סקירת המניות בעולם

לאחר עונת הדוחות המוצלחת בארה"ב, התפרסמו נתוני מאקרו חלשים (בראשם נתוני התמ"ג) אשר העיבו במקצת על השוק.
עינת סקורניק |

עם זאת, השבוע התפרסמו מספר נתוני מאקרו ש"התיישרו" עם נתוני המיקרו ותרמו למגמה החיובית שנרשמה השבוע. מדד ה-Dow Jones ממשיך לשבור שיאים עם עליה שבועית של כ- 1.7%. מדד ה- S&P500 הוסיף כ- 1.1% לערכו, ואילו מדד הנסדא"ק איכזב כאשר רשם ירידה קלה של כ- 0.2%. מעניין לציין כי מדד ה- S&P500 הצליח לרשום שבוע שביעי רצוף של עליות שערים, הרצף הארוך ביותר מאז סוף שנת 2003 אז נרשם רצף של כ- 9 שבועות ירוקים.

המנצח השבועי – סקטור האנרגיה

סקטור האנרגיה, המומלץ על ידינו, ממשיך להפגין ביצועים משופרים כאשר השבוע הוסיף עוד כ- 3.9% לערכו, מגיע בכך לתשואה דו ספרתית של 13.9% מתחילת השנה. עיקר העלייה מוסברת בעליה מקבילה של כ- 4.1% במחיר הנפט, אם כי גם השמועות על מיזוגים אפשריים בתחום האנרגיה הועילו. המכפיל הממוצע בסקטור עדיין נמוך מ- 12 ואמור להמשיך ולתמוך בסקטור כולו. בעניין זה התבטא מנכ"ל קרן ההון הבינלאומית של דובאי (Dubai International Capital) כאשר ציין כי מניות הסקטור מתומחרות בחסר ומשקפות מצב לפיו מחיר הנפט "ירד מחר ל- 30 דולר", הערכה שלדעתו אינה מציאותית (ומכאן לדעתו נובע התמחור בחסר). המלצתנו לגבי הסקטור נשארת בעינה אם כי קשה לשלול אפשרות של מימושים בזמן הקצר לאור עליה של כ- 12% בסקטור בחודשיים האחרונים ורצף מרשים של 9 שבועות ירוקים.

צמוד מאחור, סקטור תקשורת

סקטור התקשורת ממשיך להפגין ביצועים טובים מתחילת השנה. השבוע טיפס הסקטור בכ- 2.7% נוספים, בהובלת AT&T ו- Verizon, שתי החברות הגדולות בסקטור. שתי החברות אשר הוסיפו כ- 3.8% וכ- 3% בהתאמה, מפגינות ביצועים טובים מתחילת השנה ומושכות כלפי מעלה את הסקטור כולו. מניית AT&T, נמצאת במגמה חיובית מאז השלמת המיזוג עם Bellsouth ואילו Verizon, אשר דשדשה בתחילת השנה, נמצאת במגמה חיובית מאז פרסום דוחותיה האחרונים.

שירותי בריאות

סקטור הבריאות הוסיף השבוע כ- 0.9% לערכו, אם כי בין החברות השונות נרשמה שונות רבה. את היורדות הובילה חברת Mylan Laboratories האמריקאית אשר ניצחה את טבע במאבק סביב רכישת חטיבתה הגנרית של Merck. ה"ניצחון" התברר, בינתיים, כניצחון פירוס כאשר המשקיעים התאכזבו מהמחיר הגבוה ושלחו את המניה לצלילה של כ- 12%. צריך לזכור כי שווי השוק של Mylan היה, גם לפני הצניחה, נמוך ממחיר הרכישה, כך שמלבד הפרמיה הגבוהה ששולמה, הרכישה מוסיפה סיכון ניכר להשקעה בחברה. עוד בלטה לשלילה חברת התרופות Sepracor כאשר Medicare, תוכנית ביטוח הבריאות האמריקאית לחולים וקשישים הודיעה כי היא מקצצת את הסובסידיה הניתנת לתרופה נגד אסטמה של החברה לרמה של תרופה גנרית דומה. ההחלטה ניתנה במפתיע לאחר שהציפיות המוקדמות דיברו על קיצוץ מתון בהרבה אשר היה אמור להתקבל בעוד כחודש. המשקיעים המופתעים שלחו את המניה לצלילה של כ- 10.3%. לחיוב בלטה אחת מהחברות הקטנות בסקטור, Bausch & Lomb, חברה המתמחה בציוד רפואי לעיניים, אשר קיבלה הצעת רכש מקרן הון פרטית בסכום של 3.7 מיליארד דולר. ההודעה הקפיצה את מניית החברה בכ- 9.8%.

מעט על טכנולוגיה לסיום

סקטור הטכנולוגיה, אשר מתקשה להתרומם מאז הדוחות היחסית פושרים של חברותיו, התקשה להתרומם גם השבוע. מדד ה- GTC של Goldman Sachs, המורכב מחברות טכנולוגיה בלבד, לא שינה את ערכו בסיכום שבועי. גם רכישת אחת מחברות הפרסום באינטרנט, AQuantive, ע"י Microsoft במחיר הגבוה ב- 85% ממחיר השוק, לא הועילה יתר על המידה. הרכישה נועדה לעזור ל- Microsoft במאבק מול ענקית האינטרנט Google.

אירופה – העליות נמשכות

לאחר הירידות בשבוע הקודם חזרו המדדים ביבשת לעליות שערים ומדד ה- Dow Jones Stoxx600 הוסיף כ- 1.1% לערכו. הטריגר לעליות, שנרשמו בעיקר ביום המסחר האחרון, היו, כרגיל, שמועות על מיזוגים ורכישות, בתחום האנרגיה והתעופה. בנוסף, המסחר ביבשת הושפע מהנתונים האמריקאיים. השפעה זו באה לידי ביטוי בצורה בולטת במיוחד כאשר ביום שבו התפרסמו נתוני התמ"ג הגרמני שהיו חזקים מהצפוי ונתוני האינפלציה האמריקאים שהיו מעט נמוכים מהצפוי, הגיבו המשקיעים בעיקר לנתונים מארה"ב. השבוע בלטו לטובה המדד הספרדי (כ- 2.3%) אשר ממשיך להתחזק לאחר המיני משבר שעבר עליו לפני כחודש, המדד האיטלקי (כ- 1.8%) אשר נהנה מנתוני תמ"ג מעט חזקים מהצפוי והמדד הגרמני (כ- 1.7%) אשר נהנה מנתוני התמ"ג החזקים ובעיקר מנתוני אינפלציה (מדד היצרנים) נמוכים מהצפוי.

אירועים עיקריים ביבשת

אחד האירועים המעניינים התרחש בתחילת השבוע כאשר חברת DaimlerChrysler, בקרוב Daimler, מכרה את Chrysler, לקרן ההון הפרטי Cerberus. בשנת 98 רכשה חברת Daimler, בעסקת ענק, את יצרנית הרכב האמריקאית באחת העסקאות הכושלות שבוצעו אי פעם. למרות שהמכירה הייתה ידועה זה מכבר, אנחת הרווחה של משקיעי החברה הגרמנית ממכירת האחזקה הכושלת נמשכה כל השבוע כאשר Daimler הוסיפה לערכה כ- 6% תוך שהיא מסתייעת בדוחות טובים מהצפוי שהיא פרסמה יום לאחר מכן.

ספינת הדגל הפינית, Nokia, העריכה כי נתח השוק שלה יגדל בשנה הקרובה, זאת לאחר שהערכות החברה הקודמות שיקפו שמירה על נתח השוק הקיים. החברה, אשר סבלה מחולשה מתמשכת בשנת 2006, הפגינה ביצועים משופרים מתחילת 2007 (השבוע הוסיפה עוד כ- 8.6% לערכה), בעיקר הודות להגדלת נתח השוק של החברה על חשבון המתחרים וגידול במכירות למדינות המתעוררות. למרות העליות המחירים, להערכתנו התחום עצמו בעייתי ומצוי בתחרות הולכת ומתגברת אשר פוגעת ברווחיות החברות ולדעתנו ניתן למצוא תחומים מעניינים יותר להשקעה.

מגמת המיזוגים והרכישות הגלובלית, אשר חלק מרכזי ממנה מקורו באירופה, חצתה את קו 2 טריליון הדולר השנה והיא בדרך לעקוף את השיא של השנה הקודמת שעמד על 3.5 טריליון דולר. מיזוג הענק השבוע היה רכישת Hanson הבריטית, ספקית החול והחצץ הגדולה בעולם ע"י חברת HeidelbergCement הגרמנית, יצרנית המלט הגדולה בעולם, בתמורה לכ- 16 מיליארד דולר.

באסיה – החולשה ביפן נמשכת, המדדים הסינים ממשיכים לטוס לאחר שהשבוע החולף החזיר מעט צבע ללחיי המשקיעים, ה- Nikkei225 חזר להיחלש וגרר איתו למטה את מדד אסיה פסיפיק של מורגן סטנלי לשבוע מסחר אדום, רובו ככולו, ולירידה שבועית של כ- 0.8%. הירידות ביפן נרשמו בעיקר לאור נתוני מאקרו מאכזבים שהתפרסמו במהלך השבוע.

בסין, רשמו המדדים השונים עליות שנעו בין 3-4% בסה"כ, למעט חריג אחד, מדד ה- B-Share של שנחאי אשר כמעט ושכפל את העלייה שנרשמה בשבוע הקודם כאשר הוסיף קצת מתחת ל- 25% לערכו. התבטאויות מעניינות בנושא נרשמו מפיהם של אנליסטים זרים ואף מפיו של האיש העשיר ביותר בסין, אשר הגדירו את המצב כבועה או כבועה בהתהוות. מכפיל הרווח במדד ה- BShare של שנחאי הגיע, על פי נתוני Bloomberg, לרמה תלת ספרתית. לנו לא נותר אלא לחזור שוב על האזהרה שלנו מפני מדדי המניות הסיניים.

מדד נוסף שרשם עליה נאה (כ- 2.1% בסיכום שבועי) הוא מדד ה- Hang Seng ההונג- קונגי. העלייה השבועית נרשמה כבר ביום המסחר הראשון לאחר שממשלת סין הודיעה כי תתיר לבנקים המקומיים להשקיע עד 50% מהשקעותיהם (בכפוף לתקרה לא גבוהה במיוחד) בנכסים העומדים ברשימת קריטריונים ספציפית, גם מחוץ לסין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים

הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 ל־150–200 דולר מוצגת כהקלה לצרכן, אך המהלך עלול לפגוע בעסקים המקומיים ולהיתפס ככלכלת בחירות מובהקת
אדיר בן עמי |

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.


מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.


הבעיה המרכזית טמונה בפגיעה הצפויה בשוק המקומי עם עסקים קטנים ובינוניים, שכבר מתקשים להתמודד עם תחרות מחו"ל, וצפויים לעמוד מול גל גדול יותר של מוצרים זולים שמגיעים מסין, טורקיה וממדינות נוספות. הגדלת הפטור מגדילה את הפער שיש להם מול ספקים זרים שנכנסים לישראל, בזמן שעסק ישראלי מחויב בכל מס ורגולציה מקומית. המשמעות היא שיותר קטגוריות מוצרים יהפכו ללא משתלמות לייבוא מקומי, יותר צרכנים יעדיפו להזמין מבחוץ, והכדאיות של החזקת חנות קטנה או עסק בינוני תישחק עוד יותר.


בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.


מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.