זרקור על מניה: שחר המילניום - בקזינו? הצטרף לבעלים

מעבר לכניסת חברת הבת למספר מדינות במזרח אירופה; בשבוע הבא צפויה להסתיים ההנפקה בלונדון של חברת הבת בשווי של עד 555 מיליון אירו, בעוד ששחר המילניום נסחרת כיום לפי שווי כולל של כ-135 מיליון בלבד
יניב רחימי |

פעמים רבות משווים את שוק ההון לקזינו. למרות שאפשר למצוא נקודות משותפות כגון: רווחים / הפסדים, קבלת החלטות בתנאי אי ודאות וכו', בעיני ההשוואה נובעת מהכרות שטחית של הבורסה ושוק ההון.

מניסיוני, האנלוגיה בין שוק ההון לקזינו נפוצה יותר כאשר השוק יורד ובתקופות בהן השוק עולה, רבים מתייחסים להשקעה בבורסה כאל מדע מדויק. כמו הרבה דברים בחיים, כנראה שהאמת נמצאת אי שם באמצע.

בבורסה בתל אביב נסחרת חברת שחר המילניום שבבעלותה שלושה בתי קזינו:

א. לוטרקי בו מחזיקה שחר כ- 15% להערכתנו רווחי הקזינו בשנת 2007 ברבעון הראשון הרוויח הקזינו 11.5 מליון אירו וה- EBIDA הסתכם ב- 23 מליון אירו לעומת 21.4 ברבעון המקביל. יש לציין כי שיעורי המס על הקזינו יורדים מרמה של 29% בשנת 2006 ל- 25% בשנת 2007.

ב. רודוס - בו מחזיקה שחר המילניום כ- 37% - ברבעון הראשון ההכנסות צמחו ב- 54% עלומת הרבעון המקביל והסתכמו ב- 5.7 מליון אירו. ה- EBIDA צמח מרמה של 0.7 אשתקד ל- 2.2 מליון אירו ברבעון הראשון של שנת 2007. הקזינו הרוויח 1.1 מליון אירו לעומת הפסד של 0.3 מליון בתקופה המקבילה.

ג. רומניה - בו מחזיקה שחר כ- 34% - הקזינו נרכש לאחרונה ואנו צופים כי הרווח השנתי יסתכם ביותר מ- 6.5 מליון אירו.

האחזקות בפועל הן באמצעות חברה בת המשותפת לשחר וקווינקו, גם כן חברה ציבורית, בשם קווינקו להז'ר אינטרנשיונל. בנוסף לפעילויות הנ"ל החברה יוזמת להקים עוד מספר בתי קזינו במזרח אירופה אשר צפויים להוות מנוע צמיחה.

לאחרונה דיווחה החברה שבכוונתה להנפיק את חברת הבת, "קווינקו להז'ר" בבורסה בלונדון. במהלך ההנפקה צפוי שיעור האחזקה של שחר המילניום בקווינקו להז'ר לרדת מ- 40% לרמות של כ- 28% כאשר השווי של החברה המונפקת לאחר ההנפקה צפוי להיות סביב חצי מיליארד אירו. השווי נקבע על פי מכפילי רווח המקובלים בתעשיה שם למעשה פקטור של הרווח הצפוי ושיעור הצמיחה. שחר נסחרת היום בשווי של כ- 135 מליון אירו כולל ניירות נערך ההמירים, ללא חוב ועם יתרות מזומנים שאנו מעריכים שיחולקו כדיבידנד.

החברה בימים אלו נמצאת ברוד שואו שיסתיים בהנפקה בעוד כשבוע. למרות עליות השערים של כ-20% שרשם הנייר מאז שיצאה ההודעה על שווי ההנפקה, אנו מאמינים כי טמון עדיין פוטנציאל רב במניה וממליצים "קניה".

*הכותב הינו מנהל השקעות ב"רמקו בית השקעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.