קרן קציר נכנסת להשקעה באורגניטק הישראלית

רכשה 27.3% מהחברה הנסחרת בנאסד"ק תמורת 2 מיליון דולר. קיבלה אופציה להגיע ל-35%. אורגניטק פיתחה מערכת לגידול ירק בחממות ללא אדמה או תלות במזג האוויר
שי פאוזנר |

קרן קציר הודיעה היום, כי היא חתמה היום על הסכם השקעה בחברת אורגניטק ארה"ב. במסגרת ההסכם רכשה הקרן 27.3% ממניות אורגניטק תמורת כ-8.5 מיליון שקל ובנוסף קיבלה אופציות להגדיל את שיעור האחזקה עד לשיעור של כ-35%. סך ההשקעות של קציר עד להשקעה זו מסתכם בכ-100 מיליון שקל.

אורגניטק פיתחה ומיישמת טכנולוגיה מתקדמת של גידול בחממות הידרופוניות. פעילות אורגניטק בתחום החממות מתווספת לפעילות של חברה אחרת אותה רכשה קציר בתחום החממות – פסקל טכנולוגיות. לאחרונה השיקה אורגניטק פרוייקטים ברוסיה וספרד וחתמה על הסכם לבניית 5 דונם ביטבתה. לצד מכירות ללקוחות חדשים, קיימת התעניינות גוברת מצד לקוחותיה בספרד ורוסיה להגדיל את שטחי הפרוייקטים הקיימים.

יוסי חברון, שותף מנהל בקרן קציר, ימונה ליו"ר הדירקטוריון. חלי בן נון, מנכ"לית אורגניטק, מסרה כי אורגניטק בחרה בקציר כמשקיעה תוך אמונה בתרומת מנהלי קציר לחברה. עם ההשקעה, מסרה בן נון, החברה תוכל להרחיב את פעילות השיווק והמכירות של המערכת בעולם. החברה צופה כי ביקוש לחממות הידרופוניות ילך ויעלה בשנים הקרובות

חברת אורגניטק ארה"ב הוקמה בשנת 1999 ונרשמה בבורסה בארה"ב בשנת 2001 ומעסיקה כ-20 עובדים. לאחרונה חזרה החברה להיסחר ברשימת ה-OTC בנאסד"ק. אורגניטק פיתחה טכנולוגיה מבוקרת מחשב, בעלת אוטומציה רבה של גידול הידרופוני (על בסיס מים) בחממות הידרופוניות המאפשרת גידול חסה, ירקות עליים, עשבים וצמחים אחרים במים ללא מגע עם האדמה. החברה עוסקת בהקמה של חממות הידרופוניות לגידול חסה ועלים אחרים בארץ ובעולם. עד היום הקימה החברה פרויקטים בישראל רוסיה וספרד. מכירות החברה ללקוחות אלו הסתכמו בכ-6 מיליון דולר.

שוק החסה והעלים בעולם מסתכם ביותר מ-60 מיליארד דולר, וגדל באופן משמעותי בכל שנה בעקבות מודעות גוברת של האוכלוסייה לצריכה של מזון בריא וללא חומרי הדברה. היתרונות בטכנולוגיה של החברה בגידול חסות בחממה הידרופונית באים לידי ביטוי בתחומים שונים:

א. יבול לשטח גדל באופן מהותי- היבול בחממה הידרופונית מגיע לכ 4-6 מיליוני חסות בשנה ל 10 דונם חממות, שזה פי 20-30 יותר מגידול בשדה פתוח ופי 5-7 יותר מגידול בחממה רגילה. פער זה נוצר על ידי גידול במספר מחזורי הגידול לאורך השנה (18 מחזורי גידול, לעומת 5-6 בגידולי שדה) וניצול מקסימאלי של השטח.

ב. עלויות יצור נמוכות בחממה הידרופונית נובעות מאוטומציה של החממה וחסכון בעלויות כוח אדם, חסכון בעלויות האנרגיה, חסכון במים (אין אידוי וספיגה של מים) וניצול מקסימאלי של השטח.

ג. גידול חסה בקרבה לשווקים - במדינות קרות, כדוגמת רוסיה, אין יצור מקומי של חסות ועלים ועיקר התוצרת המשווקת מיובאת. הקמת חממות באזורים קרים בהם אין כמעט גידול של חסות ועלים תקטין באופן ניכר את עלויות ההובלה ותגדיל את הטריות ואורך חיי המדף של התוצרת החקלאית בצורה משמעותית.

ד. חסכון ניכר במים- המערכת חוסכת למעלה מ-80% בצריכת המים לעומת גידול שדה הפתוח ובכך עונה על אחת מהבעיות הקריטיות המתפתחות בעולם - המחסור ההולך וגובר במים.

ה. תוצרת נקייה, ללא תולעים וללא שימוש בחומרי הדברה- הגידולים לא באים במגע עם אדמה ולכן בחסה הגדלה אין תולעים ואין צורך בשימוש בחומרי הדברה. החסה המשווקת נקייה מאדמה וחול, מוכנה לאכילה ללא צורך בשטיפה ואורך חיי המדף שלה הינו כ-4 שבועות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.