סטנלי פישר: לא צפינו את ירידת המחירים החדה
דוח האינפלציה למחצית השנייה של שנת 2006 הוגש היום (ג') לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה.
במחצית השנייה של 2006 ירד מדד המחירים לצרכן ב-1.7%. במדידה של שנים עשר חודשים לאחור ירד המדד בסוף מחצית זו ב-1% אחוז, שיעור נמוך מהגבול התחתון של טווח יעד האינפלציה (מ-1 עד 3 אחוזים) התואם יציבות המחירים.
לדברי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חריגת שיעור עליית המחירים מעל היעד במחצית הראשונה של 2006 נבעה בעיקר מהיחלשות השקל מול הדולר החל מיוני 2005 ועד פברואר 2006, בין היתר על רקע אירועים גיאופוליטיים והתחזקות הדולר בעולם, ומעליית מחירי האנרגיה בעולם.
לדבריו, בשליש האחרון של השנה נוצרו כוחות לירידה חדה של מחירי הסחורות והשירותים, בהם ירידה חדה של מחירי האנרגיה וייסוף השקל מול הדולר. ייסוף זה הושפע הן מהיחלשות הדולר בעולם והן מחוסנו של המשק הישראלי, שהתבטא, בין היתר, בעודף גדול בחשבון השוטף של מאזן התשלומים וביבוא הון. כתוצאה מכך ירד מדד המחירים לצרכן מספטמבר עד נובמבר (כולל) בשיעור מצטבר של 1.8% וחרג כלפי מטה מיעד האינפלציה.
הנגיד הדגיש כי "עוצמתה ומהירותה של התפנית בכוחות המשפיעים על המחירים לא היו צפויות. בתגובה המחירים לתחומי היעד, אך כפי שהבנק נמנע מהעלאת ריבית חדה במחצית הראשונה של 2006, כך הוא נמנע הפעם מהורדת ריבית חדה מדי". לפי הערכות בבנק ישראל וכן של חזאים מקצועיים במשק, האינפלציה החודשית צפויה לחזור בסוף הרביע הראשון של 2007 לתוואי עונתי התואם את מרכז תחום היעד. עם זאת, בגלל הירידות החדות של מדד המחירים בסוף 2006, צפוי כי האינפלציה בחישוב של 12 חודשים לאחור תישאר מתחת לטווח היעד עד שירידות אלו ייצאו מהחישוב, כלומר עד הרביע האחרון של השנה.
הנגיד מסר כי התחזיות הכלכליות ל-2007 ממשיכות להיות חיוביות. צפוי כי יימשכו הן הצמיחה המהירה של התוצר וירידת האבטלה והן יציבות המחירים והיציבות הפיננסית. זאת על רקע הערכות בדבר המשך הצמיחה של הפעילות הכלכלית בעולם ושל היקף הסחר הבין-לאומי, וכן בזכות אישור תקציב המדינה בכנסת, ובו היקפי הוצאה, הכנסה וגירעון המתאימים למצב המקרו-כלכלי.
ואולם, הנגיד הדגעש כי אם יתרחשו במהלך השנה אירועים לא-צפויים חשובים, עשויים להיווצר כוחות חדשים, שיביאו לשינוי בתוואי האינפלציה שאנו צופים כעת. דוגמאות אפשריות לכך הן התחדשות השינויים החדים במחירי הנפט, תפנית במחזור העסקים בעולם בכלל ובארה"ב בפרט ושינוי חד במצבה הגיאופוליטי של ישראל. גם ביצוען של הרפורמות המתוכננות בשוק הכספים (למשל פיתוח שוק לעסקות ריפו) ובמערכת התשלומים וכן הפרטת בז"ן חיפה – כולם מהלכים חשובים לקידום הצמיחה הכלכלית בטווחים הבינוני והארוך – יש בהם כדי לחולל, בטווח הקצר, תנודות מסוימות בריביות הקצרות.
לסיום, הדגיש הנגיד כי בבנק ישראל ימשיכו לעקוב עוקב אחר ההתפתחויות הכלכליות כדי להמשיך ולנהל את מדיניות הריבית כך ששיעורה, בחשיבה של 12 חודשים קדימה, יתיישב עם יעד האינפלציה.
