הדירקטוריון ומערכות המידע

לפניכם משוואה מסובכת, אבל רק למראית עין: המערכות הממוחשבות מעמיקות חדור אל חיינו. הארגון בן ימינו נעשה יותר ויותר תלוי במערכות המידע שלו. מחיר הכישלון של מערכת כה קריטית מאמיר לכן והולך. בגין כשלון לכאורה של פרויקט כזה בחברת הראל, נתבעת כיום נס טכנולוגיות בכמאה מיליון שקלים. מדובר בבעיה שכלל איננה תיאורטית, שהרי אין ויכוח על העובדה כי החלק הארי של פרויקטי המיחשוב מסתיימים בכישלון. מדובר באחת הבעיות הכבדות ביותר בעידן הנוכחי בענף.

אל מול הבעיה, ניצבת האחריות לנעשה בארגון ומוטלת מפורשות לפתחו של הדירקטוריון. זה קובע בכל הקשור למדיניות ואסטרטגיה בחברה ובכלל זה בתחום מערכות המידע. יו"ר הרשות לניירות ערך, משה סרי, וחבר המנהלים שלו, מדגישים לאחרונה בצורה חדה מתמיד, כי חברי דירקטוריון נושאים אחריות ישירה וברורה למתרחש בחברה. אל להם להותיר החלטות משמעותיות בידי הדרג הטקטי. מעבר לשאלה החוקית, לדירקטוריון גם עניין ישיר במערכות המידע. לא יעלה היום על הדעת לנהל חברה מעודכנת ללא מערכת שמסוגלת לספק מידע רלוונטי לדרג האסטרטגי. מערכות מסוג זה תומכות בתהליכי קבלת ההחלטות, שנעשות מצדן יותר ויותר מורכבות.

המסקנה המתבקשת מחיבור המשמעויות הגלומות בשתי הפסקאות הנ"ל, הנה מעורבות גדלה והולכת של חברי הדירקטוריון בהחלטות משמעותיות הקשורות בפיתוח מערכות מידע מרכזיות. לו הדבר היה אכן מתרחש, יתכן שארגונים רבים היו מוצאים עצמם בפוזיציות אבסולוטיות, או לפחות יחסיות, טובות יותר.

בפועל, הדבר איננו מתממש. מתוך היכרות קרובה עם המתרחש בדירקטוריונים שונים ואחרי שנים רבות בהן ניהלתי אספקת פתרונות מיחשוב לארגונים, אני משוכנע כי נושאי המיחשוב אינם מקבלים את ההתייחסות הראויה להם במועצות המנהלים. אלה האחרונות עוסקות בנושאים שברומו של עולמם וגם לא מעט בנושאי זיבורית. אולם בדרך כלל, כמעט ולא מתמודדת עם סוגיות המיחשוב.

בתהליך הפרטת בזק יכולנו לגלות דוגמה לקשר החשוב של הדירקטוריון לסוגיות המיחשוב. ידוע כי במסגרת אותה פרשה השב"כ דרש בשנת 2001, כי הדירקטוריון ימנה מקרבו ועדה פנימית לענייני מיחשוב וכי חברי ועדה זו יעמדו בקריטריונים ביטחוניים. כלומר שכאשר זה נוגע לסודיות, הדירקטוריון נדרש להיות מעורב. כשזה נוגע להיבטים הכלכליים, עליהם הדירקטוריון מופקד בראש ובראשונה, זה לא מעניין אף אחד.

היועצים שחר ברי ורחלי בן-משה מפירמת ראיית החשבון דלוייט-ברייטמן-אלמגור, הנם מהיחידים שהציפו סוגיה זו. הפתרון לדבריהם נעוץ בהקמת ועדה לנושאי מיחשוב בכל דירקטוריון ובהקצבת זמן לדיון בעניין. לעניות דעתי, התחלת השינוי יכולה לבוא דווקא באמצעות חיוב התייחסות מפורטת לשאלות המיחשוב בדו"חות התקופתיים. הדירקטורים בארץ ככלל, נעשים לאחרונה רגישים יותר בעקבות הכרזות אכיפה של הרשות לניירות ערך ותקדימים לא נעימים שיוצרת מערכת המשפט האמריקנית. על רקע זה, אם יחויב הדירקטוריון לדווח בצורה מנומקת על מעשיו או אי עשייתו בתחום מערכות המידע, יתכן שיותנע מומנטום של שינוי.

אם ישתנה היחס של הדירקטורים, הארגון יצא נשכר. כל הניתוחים שנעשו על הצלחות וכישלונות באמוץ מערכות ממוחשבות מוכיחים, כי מעורבות הדרג הבכיר הנה מהפרמטרים המשפיעים ביותר. בעיקר כאשר מדובר במערכות כלל ארגוניות. חובת דיווח, שאיננה מן השפה אל החוץ הנה צעד מעשי בכוון הרצוי.