוריון. זה קובע בכל הקשור למדיניות ואסטרטגיה בחברה ובכלל זה בתחום מערכות המידע. יו"ר הרשות לניירות ערך, משה סרי, וחבר המנהלים שלו, מדגישים לאחרונה בצורה חדה מתמיד, כי חברי דירקטוריון נושאים אחריות ישירה וברורה למתרחש בחברה. אל להם להותיר החלטות משמעותיות בידי הדרג הטקטי. מעבר לשאלה החוקית, לדירקטוריון גם עניין ישיר במערכות המידע. לא יעלה היום על הדעת לנהל חברה מעודכנת ללא מערכת שמסוגלת לספק מידע רלוונטי לדרג האסטרטגי. מערכות מסוג זה תומכות בתהליכי קבלת ההחלטות, שנעשות מצדן יותר ויותר מורכבות.
המסקנה המתבקשת מחיבור המשמעויות הגלומות בשתי הפסקאות הנ"ל, הנה מעורבות גדלה והולכת של חברי הדירקטוריון בהחלטות משמעותיות הקשורות בפיתוח מערכות מידע מרכזיות. לו הדבר היה אכן מתרחש, יתכן שארגונים רבים היו מוצאים עצמם בפוזיציות אבסולוטיות, או לפחות יחסיות, טובות יותר.
בפועל, הדבר איננו מתממש. מתוך היכרות קרובה עם המתרחש בדירקטוריונים שונים ואחרי שנים רבות בהן ניהלתי אספקת פתרונות מיחשוב לארגונים, אני משוכנע כי נושאי המיחשוב אינם מקבלים את ההתייחסות הראויה להם במועצות המנהלים. אלה האחרונות עוסקות בנושאים שברומו של עולמם וגם לא מעט בנושאי זיבורית. אולם בדרך כלל, כמעט ולא מתמודדת עם סוגיות המיחשוב.
בתהליך הפרטת בזק יכולנו לגלות דוגמה לקשר החשוב של הדירקטוריון לסוגיות המיחשוב. ידוע כי במסגרת אותה פרשה השב"כ דרש בשנת 2001, כי הדירקטוריון ימנה מקרבו ועדה פנימית לענייני מיחשוב וכי חברי ועדה זו יעמדו בקריטריונים ביטחוניים. כלומר שכאשר זה נוגע לסודיות, הדירקטוריון נדרש להיות מעורב. כשזה נוגע להיבטים הכלכליים, עליהם הדירקטוריון מופקד בראש ובראשונה, זה לא מעניין אף אחד.
היועצים שחר ברי ורחלי בן-משה מפירמת ראיית החשבון דלוייט-ברייטמן-אלמגור, הנם מהיחידים שהציפו סוגיה זו. הפתרון לדבריהם נעוץ בהקמת ועדה לנושאי מיחשוב בכל דירקטוריון ובהקצבת זמן לדיון בעניין. לעניות דעתי, התחלת השינוי יכולה לבוא דווקא באמצעות חיוב התייחסות מפורטת לשאלות המיחשוב בדו"חות התקופתיים. הדירקטורים בארץ ככלל, נעשים לאחרונה רגישים יותר בעקבות הכרזות אכיפה של הרשות לניירות ערך ותקדימים לא נעימים שיוצרת מערכת המשפט האמריקנית. על רקע זה, אם יחויב הדירקטוריון לדווח בצורה מנומקת על מעשיו או אי עשייתו בתחום מערכות המידע, יתכן שיותנע מומנטום של שינוי.
אם ישתנה היחס של הדירקטורים, הארגון יצא נשכר. כל הניתוחים שנעשו על הצלחות וכישלונות באמוץ מערכות ממוחשבות מוכיחים, כי מעורבות הדרג הבכיר הנה מהפרמטרים המשפיעים ביותר. בעיקר כאשר מדובר במערכות כלל ארגוניות. חובת דיווח, שאיננה מן השפה אל החוץ הנה צעד מעשי בכוון הרצוי.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
ההטבה תצטרף להטבות הנוכחיות ותוגבל בהכנסות של מיליון שקל לשנה; במהלך השנתיים הראשונות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ייהנו מהטבה של אפס אחוז מס
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ ושר העלייה והקליטה אופיר סופר הציגו היום יוזמה חדשה במסגרתה עולים חדשים ותושבים חוזרים שיעלו לישראל במהלך שנת 2026 ייהנו מהטבות מס משמעותיות. במסגרת תקציב המדינה אותו הציג שר האוצר סמוטריץ׳ השבוע, תאושר רפורמת מיסוי חדשה לעולים חדשים במסגרתה יוענקו הטבות מס משמעותיות לעולים החדשים ולתושבים החוזרים.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים אותם קידמו שר האוצר ושר העלייה והקליטה, כחלק ממאמץ לאומי לעידוד עלייה ולהקלת השתלבותם בחברה ובכלכלה הישראלית. ברקע, עליה באנטישמיות ברחבי העולם ושינויים במדיניות המס במדינות מערביות כמו בריטניה. התכנית תחזק את הכלכלה הישראלית באמצעות עידוד עלייתם של בעלי מקצוע, יזמים ובעלי הון יהודים מרחבי העולם ולהקל על השתלבותם בחברה ובמשק הישראלי.
באירוע שהתקיים בשיתוף ארגון “נפש בנפש”, בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, שר העלייה והקליטה אופיר סופר, ראש רשות המיסים שי אהרונוביץ’, מנכ״ל משרד האוצר אילן רום, מנכ״ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא, מנהל היחידה לעליה וקליטה בסוכנות היהודית ערן ברקוביץ׳, מנכ״ל “נפש בנפש” הרב יהושע פס, וכן גורמים מקצועיים ממשרדי הממשלה וארגוני עלייה נוספים, הודגש הערך הציוני שבמהלך והתרומה הצפויה למשק הישראלי.
להלן שיעורי המס בהטבה: 2026 - עד 0%. 2027 - עד 0%. 2028 - עד 10%. 2029 - עד 20%. 2030 - עד 30%. רפורמת המס תחול עד לתקרה של מיליון שקל בשנה. לצד הטבה זו ימשיכו עולים חדשים להיות זכאים להטבות הקיימות כיום עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים, כגון: פטור מתשלום מס בגין הכנסות המופקות מחוץ לישראל למשך 10 שנים מיום הפיכתם לתושבי ישראל ונקודות זיכוי במס.
- העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: ״ציונות נשענה מאז ומעולם על שלו רגליים - התיישבות, ביטחון ועליה. בביטחון השקענו רבות בשנתיים האחרונות וב״ה מדינת ישראל נמצאת כיום במקום אחר. בהתיישבות אנחנו עושים מהפכה - יו״ש, דרום וצפון - נגב, גליל וגולן. שנת 2026 תהיה שנת מהפכה בעליה. לא כסיסמא אלא כתכנית עבודה מעשית. אני קורא ליהודי התפוצות ולישראלים - בואו הביתה. תודה לשר העלייה והקליטה אופיר סופר על השותפות, למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ על הובלת העבודה המקצועית, ולארגון ‘נפש בנפש’ שפועל כבר שנים לעודד עלייה ולחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל.״
